חניקה (אמנויות לחימה)
חניקה או אחיזת חנק היא סוג טכניקת גראפלינג שמטרתה לגרום לחנק באמצעות הפעלת לחץ על קנה הנשימה או על העורקים התרדמניים. יש להבדיל בין חניקת דם, המפעילה לחץ על העורקים, מונעת את אספקת הדם למוח, וחניקה גרונית חוסמת את קנה הנשימה. שתיהן מובילות בירידה בכמות החמצן שמגיעה למוח, חסך שיכול להוביל לכניעה, להתעלפות, ואם משמרים את האחיזה לפרק זמן ארוך, לנזק מוחי ולמוות. חסימת קנה הנשימה עלולה להסב נזק ארוך טווח לנחנק ודורשת זמן רב יותר לעידוד התעלפות, לכן חניקה גרונית לרוב אינה משמשת על ידי אמני לחימה או גורמי אכיפת חוק.
חניקה היא טכניקה נפוצה באמנויות לחימה שונות, בין אם בשיטות הגנה עצמית, ענפי ספורט לחימה, או אמנויות לחימה צבאיות. בשיטות הספורטיביות, מטרתה היא לעודד כניעה. בשיטות הצבאיות, מטרתה היא לנטרל, לעלף ואף להרוג.
חניקת גרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]חניקה גרונית היא חניקה המונעת מעבר אוויר בגרון באמצעות הפעלת לחץ על קנה הנשימה. חניקה זו מתבצעת על ידי ליפוף אמת החונק סביב צווארו של הנחנק ומשיכה אחורנית של היד החופשית. חניקה זו פחות יעילה בעידוד אובדן הכרה מחניקה דמית, אך היא גורמת לכאב חזק ותחושת קוצר נשימה. באמנויות הלחימה המכוונות לספורט, חניקה זו לרוב אסורה, ואינה נהוגה גם בחוגי ההגנה העצמית ואכיפת החוק בגלל יעילותה הפחותה. המתמודד הנחנק לרוב ייכנע בהפעלת החניקה. חניקת גרון נחשבת פחות בטוחה מכיוון שהיא עלולה להזיק לעצם הלשון, ולכן היא אינה חוקית בתחרויות ספורט כמו גם בשימוש משטרתי.
חניקת דם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חניקת דם, המכונה גם אחיזת שינה, היא טכניקה המפעילה לחץ על העורקים התרדמניים, ובכך מונעת או מאטה את זרימת הדם למוח מבלי להפעיל לחץ על קנה הנשימה. [1] חניקת דם המונחת היטב יכולה להוביל לאובדן הכרה בתוך מספר שניות, ואינה צורכת הפעלת כוח רב. הטכניקה הבסיסית ביותר להפעיל חניקת דם היא החניקה האחורית, בה מתמודד אחד אוחז בצוואר יריבו מאחור כך שאמתו וכתפו לוחצות על העורקים התרדמניים, וידו השנייה נועלת את האחיזה מאחור.[2]
טכניקה זו נחשבת בטוחה ואינה יוצרת נזק לטווח ארוך, לכן היא הטכניקה המותרת בשימוש בענפים ספורטיבים כמו ג'ו ג'יטסו ברזילאי, אמנויות לחימה משולבות וג'ודו.[2]
שימוש בתחרויות ספורטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב החניקות בעולם הספורט הן חניקות דם, אם כי חניקות גרוניות ומעורבות נמצאות בשימוש. החניקה האחורית והחניקה המשולשת נחשבות בין הטכניקות היעילות ביותר בענף אמנויות הלחימה המשולבות. בענפי הספורט ואמנויות הלחימה ג'ו ג'יטסו, ג'ו ג'יטסו ברזילאי וג'ודו נהוגות גם חניקות בהן משתמשים בג'קט הקייקוגי כדי להפעיל לחץ על הגרון, ולכן חניקות שאינן משתמשות בגי מכונות "חניקות ערומות". בג'ודו ישנן איסורים מסוימים על חניקות שונות בהתאם לרמה ולגיל המתחרים, ולאחרונה אף חניקת ג'רבי, הנקראת על שם הג'ודוקא הישראלית המפורסמת ירדן ג'רבי, הוצאה מהחוק בתחרויות ג'ודו רשמיות. בסמבו, חניקות אסורות לחלוטין.
שימוש בידי גורמי אכיפת חוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמי אכיפת חוק משתמשים באחיזת חנק במטרה לנטרל חשוד שאינו משתף פעולה, מבלי לגרום לפציעה או למוות.
