טים וייט

טים וייט
Tim White
	טים וייט במסיבה של השבועון טיים
לידה	24 באוגוסט 1950 (בן 74); לוס אנג'לס, ארצות הברית
שם לידה	Timothy Douglas White
ענף מדעי	אנתרופולוגיה
מקום לימודים	אוניברסיטת מישיגן; אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד; Rim of the World High School ;
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תלמידי דוקטורט	Berhane Asfaw
תרומות עיקריות
	גילוי מאובני ארדיפיתקוס רמידוס בשנת 1994.

טימותי וייט (באנגלית: Timothy Douglas White; נולד ב-24 באוגוסט 1950), הוא פליאואנתרופולוג אמריקני הנודע בשל תרומותיו הרבות לחקר האבולוציה של האדם, החשובה שבהן היותו ראש הצוות שגילה את מאובני ארדיפיתקוס רמידוס, כולל שלד הנקבה הנודע בכינוי הפופולרי "ארדי", הנחשבים כיום לממצאים הקרובים ביותר לאב הקדמון של שושלות האדם והשימפנזה. בנוסף היה וייט שותף לגילוי וחקירת מאובנים חשובים רבים ממיני אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אוסטרלופיתקוס אנמנסיס, אוסטרלופיתקוס גרהי, פראנתרופוס בויזאי, ארדיפיתקוס קדבה, הומו ארקטוס אפריקני (או הומו ארגסטר) והומו ספיינס ארכאי. מרבית התגליות האלו הן מאזור האוואש התיכון באתיופיה, האתר העשיר בעולם במיני הומינידים מאובנים.

ילדות וחינוך

וייט נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה, ליד לייק ארוהד. בילדותו נהג לאסוף כלי אבן ושברי חרס מאתרים אינדיאנים עתיקים בהרי סן-ברנרדינו ולגדל לטאות ונחשים. את התואר הראשון שלו עשה בביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, ורק לאחר מכן הוסיף גם תואר באנתרופולוגיה.

מחקרים עם משפחת ליקי ודון ג'והנסון

ב- 1974, בעת עבודתו על דוקטורט באנתרופולוגיה פיזית באוניברסיטת מישיגן, זכה וייט להשתתף כעבודת קיץ במשלחת החפירות של ריצ'רד ליקי באתר קובי פורה שבאגם טורקאנה, קניה. בסופו של דבר הוא בילה שם שלוש עונות חפירה, ובזכות ההמלצה שקיבל זכה להצטרף לאמו של ליקי, הפלאואנתרופולוגית מרי ליקי, בחשיפתן וחקירתן של טביעות הרגל המאובנות בלייטולי. ממצאיו של וייט פורסמו לבסוף בנפרד מן המאמר של מרי ליקי על לייטולי, וייתכן שהיא לא אהבה את מסקנתו המייחסת את טביעות הרגל לאוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אבל מסקנה זו מקובלת על רוב החוקרים בתחום.

עם קבלת הדוקטורט שלו בשנת 1977 הצטרף וייט למחלקת האנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם השתתף במחקר על השלד של לוסי המפורסמת ביחד עם דונלד ג'והנסון, ובביסוס ההשערה (באותו זמן שנויה במחלוקת אך כיום מקובלת על כל התחום) כי מוצא האדם הוא מהאוסטרלופיתקנים. הפליאואנתרופולוג הישראלי יואל רק היה שותף גם הוא לחלק ממחקר זה, כדוקטורנט באותה מחלקה בברקלי. וייט הוא פרופסור בברקלי עד היום, אך בשל מחלוקות עם עמיתיו במחלקה לאנתרופולוגיה ובמכון למוצא האדם עבר ללמד במחלקה לביולוגיה אינטגרטיבית.

ניהול פרויקט האוואש התיכון

מאז 1981 מנהל וייט את פרויקט המחקר של האוואש התיכון באתיופיה. זהו אתר מדברי נידח, סמוך לאתר חדאר באוואש התחתון (שבו נמצא השלד של לוסי), והוא עשיר ביותר במינים שונים של הומינידים מאובנים החל מגיל של 6 מיליון שנים וכלה בגיל של כמה עשרות אלפי שנים בלבד. בדומה למשפחת ליקי, הממצאים הרבים של וייט התגלו במידה רבה בזכות כשרונותיו האדמיניסטרטיבים והלוגיסטים לניהול משלחות חפירות באזורים קשים לגישה, ובזכות שיתוף פעולה הדוק עם אנשי שטח אפריקנים אשר אחראים בפועל למרבית התגליות. ואולם בניגוד למשפחת ליקי, שהעסיקה אפריקנים כ"ציידי מאובנים" בשכר, וייט משתף פעולה עם חוקרים אקדמאים אתיופים הזוכים לקרדיט מדעי מלא על תגליותיהם, כמו הפלאואנתרופולוגים יוהאנס היילה סלאסי וברהנה אספאו והגאולוג גידאי וולדה-גבריאל. פלאואנתרופולוגים אחרים העובדים עם וייט הם היפני גן סווה והאמריקני אוון לבג'וי. בשנות השיא של המחקר על ממצאי רמידוס, פרויקט האוואש התיכון כלל כ-50 מדענים מדרגת דוקטור ומעלה מ-14 ארצות, ואף תואר באירוניה כ"פרויקט מנהטן של הפלאואנתרופולוגיה".

גילוי ארדיפיתקוס רמידוס ומינים נוספים

ב-1994 חשף הצוות לראשונה את מאובני ארדיפיתקוס רמידוס, אבל המחקר נמשך עוד כ-15 שנה עד לפרסום הממצאים. במשך תקופה זו חשף הצוות באתר גם מאובני הומינידים רבים נוספים, חלקם ממינים חדשים למדע. למעשה, למרות שוייט ידוע כ"אחדן" (lumper) מושבע המתנגד באופן נחרץ להגדרת מינים וסוגים ללא צורך, הצוות שלו אחראי להגדרת סוג הומיניד חדש (ארדיפיתקוס) ולא פחות משלושה מיני הומינידים חדשים (גרהי, רמידוס וקדבה). וייט אימץ והרחיב את הנוהג שטבע ג'והנסון לקרוא למינים החדשים בשמות מדעיים הגזורים מן השפות האפריקניות המקומיות, במקרה של וייט מעפרית (גרהי: "הפתעה", רמיד: "שורש", ארדי: "אדמה", קדבה: "אב קדמון").

ב-2009 פורסמו לבסוף ממצאי ארדיפיתקוס רמידוס והוכרזו על ידי רבים כתגלית החשובה ביותר באבולוציה של האדם מזה עשרות שנים, חשובה אף מגילויה של לוסי. כאינדיקציה לחשיבות הממצא ניתן לציין שהוא פורסם בלא פחות מ-11 מאמרים בגיליון מיוחד של כתב העת המדעי Science, מתוכם רשום וייט כשותף על עשרה וכמחבר ראשון על שניים. השבועון טיים בחר בוייט כאחד מרשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2010.

וייט הוא גם חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומנהל המרכז לחקר האבולוציה של האדם בברקלי, ופרסם שני ספרים על האבולוציה של האדם.

מחלוקות וביקורת

למרות פרסומו ותרומותיו הרבות מעורב וייט במחלוקות אינטלקטואליות ואישיות בתחומו, בדומה לכמה פלאואנתרופולוגים מפורסמים אחרים כמו ג'והנסון ומשפחת ליקי. נמתחה עליו ביקורת בשל השנים הרבות שנדרשו לו לפרסם את ממצאי רמידוס, ובעיקר משום שבמשך כל התקופה זו לא חלק את ממצאיו עם מומחים נוספים, מה שגרם למתח רב בקרב חוקרים אחרים שעבדו באותו תחום (שחששו שממצאים אלה יהפכו את המחקרים שלהם לבלתי רלוונטיים). וייט נוהג לבקר בקולניות את מה שהוא מחשיב לבעיות בתחום, כמו הסתמכות מוגזמת על תיארוך מהשוואות גנומיות או הנטייה ה"פצלנית" (splitter) להגדיר מינים ואף סוגים חדשים ללא ביסוס מספק. כך למשל הוא חלק על הסוג והמין קניאנתרופוס פלטיאופס שהוגדר על ידי מייב ליקי בטענה כי העיוותים שנגרמו לגולגולת שהתגלתה אינם מאפשרים לתאר אותה במידה סבירה של אמינות, ואף הציע את הסברה שהיא שייכת למעשה למין המוכר אפרנסיס. וייט גם היה מעורב לאחרונה במחלוקות עם פרימטולוגים החוקרים שימפנזים בטבע, זאת משום שגילוי רמידוס מראה, לטענתו, שהשימפנזה המודרני אינו מודל טוב לאב הקדמון המשותף של האדם והשימפנזה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טים וייט בוויקישיתוף

ראיון וידאו עם טים וייט על גילוי ארדיפיתקוס רמידוס באתר המגזין סיינס, 2009. (באנגלית)
וייט מסביר על הלוגיסטיקה של משלחות מחקר במדבר האתיופי וידאו באתר ערוץ דיסקברי, 2009. (באנגלית)
תמליל ריאיון עם וייט באתר אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, 2003. (באנגלית)
אתר הבית של פרויקט האוואש התיכון (באנגלית)
נימוקים לבחירתו של טים ווייט כאחד מ-100 האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2010 באתר השבועון טיים (באנגלית)
טים וייט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)