חואן קורטינה
 | |
| לידה |
16 במאי 1824 טמאוליפס, מקסיקו   |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1894 (בגיל 70) אסקופוסאלקו, מקסיקו |
| מדינה |
מקסיקו |
| דרגה |
בריגדיר גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת ארצות הברית–מקסיקו מלחמת מקסיקו–צרפת | |
  | |
חואן נפומוצ'ינו גוסאקוצ'ה (16 במאי 1824 - 30 באוקטובר 1894) אשר היה ידוע יותר בשם חואן קורטינה או בכינויים שהודבקו לו "צ'נו קורטינה" ו"השודד האדום מריו גראנדה" היה חוואי, פוליטיקאי, מפקד בצבא מקסיקו, מפקד מיליציה, שודד, פושע וגיבור פולקלור מקסיקני אשר פתח במתקפה על ארצות הברית בכוחות עצמו וללא התערבות ממשלת מקסיקו ואף כבש שטחים בדרום טקסס בעזרת שכירי חרב וצבא קטן משלו. קורטינה ניהל שתי מלחמות פרטיות נגד צבא ארצות הברית והטקסס רנג'רס שנקראו "מלחמת קורטינה הראשונה" (שנת 1859) ו"מלחמת קורטינה השנייה" (1861). בנוסף, תקף גם אנשי חוק ואזרחים מקסיקניים, והשתתף במלחמת ארצות הברית–מקסיקו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורטינה נולד בעיירה בשם קמרגו שבמדינת טמאוליפס, בן למשפחת חוואים עשירה. כאשר היה בן שלוש עבר יחד עם משפחתו לגור בעמק ריו גראנדה, לאחר שאמו ירשה אדמות באזור בראונסוויל-מטמורוס. בשנת 1846, כאשר היה בן 22, התגייס לצבא מקסיקו בראשותו של גנרל מריאנו אריסטה, והשתתף בלחימה נגד צבא ארצות הברית בפיקודו של קולונל זאכרי טיילור שניסה לכבוש שטחים במקסיקו. אריסטה הורה לקורטינה להקים חיל הפרשים המורכב מהחוואים שעבדו אצלו ובחוות באזור. במסגרת מלחמת ארצות הברית–מקסיקו לחמה יחידה זו בקרבות הראשונים של המלחמה, בקרב פאלו אלטו וקרב רסקה דה לה פאלמה.
עם תום המלחמה וחתימת הסכם גואדלופה אידלגו ב-2 בפברואר 1848 עבר הגבול החדש דרך אדמות משפחת קורטינה וחצה אותן בין שתי המדינות, כאשר רוב השטח נמצא בתחומי ארצות הברית. המציאות החדשה גרמה לקשיים רבים לקורטינה וחוואים מקסיקנים רבים נוספים. בעקבות כך הצליח קורטינה לבלוט בפוליטיקה המקומית ותבע מארצות הברית להחזיר את האדמות למקסיקו. קורטינה טען שארצות הברית גוזלת אדמות מחוואים טקסנים מקסיקנים ובונה על אדמות פרטיות שסופחו אליה בעקבות הסכם גואדלופה אידלגו. על אף טענותיו, נותרו האדמות שלו שבתחומי ארצות הברית בבעלותו והוא אף העסיק בהן עובדים. אז גם החלו מעשי הפשע שלו, והוא נתפס והואשם פעמיים בכך שגנב עדרי בקר, אך לא נעצר בעקבות התמיכה הרבה שהפגינו כלפיו המקסיקנים המקומיים שראו בו גיבור שנלחם למענם. כולם היו בטוחים שהאשמות נגדו הן עלילות של האמריקאים.
המתיחות עם ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת קורטינה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר ראה את התמיכה הרבה החליט להקים צבא פרטי שילחם ב"גנבת האדמות" של ארצות הברית מחוואים מקסיקנים. הפעולות האלימות שנקטה המיליציה של קורטינה גרמו להערצה גדולה מצד המעמד הנמוך במקסיקו שראה בו לוחם חירות.
