ויקיפדיה:ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים/טיוטה

כללי הביבליוגרפיה המקובלים בוויקיפדיה משתנים כאשר מדובר באזכור מקורות יהודיים, כדוגמת התנ"ך, המשנה, התלמוד, משנה תורה לרמב"ם ומקורות דומים. לחיבורים אלה מבנה שונה, מערכת סימונים ייחודית, וכללי ציטוט משלהם המקובלים בעולם היהדות וההלכה.

ציטוט מדויק של המקור הפך קל פי כמה במקורות היהודיים הקלאסיים, הן בגין פרויקט השו"ת, ויקיטקסט ופרויקטים נוספים ברשת שמכילים את המקורות הללו ואף כוללים אפשרויות חיפוש מתקדמות, והן מכיוון שזכויות היוצרים על מקורות היהדות פגו מזמן.

כבכל אזכור ביבליוגרפי בוויקיפדיה, כאשר הדבר מתאפשר, יש להפנות למקור בוויקיטקסט.

כללים

• ככלל, כל ציטוט של מקור יהודי מהסוג שהוזכר לעיל, חייב באזכור מדויק של המקור ממנו הציטוט הובא. האזכור ייעשה בגוף הטקסט או בהערת שוליים.
• מיקום האזכור הביבליוגרפיה כפוף לכללי הציטוט הרגילים כפי שמופיעים בויקיפדיה:ביבליוגרפיה (בפסקאות "קישורים חיצוניים", "לקריאה נוספת" ו"הערות שוליים").
• יש להימנע ככל האפשר משימוש בראשי תיבות וקיצורים בעת אזכור ביבליוגרפיה; הדבר מונע מקוראים שאינם בקיאים במתודה של ספרות היהדות וההלכה להבין כיצד לחפש ולהגיע למקור. כך לדוגמה אין לכתוב ס"ק או ד"ה, כך גם אין לכתוב "בבלי", אלא "תלמוד בבלי", וכדומה.
  גם שלא בראשי תיבות, יש להימנע משימוש במונחים 'מקצועיים' מידי שאינם מוכרים לקורא הממוצע, ובמקומם להפעיל שיקול דעת ולהשתמש במילים ברורות ובהירות כך שכל קורא יוכל למצוא את המקור. לדוגמה: במקום "דיבור המתחיל", יש להשתדל להשתמש במילה "פסקה".

אופן האזכור

כאשר הציטוט עצמו מופיע בערך

יש להביא את הציטוט באמצעות התבנית {{הדגשה}}, המציגה גם את המקור לציטוט. דוגמה לשימוש בתבנית {{הדגשה}} בקישור למקור מקראי:

קוד ויקי	תוצאה
{{הדגשה|קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא|שיר השירים ב ח|שיר השירים ב, ח}}	”קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא” (שיר השירים ב, ח)

כאשר מקשרים למקור תלמודי באמצעות התבנית, הדבר נעשה באופן הבא:

קוד ויקי	תוצאה
{{הדגשה|ייאוש שלא מדעת|בבא מציעא כא ב|מסכת בבא מציעא, דף כא, ב}}	”ייאוש שלא מדעת” (מסכת בבא מציעא, דף כא, ב)

כאשר הציטוט אינו מופיע בערך

כשהציטוט אינו מופיע בערך, יש להשתמש בהנחיות שלהלן, על פי סוג המקור.

כבכל אזכור ביבליוגרפי בוויקיפדיה, כאשר הדבר מתאפשר, יש להפנות למקור בוויקיטקסט.

במידת האפשר, מומלץ להשתמש בתבנית המיועדת לאזכור הרצוי. השימוש בתבנית מאפשר אחידות, הקלה לכותב ובהירות לקורא. התבניות עוזרות גם לכותב להתאים את כתיבתו בהתאם לכללים הביבליוגרפיים. שימוש בתבניות מאפשר גם ביצוע שינוי גורף לערכים רבים, כשנדרש שינוי כזה. להלן מוצגות גם התבניות הרלבנטיות לכל סוג מקור.

מקרא

אזכור של קטע מן המקרא - תורה, נביאים או כתובים - ייעשה באמצעות כתיבת שם הספר, האות של הפרק ומספר הפסוק. כך גם יש ליצור קישור פנימי משם הספר לערך אודותיו.

לדוגמה:
”ספר בראשית, פרק א, 1”

תבנית מסייעת: {{תנ"ך}} - לדוגמה, כותבים: {{תנ"ך|בראשית|כח|ב}} ומקבלים: ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק ב'

משנה

אזכור של קטע מששת סדרי משנה, ייעשה באמצעות כתיבת העובדה כי מדובר במשנה, שם המסכת, האות של הפרק והאות של הפסקה הספציפית (ה"משנה"). יש ליצור קישור פנימי מהמילה "משנה" ומשם המסכת.

לדוגמה:
”משנה, מסכת ברכות, פרק א, א”

תבנית מסייעת: {{משנה}} - לדוגמה, כותבים: {{משנה|ראש השנה|ד|א}} ומקבלים: משנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה א'

תלמוד בבלי

אזכור של קטע מהתלמוד הבבלי ייעשה באמצעות כתיבת העובדה כי מדובר בתלמוד בבלי, שם המסכת, האות של הדף, והעמוד (א או ב). יש ליצור קישור פנימי מהמילה "תלמוד בבלי" ומשם המסכת.

לדוגמה:
”תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף א, א”

תבנית מסייעת: {{בבלי}} - לדוגמה, כותבים: {{בבלי|ראש השנה|כב|א}} ומקבלים: תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ב, עמוד א'

תלמוד ירושלמי

אזכור של קטע מן התלמוד הירושלמי יכול להיעשות בשתי דרכים: האחת היא על פי האות של הדף והעמוד (דבר זה עלול להשתנות בין המהדורות השונות של התלמוד הירושלמי), והדרך האחרת היא באמצעות כתיבת האות של הפרק ושל ההלכה.

לדוגמה:
אפשרות א' - ”תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף א, עמוד א”
אפשרות ב' - ”תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א, הלכה א”

תבנית מסייעת: {{ירושלמי}} - לדוגמה, כותבים: {{ירושלמי|ברכות|א|א}} ומקבלים: תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'

פרשני תלמוד

אזכור של אחד מפרשני התלמוד ייעשה באמצעות אזכור שם החיבור וקישור לערך אודות המחבר, שם המסכת, האות של הדף והאות של העמוד.

לדוגמה:
”חידושי הרשב"א, מסכת ברכות, דף א, א”

משנה תורה לרמב"ם

אזכור של קטע מן הספר משנה תורה לרמב"ם ייעשה באמצעות אזכור העובדה כי מדובר במשנה תורה, שם הנושא ההלכתי בו הספר עוסק באותו מקום, האות של הפרק והאות של הפסקה.

לדוגמה:
”משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק א', א'”

תבנית מסייעת: {{רמב"ם}} - לדוגמה, כותבים: {{רמב"ם|שבת|ג|א}} ומקבלים: משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ג', הלכה א'

שולחן ערוך

אזכור של קטע מהשולחן ערוך ייעשה באמצעות כתיבת העובדה כי מדובר בשולחן ערוך, שם החלק, שם הנושא ההלכתי בו הספר עוסק באותו מקום, מספר הסימן (הפרק), והסעיף.

לדוגמה:
”שולחן ערוך, חלק אורח חיים א, א”

תבנית מסייעת: {{שולחן ערוך}} - לדוגמה, כותבים: {{שולחן ערוך|אורח חיים|א|א}} ומקבלים: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן א', סעיף א'

ראו גם

• {{הדגשה}}
• {{תנ"ך}}
• {{משנה}}
• {{בבלי}}
• {{רמב"ם}}
• {{שולחן ערוך}}

קישורים חיצוניים

• מאגר ספרות הקודש - מאגר ממוחשב שמכיל את ספרי היסוד של "ארון הספרים היהודי": תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, מדרש תנחומא ומשנה תורה לרמב"ם

כללי האזכור הביבליוגרפי בהלכה ובמשפט העברי

• כללים להתקנת כתבי יד בתרביץ (כרך עב, התשס"ג), הוצאת המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל - האוניברסיטה העברית
• כללי האזכור האחיד בכתיבה המשפטית (עמ' 40-42), ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2006
• נוהלי התקנה (עמ' 4-7), הוצאת 'תבונות'