לדלג לתוכן

טינה בלאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טינה בלאו
Tina Blau-Lang
לידה 15 בנובמבר 1845
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוקטובר 1916 (בגיל 70)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Regina Leopoldine Blau עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אימפרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי אוגוסט שפר, וילהלם לינדנשמיט הבן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג היינריך לאנג (29 בדצמבר 18838 ביולי 1891) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טינה בלאוגרמנית: Tina Blau;‏ 15 בנובמבר 1845 - 31 באוקטובר 1916) הייתה ציירת נוף אוסטרית חשובה.

טינה בלאו הייתה ממוצא יהודי. היא הייתה בתו של הרופא הצבאי סיימון בלאו, שתמך בנטייתה לציור. טינה בלאו הייתה תלמידתם של אוגוסט שפר פון וינוולד, אנטון הנלי, וילהלם לינדנשמיט במינכן (1869–1873) ואמיל יקוב שינדלר איתו חלקה אולפן במשך שנתיים.[1]

בשנת 1883 עברה המרה לכנסייה האוונגליסטית והתחתנה באותה שנה עם צייר הסוסים והקרבות היינריך לאנג (1838-1891) וקראה לעצמה טינה בלאו-לאנג.[2] בני הזוג עברו למינכן, שם לימדה אמנות נוף וטבע דומם באקדמיה לנשים של התאחדות האמנים במינכן משנת 1889. אידה גרהרדי הייתה בין התלמידות של טינה בלאו באותה תקופה. בשנת 1890 הייתה לה תערוכה במינכן קונסטוורין, שם הצליחה להציג 60 עבודות.

לאחר מות בעלה נסעה להולנד ולאיטליה ואז חזרה לוינה לאחר היעדרות של עשר שנים. בשנת 1897 הקימה את בית הספר לאמנות לנשים ונערות בווינה יחד עם אולגה פראגר, רוזה מאידרדר וקרל פדרן, שם לימדה נוף ודומם בשנים 1898 עד 1915.

טינה בלאו-לנג בילתה את הקיץ האחרון שלה ואת חלק מהסתיו בעבודה בגסטין, משם נסעה לסנטוריום וינאי לבדיקה - ומתה מדום לב.

היא קיבלה חלקת כבוד בבית העלמין האוונגליסטי המרכזי של וינה.

קונסטלרהאוס בווינה הקדיש לה תערוכת זיכרון בספטמבר 1917, שקדמה לה מכירה פומבית של רכושה האמנותי[3] במרץ אותה שנה.

בשנת 1930 נקרא על שמה כיכר טינה-בלאו-ווג, ברובע באומגרטן. בתקופה הנאצית שונה שם הכיכר מסיבות אנטישמיות.

טינה בלאו היא אחת הציירות האוסטריות החשובות במאה ה-19. כמו אמיל יקוב שינדלר, קרל מול, תיאודור פון הורמן, הוגו דרנוט, מארי אגנר ואולגה ויסינגר-פלוריאן, היא שייכת לסגנון האימפרסיוניזם של אוסטריה ויצרה בעיקר נופים ודומם. אך היא גם נודעה בדיוקנאות שציירה בתקופת היצירה האחרונה שלה.

האמנית יצאה לנסיעות לימוד רבות, אשר לקחו אותה גם לבוהמיה, מורביה וטרנסילבניה, שם צוירו תמונותיה הגדולות הראשונות. אולם רבים מהמוטיבים שלה מגיעים מווינה וסביבתה.

טינה בלאו השתתפה בתערוכות במינכן, ברלין, דרזדן, לייפציג, המבורג, פריז ושיקגו.

גם בגיל מבוגר היא נשארה עם סגנון הציור שלה ולא התעניינה בארט נובו שהתפשט בעולם הציור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טינה בלאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Tina Blau, Jewish Women's Archive (באנגלית)
  2. ^ † Tina Blau-Lang, anno.onb.ac.at
  3. ^ Ein letzter Besuch, anno.onb.ac.at