לדלג לתוכן

ואן היילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ואן הלן)
ואן היילן
Van Halen
ואן היילן בהופעה, 2008
ואן היילן בהופעה, 2008
מקום הקמה פסדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פסדינה, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 19722020 (כ־48 שנים)
סוגה הארד רוק, פופ רוק, גלאם מטאל
חברת תקליטים האחים וורנר
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי של הלהקה
פרופיל ב-IMDb
חברים
אדי ואן היילן
אלכס ואן היילן
וולפגנג ואן היילן
דייוויד לי רות'
חברים לשעבר

סמי הייגר
מייקל אנתוני
גארי צ'ארון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ואן היילןאנגלית: Van Halen) הייתה להקת הארד רוק אמריקנית. נכון ל-2007, היקף המכירות של אלבומי הלהקה נאמד בכ-80 מיליון עותקים, 56 מיליון מהם בארצות הברית. שניים מאלבומי הלהקה – "Van Halen", אלבום הבכורה מ-1978, והאלבום "1984" (כולל הסינגלים "Jump" ו-"Panama"), מאותה השנה, היו הצלחות מיידיות וכל אחד מהם נמכר בעשרות מיליוני עותקים. בשנת 2007 נכנסה הלהקה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.

הלהקה נוסדה על ידי האחים אלכס ואדי ואן היילן בקליפורניה בשנת 1972. בהמשך הצטרפו אליהם הבסיסט מייקל אנתוני והזמר דייוויד לי רות'.

אדי ואן היילן, גיטריסט הלהקה, נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים ביותר בכל הזמנים. הוא פיתח סגנון ייחודי, שהיה שונה מסגנון הנגינה הבלוזי שהיה נפוץ ברוק כבד בשנות ה-70. סגנון הנגינה הייחודי שלו, שהתבסס על פריטה מהירה, טאפינג, והרמוניקס, יחד עם האישיות וההופעה המיוחדת של הזמר דייוויד לי רות', היו ההשראה הכי גדולה לז'אנר הגלאם מטאל שהיה סגנון הרוק הפופולרי ביותר בשנות ה-80. אדי הושפע רבות מסטיב האקט, גיטריסט להקת "ג'נסיס" וסגנון נגינתו שימש לו השראה.

בשנת 1980, יצא לאור אלבון האולפן השלישי של הלהקה "Women And Children First"[1].

בשנת 1985, לאחר חמישה אלבומים מצליחים, עזב את הלהקה הסולן דייוויד לי רות', בשל חילוקי דעות עם אדי לגבי עתיד הלהקה. הוא פנה לפרויקט סולו יחד עם הגיטריסט הנודע, סטיב ואי. רות' הוחלף בזמר לשעבר של להקת ההארד רוק "Montrose", סמי הייגר, שהיה גם בעל קריירת סולו מצליחה. ויחד אתו הקליטו את האלבום "5150", שיצא לאור ב-1986.

בשנת 1988, הוציא הלהקה את האלבום "OU812", אלבום האולפן השמיני שלה והשני עם הסולן סמי הייגר[2].

בשנת 1991, הוציא הלהקה את האלבום "For Unlawful Carnal Knowledge", שכלל את הלהיטים: "Right Now", "Top of the World" ו"Top of the World". ההלהקה זכתה בפרס הקליפ הטוב ביותר של השנה של רשת MTV עבור הווידאו קליפ של "Right Now"[3].

בשנת 1995, הוציא הלהקה את "Balance", אלבום האולפן הרביעי ברציפות שלה שהגיעה למקום הראשון במצעד בילבורד 200.

בשנת 1997 עזב הייגר את הלהקה, ודייוויד לי רות' שב אליה לזמן קצר, עד שעזב והוחלף על ידי גארי צ'ארון, סולנה של להקת "אקסטרים". ב-1998 הוציאה הלהקה את אלבומה "Van Halen III" שהיה כישלון מסחרי. לאחר סיבוב ההופעות שליווה את האלבום, עזב צ'ארון את הלהקה.

ב-2004 שב סמי הייגר ללהקה לסיבוב הופעות מצליח שגרף רווח של כ-20 מיליון דולר[4]. ב-2006 עזב שוב את הלהקה, יחד עם הבסיסט מייקל אנתוני, ודייוויד לי רות' חזר להיות סולן הלהקה[5]. את תפקיד הבסיסט תפס בנו של אדי, וולפגנג ואן היילן, שהיה אז בכיתה י"א.

מייקל אנתוני וסמי הייגר הקימו יחד עם הגיטריסט ג'ו סטריאני והמתופף של להקת "רד הוט צ'ילי פפרז", צ'אד סמית', להקת הארד רוק בשם "Chickenfoot".

בשנת 2007 יצאו חברי הלהקה המחודשת לסיבוב הופעות בארצות הברית שגרף 55 מיליון דולר, במה שהפך לסיבוב הופעות הכי רווחי של הלהקה[6]. הם יצאו להפסקה לכמה שנים, ובשנת 2012 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון מזה 14 שנים, והראשון עם רות' מאז 1984 – "A Different Kind of Truth", שזכה להצלחה גדולה במצעדים בארצות הברית[7].

ב-6 באוקטובר 2020 גיטריסט הלהקה והדמות המזוהה ביותר איתה, אדי ואן היילן, הלך לעולמו בגיל 65 לאחר מאבק במחלת הסרטן[8]. עקב מותו פעילות הלהקה והניסיונות לאיחודה תמו[9].

חברי הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הלהקה האחרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואן היילן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]