קוונטין טרנטינו
טרנטינו בכנס קומיק-קון 2015 | |
לידה |
27 במרץ 1963 (בן 61) נוקסוויל, טנסי, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Quentin Jerome Tarantino |
סוגה מועדפת | סרט עצמאי, קומדיה שחורה, מערבון ספגטי, סרטי פשע, היסטוריה חלופית, סרט פעולה, סרט מתח |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1983 |
עיסוק | במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק קולנוע, צלם קולנוע ושחקן |
מקום לימודים | תיכון נרבון |
יצירות בולטות | "כלבי אשמורת", "ספרות זולה", "להרוג את ביל", "ממזרים חסרי כבוד", "ג'אנגו ללא מעצורים" "היו זמנים בהוליווד" "ג'קי בראון" "שמונת השנואים" "חסין מוות" "פלאנט טרור" (מפיק) |
בן או בת זוג |
|
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
קוונטין ג'רום טרנטינו (באנגלית: Quentin Jerome Tarantino; נולד ב-27 במרץ 1963) הוא במאי, צלם קולנוע, תסריטאי, מחבר, יוצר טלוויזיה, מפיק קולנוע, סופר ושחקן אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר (מתוך 8 מועמדויות). הוא ידוע כיוצר עלילות לא ליניאריות, עם מלל רב, דיאלוגים חריפים ואלימות קיצונית. מוטיב הנקמה שזור ברבים מסרטיו.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרנטינו נולד בנוקסוויל, טנסי שבארצות הברית, למשפחה נוצרית-קתולית ממוצא איטלקי ואירי. אביו הוא השחקן והמוזיקאי טוני טרנטינו, ואימו היא קוני מקיו. זמן מה לאחר לידתו התחתנה אמו של טרנטינו מחדש עם המוזיקאי קרטיס זסטופיל, עמו פיתח טרנטינו קשרי חיבה עמוקים. בני זוגה של אמו אהבו קולנוע ולקחו את טרנטינו לראות סרטים, משם התפתחה אהבתו. אמו אובחנה כחולת לימפומה (האבחנה הייתה שגויה), לכן במשך תקופה גר טרנטינו עם סבתו.
המשפחה נדדה במקומות מגורים שונים בקליפורניה. טרנטינו לא סיים את לימודיו בתיכון. בגיל 16 פרש מן הלימודים על מנת לעבוד כשחקן בלהקת תיאטרון נודדת.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1984 החל לעבוד בחנות להשכרת וידאו, שם התיידד עם הבמאי והתסריטאי רוג'ר אייברי שעבד אף הוא באותה החנות. בגיל 22 כתב טרנטינו את תסריטו הראשון "קפיטן פיצ'פאז ושודדי האנשובי". הוא המשיך ללמוד משחק, אך החל להתרכז יותר ויותר בתסריטאות. בשנת 1987 יצר סרט סטודנטים בלתי גמור בשם "יום הולדתו של חברי הטוב ביותר".
בהמשך, דרך סרטיו השונים החיה ופירש מחדש את אבות הטיפוס של הדמויות המופיעות בסרטים הוליוודיים, להם משמשות יצירותיו מעין אנציקלופדיה של מחוות וציטוטים.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר עבד בחנות השכרת הווידאו, כתב טרנטינו תסריט בשם "רוצחים מלידה". הוא מכר את התסריט לחברה להפצת תסריטים עבור 1,500 דולר והבטחה להפצת תסריט עתידי בשם "כלבי אשמורת". טרנטינו הצליח למכור תסריט נוסף בשם "רומן על אמת", אותו כתב בסיועו של אברי. בתסריט זה, בו מתאהב בחור צעיר בפרוצה, והשניים הורגים את הסרסור שלה, גונבים את הקוקאין שלו, ומבלים את הסרט בהימלטות מהמאפיה, לה שייכים הסמים. התסריט כלל סצינות מין, סמים ואלימות גרפית. הסרט, בכיכובם של כריסטיאן סלייטר ופטרישה ארקט, נעשה בידי הבמאי טוני סקוט והסרט "רומן על אמת" יצא למסכים בשנת 1993).
טרנטינו פגש את אשתו של הרווי קייטל בסדנת כתיבה והיא שערכה ביניהם היכרות. הצטרפותו של קייטל לפרויקט כשחקן וכמפיק, איפשרה השגת מימון לסרט. "כלבי אשמורת", שיצא לאקרנים בשנת 1992, היה מותחן בעל סגנון ושנינות, שעסק בחבורת פושעים שביצעה שוד כושל. כבר בסרט זה ניכרת נטייתו של טרנטינו לאלימות קיצונית, שהפכה לאחד מסימני ההיכר הבולטים של סרטיו. אחד הגיבורים שנורה בתחילת הסרט, שוכב מתחילת הסרט ועד סופו בתוך שלולית גדלה והולכת של דם, בעוד שגיבור נוסף כורת את אוזנו של שוטר. כל המרכיבים שהפכו את טרנטינו לתופעה קולנועית מצויים כבר בסרטו הראשון – הדיאלוג השנון, הדימויים הוויזואליים החזקים, הדמויות משולי חברת הפשע האמריקנית, העלילה הלא ליניארית, הציטוטים והמחוות הרבים לסוגים שונים של קולנוע, השימוש במוזיקה אמריקנית משנות ה-70, והאלימות הקיצונית.
