זכי שלוש
 | |
| לידה |
15 ביוני 1893 יפו, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1973 (בגיל 80) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| מקום לימודים |
המכון הטכנולוגי של ציריך |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| זרם באמנות |
הסגנון הבין-לאומי |
| יצירות ידועות |
בית פומרוק |
  | |
זכי שלוש (15 ביוני 1893 – 1973) היה אדריכל תל אביבי, בן למשפחת שלוש. כאדריכל שפעל בתקופת הקמתה של העיר הלבנה, השתתף בהחדרת הסגנון הבינלאומי (באוהאוס) לאדריכלות הישראלית. בין המבנים החשובים שתכנן בתל אביב נמנים בית בראון (רח' מזא"ה 38), בית פרדס (רח' לבונטין 5) ובית פומרוק (רח' אחד העם 56).
נעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלוש נולד ביפו לאברהם חיים שלוש ושרינה לבית אלבז למשפחה בת שישה ילדים. סבו, אהרן שלוש, היה מראשי העדה הספרדית ביפו וממייסדי נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר). יוסף אליהו שלוש הוא דודו מצד אביו. בבגרותו נשלח ללימודים גבוהים באירופה, שם למד בקולג' רולאן שבפריז ובפוליטכניון שבשווייץ. לאחר שהשלים את לימודיו בבית הספר הגבוה לעבודות ציבוריות בפריז, הוסמך כמהנדס-אדריכל.
פעילותו האדריכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכי שלוש חזר לארץ ישראל בשנת 1928, השתקע בתל אביב ועבד בה כאדריכל. באותן שנים, העיר חוותה בנייה מואצת במיוחד בשל הגידול המהיר בכמות התושבים. שלב זה בהתפתחותה האורבנית של תל אביב כונה העיר הלבנה, ורבים מהמבנים שהוקמו בתקופה זו תוכננו בסגנון אר דקו ובסגנון הבינלאומי (באוהאוס). שלוש השתלב בשפע האדריכלים שפעלו בעיר בתקופה זו, ותכנן כמה מבנים שנודעו בחשיבותם האדריכלית:
- בית פרדס (רח' לבונטין 5) - תוכנן בסגנון אר דקו בשנת 1931 (הוכר כמבנה לשימור בזכות סגנונו האדריכלי המיוחד במסגרת תוכנית השימור העירונית של תל אביב).[1]
- בית בראון (רח' מזא"ה 38 פינת רח' אחד העם 49) - תוכנן בסגנון הבינלאומי בשנת 1933 (נכלל בתחומי אזור B של הכרזת אונסק"ו על העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת עולמית).[2]
- בית פומרוק (רח' אחד העם 56) - תוכנן בסגנון הבינלאומי בשנת 1935 (הוכר כמבנה לשימור בזכות סגנונו האדריכלי הבינלאומי במסגרת תוכנית השימור העירונית של תל אביב; וגם נכלל בתחומי אזור B של הכרזת אונסק"ו על העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת עולמית).[3]
פעילותו הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלוש גם נכנס לפעילות ציבורית בעיריית תל אביב עם הצטרפותו לוועדת בניין העיר. הוא גם השתתף בייסודה של אגודת האינג'נירים והארכיטקטים בארץ ישראל, וכחבר הוועד המרכזי של האגודה, נשלח לייצגה בוועידות בינלאומיות - בפראג (1935), בפריז (1937) ובשווייץ (1938). שלוש גם כיהן כיושב-ראש בית הדין האזורי לשכר דירה של וחבר בית הדין לערעורים בדבר החרמת דירות לחיילים משוחררים. כמו כן, היה פעיל בוועד העדה הספרדית בתל אביב והיה חבר במועדון רוטרי.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלוש התגורר בבית משפחתו ברח' פינס 32 בתל אביב. בית זה הוא אחד משני בתים תאומים סמוכים (כתובתו של הבית הסמוך היא רח' פינס 30), שהוקמו על ידי משפחת שלוש. הבתים התאומים נבנו על ידי האחים יוסף אליהו שלוש ואברהם חיים שלוש מחומרי בניין שיוצרו במפעלם - מפעל האחים שלוש. כאמור, משפחת אברהם חיים שלוש השתכנה ברח' פינס 32, והבן זכי נותר בבית זה עד אחרית ימיו. הוא נפטר בא' בכסלו תשל"ד, 1973, בלי להשאיר צאצאים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "זכי שלוש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 958
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "בתים מן החול" מאת ניצה מצגר-סמוק - מאמר באתר "אופקים" (של אוניברסיטת תל אביב), ובו מוזכר אדריכל זכי שלוש כמתכנן בית פרדס ברח' לבונטין 5
- ^ דליה קרפל, מיהו עמי בראון, מאספני האמנות הבכירים בארץ. קווים לדמותו, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2009, בכתבה מוזכר אדריכל זכי שלוש כמתכנן בית בראון ברח' מזא"ה פינת רח' אחד העם
- ^ דוד הכהן, בוסתן בבית הבאוהאוס ליד הבורסה, באתר ynet, 8 במרץ 2001