טקאשי קיטאנו
טקאשי קיטאנו בפסטיבל קאן, 2000 | |
לידה |
18 בינואר 1947 (בן 77) אדאצ'י, טוקיו, יפן |
---|---|
שם במה | ビートたけし |
שם לידה | 北野 武 |
מדינה | יפן |
תקופת הפעילות | מ-1972 |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | Mikiko Kitano (1983–2019) |
צאצאים | Atsushi Kitano, Shōko Kitano |
פרסים והוקרה |
|
https://takeshi-kitano.jp/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
טקאשי קיטאנו (ביפנית: 北野 武; נולד ב-18 בינואר 1947 בטוקיו), הידוע גם בכינויו "beat" קיטאנו, הוא קומיקאי, מנחה טלוויזיה, שחקן טלוויזיה וקולנוע ובמאי, תסריטאי ועורך קולנוע יפני מפורסם, זוכה שלושה פרסי האוסקר היפני מתוך 11 מועמדויות, על עבודתו כשחקן, במאי, תסריטאי ועורך קולנוע.
קיטאנו החל את דרכו כחלק מצמד קומיקאים שהופיע במועדון לילה (נקרא the two beat ומכאן כינויו). את קריירת הבימוי שלו החל קיטאנו בשנת 1989 בעת שהבמאי של הסרט שבו כיכב עזב את הסט לאור מחלוקות איתו - מה שגרם לאולפן להעביר את הסרט לידיו של קיטאנו (הסרט נקרא violent cup). קריירת הבימוי שלו המריאה מאותו רגע והלאה, כשהוא מתמחה בעיקר בסרטי גנגסטרים אלימים שבהם גם שיחק (בדרך כלל כשחקן הראשי).
התאונה והתפנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1995, בעת עבודה על הסרט ?getting any, אירעה לו תאונת אופנוע ששינתה את חייו. השריד הפיזי הכי בולט של אותה תאונה היא הצלקת והשיתוק שמופיעים על פניו. סרטיו הבאים של קיטאנו הראו שינוי גישה וסגנון וגם בנושאים בהם החל לעסוק - והבימוי שלו הפך להיות מוערך ברחבי העולם. סרטו hana bi (זיקוקין די-נור) היה הראשון שזכה לפרסים בינלאומיים רבים (כולל הסרט הלא אירופי הטוב ביותר לשנת 1997).
מאז יצר סרטים רבים כבמאי, עורך ומפיק, וגם כיכב בלא מעט סרטים כשחקן.
הייחוד של קיטאנו כבמאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיטאנו מצטיין בסגנון מאופק, קומפוזיציות מורכבות ותנועות מצלמה מתוזמנות היטב. סרטיו מלאי הומור ואירוניה, למרות ההתעסקות הרבה בסיפורים של אלימות וגנגסטרים. סגנונו הייחודי זוכה להערכה ברחבי העולם וזכה למחמאות רבות ואף למחוות בידי במאים ידועים כקוונטין טרנטינו.
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 הופיע קיטאנו כדמות ראשית במשחק הווידאו Yakuza 6: Song of Life. בשנת 2017 שיחק בסרט הפעולה "הרוח במעטפת", המבוסס על מאנגה יפנית באותו השם.
בשנת 2020 גילם את גנרל יאמאשיטה במיני-סדרת המלחמה ההודית "הצבא הנשכח" של רשת פריים וידאו.
פילמוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיקוקין דינור - 1997
- קיקוז'ירו - 1999
- טאבו - 1999
- אחי - 2000
- בובות - 2002
- זטואיצ'י - 2003
- טקאשי'ס - 2005
- שערורייה - 2010
- שערורייה 2 (בתהליכי הפקה) - 2011
- הרוח במעטפת - 2017
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הטירה של טקאשי - שעשועון טלוויזיה הומוריסטי
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד גורביץ', הגנגסטר הפוסטמודרני: טראומה, קיטש, חלום, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2017, פרק ז': פרחים ואש - הסמוראי כליצן מלנכולי - על טקאשי קיטאנו, עמ' 273–312.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של טקאשי קיטאנו (ביפנית)
- טקאשי קיטאנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- טקאשי קיטאנו, באתר AllMovie (באנגלית)
- טקאשי קיטאנו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- טקאשי קיטאנו, באתר Metacritic (באנגלית)
- טקאשי קיטאנו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- טקאשי קיטאנו, באתר Last.fm (באנגלית)
- טקאשי קיטאנו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- טקאשי קיטאנו, באתר Discogs (באנגלית)
- טקאשי קיטאנו, באתר SecondHandSongs
- סטיב רוז, הגרדיאן, עכבר העיר אונליין, חייו הכפולים של טאקשי קיטאנו, באתר הארץ, 24 במרץ 2010
- טקאשי קיטאנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)