לאחר הצלחת "כלבי אשמורת" החל טרנטינו בעבודה על פרויקט נוסף, הסרט "ספרות זולה", שיצא לאקרנים בשנת 1994. הסרט זכה בפרס דקל הזהב - הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאן, בפרס גלובוס הזהב לסרט הקומי הטוב ביותר, במועמדות לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, ועל כתיבת התסריט זכה טרנטינו (ביחד עם אברי) בפרס האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. "ספרות זולה" נחשב כבר עם יציאתו למסכים ליצירה בעלת חשיבות, ולסרט ששינה את פני הקולנוע האמריקני. הסרט הוא בעל עלילה לא ליניארית ומפותלת בצורה בלתי רגילה. סיפור המסגרת שלו עוסק בשוד במסעדה, אך לפני השוד ולאחריו מתאר הסרט, באופן שנון ואלים, את חייהן של דמויות משולי העולם התחתון האמריקני – שני רוצחים שכירים (ג'ון טרבולטה וסמואל ל. ג'קסון), שאחד מהם מסתבך עם אשתו של הבוס כאשר מונה לשמור עליה, והשני הופך למטיף נוצרי נודד, מתאגרף (ברוס ויליס) המסרב למכור את הקרב האחרון שלו, ודמויות נוספות. הפסקול של הסרט, שכלל נעימות ושירים משנות ה-70, היה אף הוא להצלחה מסחרית בפני עצמה. בסרט שיתף טרנטינו לראשונה פעולה עם השחקנית אומה תורמן. הסרט גם חידש את הקריירה של ג'ון טרבולטה שהייתה במשבר.
לאחר "ספרות זולה" ביים טרנטינו פרק בסרט "ארבעה חדרים" (1995), סרט העוסק בארבעה סיפורים המתרחשים באותו מלון בלוס אנג'לס בערב ראש השנה. פרקים אחרים בוימו בידי יוצרים "עצמאיים" אחרים, כאליסון אנדרס, אלכסנדר רוקוול ורוברט רודריגז, שהוזכר פעמים רבות כממשיכו, או אף חקיינו של טרנטינו. בשנה זו יצר עם רודריגז את הסרט "מצאת החמה עד צאת הנשמה", אותו כתב, ובו משחקים הרווי קייטל, ג'ורג' קלוני וטרנטינו עצמו.
סרטו "חסין מוות" היה שיתוף פעולה נוסף עם רוברט רודריגז לאחר "מצאת החמה עד צאת הנשמה" שיצא ב-1996.
בשנת 1997 יצא לאקרנים הסרט "ג'קי בראון". סרט זה היה עיבוד לספרו של אלמור לנארד, אותו מעריץ טרנטינו, ומחווה מודעת לסרטי "בלאקספלויטיישן" משנות ה-70 (סרטי פשע דלי תקציב בהשתתפות שחקנים שחורים, שלוו לרוב בפסקול של מוזיקת "פאנק (Funk)" ו"סול"). בסרט שיחקה השחקנית פאם גריר ששיחקה ברבים מסרטי הבלקספלויטיישן בשנות ה-70. הסרט לא זכה להצלחה המסחרית והביקורתית לה זכו קודמיו, אך לא נחשב לכישלון.
בשנת 1998 הפנה טרנטינו את תשומת לבו אל הבמה, ושיחק בהפקה של מחזה בשם "חכה עד שיחשיך" בברודוויי.
על אף פרויקטים שונים שעמדו על הפרק כסרט המלחמתי "ממזרים חסרי כבוד", בילה טרנטינו את שנות ה-2000 המוקדמות בכתיבתו ובבימויו של "להרוג את ביל", דרמת נקמה בשני חלקים, אשר עמדה בסטנדרטים הגבוהים של סרטיו הקודמים. הסרט הוא מחווה לז'אנרים קולנועיים רבים, ובמיוחד לסרטי "וושיה" (סרטי אמנות לחימה סינים פופולריים), סרטים יפניים, מערבוני ספגטי, וסרטי אימה איטלקיים המכונים "ג'אלו" ("Giallo", בתרגום מאיטלקית: "צהוב"). הסרט כולל אלמנטים צורניים מקוריים, כצילום בשחור לבן של סצינות מסוימות, ואף קטעים נרחבים בטכניקת ה"אנימה" (טכניקת הנפשה יפנית). שני חלקי הסרט (שיצאו לאקרנים בשנים 2003 ו-2004 בהתאמה) הן יצירות העומדות בפני עצמן. משחקה של אומה תורמן כ"כלה" הרצחנית, המתעוררת מתרדמת על מנת לנקום במעניה, שפרצו לחזרה האחרונה לטקס חתונתה, ורצחו את כל הנוכחים, זכה לשבחים רבים. כן זכורות הופעות משנה של שחקנים רבים, כדריל האנה בתפקיד רוצחת בעלת עין אחת, דייוויד קאראדין בתפקיד ביל, ולוסי לו בתפקיד או-רן אי-שיי. הסרט אלים ביותר, וספג ביקורת בשל היותו "שפל חדש במוסריות ההוליוודית".