המתיחות בין המיליציה של קורטינה לרשויות החוק של בראונסוויל החריפו והפכו לאלימות של ממש ב-13 ביולי 1859 כאשר החלה מלחמת קורטינה הראשונה. באותו יום, תקף המרשל של בראונסוויל עובד בחווה של קורטינה, תומאס קבררה. קורטינה שעבר במקרה במקום על סוס ביקש מהמרשל שיניח לו לטפל במצב. בתגובה צעק המרשל לעברו "מה זה קשור אליך, מקסיקני מזוהם"? בתגובה קורטינה ירה ירייה באוויר אך המרשל המשיך לגדף אותו וכתוצאה מכך קורטינה ירה בו בכתף. במהלך שבועות גבר המתח באזור וב-28 בספטמבר כבשו קורטינה וצבאו, שמנה מעט פחות מ-100 אנשים, את העיר בראונסוויל. השליטה של קורטינה בעיר נמשכה רק יומיים וב-20 בספטמבר הוא וחייליו עזבו את העיר בעקבות פניות חוזרות ונשנות של תושבי מטמורוס, העיר שנמצאת דרומית לבראונסוויל, על גדות נהר הריו גראנדה. התגובה של תושבי בראונסוויל לא איחרה לבוא. בתחילת חודש נובמבר התאספו 20 גברים תושבי בראונסוויל והקימו את הארגון "הטייגרים של בראונסוויל". הם תקפו את החווה של קורטינה ליד העיירה סנטה ריטה, אך נתקלו בהתנגדות קשה מצד חייליו של קורטינה ונאלצו לסגת. מספר שבועות לאחר מכן הם חזרו וניסו לתקוף את החווה של קורטינה שוב פעם, הפעם בגיבוי של הטקסס רנג'רס. גם ההתקפה הזאת לא צלחה והם נאלצו לסגת. הריינג'רים קראו לתגבורת, שהגיעה תוך מספר ימים, ובעקבות הבקשות החוזרות של תושבי בראונסוויל שלחה ממשלת ארצות הברית חיילים מצבא ארצות הברית בפיקודו של גנרל סמואל היינטזלמן מסן אנטוניו. החיילים התיישבו בפורט בראון, בסיס צבאי שננטש כמה שנים לפני כן. לאחר שהגיע אליו השמועה נמלט קורטינה לריו גראנדה סיטי. הכוחות המשולבים של צבא ארצות הברית, טקסס ריינג'רס והטייגרים מבראונסוויל רדפו אחריו ותקפו את צבאו. צבאו של קורטינה נחל תבוסה קשה לאחר שאיבד יותר מ-60 אנשים, וקורטינה נאלץ לעזוב את רכושו ולהתחבא בהרים. בעקבות לחץ של ממשלות ארצות הברית ומקסיקו להחזיר את השקט לאזור נאלץ קורטינה להסתתר למשך כשנה.
רשויות החוק לא הצליחו למצוא את קורטינה, שהפך למבוקש, וזאת בזכות הנאמנות של אנשיו ותושבי מקסיקו. אפילו העניים לא היו מוכנים להסגיר אותו וכך הוא עבר בין הבתים של תומכיו.
