וושינגטון חוצה את הדלאוור
מידע כללי | |
---|---|
צייר | עמנואל לויצה |
תאריך יצירה | 1851 |
טכניקה וחומרים | שמן על בד |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 647.7 ס״מ |
גובה | 378.5 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
מספר יצירה | 97.34 (מוזיאון המטרופוליטן לאמנות) |
מיקום |
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות ניו יורק שבארצות הברית |
וושינגטון חוצה את הדלאוור (באנגלית: Washington Crossing the Delaware) הוא ציור מונומנטלי של הצייר הגרמני אמריקאי עמנואל לויצה, לזכר המסע הצבאי במסגרתו חצה ג'ורג' וושינגטון את נהר הדלאוור הקפוא ב-25 בדצמבר 1776 במהלך המהפכה האמריקאית - ובכך הפתיע את הכוחות ההסים שהיו ממוקמים בטרנטון שבניו ג'רזי, וניצח בקרב טרנטון.
הציור מהווה חלק מהאוסף הקבוע של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק. העתק של היצירה מוצג באגף המערבי של הבית הלבן.
היסטוריה של היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמנואל לויצה נולד בגרמניה, גדל בארצות הברית, אולם שב לגרמניה בבגרותו. הרעיון לציור התמונה עלה בראשו בשנת 1848 בתקופת אביב העמים. מטרת הציור הייתה לעורר רגשות ליברליים תוך מתן המהפכה האמריקאית כדוגמה. לויצה השתמש בתיירים אמריקאים כדוגמנים בעת ציור הגרסה הראשונה של היצירה, שהושלמה בשנת 1850. גרסה זו ניזוקה בשריפה שפרצה בסטודיו שלו זמן קצר לאחר מכן, אולם הגרסה שוחזרה זכתה להצלחה רבה באירופה והוצגה במוזיאון האמנות של ברמן (Kunsthalle Bremen), והושמדה במהלך הפצצות חיל האוויר הבריטי בשנת 1942 במסגרת מלחמת העולם השנייה.
לויצה החל בשנת 1850 לצייר גרסה נוספת של היצירה, וזו הוצגה בניו יורק באוקטובר 1851. היצירה נרכשה על ידי ג'ון ס. קנדי בעלות של 16,000 דולרים (באותה עת, סכום גבוה ביותר), ונתרמה למוזיאון המטרופוליטן לאמנות בשנת 1897.
בינואר 2003 הדביק אחד משומרי מוזיאון המטרופוליטן תמונה של הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר על היצירה, אולם לא נגרם ליצירה נזק[1].
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה מתארת את חציית נהר הדלאוור על ידי ג'ורג' וושינגטון. וושינגטון מופיע במרכז היצירה מואר באור לא טבעי - אור חזק מאורה של השמש הזורחת מאחוריו. חלק זה של היצירה היה החלק הראשון שצייר לויצה בראשית אביב העמים. לאחר כישלון המהפיכות באירופה צייר לויצה את יתרת התמונה באווירה כהה ופסימית יותר. ברקע סירות קטנות יותר המעבירות את יתר חייליו של וושינגטון יוצרות את הפרספקטיבה של התמונה, ומעניקות חשיבות והדגשה לסירתו של וושינגטון במרכז התמונה.
בסירתו של וושינגטון מתוארים 13 חותרים המהווים חתך של אוכלוסיית המושבות באמריקה, לרבות אדם ממוצא סקוטי (על פי כובעו), אדם שחור, שני אנשי ספר בחזית ובירכתי הסירה, ושני חקלאים (האחד מניו ג'רזי והאחד מפנסילבניה) עם כובעים אופייניים, חייל מדלאוור במדים מלאים, סוחר מבולטימור שבמרילנד, דייג מניו אינגלנד, וכן אישה בבגדי גבר (בחולצה אדומה). דמות נוספת חבויה מאחורי הסוחר, ואינה ניתנת לזיהוי. וושינגטון עומד במרכז התמונה, לובש את מדי הצבא הקונטיננטלי, ומחזיק בידו משקפת וחרב - המסמלים את מנהיגותו, וצפייתו את העתיד.
האדם העומד בסמוך לוושינגטון ונושא את הדגל הוא ג'יימס מונרו, לימים נשיא ארצות הברית.
אי דיוקים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור כולל מספר רב של אי דיוקים היסטוריים ואנכרוניזם. כך למשל הדגל המופיע בתמונה הוא דגל ארצות הברית המקורי (דגל "הכוכבים והפסים"). דגל זה עוצב ב-14 ביוני 1777, שנה לאחר חציית הדלאוור. אם אכן נישא דגל במהלך חציית הנהר, היה זה דגל האיחוד הגדול, שנישא על ידי וושינגטון ב-2 בינואר 1776 בקיימברידג' שבמסצ'וסטס כדגל הצבא הקונטיננטלי.
הסירה עצמה קטנה מכדי לשאת 13 אנשים, וכן אינה תואמת את הסירות באותה תקופה. בעוד שחציית הנהר אירעה באמצע הלילה, הציור מתאר אותה בשעת הזריחה. הנהר המתואר בספינה מכיל גושי קרח צפים - דבר האופייני לנהר הריין אך לא לנהר הדלאוור. כמו כן, בניגוד למזג האוויר הקר אך הצלול המתואר בתמונה, בעת חציית הדלאוור ירד גשם כבד (וספק אם וושינגטון עמד באותה תנוחה במהלך הסופה בה חצה את הדלאוור). יש היסטוריונים הטוענים כי ככל הנראה הדמויות ישבו בעת החציה, אולם ההיסטוריון דייוויד האקט פישר (אנ') מאוניברסיטת ברנדייס דווקא טוען כי סביר שהחוצים בסירות עמדו, על מנת שלא להירטב מהמים הקפואים בתחתית הסירות.
כמו כן, ככל הנראה מונרו, שהיה סגן צעיר, לא היה באותה סירה עם וושינגטון, ולבטח לא החזיק את הדגל.
דמות האדם השחור שבתמונה היא דמותו של פרינס ויפל - אדם שחור שהיה ידוע בהשתתפותו בקרבות המהפכה האמריקאית, אולם ככל הנראה לא נכח בחציית הדלאוור עצמה, אף שהיו חותרים שחורים רבים שאכן נכחו בחצייה.
דמותו של וושינגטון, כפי שהיא מתוארת בתמונה, היא דמותו של הנשיא המבוגר (ובעל שיער השיבה) ולא דמות המפקד הצעיר בן ה-44 שנכח בחצייה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייוויד האקטו פישר, תיאור היצירה, באתר אוניברסיטת אוקספורד
- יונתן הירשפלד, מדוע הציור הגרוע הזה חשוב להבנת החוויה האמריקאית, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2014