בשנת 2005 ביים טרנטינו סצנה בסרט "עיר החטאים". בשנה זו אף ביים שני פרקים בני שעה בסדרה "זירת הפשע" (CSI). פרקים אלו, שאורכם המשותף הוא כאורכו של סרט קולנוע, מהווים חלק ממכלול יצירתו הקולנועית של טרנטינו. העלילה הבסיסית עוסקת בחוקר משטרה הנכלא בתא שקוף ונקבר באדמה, בעוד שחבריו עושים מאמצים לחלצו (סצנה דומה של קבורה בחיים עומדת במרכזו של "להרוג את ביל 2".) סימני ההיכר הקולנועיים של טרנטינו – הדיאלוג השנון, האלימות הפיזית, הופעות של שחקני עבר, מחוות וציטוטים קולנועיים, מופיעים ברובם אף בפרקים אלו. על תפקידו כבמאי בפרקים אלו היה טרנטינו מועמד לפרס אמי.
טרנטינו משתמש בהשפעתו הקולנועית לקדם יצירות של במאים בלתי מוכרים או יצירות מחוץ לארצות הברית, כאשר הוא נותן להן רשות להשתמש בשמו כ"מציג". הפקה ראשונה מסוג זה הייתה הסרט מהונג קונג "קוף הברזל" משנת 2001 שהוצג בבתי הקולנוע תחת הכותרת "מציג: קוונטין טרנטינו". הדבר הביא לרווחים של 14 מיליוני דולרים בארצות הברית, פי שבעה מתקציבו של הסרט. בנוסף לכך פתח טרנטינו בשנת 1995 חברת הפקה בשם "רעם מתגלגל" על מנת לקדם הפצתם של סרטים עצמאיים וזרים. בשנת 1997 נסגרה החברה על ידי שותפתו העסקית, חברת מירמקס בשל "חוסר עניין".
בשנת 2007, כתב, ביים והפיק טרנטינו את הסרט "חסין מוות", בכיכובו של קורט ראסל. הסרט מספר את סיפורו של סטאנטמן מייק, נהג פעלולן שבעזרת מכוניתו "חסינת המוות" רוצח נשים. חסין מוות הוא סרט מפרויקט כפול משותף של טרנטינו עם רודריגז הנקרא "Grindhouse", כשלצד חסין מוות, ישנו סרטו של רודריגז, "פלנט טרור". שני הסרטים מהווים מחווה לסרטי ניצול - סרטי האימה הזולים של שנות ה-70 שהיו משודרים בהצגות כפולות, אותם העריצו שני הבמאים.
כשנתיים מאוחר יותר, טרנטינו יצא עם סרט חדש (אותו כתב, ביים, הפיק) ושמו -"ממזרים חסרי כבוד". הסרט עסק בנושא השואה ועלילתו מתמקדת בחבורת יהודים אמריקאים שבאו "לנקום" את דם העם היהודי באירופה הנאצית. הסרט עורר סערה ביקורתית, כראוי לסרטיו של טרנטינו, ונחשב גם הוא לסרט אלים ביותר, אך לא ליותר אלים מ"להרוג את ביל". הסרט היה מועמד לפרסי אוסקר ובהם לפרס על התסריט.
ב-2012 חידש את ז'אנר המערבונים עם "ג'אנגו ללא מעצורים", שבו כיכבו ג'יימי פוקס, לאונרדו דיקפריו, כריסטוף וולץ, סמואל ל. ג'קסון וקרי וושינגטון. סרט זה זכה להצלחה גדולה, הכניס בקופות סכום של כ-425 מיליון דולר, ובעבורו זכה טרנטינו בשנית בפרס אוסקר לתסריט.
בינואר 2014 נחשף שמו של הסרט הבא של טרנטינו, "שמונת השנואים". בראיונות שהעניק לכלי התקשורת גילה כי השלים את כתיבת התסריט, ואף כי זה יהיה מערבון, הסרט לא יהווה המשכון ל"ג'אנגו". זמן קצר לאחר מכן הצהיר כי בשל הדלפת התסריט על ידי סוכני שחקנים שקיבלו אותו, הוא שוקל שלא להפיק את הסרט אלא להפוך אותו לספר. לאחר מכן פורסם כי טרנטינו שוקל בכל זאת להפוך את התסריט לסרט.[1] שם הסרט מתכתב עם המערבון "שבעת המופלאים", ועלילת הסרט מתרחשת בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים האמריקנית ומגוללת את קורותיה של חבורת ציידי ראשים שמוצאים מסתור בעת סופת שלגים בעיירה במדינת ויומינג. הסרט יצא לאקרנים בדצמבר 2015 וזכה לביקורות חיוביות לרוב.
