לדלג לתוכן

חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002
פרטי החוק
תאריך חקיקה 26 ביוני 2002
תאריך חקיקה עברי ט"ז בתמוז ה'תשס"ב
גוף מחוקק הכנסת החמש עשרה
חוברת פרסום ספר החוקים 1855 מ-4 ביולי 2002, עמ' 468
משרד ממונה המשרד לביטחון הפנים
מספר תיקונים 8
נוסח מלא נוסח מלא
תאריך תחולה 4 ביולי 2003
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002 מסדיר את אופן חקירתם של חשודים במהלך חקירה משטרתית. בין השאר קובע החוק שהחקירה תיערך בשפתו של החשוד, ואת אופן תיעודה של החקירה.

היסטוריה חקיקתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת החוק, שכללה רק הוספת סעיף לפקודת הראיות המחייב הקלטת וידאו של הודאת נאשם כי עבר עבירה שעונשה מאסר עשר שנים או יותר, הוגשה על ידי חבר הכנסת אמנון רובינשטיין. בדברי ההסבר להצעת החוק נומק הצורך בתיקון זה:

במשפטים פליליים רבים עולה שאלת קבילות הודאתו של הנאשם במלוא חריפותה, ותשובה לה, ברוב המקרים, היא זו החורצת את דינו לזיכוי או להרשעה. בתי המשפט, ברצותם לעמוד על טיבה של הודאת הנאשם, פיתחו, בפסיקה ענפה, מערכת של כללים והגבלות שתכליתם לוודא כי ההודאה ניתנה "חופשית ומרצון". בהכרעות דין רבות דנים השופטים בנימוקים לקבלה או לפסילה של ההודאה, ובכולם מתמקד הדיון בשאלת מפתח שהיא שאלה עובדתית, וענינה נסיבות מסירת ההודאה.

...

התיקון המוצע יאפשר לבית המשפט להתרשם, בדרך הקרובה ביותר להתרשמות בלתי אמצעית, מאופן ונסיבות מסירת הודאת הנאשם, ובכך תתאפשר הן הגנה טובה יותר על זכויותיו של הנאשם, והן יעילות רבה יותר בבחינת ההוכחות המובאות לפני בתי המשפט, שמשמעה שיפור ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת, ואף חיסכון בזמן ובמשאבים.
כמו כן יאפשר התיקון המוצע לבית המשפט לגלות ולדעת איזה חלק מההודאה נאמר על ידי הנאשם מרצונו החופשי וביוזמתו, ומה נמסר לחוקרים מפיו בתגובה לשאלותיהם. כיצד נאמרו הדברים ומה חזות החשוד בעת מסירת ההודאה. בית המשפט יוכל גם לשפוט אם הנאשם "הובל­ על ידי שאלות החוקרים לענות מה שענה או שנשאל שאלות הבהרה בלבד, וכן ניתן יהיה להתרשם ממצבו ומצורת דיבורו של הנאשם לגבי צלילות דעתו והבנתו את שאלות חוקריו. צילום ההודאה ימנע מצב שבו רושם החוקר תשובה שגויה בשל אי הבנה והחשוד חותם על הודאתו בלי שהבינה או בלי שהוקראה לו.[1]

בדיון בהצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט הוחלט למזגה[2] עם הצעת חוק של חברת הכנסת יהודית נאות, שבה הוצע להקליט בווידאו את מלוא חקירת משטרה בעבירות שעונשן מעל חמש שנות מאסר.[3] המלצה לביצוע הקלטה כזו נכללה בהמלצות של ועדת גולדברג משנת 1994.[4] במהלך הדיון בוועדה הורחבה ההצעה להצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), וזו הוצגה לכנסת לקריאה שנייה ושלישית ואושרה ברוב של 51 חברי הכנסת וללא מתנגדים.[5]

החוק אושר בכנסת החמש עשרה ב-26 ביוני 2002,[6] ונקבע בו שתחילתו שנה מיום פרסומו, כלומר ב-4 ביולי 2003.

מאז אישורו תוקן החוק שמונה פעמים. שינוי עיקרי עוסק בקביעה (בסעיף 17) שהחובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון. בגרסה הראשונה של החוק נקבעה הוראת שעה לפיה פטור זה יחול במשך חמש שנים.[6] בתיקון מס' 4 לחוק, שאושר סמוך לתום תקופה זו, הוארכה תקופת הפטור לתשע שנים.[7] דברי ההסבר להצעת החוק נימקו זאת: "תיעוד כאמור, בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית שבה ההתמודדות היא מול ארגוני טרור קיצוניים המפיקים לקחים ומטמיעים אותם בקרב אנשיהם, יש בו כדי לפגוע באיכות החקירה ולהרתיע נחקרים לפני מסירת מידע - ובכך למעשה לשרת את מטרתם של ארגוני הטרור תוך פגיעה חמורה ביכולת סיכול הטרור והעמדת עבריינים לדין."[8] בתיקון מס' 6 לחוק, שאושר סמוך לתום תקופת הפטור המוארכת, הוארכה תקופת הפטור לשתים עשרה שנים.[9] בתיקון מס' 7 הוארך הפטור עד 4 בינואר 2017,[10] ובתיקון מס' 8 הפכה הוראת השעה להוראה קבועה, שאינה מוגבלת בזמן, תוך יצירת מנגנון פיקוח שבא להבטיח שהפטור לא ינוצל לרעה.[11]

הוראות החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים.

חקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה, אלא אם כן סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנה או שיש צורך ענייני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה, או אם סבר הקצין הממונה כי קיים צורך ענייני בחקירת החשוד מחוץ לתחנה.

תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת חשוד יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף. בעבירות שהעונש המרבי שנקבע להן הוא מאסר עשר שנים או יותר חובה לקיים תיעוד חזותי, אלא אם בשל תקלה טכנית או בשל צורך ענייני, קבע קצין ממונה שלא ניתן לתעד את חקירת החשוד בתיעוד חזותי.

תיעוד בכתב של חקירת חשוד יכלול את עיקר חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי דברים, שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של חשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה; התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת החשוד או סמוך לה ככל האפשר. התיעוד ייכתב בשפה שבה נערכה החקירה,[א] אך אם לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של חשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי. אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תתועד בתיעוד חזותי בלבד. היה לשוטר יסוד להניח שהחשוד אינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות, המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד החקירה בכתב, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי.

חקירת חשוד מחוץ לתחנה תתועד בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בתיעוד בכתב; ואולם שחזור של העבירה בידי החשוד יתועד בתיעוד חזותי בלבד. נחקר חשוד מחוץ לתחנה בעבירה שהעונש המרבי שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים או יותר, יוצג לו תיעוד החקירה בתחנה בהקדם האפשרי, והוא יתבקש לאשרו; נוכח חוקר, בעת התנהלות החקירה, כי לא תהיה אפשרות להביא את החשוד לתחנה במועד סביר קרוב, יוצג התיעוד לחשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו. נחקר חשוד מחוץ לתחנה בעבירה שעונשה חמור פחות והחקירה תועדה בכתב, יוצג התיעוד לחשוד במקום שבו נערכה החקירה והוא יתבקש לאשרו; לא אישר החשוד את התיעוד במקום החקירה, יוצג התיעוד לפני החשוד בתחנה, בהקדם האפשרי, והחשוד יתבקש לאשרו.

החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון, ואולם יבוצעו פיקוח ובקרה אקראיים על חקירות אלה.

הוראות חלק א׳ לפקודת העדות יחולו על חקירת חשוד בכפוף להוראות חוק זה.

שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים פרסמו תקנות לגבי אופן התמלול של תיעוד חזותי או קולי.[13]

המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית משפט, דינו – מאסר שנה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ החובה לרשום הודעות והודאות בשפתו של הנחקר עלתה מעמים אחדות בפסקי דין של בית המשפט העליון טרם חקיקתו של חוק זה, ונכללה גם בפקודות הקבע של המשטרה.[12]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 15) (הודאת נאשם בעבירות חמורות), התשס"א-2000, ה"ח 2928 מ-30 באוקטובר 2000
  2. ^ פרוטוקול מס' 276 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט 13 במרץ 2001, באתר הכנסת
  3. ^ הצעת חוק הדין הפלילי (תיקון - הקלטת חקירות בווידאו), התש"ס-1999, באתר הכנסת
  4. ^ ועדת גולדברג, הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר דין-וחשבון, ירושלים, התשנ"ה-1994, עמ' 30–35
  5. ^ הכנסת החמש-עשרה, הישיבה השלוש מאות-ועשרים-ושלוש, יום רביעי, ט"ז בתמוז תשס"ב, 26 ביוני 2002, באתר הכנסת
  6. ^ 1 2 חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002, ס"ח 1855 מ-4 ביולי 2002
  7. ^ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 4), התשס"ח-2008, ס"ח 2158 מ-17 ביוני 2008
  8. ^ הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 4), התשס"ח-2008, ה"ח הממשלה 385 מ-19 במאי 2008
  9. ^ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2012, ס"ח 2366 מ-5 ביולי 2012
  10. ^ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015, ס"ח 2493 מ-30 ביוני 2015
  11. ^ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 8), התשע"ז-2016, ס"ח 2589 מ-22 בדצמבר 2016
  12. ^ ע"פ 1746/00 אנטולי ברילב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־5 ביולי 2001
  13. ^ תקנות סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תמלול), התשע״ח–2018, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט