טטאמי
טטאמי (ביפנית: 畳) הוא שטיח מחצלת המכסה את הרצפה בחדרים בעיצוב יפני מסורתי. באופן מסורתי ממלאים את ליבת המשטח בקש האורז, וכיום גם בשבבי עץ או בפוליסטירן. את הליבה עוטפים במארג עשב סוף. גודל הטטאמי כמעט אחיד, האורך כפליים מהרוחב. צדי הטטאמי האורכיים עטופים ברצועות בד רקומות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח טטאמי מגיע מהפועל טַטָאמוּ, שפירושו "לקפל" או "לערום", ומבהיר שבראשית השימוש בהם היו הטטאמי מקופלים או נערמים. בתקופת הייאן נבנו החדרים המפוארים של בתי האצילים עם רצפת עץ, ואלה נהגו לשבת על טטאמי. המנהג חלחל גם למעמד הסמוראים בתקופת קמקורה, והגיע לשיאו בתקופת אשיקאגה, אז נהגו לכסות את רצפת כל החדרים בטטאמי. חדרים אלה קיבלו את השם זאשיקי (座敷; מילולית: "חדר ישיבה"). לקראת המאה ה-17 החלו הטטאמי להיות פופולריים בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, עד שהפכו לכיסוי הרצפה המקובל בכל הבתים ביפן.
בימינו, חדרים מרוצפי טטאמי מצויים בבתי העץ המסורתיים שהם מרבית הבתים ביפן שמחוץ לערים הגדולות, וגם ברבות מהן. בבתים יפניים מודרניים הנבנים בסגנון מערבי, כוללים לעיתים קרובות מעט "חדרי טטאמי", בדרך כלל רק אחד לשמירה על המסורת. חדרים אלה מכונים ואשיצו (和室: "חדר בסגנון יפני"). עם זאת, נהוג ביפן למדוד את גודלו של כל חדר לפי מספר הטטאמי שניתן לפרוש בו.
גודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודלו של הטטאמי משתנה בין חלקי יפן. באזור קיוטו גודלו של הטטאמי הוא לרוב 95.5×191 סנטימטר, והוא מכונה קיוֹמָה. באזור נגויה הגודל הוא לרוב 91×182 סנטימטר, ונקרא אָאינוֹמָה (מילולית: "באמצע"). באזור טוקיו גודל הטטאמי הוא לרוב 88×176 סנטימטר, ונקרא אדומה או קאנטומה. מבחינת עובי, השוני בין הסוגים השונים נע בין 5.5 סנטימטר בקיוטו ל-6 סנטימטר בטוקיו.
עובי הטטאמי הוא כ-5.5–6 ס"מ. חדרי שינה מסורתיים הם של 4.5–6 טטאמי וחדרי מסחר (חנויות) 5.5–8 טטאמי.
חצי טטאמי נקרא האנג'ו, וטטאמי באורך שלושה רבעים מהתקן, המשמש בחדרי טקס התה היפני, נקרא דאימֶדטאמי.
חדרים נבנים במידות התואמות למספר הטטאמי המרצפים אותן. דוגמאות:
חדר של 3 טטאמי: 1.82×2.73 מטר (בערך 5 מ"ר)
חדר של 4.5 טטאמי: 2.73×2.73 מטר (בערך 7.5 מ"ר)
חדר של 6 טטאמי: 2.73×3.64 מטר (בערך 10 מ"ר)
חדר של 8 טטאמי: 3.64×3.64 מטר (בערך 13 מ"ר)
סידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם חוקים בנוגע למספר הטטאמי בחדר ולסידורם בו. בתקופת אדו היו סידורים שנחשבו מביאי מזל, וכאלה שנחשבו מביאי מזל רע. הסידורים מביאי המזל הם אלה שנמצאים כיום בשימוש ביפן. בסידורים אלה יוצרים המפגשים בין הטטאמי צורת T, בעוד שבסוג השני יוצרים המפגשים צורת +.
בחדר 4 וחצי טטאמי פורשים 4 טטאמי כך שרוחב האחד בקצה אורך השני המאונך לו וכך נותר במרכז הריבוע מקום לחצי טטאמי ריבועי. בחדר 6 טטאמי פורשים שני מערכים של 3 טטאמי, כך שבשלישייה אחת השטיח הרוחבי מונח בראש ובשנייה הוא מונח בתחתית השלישייה. בחדר 8 טטאמי פורשים 2 טטאמי לאורך, לראשיהם פורשים 2 טטאמי לרוחב, ובכל צד פורשים 2 טטאמי לרוחב. ניתן לדמיין ספירלה, צורה בעלת משמעות במסורת היפנית, העוברת דרך כל הטטאמי מלבד הראשון. סידור זה גם יצר מצב בו הטטאמי מוקפים ברצועות הבד שלאורכם. הסידורים האלה הם חלק מהגישה האסתטית היפנית המופיעה שוב בעיצובים שונים. דגמים אלה המתוחמים בפסים כהים נחרתו בדמיון כל יפני מינקותו.
תכונות הטטאמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטטאמי הוא משטח רצפה טבעי מצמח האיגוסה (ממשפחת הסמריים שבסדרת הדגנאים) הצומח בדומה לאורז בשדות מוצפי מים. לאחר ייבושו, גבעולים ועלים באורך המתאים משמשים לאריגה, וחוטי השתי המשובחים הם מקנבוס (אך יש גם מכותנה), באריגה צפופה היוצרת מרקם נעים למגע, נוח ורך לכפות הרגליים ולכל חלק גוף הבא עמו במגע. הטטאמי מבודד ושומר על טמפרטורה נוחה בכל עונות השנה. הטטאמי מבשם בעדינות את אוויר החדר בריח צמחי עדין הנחשב ביפן למביא שלווה. בשל רגישות החומר ועדינותו, על הטטאמי הולכים יחפים, בגרביים או בנעלי בד מיוחדות בלבד. בכניסה לבית מסירים נעליים.
הטטאמי כבסיס הבנייה היפנית והשפעתו על העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטטאמי הוא מודול הבנייה היפני, כלומר מידה קבועה לפיה נקבעות מידות הקירות, המחיצות ושאר חלקי המבנה. המידות הן כפולות של כ-90 ס"מ, הדבר מאפשר מעבר לאדם, וקובע רוחב פתח דלת או חלון. הגישה המודולרית בבנייה חודשה במאה ה-20 על ידי האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, באופן אחר אומנם, אך עם זיקה בסיסית לגישה המודולרית היפנית המתבססת על מידות גוף האדם. היום כל מערכת הבנייה והאדריכלות העולמית נוטה לפעול בגישה המודולרית המפשטת ומוזילה את ייצור מרכיבי הבניין: מוטות ברזל, מרכיבים טרומיים שונים, אביזרים סניטריים, דלתות, חלונות וכדומה. הגישה המודולרית מקלה מאוד על חישוב חוזק הבניין על ידי מהנדסי הבניין, יוצרת סדר בתוכניות הבנייה של האדריכל ומביאה להרמוניה בפנים המבנה ובחזותו החיצונית.
המשמעות התרבותית של הטטאמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עצם היות מחצלת הטטאמי חומר צמחי, שמרה במשך מאות השנים עם כל העיור על זיקת האדם לטבע. בתרבות יפן הודגשה חשיבות המראה, המרקם, הרכות, הגמישות והריח של הטטאמי להרמוניה ולשלווה האנושית, אותם סופגים תינוקות יפניים כבר משלב הזחילה על הרצפה המכוסה בטטאמי רך, נעים וריחני. המידות הצנועות של הטטאמי יצרו גישה של הסתפקות במועט גם אצל עשירים, ויעידו על כך הפתגמים היפניים המחנכים כי האדם צריך רק את השטח שתופס גופו. הטטאמי הוביל לסדרים מיוחדים באלמנטים ובטקסים המסורתיים היפניים כמו "טקס התה" בו מבנה החדר קובע את מיקום המשתתפים ואת תנועותיהם. גם סידור הפרחים היפני הושפע ממבנה חדר האורחים הכולל גומחה במקום קבוע מראש בין הטטאמי ובה מניחים אגרטל פרחים ותולים מגילת ציור. נהוג לא לדרוך על רצועות הבד הצדדיות שלאורך הטטאמי, מה שמרגיל לתפיסת עולם של סדר ובו גבולות עליהם אין לדרוך. הסדר במישור הוביל גם לאורח מחשבה של סדר חברתי קבוע והיררכי, כפי ששרר ביפן מאות ואף אלפי שנים. גם מבנה העיר מבוסס על גישה זו, כתובת בית ביפן איננו מספר ברחוב אלא משבצת בתוך משבצות האזור והשכונה. הצניעות שבממדים וההכרח להלך יחפים במרחב המגורים הביאה לגישה של הביטול העצמי והשליטה הרגשית העזה שהייתה אופיינית ליפן המסורתית, ויש לה עדיין השפעה על החיים היפניים.
פתגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתגמים יפניים על טטאמי המחנכים להסתפק במועט:
- "A person needs a half tatami while awake and a full tatami while asleep"
- תרגום: "אדם צריך חצי טטאמי כשהוא ער וטטאמי שלם כשהוא ישן".
- "Even if a room has a thousand tatami a person only needs one to sleep on"
- תרגום: "גם אם חדר מכיל אלף טטאמי, אדם צריך רק אחד כדי לישון עליו".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Japanese house, by Heinrich Engle,Charles E.Tutttle com.publishers,Tokyo,1964.
- Japanse Homes and their surroundings/ by Edward S.morse, published by the Charles E. Tuttle Company, inc. Copyright in Japan,1972,
- Ceremony and Symbolism in the Japanese Home by by Michael Ernest Robinson Michael Jeremy, Published by Manchester University
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]http://lik.kcif.or.jp/archives/0304/04_2003.htm
- טטאמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)