במרץ 2018 נודע שהסרט התשיעי ייקרא היו זמנים בהוליווד ותקציבו נאמד ב-95 מיליון דולר[2] ויתרחש בשנות הששים של המאה העשרים ויגולל את קורותיו של כוכב המערבונים ריק דלטון וכפיל הפעלולים שלו וחברו הטוב קליף בות'. דלטון גר ליד השחקנית שרון טייט שנרצחה בידי משפחת מנסון, בקיץ 1969. הסרט הופץ ב-26 ביולי 2019 על ידי "סרטי סוני", ומככבים בו לאונרדו די קפריו, בראד פיט ומרגו רובי.[3][4][5] הסרט היה מועמד לכ-10 פרסי אוסקר וזכה בשניים.
בדצמבר 2019 אמר טרנטינו כי "להרוג את ביל: חלק 3" בא בחשבון, אך יעברו לפחות שלוש שנים עד שזה יקרה. אומה תורמן אישרה כי היא סעדה ארוחת ערב עם טרנטינו, ושוחחה עימו על "להרוג את ביל 3", פרויקט שטרנטינו ניסה להוציא לפועל ב-2005 לאחר "להרוג את ביל 2".[6][7]
מספר חודשים לתוך 2020, טרנטינו צולם בידי פפראצי כשהוא מחזיק בידו כוס קפה, מחברות, מספר עטים וצועד לעבר מכוניתו בלוס אנג'לס, מה שהוביל ליצירת דיווחים ושמועות אודות כך שהוא כותב תסריט חדש. למעשה, אושר רשמית אז ב-2020 כי הוא יצר תסריט עבור סרט אפשרי של "מסע בין כוכבים", מאחר שהוא מעריץ אדוק של הזיכיון.[8]
כוונה לפרוש מהקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בעת העבודה על "ג'אנגו ללא מעצורים", דיבר טרנטינו על כוונתו לפרוש מתעשיית הקולנוע לאחר שישלים עשרה סרטים ("ג'אנגו" היה סרטו השביעי), ללא הגבלת זמן. הוא חזר על הדברים עם צאת "שמונת השנואים" בשנת 2014, והביע את השקפתו שבימוי הוא משחק של צעירים, והוא עצמו לא צריך להישאר על הבמה עד שאנשים יתחננו לפניו לרדת ממנה, אלא הוא מעדיף "להשאיר אותם רוצים עוד קצת", והוא סבור שאחרי "היו זמנים בהוליווד", הוא הגיע לסוף דרכו בכל הנוגע לסרטי קולנוע.[9][10] לאחר הפרישה, הוא מתכוון לכתוב ספרים, מחזות וביקורות סרטים.[10] בשנת 2019 שב טרנטינו ודיבר על פרישתו המתוכננת, ואמר שהוא נתן לקולנוע את כל מה שהיה לו לתת, אך הוא מתכוון להמשיך להיות יצירתי, ורואה את עצמו כותב ספרים על קולנוע ומחזות לתיאטרון.[9][6]
בריאיון שהעניק לביל מאהר ב-25 ביוני 2021 לרגל צאת ספר הביכורים שלו, שב טרנטינו והבהיר שבכוונתו לפרוש מהקולנוע אחרי סרטו הבא, שיהיה העשירי במספר. לדבריו, הוא שקל לעשות ריבוט ל"כלבי אשמורת", אך פסל את הרעיון. אולם בכל מקרה, הוא יעשה את הסרט העשירי המובטח. בשיחתם, אמר טרנטינו למאהר שמאחר ש"היו זמנים בהוליווד" הוא פסגת היצירה שלו, הוא מעדיף לפרוש בשיאו, משום שמהיכרותו עם ההיסטוריה של הקולנוע, במאים מתחילים להידרדר במקרים כאלה, וסרטים בשלהי הקריירה שלהם, נעשים גרועים יותר ויותר, והוא עצמו נתן לקולנוע את כל שהיה לו לתת.[11] באשר לרעיון לסרט העשירי שלו, מאהר תהה אם העובדה שהוא מתגורר בישראל עם אשתו ובנו, יכולה לשמש כתפאורה, משום שירושלים, כהגדרת מאהר, היא "בירת הנקמה העולמית", תוך שהוא רומז למוטיב הנקמה בסרטיו של טרנטינו, שהבהיר מצידו שסרט פוליטי על ישראל לא בא בחשבון מבחינתו, אך הוסיף שכאשר מצלמים סרט בירושלים, לאן שמפנים את המצלמה, רואים מראות נפלאים.[11]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2020 חתם טרנטינו על חוזה עם הוצאת הספרים "הרפר קולינס", להוצאת שני ספרים פרי-עטו.[12] הספר הראשון, "היו זמנים בהוליווד: רומן", אשר יצא ב-29 ביוני 2021, הוא נובליזציה (אנ') ל"היו זמנים בהוליווד", סרטו התשיעי של טרנטינו.[13] הספר שנכתב במשך חמש שנים,[14] ראה אור במהדורה מודפסת, בספר מוקלט בקולה של השחקנית ג'ניפר ג'ייסון לי, ובגרסת קינדל.[15][14][16] במקביל יצאו תרגומים להולנדית, ספרדית, פורטוגזית-ברזילאית, קטלאנית, איטלקית, גרמנית, צרפתית והונגרית.[16]
התרגום לעברית של הספר יצא לאור בשנת 2021.[17]
במרכז העלילה, המהווה בחינה מחודשת של הסרט והדמויות, עומדת דמותו של קליף בות', כפיל הפעלולים המסתורי והחידתי. אחד מקווי העלילה יעסוק בשאלה האם קליף הרג את אשתו, שאלה המעיבה על הקריירה שלו בסרט, והספר יכלול מידע שטרנטינו כתב במהלך עבודתו על הספר, אך לא ראה לנכון לכלול אותו בסרט.[13][18]
במרץ 2024 יצא לאור בעברית ספרו השני "מחשבות על קולנוע" ("Cinema Speculation").[19]
יוצר סדרת טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2020, טרנטינו אישר שהוא יוצר ומפתח סדרת טלוויזיה בשם "חוקי הבאונטי", שמה של סדרה בדיונית שיצר בסרט "היו זמנים בהוליווד" מ-2019, ובו שחקן בשם ריק דלטון מגלם צייד ראשים במערב הישן של אמריקה. במועד הפרסום אישר טרנטינו שהוא כתב כבר 5 תסריטים עבור הסדרה, ויביים את כל הפרקים.[20]
סגנון קולנועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטיו של טרנטינו ידועים בזכות הדיאלוג השנון שלהם, הדרך בה נשבר רצף הזמן בתסריט, וריבוי המחוות והציטוטים שהוא מציג מתרבות הפופ על כל מרכיביה – קולנוע, מוזיקה, טלוויזיה, ספרות. האלימות היא מרכיב חשוב בסרטיו, ובמיוחד ב"שלושת הגדולים" שבהם – "כלבי אשמורת", "ספרות זולה" ו"להרוג את ביל". ישנן כמויות גדולות של דם המציף את המסך, אך הדבר המאפיין את טרנטינו הוא הדרך האגבית, ואפילו ההומוריסטית שבה מתייחסות הדמויות אל האלימות. כך, למשל, ב"כלבי אשמורת" מפורסמת סצנת "כריתת האוזן" בה כורתת אחת הדמויות (מר בלונד) את אוזנה של דמות אחרת, תוך שהיא מנופפת בפניה בתער, ומפזזת לצלילי שיר עליז משנות השבעים "Stuck in the Middle With You", בעוד שהקורבן האומלל מתחנן על נפשו.
סרטיו ידועים בדיאלוג השנון שלהם. "כלבי אשמורת" נפתח בחבורת פושעים המתכננים שוד, ותוך כדי כך מנתחים לעומק את שירה של מדונה "כמו בתולה". באופן דומה, נכנס הצופה לאווירה ה"טרנטינואית" בשלב מוקדם של "ספרות זולה" עם הדיאלוגים בין ג'ון טרבולטה וסמואל ל. ג'קסון העוסקים בשאלות כגון מדוע טובלים ההולנדים צ'יפס במיונז, והאם עיסוי לרגליים הוא פעולה בעלת משמעות מינית.
ההתייחסויות הבלתי פוסקות לתרבות הפופ, כוללות אף שימוש במותגים דמיוניים כ"סיגריות רד אפל" ו"ביג קאהונה ברגרס" החוזרים במספר סרטים בהם שימש טרנטינו כבמאי, תסריטאי או מפיק.
עובדת היותו של הבמאי עצמו חובב קולנוע ניכרת בכל סרטיו. טרנטינו הוא בעל ידע רב בקולנוע, בביקורת הקולנוע, ובהיסטוריה של הקולנוע. טעמו נע בין סרטי "בלקספלויטיישן" לסרטי קונג פו, ואף סרטי איכות אירופיים. בכל סרטיו יימצאו אזכורים ומחוות לסרטים אלו, שלעיתים, כשב"להרוג את ביל" חיפוש מקורו של ציטוט קולנועי או שורת דיאלוג, הופכים לאתגר בפני עצמו לצופי הסרט. במקומות שונים התפרסמו רשימות שונות העוסקות בסרטים האהובים עליו. אלו נעים בין "הטוב, הרע והמכוער" של סרג'ו לאונה וג'נגו של סרג'יו קורבוצ'י, ועד יצירות כגון "יצרים" של מיכלאנג'לו אנטוניוני.
סרטיו של טרנטינו כוללים אלמנטים החוזרים על עצמם, כגון "צילום תא המטען" בו מוצבת מצלמה בתוך תא המטען של מכונית ומצלמת את הגיבורים המנסים להוציא מתא המטען דבר מה (לרוב גופה). על אף שטרנטינו הפך זווית צילום זו לקלישאה קולנועית, הוא לא היה הראשון שהשתמש בה, ולידתה היא בסרט "החבר'ה הטובים" של הבמאי מרטין סקורסזה. אלמנט נוסף הוא אלמנט כף הרגל הנשית: טרנטינו, כפוט פטישיסט מוצהר, הכניס לסרטיו פעמים רבות סצנות המציגות כפות רגליים נשיות יחפות. אומה תורמן צועדת יחפה גם ב"ספרות זולה" וגם ב"קיל ביל". בסרט "חסין מוות" יש סצנה שבה נעקרת רגלה היחפה של אחת השחקניות ממקומה אחרי שקורט ראסל מתנגש במכוניתם למוות. כפות רגליה החשופות של ברידג'ט פונדה מופיעות ב"ג'קי בראון". בסרט "ממזרים חסרי כבוד" הסוכנת בריג'ט פון האמרסמארק נחשפת על ידי נעל העקב שמאבדת במסבאה, בסצנה בה קולונל לנדה מודד את הנעל על רגלה החשופה. במקרים רבים יש קלוז-אפ על כפות הרגליים. ב"ספרות זולה" וב"קיל ביל" רואים כף רגל נשית יחפה, כאשר הציפורניים צבועות בלק אדום, לוחצות על דוושת הגז: נהגת המונית, וסופי ב"קיל ביל".
לטרנטינו אנסמבל שחקנים שמזוהים עם סרטיו, ובהם: טים רות', אומה תורמן, סמואל ל. ג'קסון וכריסטוף וולץ. ועם זאת בסרטיו מופיעים גם שחקנים כמו לאונרדו דיקפריו, בראד פיט וג'ון טרבולטה.
טרנטינו עבד בחנות השכרת סרטי וידאו לפני שהפך ליוצר סרטים בעצמו, שם הוא הקדיש תשומת לב רבה לסוגי הסרטים אותם הלקוחות אהבו לשכור, והוא ציין מספר פעמים כי הניסיון בעבודה זו היה מקור השראה לקריירה בתחום בימוי הסרטים.
הפולמוס סביב סרטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצירותיו של טרנטינו מופיעים סטריאוטיפים גזעניים ונעשה שימוש רב במילה "Nigger” (כושון) הנחשבת לטאבו בצפון אמריקה. אלו עוררו ביקורת, שצברה גלים במיוחד עם צאת סרטו ג'אנגו ללא מעצורים, שבה המילה מוזכרת לא פחות מ-110 פעמים, והבמאי ספייק לי האשים את טרנטינו כי הוא מאוהב במילה זו.
ביקורת נמתחה על טרנטינו כפלגיאטור הגונב רעיונות, סצינות ושורות דיאלוג מסרטים אחרים. ברור כי רעיונות רבים אכן נלקחו מסרטים שונים, ולשאלה מתי מפסיקה השאלה מסוג זה להיות "מחווה" קולנועית ומתי היא עוברת את גבול הפלגיאט משמעות רבה בהתייחס ליצירתו של טרנטינו. טרנטינו עצמו נוקט בגישה של שקיפות לא אפולוגטית, ומפרט בהרחבה את מקורות השראתו. "להרוג את ביל" הוא במידה רבה תשובתו להאשמות אלו.
תביעת זכויות יוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בנובמבר 2021 הכריז טרנטינו על כוונתו להוציא למכירה פומבית, בפורמט של NFT, (אסימונים חסרי תחליף), שבע סצנות אקסקלוסיביות לא-ערוכות של הסרט "ספרות זולה", כפריטים לאספנים. לפי ההודעה, המכירה שתתקיים בבורסת האסימונים חסרי תחליף "OpenSea" (גר'), תכלול גם תסריטים מקוריים של הסרט בכתב ידו של טרנטינו, עם פרשנות מוקלטת בקולו.[21] בתגובה להכרזת טרנטינו, ב-16 בנובמבר 2021, הגישה חברת "מירמקס", שהפיקה והפיצה את הסרט, תביעה נגדו בטענה של הפרת זכויות יוצרים. על-פי הטענה, ההכרזה מהווה פגיעה בקניין רוחני וחוזי של החברה, ועלולה להטעות את הציבור לחשוב ש"מירמקס" שותפה לעסקה, ושאחרים רשאים להציע עסקאות דומות, בעוד שהחברה מחזיקה בזכויות הנחוצות לפיתוח, שיווק ומכירה של אסימונים חסרי תחליף הנוגעים לספריית הסרטים שלה.[22]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרנטינו ניהל מערכות יחסים רומנטיות עם נשים רבות מתעשיית הבידור. ביניהן השחקנית מירה סורבינו,[23] הבמאיות אליסון אנדרס וסופיה קופולה,[24] השחקנית הצרפתייה ג'ולי דרייפוס, השחקנית האפרו-אמריקנית שאר ג'קסון, והקומיקאיות קתי גריפין ומרגרט צ'ו.[25]
ביוני 2017 התארס לזמרת הישראלית דניאלה פיק, בתו של צביקה פיק. ב-28 בנובמבר 2018 הזוג נישא בחתונה רפורמית בארצות הברית.[26][27] הם נפגשו לראשונה ב-2009 כשהוא הגיע לישראל על מנת לקדם את סרטו "ממזרים חסרי כבוד". בפברואר 2020 נולד בנם הבכור בישראל,[28] וביולי 2022 נולדה בתם.[29] מתגורר עם משפחתו בתל אביב ובלוס אנג׳לס.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-2021, זכה בפרס מפעל חיים בפסטיבל הקולנוע ברומא.[30]
- ביוני 2022 ד"ר לשם כבוד האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-85 של האוניברסיטה.[31]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כבמאי
מספר | שנה | שם הסרט בעברית | שם הסרט באנגלית | תפקידיו בסרט | הופעה בסרט | |||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
