אדוורד גריג
| אדוורד הגרופ גריג
Edvard Hagerup Grieg |
|
|---|---|
 המלחין אדוורד גריג |
|
| נולד | 15 ביוני 1843 |
| נפטר | 4 בספטמבר 1907 (בגיל 64) |
| תקופה/זרם | רומנטית |
| מספר יצירות ידוע | 156 (מסודרות באופוס 1 עד 74
ובנוסף 82 יצירות לא מקוטלגות) |
אדוורד הגרופ גריג (בנורווגית: Edvard Hagerup Grieg; 15 ביוני 1843 - 4 בספטמבר 1907) היה מלחין נורווגי נודע.
תוכן עניינים
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גריג נולד בברגן למשפחה אמידה. אביו, אלכסנדר, היה ממוצא סקוטי וכיהן כקונסול הממלכה המאוחדת בברגן. אמו, גסין האגרופ, הייתה בת למשפחה נורווגית מבוססת, וכפסנתרנית מעולה הייתה מורתו הראשונה למוזיקה. את יצירותיו הראשונות כתב בגיל תשע, אך רק לאחר שנפגש עם הכנר הנורווגי הדגול, אולה בול, החל גריג להתייחס אל המוזיקה בכובד ראש. בהמלצתו של בול נסע גריג בן ה-15 ללייפציג שבגרמניה כדי ללמוד שם בקונסרבטוריון אצל המלחין והמורה היהודי הנודע איגנץ מושלס, שם למד במשך ארבע שנים.
בשנת 1863 נסע לקופנהגן, בירת דנמרק, והתגורר שם שלוש שנים. המלחין הדני נילס גאדה עודד אותו לכתוב סימפוניה. גריג נענה לכך, אך התוצאה לא מצאה חן בעיניו ולכן כתב על התווים שאין לנגנם. בקשתו זו לא נענתה, והוא סירב להכיר ביצירה זו כביצירתו.
בשנת 1866 חזר לנורווגיה והתיישב בכריסטיאניה (היום אוסלו). שם פגש את ריכארד נורדראק אשר משך תשומת לבו למוזיקה הנורדית העממית. יצירתו המוקדמת של גריג משקפת את החינוך הגרמני הרומנטי שקיבל, אך לאחר מכן החליט לשקף ביצירתו את מולדתו, נורווגיה, ויצירתו מושפעת ממנגינות נורווגיות עממיות. בשנת 1867 נשא גריג לאשה את דודניתו, נינה האגרופ, זמרת מחוננת שסייעה הרבה לפרסום שיריו בעולם.
בחורף 1869 שהה גריג באיטליה, שם פגש ברומא את המלחין ההונגרי פראנץ ליסט והשמיע לו את הקונצ'רטו לפסנתר שחיבר. ליסט ניגן את הקונצ'רטו והתלהב ממנו מאוד. כאשר ניגן אותו גריג בלייפציג בשנת 1897, התרשם ממנו העולם המוזיקלי עמוקות.
גריג חזר לכריסטיאניה, שם חיבר מוזיקה ליצירות אחדות של הסופר הנורווגי ביורנסטרן ביורנסון. בהמשך לכך פגש את הנריק איבסן וחיבר את המוזיקה הנודעת למחזהו פר גינט. זו היא יצירתו הנודעת ביותר. המוזיקה של גריג שבתה את לב העם הנורווגי, וזכתה גם להכרה עולמית.
בשנת 1874 קיבל גריג מענק ממשלתי שאיפשר לו לחזור ולהתגורר בעיר הולדתו ברגן. בשנת 1885 עבר להתגורר עם רעייתו באחוזת טרולדהגן שבפרברי ברגן, ושם התגורר עד מותו, תוך שהוא מרבה לצאת לקונצרטים ברחבי אירופה. אחוזה זו נשמרה במצבה המקורי כביתו של גריג והיא פתוחה לביקורי תיירים.
ב-1899 הוזמן על ידי המוזיקאי הצרפתי אדואר קולון לנצח על קונצרט מיצירותיו בפריז, וההזמנה הגיעה זמן קצר אחרי תום המשפט החוזר של אלפרד דרייפוס בו הוא הורשע שנית. גריג החליט לדחות את ההזמנה, וכתב לקולון במכתב שגם פורסם בעיתונות שהוא "מזועזע מהאופן המביש בו בני ארצך נוהגים בחוק ובצדק" ולכן אין לו שום חשק להופיע בפני קהל צרפתי. פרסום המכתב עורר סערה, שבעקבותיה גריג קיבל מכתבי נאצה רבים. הוא הסכים להופיע שוב בפריז רק ב-1903, והופעתו נתקלה בקריאות בוז מצד חלק מהקהל, ואף בביקורת מלגלגת על ההופעה שכתב קלוד דביוסי.[1]
גריג יסד את "החברה לקידום המוזיקה הסקנדינבית".
יצירות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת בלה מינור
- סוויטת "מזמנו של הולברג" (לכבוד המשורר הקומי לודוויג הולברג), לתזמורת כלי מיתר
- "קטעים ליריים" לפסנתר, אופ' 12 ואופ' 54
- "ארבעה מחולות נורווגים", אופ' 35
- פר גינט (Peer Gynt - Suite No. 1 op. 46, Suite No. 2 op. 55 )
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שהכינה גוגל לציון יום הולדתו ה-172 של גריג (באנגלית), 15 ביוני 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Shaul Koubovi, `I have no desire to appear before a French audience', באתר הארץ, 15 באפריל 2002
