לדלג לתוכן

התקף זעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
" כריסטינה רוסטי בהתקף זעם" מאת אחיה, דנטה גבריאל רוסטי

התקף זעם, טנטרום או התקף עצבים הוא התפרצות רגשית[1][2][3], המקושרת בדרך כלל עם אלו הנמצאים במצוקה נפשית, המאופיינת בדרך כלל בעקשנות, בכי, צרחות, אלימות[4], התרסה[5], התלהמות כועסת, התנגדות לניסיונות הרגעה, ובמקרים מסוימים, מכות והתנהגות אלימה פיזית אחרת. האדם עלול לאבד את השליטה העצמית שלו, וייתכן שהוא לא יוכל להישאר בשקט; גם אם האדם יצליח להגשים את "מטרתו" באמצעות התקף הזעם, הוא עשוי שלא להירגע למרות זאת. התקף זעם עלול לפגוע בסביבתו של האדם, ולהוביל להשעיה של ילד מבית ספר עבור ילדים בגיל בית ספר, ולמעצר אצל מבוגרים[6][7][8][9][10][11]. התקף זעם עלול להתבטא בהתפרצות: נאום ממושך וכועס[6][7][12].

בילדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפי זעם הם אחת הצורות הנפוצות ביותר של התנהגות בעייתית אצל ילדים צעירים, בדרך כלל בני שנתיים עד ארבע, והם נוטים לרדת בתדירות ובעוצמה ככל שהילד מתבגר[13]. עבור פעוט, התקף זעם יכול להיחשב כנורמלי, ואפילו כמדד לפיתוח חוזק אופי[14][15][16].

ילד עם התקף זעם

בעוד שלפעמים התקפי זעם נתפסים כמנבאים התנהגות אנטי-חברתית עתידית[17], ניתן גם לראות בהם רק סימן מתאים לגיל של תסכול מוגזם[18], אשר יפחת עם הזמן בהינתן טיפול רגוע ועקבי[19][20][21]. בלימה הורית שבה ילד אינו יכול להכיל את עצמו - במקום מה שהילד דורש לכאורה - עשויה להיות מה שבאמת נדרש[22].

סלמה פרייברג הזהירה מפני "יותר מדי לחץ או שיטות שליטה כוחניות מבחוץ" בגידול ילדים: "אם נהפוך כל מקרה של החלפת מכנסיים, ציד אוצרות, תנומה, שכשוך בשלוליות וחלוקת אשפה למשבר שלטוני נוכל להגיע בקלות להתרסה עזה, התקפי זעם וכל זיקוקי המרד בחדר הילדים"[23].

הפרעות אינטלקטואליות והתפתחותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהאנשים הסובלים מהפרעות התפתחותיות כמו אוטיזם, תסמונת אספרגר[24][25], ADHD, ומוגבלות שכלית[26] עלולים להיות פגיעים יותר להתקפי זעם מאחרים, אף על פי שכל מי שחווה נזק מוחי (זמני או קבוע) עלול לסבול מהתקפי זעם[27]. כל אחד עלול להיות נוטה להתקפי זעם מדי פעם, ללא קשר למין או גיל[28][29]. עם זאת, מלטדאון עקב הצפה חושית (שאפילו ילדים נוירוטיפיים יכולים לחוות) אינה זהה להתקף זעם[30].

סטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויד סבר שהתפתחות התקפי הזעם של איש הזאבים קשורה בפיתוי שלו על ידי אחותו: הוא הפך "לא מרוצה, עצבני ואלים, נעלב בכל הזדמנות אפשרית, ואז התעצבן וצרח כמו פרא"[31]. פרויד קישר את התקפי הזעם לצורך לא מודע בעונש המונע מרגשות אשמה[32] - דבר שלדעתו ניתן להכליל למקרים רבים אחרים של התקפי זעם בילדות[33].

היינץ קוהוט טען כי התקפי זעם הם זעם של כעס,[34] שנגרמו על ידי סיכול הליבה הגרנדיוזית - אקסביציוניסטית של התינוק. המכה[דרושה הבהרה] בדימוי העצמי המנופח, כאשר רצונותיו של ילד נדחים (באופן מוצדק), יוצרת זעם משום שהיא פוגעת בתחושת האומניפוטנטיות.[35]

קנאה על לידת אח, ותוקפנות כתוצאה מכך, עשויה גם היא לעורר התקפי זעם שליליים, שכן המאמץ לשלוט ברגשות מעמיס על מערכת הוויסות העצמי של הילד[36][37].