במאי | מפיק | תסריט | שחקן | |||||
1 | 1992 | כלבי אשמורת | Reservoir Dogs | מר בראון | ||||
2 | 1994 | ספרות זולה | Pulp Fiction | ג'ימי דימיק | ||||
3 | 1997 | ג'קי בראון | Jackie Brown | קול בלבד על גבי מזכירה אלקטרונית | ||||
4 | 2003 | להרוג את ביל חלק 1 | Kill Bill: Volume 1 | חבר ב-Crazy 88 | ||||
2004 | להרוג את ביל חלק 2 | Kill Bill: Volume 2 | ||||||
5 | 2007 | "גריינדהאוס" (אנ'): חסין מוות | Grindhouse: Death Proof | וורן, מוזג | ||||
"גריינדהאוס" (אנ'): פלאנט טרור | Grindhouse: Planet Terror | אנס מס' 1 / זומבי | ||||||
6 | 2009 | ממזרים חסרי כבוד | Inglourious Basterds | קורבן קרקוף ראשון / חייל אמריקאי | ||||
7 | 2012 | ג'אנגו ללא מעצורים | Django Unchained | רוברט / פרנקי | ||||
8 | 2015 | שמונת השנואים | The Hateful Eight | מספר | ||||
9 | 2019 | היו זמנים בהוליווד | Once Upon a Time in Hollywood | במאי פרסומת לסיגריות |
- סרטים וסדרות בהם השתתף כבמאי אורח
- ארבעה חדרים (1995)
- ER (פרק בודד - 1995)
- עיר החטאים (2005)
- CSI (2 פרקים - 2005)
- סרטים נוספים בהם שימש כתסריטאי/מפיק
- רומן על אמת (1993)
- רוצחים מלידה (סיפור מקורי - 1994)
- מצאת החמה עד צאת הנשמה (1996)
- קריש דם (1996)
- דאלטרי קאלהון (Daltry Calhoun) (2005) - מפיק
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניתוח הסרט "כלבי אשמורת" בספרו של קובי ניב "תסריטאות" (2004)
- ניתוח השפעת תרבות הפוסט מודרניות על סרטיו של קוונטין טרנטינו בספר המרד השפוף של גדי טאוב.
- דוד גורביץ', הגנגסטר הפוסטמודרני: טראומה, קיטש, חלום, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2017, פרק ג': נשיות וגבריות בעולמו של קוונטין טרנטינו, עמ' 74–114.
- קוונטין טרנטינו, היו זמנים בהוליווד (מתרגם: גיא הרלינג), הוצאת כתר, 2021.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קוונטין טרנטינו, ברשת החברתית Goodreads
- קוונטין טרנטינו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, באתר AllMovie (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, באתר Metacritic (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קוונטין טרנטינו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, באתר Discogs (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, באתר Songkick (באנגלית)
- קוונטין טרנטינו, באתר Genius
- גיבור תרבות: תוכנית רדיו המוקדשת כולה לקוונטין טרנטינו, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת
- סקירה ביוגרפית משנת 2002 (עין הדג), בעברית
- "טרנטינו רינג" - מאות ערכים העוסקים בטרנטינו
- צ'ארלס מקגראת', הניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, טרנטינו: "יש לי עוד עשור לביים", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2012
- אור סיגולי, עכבר העיר אונליין, ממזרים עם כבוד: מצעד הדמויות הגדולות של טרנטינו, באתר הארץ, 8 בינואר 2013
- נחום מוכיח, ספגטי ברוטב דם, באתר nrg, 11 בינואר 2013
- עמנואל לוי, קוונטין טרנטינו יודע שהסרט החדש שלו יכעיס אתכם. ראיון, באתר Xnet, 21 בינואר 2013
- עמי פרידמן, יובל של טירוף: טרנטינו חוגג 50, באתר nrg, 27 במרץ 2013
- אלון גור אריה, מצחיק או מפחיד? ההומור של קוונטין טרנטינו, 23 באוגוסט 2013
- ניר וולף, ממזר בלי מעצורים, באתר ישראל היום, 25 בדצמבר 2015
- נעמה רק, עכבר העיר אונליין, גאון קולנועי או גנב סדרתי: ההשראה של טרנטינו, באתר הארץ, 5 בינואר 2016
- נירית אנדרמן, טרנטינו: "כמעט גנזתי את הסרט 'ממזרים חסרי כבוד'", באתר הארץ, 9 ביולי 2016
- רביב גולן ורז שכניק, הוליווד פינת רמת אביב: החיים החדשים של קוונטין טרנטינו, ידיעות אחרונות, 17 בינואר 2020
- רביב גולן, רז שכניק, "לשמוע טילים בפעם הראשונה זה חוויה מטורפת, אבל בזכות כיפת ברזל אפילו לא נכנסתי לממ"ד", באתר "ידיעות אחרונות", 27 באוגוסט 2021
- רז שכניק, אשמורת שלי, באתר "ידיעות אחרונות", 18 במרץ 2022
- קוונטין טרנטינו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שב מהמתים: המערבון של טרנטינו יצולם בכל זאת?, באתר מאקו, 28 במאי 2014
- ^ Miller, Mike (1 במרץ 2018). "What to Know About Quentin Tarantino's Controversial Sharon Tate Movie". People.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Jeremy Fuster. "Zoe Bell to Work on Quentin Tarantino's 'Once Upon a Time in Hollywood'". The Wrap.
