כריסטינה רוזטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטינה רוזטי
Christina Rossetti 3.jpg
לידה 5 בדצמבר 1830
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1894 (בגיל 64)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת, כותבת המנונים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי האחווה הפרה-רפאליטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטינה ג'ורג'ינה רוזטיאנגלית: Christina Georgina Rossetti;‏ 5 בדצמבר 183029 בדצמבר 1894) הייתה משוררת אנגלית, אחותם של הציירים הפרה-רפאליטים דנטה גבריאל רוזטי, ויליאם מייקל רוזטי ומריה פרנצ'סקה רוזטי. אביהם, גבריאלה רוזטי, היה משורר איטלקי ופליט מנאפולי, שביקש מקלט מדיני בבריטניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטינה נולדה בלונדון וקיבלה חינוך פרטי בבית. בריאותה הייתה לקויה בצעירותה, אך את כתיבת השירה החלה כבר בשנות הנעורים. בגיל צעיר התארסה לצייר ג'יימס קוליסון, אך הוא ניתק את הקשר בשל הבדלי דת (היא השתייכה לכנסייה האנגליקנית, ואילו הוא חזר לקתוליות). התנסות זאת היא כנראה שנתנה לה את ההשראה לאחד משיריה המוכרים, Remember. גם את הצעת הנישואים של צ'ארלס קיילי דחתה מסיבות דתיות, על אף אהבתה העמוקה אליו.

רבים משיריה נכתבו לילדים. Goblin Market נראה כפזמון מחורז לילדים רכים, בהתחשב בשדונים הנזכרים בו. עם זאת, אפשר לפרשו אותו כאלגוריה לפיתוי. רוזטי שאבה את השראתה מביקוריה בביתו הכפרי של סבה, אבי אמה, ומן הפולקלור, ובמקרים רבים השתמשה בנושאים מסורתיים לכתיבת שירה מתוחכמת.

על אף הקשר הקרוב בינה לבין אחיה, דחתה רוזטי את העולם החברתי של האחווה הפרה-רפאליטית שלו והעדיפה על פניו את מה שכינתה "הנקיק המוצל שלי – נקיק הנהנה מן היתרון שבהיותו, כידוע לי בוודאות, המקום שנועד לי."

כריסטינה רוזטי סבלה בערוב ימיה ממחלת גרייבס, ליקוי בתפקוד בלוטת התריס. היא מתה בלונדון, ב-29 בדצמבר 1894.




Remember/Christina Rossetti

Remember me when I am gone away,
Gone far away into the silent land;
When you can no more hold me by the hand,
Nor I half turn to go yet turning, stay.
Remember me when no more day by day
You tell me of our future that you planned;
Only remember me; you understand
It will be late to counsel or to pray.
Yet if you should forget me for a while
And afterwards remember, do not grieve:
For if the darkness and corruption leave
A vestige of the thoughts that once I had,
Better by far you should forget and smile
Than that you should remember and be sad.

זכור אותי/כריסטינה רוזטי
תרגום: שלומית קדם

זכור אותי כשאלך ממך,
למרחקים אל ארץ הדממה;
כשלא תוכל עוד להחזיק בי בידך
ואני לא עוד אוכל להיעצר, להישאר אתך.
זכור אותי כשלא תוכל עוד לתאר מיום ליום
את עתידנו, המתוכנן עד תום.
רק זכור אותי; הלא תבין,
כי מאוחר יהיה אז לקוות, להאמין.
אך אם תשכח אותי, לרגע או יותר
ואחר כך תזכור, אל תצטער.
כי אם יותירו אבדון וחשכה
ולו שריד ממחשבות אשר היו בי פעם,
הלא מוטב לי כי תצחק בשכחה,
משתזכור אותי תמיד, אבל בצער.


The Milking-Maid (החולבת הצעירה')

The year stood at its equinox,
And bluff the North was blowing.
A bleat of lambs came from the flocks,
Green hardy things were growing.
I met a maid with shining locks,
Where milky kine were lowing.

She wore a kerchief on her neck,
Her bare arm showed its dimple.
Her apron spread without a speck,
Her air was frank and simple.

She milked into a wooden pail,
And sang a country ditty -
An innocent fond lovers' tale,
That was not wise nor witty.

She kept in time without a beat,
As true as church-bell ringers,
Unless she tapped time with her feet,
Or squeezed it with her fingers.

I stood a minute out of sight,
Stood silent for a minute,
To eye the pail, and creamy white
The frothing milk within it.

To eye the comely milking maid,
Herself so fresh and creamy.
“Good day to you!” at last I said,
She turned her head to see me.
“Good day!” she said with lifted head,
Her eyes looked soft and dreamy.

And all the while she milked and milked
The grave cow heavy-laden.
I've seen grand ladies, plumed and silked,
But not a sweeter maiden.

But not a sweeter fresher maid
Than this in homely cotton,
Whose pleasant face and silky braid
I have not yet forgotten.

Perhaps my rose is overblown,
Not rosy or too rosy.
Perhaps in farmhouse of her own
Some husband keeps her cosy.
Where I should show a face unknown? -
Good bye, my wayside posy!

(From the poem "The Milking-Maid" ("החולבת הצעירה") by Christina Georgina Rossetti)[1]

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטינה רוזטי בוויקישיתוף
  1. ^ A Gallery of English and American Women Famous in Song (1875), J.M. Stoddart & Company, p. 205.