בשלב מאוחר יותר בחיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר וויליאם מייפיס ת'קרי טען כי בשלב מאוחר יותר בחיים "אתה עלול להבחין בהתקף זעם ככל שאתה יכול לראות אחד, על ידי הביטוי המועקה והלא מרוצה של פניו - 'טנטרומי', אם נוכל לכנות זאת כך"[38].

היינץ קוהוט טען כי "הליבה של התינוק עשויה להכיל חלק מרוכז בעצמו, גרנדיוזי - אקסביציוניסטי", וכי "התקפי זעם על התסכול מייצגים אפוא זעם נרקיסיסטי "[34] במכה בדימוי העצמי המנופח. כאשר "ילד מתמודד עם סירוב כלשהו... ללא קשר להצדקותיו, הסירוב מעורר אוטומטית זעם, מכיוון שהוא פוגע בתחושת האומניפוטנטיות שלו"[35].

הנכונות של הסלבריטאי לזרוק התקפי זעם בכל פעם שהוא מסוכל במידה הנמוכה ביותר[39] היא סוג של נרקיסיזם מצבי נרכש[40] או התנהגות זעם.

אם התקפי זעם מופיעים אצל אנשים מבוגרים, לעיתים קרובות הם עשויים להיות סימנים של חוסר בגרות או מוגבלות נפשית. כמו כן, לעיתים קרובות התמוטטות של אוטיסט או הפרעות קשב וריכוז מתויגים בצורה שגויה כהתקפי זעם. הדבר יכול להתרחש גם אצל אנשים נוירוטיפיים במצב של לחץ קיצוני[41].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התקף זעם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Album, Cabinet (1830). "The Cabinet Album A Collection of Original and Selected Literature". The. Hurst, Chance and Company: 92.
  2. ^ Foote, Samuel (1765). "The Dramatic Works Volume 1". The Dramatic works. P. Vaillant. 1: 40–41.
  3. ^ Payn, James (1869). Married Beneath Him. A novel. By the author of “Lost Sir Massingberd” James Payn. The British Library. p. 369.
  4. ^ O'Hara, Kane (1770). "Midas An English Burletta. As it is Performed at the Theatre-Royal, in Covent-Garden". Midas An English Burletta. As it is Performed at the Theatre-Royal, in Covent-Garden: 20.
  5. ^ GOMBERT, A. J. (1825). "The French Drama ... with Notes Critical and Explanatory, by A. G. Volume 2 of The French Drama ... with Notes Critical and Explanatory, by A. G". The French Drama... The British Library. 2: 47.
  6. ^ 1 2 Penelope Leach. "What is a tantrum?". BabyCentre. נבדק ב-2011-03-20.
  7. ^ 1 2 "Temper Tantrums". KidsHealth. נבדק ב-2011-03-20.
  8. ^ Karisa Ding (26 ביולי 2017). "Tantrums". BabyCenter. נבדק ב-2011-03-20. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Jan Hunt. "When a Child Has a Tantrum". The Natural Child Project. נבדק ב-2011-03-20.
  10. ^ Mullen, J.K. (1983). "Understanding and managing the temper tantrum". Child Care Quarterly. 12 (1): 59–70. doi:10.1007/BF01258080.
  11. ^ Geelerd, E.R. (1945). "Observations on temper tantrums in children". American Journal of Orthopsychiatry. 15 (2): 238–246. doi:10.1111/j.1939-0025.1945.tb04937.x.
  12. ^ Daniels, Elizabeth; Mandleco, Barbara; Luthy, Karlen E. (2012). "Assessment, management, and prevention of childhood temper tantrums". Journal of the American Academy of Nurse Practitioners. 24 (10): 569–573. doi:10.1111/j.1745-7599.2012.00755.x. PMID 23006014.
  13. ^ Banham Bridges, Katharine M. (1932). "Emotional Development in Early Infancy". Child Development. 3 (4): 324–341. doi:10.1111/j.1467-8624.1932.tb05842.x. JSTOR 1125359.
  14. ^ Robin Skynner; John Cleese (1993). Families and how to survive them. p. 177.
  15. ^ Isaacs, S. (1940). "Temper tantrums in early childhood in their relation to internal objects". The International Journal of Psychoanalysis. 21: 280–293.
  16. ^ Solter, A. (1992). "Understanding Tears and Tantrums". Young Children. 47 (4): 64–68. JSTOR 42725308.
