וילמה רודולף

וילמה גלודין רודולף
Wilma Glodean Rudolph

לידה	23 ביוני 1940 קלארקסוויל, טנסי, ארצות הברית
פטירה	12 בנובמבר 1994 (בגיל 54) ברנטווד, טנסי, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה
השכלה	אוניברסיטת המדינה טנסי
משקל	59 ק"ג
גובה	1.80 מטר
מספר צאצאים	4
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר
הישגים
פרסים והוקרה	פרס ג'יימס סאליבן (1961) אתלט השנה של AP (1960) סדרת האמריקאים הדגולים (2004) היכל התהילה הלאומי לנשים (1994) אתלט השנה של AP (1961)
מאזן מדליות מתחרה עבור המשחקים האולימפיים זהב רומא 1960 100 מטר זהב רומא 1960 200 מטר זהב רומא 1960 4x100 מטר שליחות ארד מלבורן 1956 4x100 מטר שליחות

וילמה רודולף ורוג'ר מאריס (משמאל), בטקס קבלת פרס ספורטאי השנה של סוכנות AP לשנת 1961

וילמה רודולף - 1960

וילמה גלודין רודולף (אנגלית: Wilma Glodean Rudolph‏; 23 ביוני 1940 – 12 בנובמבר 1994), שכונתה "האיילה השחורה", הייתה ספורטאית אמריקאית. האצנית האמריקאית הראשונה שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות. היא עשתה זאת במשחקי רומא 1960, בריצת 100 מטר, 200 מטר, ובמרוץ השליחות 4x100 מטרים.

גם הזמנים שהשיגה רודולף בכל אחת מן הריצות היו מעולים, אך מה שהפך אותה לאחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של הספורט היא הדרך המדהימה שהובילה להישג המרשים. וילמה הייתה ילדה נכה, בת למשפחה אפרו-אמריקאית ענייה ומרובת ילדים, שגדלה בדרום ארצות הברית. הצלחתה הגדולה הייתה כנגד כל הסיכויים, הרפואיים, החברתיים והתרבותיים.

ביוגרפיה

וילמה רודולף נולדה ב-23 ביוני 1940 למשפחה מרובת ילדים שחיה בעיירה קלארקסוויל שבמדינת טנסי. היא הייתה הילדה ה-20 של אביה (מתוך 22, ומשתי נשים), ובשנותיה הראשונות סבלה מבריאות ירודה במיוחד. כשהייתה בת שש, ולאחר שהתאוששה פעמיים מדלקת ריאות קשה, הותקפה על ידי נגיף הפוליו. התוצאה הייתה שיתוק ברגלה השמאלית. הרגל הוקפה במעטפת מתכתית, מעין אזיקי ברזל שאפשרו לה ללכת, ובמקביל החלה סדרת טיפולים ארוכה. האחים של וילמה דאגו לעסות את רגלה הפגועה מדי יום, והשגיחו שלא תסיר מעליה את הברזלים. אמה נסעה איתה פעם בשבוע לבית חולים מרוחק לשם טיפול פיזיותרפי מיוחד. המאמץ השתלם, ובגיל תשע הורדו הברזלים מרגלה של וילמה. מעט לאחר מכן החלה דרכה של רודולף להצלחה הספורטיבית.

בגיל 11 החלה וילמה רודולף לשחק כדורסל בבית הספר התיכון המקומי, שהיה מיועד לאפרו-אמריקנים בלבד. באותה תקופה הייתה במדינת טנסי הפרדה מוחלטת בין שחורים ללבנים, וזו באה לידי ביטוי גם בבתי ספר נפרדים. בשנות התיכון אותרה רודולף על ידי אד טמפל, מאמן נבחרת מסלול הריצה של אוניברסיטת המדינה של מדינת טנסי הוא הציע לה לנטוש את הכדורסל, אף על פי שגובהה היה 1.80 מטר, והזמין אותה להצטרף לאימוני הנבחרת של האוניברסיטה. רודולף נענתה להזמנתו, והפכה עד מהרה לאחת האצניות הטובות בארצות הברית. ב-1956, בגיל 16 בלבד, השתתפה באולימפיאדת מלבורן (1956) בה זכתה עם נבחרת השליחות של ארצות הברית במדליית הארד בריצת שליחות 4x100 מטרים.