מלחמת קורטינה השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1861 פתח קורטינה במתקפה נוספת על קונפדרציית המדינות של אמריקה במה שמכונה מלחמת קורטינה השנייה, שהייתה בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית. קורטינה שניהל מגעים חשאיים עם האיחוד פלש למחוז זפטה בטקסס. הוא הובס במהירות על ידי חייליו של קולונל סנטוס בנדוידס וחזר למקסיקו לאחר שאיבד 18 חיילים. זאת הייתה המתקפה המשמעותית האחרונה שלו על ארצות הברית.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים שלאחר מכן התמקד קורטינה בפוליטיקה של מקסיקו. ראש ממשלת מקסיקו בניטו חוארס שלח אותו להיות מפקד של היחידות בגבול הדרומי של מקסיקו. כאשר החלה מלחמת מקסיקו-צרפת בשנת 1862 קורטינה עמד תחילה לצידו של ראש הממשלה חוארס ולקח חלק בקרב על פואבלה. אך כאשר הצרפתים כבשו את מקסיקו שהפכה לקיסרות תחת שלטונו של מקסימיליאן הראשון, ראה קורטינה הזדמנות לחזק את מעמדו, הצטרף לפולשים הצרפתים וכרת עמם ברית. סיבה נוספת למעשה זה הייתה המתח בין השלטון הצרפתי במקסיקו לארצות הברית. הברית הייתה קצרת ימים ובתוך זמן קצר התקומם קורטינה כנגד הצרפתים והקים צבא גדול, אותו צייד מכיסו הפרטי ומכספי תומכיו, ויצא למתקפה על הצרפתים ליד טמפיקו שבמדינת טמאוליפס. קורטינה וצבאו הצליחו להביס את הצרפתים וגרמו להם לסגת. לאחר שהמקסיקנים הביסו את הצרפתים וגירשו אותם מאדמתם שימש קורטינה כמושל מדינת טמאוליפס פעמיים. לאחר מכן פרש לחווה שלו בגבול עם ארצות הברית. היחס של הטקסנים אמריקאים כלפי קורטינה השתנה לאחר שמדינות האיחוד השתלטו על כל ארצות הברית. קורטינה הוזמן מספר פעמים לאירועים רשמיים כאורח כבוד וזאת למרות התנגדותם של מספר אנשים, ביניהם ראש עיריית בראונסוויל שטען שלא ייתכן שאדם שנלחם בצבא ארצות הברית יוזמן על ידי ארצות הברית כאורח של כבוד. הממשל המקסיקני העניק לו את דרגת בריגדיר גנרל.
מאסר וגירוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפופולריות שלה זכה קורטינה לא נמשכה זמן רב. בעקבות תמיכתו בפורפיריו דיאס וניסיון להקים צבא על מנת לבצע הפיכה במקסיקו ולהעלות את דיאז לשלטון הוא זכה ליחס של איבה מצד ראש ממשלת מקסיקו, סבסטיאן טייאדו. בעקבות פניות חוזרות של חוואים עשירים על כך שקורטינה מנהל מסעי שוד וגנבה של עדרי בקר שלהם ראש הממשלה דרש לאסור את קורטינה. בשנת 1875 קורטינה נאסר והובא למקסיקו סיטי. הוא לא נכלא אך קיבל צו הרחקה ממדינת טאמואליפס, שם נמצאות רוב אדמותיו. ב-29 בנובמבר 1876 הצליח פורפינו דיאז להדיח את טייאדו וממשלתו מהשלטון והפך לראש ממשלת מקסיקו. דיאז הותיר לקורטינה לשוב לטאמואליפס, שם ניסה קורטינה להקים צבא פעם נוספת. השמועה הגיעה לאוזניו של דיאז שחשב שקורטינה זומם לבצע הפעם הפיכה נגדו, והורה מידית לעצור את קורטינה ולהוציא אותו להורג. לביצוע המשימה נבחר הגנרל חוזה קנלס, יריב ותיק של קורטינה. הוא ואנשיו הגיעו לטאמואליפס אך במקום להוציא את קורטינה להורג הביאו אותו למקסיקו סיטי. הסיבה לכך הייתה שקנלס פחד מהתמיכה הרבה לה זכה קורטינה ופחד שבמידה ויהרוג את קורטינה הוא ואנשיו יותקפו על ידי המקומיים.
קורטינה נאסר וישב בכלא במקסיקו סיטי ללא משפט עד שנת 1890. לאחר מכן הועבר למעצר בית בתנאים נוחים יותר, שם מת ב-30 באוקטובר 1894.