גורמים אלו חייבים לעבור הכשרה מתאימה כדי למנוע מעבר דם אך לאפשר מעבר אוויר. באחיזת חנק תקנית, גורם אכיפת החוק אוחז בקורבן ביד שמאל ולוחץ על צידי הצוואר ביד ימין כאשר המרפק מכופף, בלי להפעיל לחץ על דרכי הנשימה. באחיזה זו הקורבן מאבד את ההכרה בתוך מספר שניות, ואז יש לשחרר את האחיזה ולאפשר לו לחזור להכרה באופן הדרגתי.
בשנות השבעים השימוש באחיזת חנק היה נפוץ במשטרת לוס אנג'לס. באפריל 1982 ניסתה המשטרה לעצור את רכבו של ג'יימס מינסי ג'וניור, בן 20, בטענה שהיה סדק בשמשת הרכב שלו. הוא נמלט, נתפס לאחר מרדף, ומת כתוצאה מאחיזת חנק ממושכת. בעקבות המקרה נאסר על שוטרי משטרת לוס אנג'לס להשתמש באחיזה זו, למעט מצב בו הם נתונים בסכנת חיים.
ועדת חקירה של המשטרה מצאה כי 16 בני אדם מתו באותה תקופה כתוצאה מאחיזת חנק. בעקבות האיסור של משטרת לוס אנג'לס נאסר על רוב כוחות המשטרה בארצות הברית להשתמש באחיזה זו.
על אף שאחיזת החנק הוצאה מחוץ לחוק, במאה ה-21 היו כמה מקרים בולטים של ריסון צווארי עם הברך, טכניקה שמטרתה אינה לחנוק אך עלולה להפוך לחניקה גרונית אם לא מבוצעת נכון. אחד המקרים הידועים הוא הריגתו של אריק גארנר (אנ') בשנת 2014 בידי משטרת ניו יורק. גארנר נשם בכבדות ואמר "אני לא יכול לנשום" 11 פעמים בזמן שהיה נתון באחיזת חנק. ועדת חקירה קבעה שאחיזה זו הייתה בניגוד להנחיות.[3]
אירוע ידוע נוסף היה רצח ג'ורג' פלויד בשנת 2020. לאחר מקרה זה התעורר שוב הדיון אודות השימוש באחיזת חנק בידי גורמי אכיפת החוק. בסרטון בו רואים את מעצרו של ג'ורג' פלויד, קצין משטרה אוחז בו באחיזת חנק כאשר ברכו לחוצה על העורף של פלויד במשך כשמונה דקות, עד שהוא מפסיק לדבר או לזוז.
על אף האיסור, נמצא שמשטרת מיניאפוליס השתמשה באחיזת חנק לפחות 237 פעמים בשנים 2015 עד 2020, ובמהלך פרק זמן זה 44 אנשים איבדו את הכרתם.[4]
לאחר מותו של פלויד נאסרו במפורש אחיזת חנק וריסון צוואר במשטרת מיניאפוליס ובמדינות נוספות בארצות הברית.
בעקבות פרסום התמונות והסרטונים ממעצרו של ג'ורג' פלויד, פורסמו מחדש מאות תמונות וסרטונים בהם רואים חיילים ישראלים עוצרים פלסטינים תוך שימוש באחיזת חנק. פאדי ח’ורי, ראש המחלקה לזכויות אזרחיות פוליטיות בארגון עדאלה, אמר: "קיים תיעוד נרחב של מעצרים אלימים שכרוכים בלחיצה על ראשם או צווארם של העצורים. רואים את זה לא רק בשטחים הכבושים, כאשר חיילים מבצעים מעצרים, אלא גם במעצרים של משטרת ישראל." קיים שיתוף פעולה רב בין ארגוני משטרה בארצות הברית למשטרת ישראל, במהלכו מתבצעות הדרכות בנושאים כמו מלחמה בטרור, דיכוי הפגנות ודרכי מעצר. הועלתה אפשרות לפיה שוטרי מיניאפוליס למדו טכניקות של אחיזת חנק ממשטרת ישראל, אך דובר המשטרה, מיקי רוזנפלד, שלל אפשרות זו.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ DEATHS ALLEGEDLY CAUSED BY THE USE OF "CHOKE HOLDS" (SHIME-WAZA) | Judo Info, judoinfo.com
- ^ 1 2 How Safe is Choking in Judo? | Judo Info, judoinfo.com
- ^ In George Floyd’s Death, a Police Technique Results in a Too-Familiar Tragedy, באתר הניו יורק טיימס, 29 במאי 2020 (באנגלית).
- ^ Minneapolis police made 44 people unconscious with neck restraints, באתר NBC, 1 ביוני 2020 (באנגלית).
- ^ US police departments under pressure to end training programmes with Israel, באתר Middle East Eye, 22 ביוני 2020 (באנגלית).