אולימפיאדת רומא

ההצלחה של רודולף באולימפיאדת רומא הייתה לא רק במדליות, אלא גם בזמני הריצות שהשיגה. בריצת חצי הגמר ל-100 מטר השוותה את שיא העולם כשרצה בזמן של 11.3 שניות. בריצת הגמר עברה את המרחק ב-11 שניות, אולם הדבר לא הוכר כשיא עולם עקב רוח גבית של 2.75 מטר לשנייה (הרף המותר לצורך קביעת זמן רשמי הוא 2 מטר לשנייה לכל היותר). בשלב המוקדמות של ריצת ה-200 מטר שברה את השיא האולימפי כשקבעה זמן של 23.2 שניות. את גמר ה-200 רצה בזמן של 24 שניות. בגמר מרוץ השליחות השיגה הנבחרת האמריקאית זמן של 44.5 שניות, לאחר שבחצי הגמר קבעה שיא עולמי של 44.4 שניות. בגמר עצמו הייתה רודולף הרצה האחרונה ברביעיית הרצות, שהייתה מבוססת על הנבחרת של אוניברסיטת טנסי. מאוחר יותר סיפרה כי ריצת השליחות היה האירוע המועדף עליה, מפני שבזכותו יכלה לעמוד על בימת המדליות יחד עם חברותיה הטובות.

בעקבות האולימפיאדה כונתה רודולף בעיתונות "הפנינה השחורה". אישיותה הנינוחה, כספורטאית וכדמות ציבורית שסוקרה בהרחבה על ידי העיתונות, הקנו לה אהדה ציבורית עצומה. עד היום היא נחשבת כפורצת הדרך של הספורטאיות האפרו-אמריקניות בארצות הברית, כמו פלורנס גריפית' ג'וינר – האצנית האמריקאית השנייה שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות (בסיאול, 1988) וג'קי ג'וינר קרסי, שזכתה ב-6 מדליות אולימפיות. הישגה הגדול בתחום החברתי היה התעקשותה לקיים - לאחר האולימפיאדה – מצעד הוקרה מעורב, ללא הפרדה בין שחורים ללבנים. מושל טנסי, ביופורד אלינגטון , ביקש לערוך מצעד לכבודה תוך שמירה על ההפרדה הגזעית כמנהג המקום, אך התעקשותה של רודולף הביאה לכך שבפעם הראשונה בתולדותיה של קלארקסוויל התקיים בעיירה אירוע מעורב.

לאחר האולימפיאדה חזרה רודולף לגור בעיירת הולדתה, נישאה ולימדה חינוך גופני בבית הספר התיכון שבו למדה. בהמשך שימשה בתפקידי אימון בכירים במיין ובאינדיאנה. היא הקימה קרן על שמה, שמטרתה לסייע לילדים מוגבלים באמצעות פעילות ספורטיבית. ב-1973 נבחרה להיכל התהילה של האתלטים האפרו-אמריקנים וב-1974 נבחרה כחברה בהיכל התהילה הלאומי של מקצועות השדה. ב-1977 חיברה אוטוביוגרפיה, שהפכה מאוחר יותר לסרט טלוויזיה. במהלך השנים הללו ילדה ארבעה ילדים.

וילמה רודולף נפטרה ב-12 בנובמבר 1994, בגיל 54, לאחר חודשים של מאבק בסרטן המוח. עשרים שנה לאחר מותה, ב-21 בנובמבר 2014, נכנסה רודולף כחברה בהיכל התהילה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית.

ראו גם

מדיה וקבצים בנושא וילמה רודולף בוויקישיתוף

• התפתחות שיא העולם בריצת 100 מטר (ויקיפדיה באנגלית)

קישורים חיצוניים

• וילמה רודולף, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• וילמה רודולף, באתר olympedia.org
• וילמה רודולף, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
• וילמה רודולף, באתר Track and Field (נשים)
• סרטון שמציג את כל המדליות שבהם זכתה רודולף באולימפיאדת רומא, באתר יוטיוב (באנגלית)
• ליאור ברטל, ‏הניצחון של וילמה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בפברואר 2019
• וילמה רודולף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• וילמה רודולף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)