וילהלם פטרסון ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם פטרסון ברגר
לידה 27 בפברואר 1867
Kramfors Municipality, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בדצמבר 1942 (בגיל 75)
אסטרסונד, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Olof Wilhelm Peterson-Berger עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Frösö Church עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכללה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית, אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.peterson-berger.se
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולוף וילהלם פטרסון ברגרשוודית: ‏Olof Wilhelm Peterson-Berger?‏; 27 בפברואר 18673 בדצמבר 1942) היה מלחין שוודי ומבקר מוזיקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר נולד בשוודיה בשנת 1867, ושם נפטר בשנת 1942. כשהיה בן 19 התחיל את לימודיו המוזיקליים בקונסרבטוריון של סטוקהולם, שם למד במשך כשלוש שנים. בין 1896 ל־1914 עבד ברגר על שלושה אלבומים חשובים: Frösöblomster כרכים 1,2,3 שבעיקר בזכותם קנה לו את שמו כמלחין. האלבומים כתובים בסגנון רומנטי-לאומי-סקנדינבי המזכיר את סגנונו של אדוורד גריג. במקביל, החל ברגר לעבוד בתור המבקר המוזיקלי של העיתון של סטוקהולם, בתפקיד זה נשא ברגר עד 1930. ב-1908 נתמנה ברגר למנהל בית האופירה של סטוקהולם, בתפקיד זה החזיק ברגר עד 1910. לאחר מכן החל ברגר לעבוד באינטנסיביות על חמש הסימפוניות שלו. בשנת 1935 החל ברגר לכתוב את הסימפוניה השישית אך לא הספיק להשלימה. ברגר נפטר ב-1942.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של פטרסון ברגר היא מתאפיינת בליריות[דרושה הבהרה], בקו מלודי ברור ובהרמוניות פשוטות יחסית. לכאורה אין זו אלא מוזיקה נאיבית, אלא שלמעשה המוזיקה של ברגר קוסמת, ובעלת גוון מיוחד ואישי. ברגר הושפע רבות מהסגנון הרומנטי-לאומי שרווח בתקופתו ובעיקר בזמן שהיה צעיר. במיוחד הושפע ברגר מגריג, שהלחין בסגנון זה, והיה סקנדינבי כמותו. סגנונו של ברגר גם מזכיר לעיתים את יצירותיהם של מלחינים קדומים יותר כגון שוברט ושומאן שחיו כמאה שנה לפניו. מבחינה זו, ברגר 'איחר את זמנו', ואולי משום כך לא זכה להרבה הכרה בעולם (ובמיוחד לא בישראל). עם זאת, יצירותיו ידועות ומוכרות בארץ מולדתו. שמו מוכר לרוב הסקנדינבים, ובשוודיה יצירותיו מנוגנות תדיר, ושיריו מפורסמים ופופולריים. בביקורותיו, כמו גם ביצירתו, מגלה ברגר עמדה שמרנית. ברגר יצא כמבקר במתקפה עזה על המוזיקה המודרנית שהחלה להתפתח בתקופתו, ובמיוחד כנגד המלחין ארנולד שנברג אבי המוזיקה הדודקפונית. ברגר כתב רבות לפסנתר, ולקול ולפסנתר. בנוסף, כתב ברגר מספר אופרות וחמש סימפוניות. יצירותיו היותר מפורסמות הן הסימפוניה השנייה, ושלושת האלבומים Frösöblomster, מתוכם מפורסם במיוחד הקטע Sommarsång.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילהלם פטרסון ברגר בוויקישיתוף