  17. ^ Potegal, Michael; Davidson, Richard J. (ביוני 2003). "Temper Tantrums in Young Children". Journal of Developmental & Behavioral Pediatrics. 24 (3): 140–147. doi:10.1097/00004703-200306000-00002. PMID 12806225. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Green, J.A.; Whitney, P.G.; Potegal, M. (2011). "Screaming, yelling, whining, and crying: Categorical and intensity differences in vocal expressions of anger and sadness in children's tantrums". Emotion. 11 (5): 1124–1133. doi:10.1037/a0024173. PMC 3192404. PMID 21707157.
  19. ^ Roy Benaroch (2008). Solving Health and Behavioral Problems from Birth Through Preschool. p. 157.
  20. ^ Kopp, C.B. (1989). "Regulation of distress and negative emotions: A developmental view". Developmental Psychology. 25 (3): 343–354. doi:10.1037/0012-1649.25.3.343.
  21. ^ Levine, Linda (1995). "Young Children's Understanding of the Causes of Anger and Sadness". Child Development. 66 (3): 967–709. doi:10.2307/1131944. JSTOR 1131944.
  22. ^ Patrick Casement (1990). Further Learning from the Patient. p. 113–4.
  23. ^ Selma H. Fraiberg (1987). The Magic Years. p. 65.
  24. ^ Margolies, P.J. (1977). "Behavioral approaches to the treatment of early infantile autism: A review". Psychological Bulletin. 84 (2): 249–264. doi:10.1037/0033-2909.84.2.249. PMID 840962.
  25. ^ Lord, C. (1993). "Early Social Development in Autism". In Edsopler, E.; Bourgondien, M. Van; Bristol, M. (eds.). Preschool Issues in Autism. New York: Plenum Press. pp. 61–94.
  26. ^ Luiselli, J.; Murbach, L. (2002). "Providing Instruction from Novel Staff as an Antecedent Intervention for Child Tantrum Behavior in a Public School Classroom". Education and Treatment of Children. 25 (3): 356–365. JSTOR 42899711.
  27. ^ Lancioni, G. E.; Smeets, P. M.; Ceccarani, P. S.; Capodaglio, L.; Campanari, G. (1984). "Effects of gross motor activities on the severe self-injurious tantrums of multihandicapped individuals". Applied Research in Mental Retardation. 5 (4): 471–482. doi:10.1016/S0270-3092(84)80039-9. PMID 6240965.
  28. ^ Sandra Ketcham. "Temper Tantrums and Autism". LoveToKnow. נבדק ב-25 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Osterman, Karin; Bjorkqvist, Kaj (1 באפריל 2010). "A Cross-Sectional Study of Onset, Cessation, Frequency, and Duration of Children's Temper Tantrums in a Nonclinical Sample". Psychological Reports. 106 (2): 448–454. doi:10.2466/pr0.106.2.448-454. PMID 20524545. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Bennie, Maureen (2 בפברואר 2016). "Tantrum vs Autistic Meltdown: What Is The Difference?". Autism Awareness. Autism Awareness Centre Inc. נבדק ב-9 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Sigmund Freud. Case Histories II (PFL 9). p. 242.
  32. ^ Sigmund Freud. Case Histories II (PFL 9). p. 257.
  33. ^ Sigmund Freud. Case Histories II (PFL 9). pp. 242 & 257–8.
  34. ^ 1 2 H. Goldenberg; I. Goldenberg (2007). Family Therapy. p. 172.
  35. ^ 1 2 Edmund Bergler in J. Halliday/P. Fuller eds., The Psychology of Gambling (London 1974) p. 182
  36. ^ Selma H. Fraiberg (1987). The Magic Years. p. 152.
  37. ^ Dennis, Tracy A. (2006). "Emotional self-regulation in preschoolers: The interplay approach reactivity, and control capacities". Developmental Psychology. 42 (1): 84–97. doi:10.1037/0012-1649.42.1.84. PMID 16420120.
  38. ^ William Makepeace Thackeray (1848). The Irish Sketch Book. p. 138.
  39. ^ Cooper Lawrence, The Cult of Celebrity (2009) p. 72
  40. ^ Simon Crompton, All about Me (London 2007) p. 176
  41. ^ "North Jersey". North Jersey. נבדק ב-25 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התקף_זעם&oldid=39827137"