- ^ "Culver City CA – February 28, 2018 – Quentin Tarantino's Ninth Film Titled Once Upon a Time in Hollywood; Will Star Leonardo DiCaprio and Brad Pitt". Sony Pictures.
- ^ Donaghey, River. "Tarantino Is Bringing Brad Pitt and Leo DiCaprio Together for His Manson Film". Vice Media.
- ^ 1 2 Wallis, Adam (December 11, 2019). Quentin Tarantino: ‘Kill Bill 3’ is ‘definitely in the cards’. Global News. retrieved June 26, 2021
- ^ Zack Sharf, Zack Sharf, Tarantino Says ‘Kill Bill Vol. 3’ Is ‘Definitely in the Cards’ but Would Be Years Away, IndieWire, 2019-12-10 (באנגלית)
- ^ Mike Fleming Jr, Mike Fleming Jr, Quentin Tarantino Re-Thinking ‘Star Trek’ Film, Deadline, 2019-12-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Desta, Yohana (July 2, 2019). Quentin Tarantino Re-ups Retirement Claims: “I’ve Given All I Have to Give to Movies”. Vanity Fair. Retrieved June 26, 2021
- ^ 1 2 Jagernauth, Kevin (November 10, 2014). Quentin Tarantino Plans To Retire After His Tenth Film, Hopes ‘Hateful Eight’ Will “Stop The Momentum” Of Digital. IndieWire. Retrieved Jun 26, 2021
- ^ 1 2 Hayes, Dade (June 25, 2021). Quentin Tarantino Tells Bill Maher He Still Plans To Retire After His Next Film & Has Considered (And Dismissed) A ‘Reservoir Dogs’ Reboot. Deadline Hollywood. Retrieved June 26, 2021
- ^ Sharf, Zack (November 17, 2020). Quentin Tarantino Lands Two-Book Deal, Including ‘Once Upon a Time in Hollywood’ Novel for 2021. IndieWire. Retrieved June 26, 2021
- ^ 1 2 D'Alessandro, Anthony & Patten, Dominic (June 29, 2021).Quentin Tarantino Now Bestselling Author Too With ‘Once Upon A Time In Hollywood: A Novel’. deadline Hollywood. Retrieved June 29, 2020
- ^ 1 2 Murphy, J. Kim (June 3, 2021). Once Upon a Time in Hollywood Novel Will Explore Cliff Booth's Past, Tarantino Says. IGN. Retrieved June 26, 2021
- ^ Lattanzio, Ryan (May 16, 2021). Jennifer Jason Leigh Reuniting with Quentin Tarantino to Narrate ‘Once Upon a Time in Hollywood’ Audiobook. IndieWire. Retrieved June 26, 2021
- ^ 1 2 Once Upon a Time in Hollywood by Quentin Tarantino. The Quentin Tarantino Achives. Retrieved June 26, 2021
- ^ קוונטין טרנטינו, תרגום: גיא הרלינג, היו זמנים בהוליווד, ירושלים: כתר, 2021
- ^ Collis, Clark (June 2, 2021). Quentin Tarantino says Once Upon a Time in Hollywood novelization will reveal Cliff Booth's backstory. Explore Entertainment. Retrieved June 26, 2021
- ^ הוצאת תכלת. תיאור הספר ופרק ראשון
- ^ Quentin Tarantino is making a real-life bounty law TV show
- ^ Costa, Cameron (November 2, 2021). Quentin Tarantino to offer seven uncut scenes from ‘Pulp Fiction’ as NFTs. CNBC. Retrieved November 17, 2021
- ^ Patten, Dominic (November 16, 2021). Quentin Tarantino Hit With ‘Pulp Fiction’ Copyright Suit By Miramax Over NFT Plans. Deadline Hollywood. retrieved November 17, 2021
- ^ Quentin Tarantino and Mira Sorvino are history
- ^ Coppola and Tarantino Share Suite
- ^ I'm the One That I Want
- ^ חגיגות מעבר לים, באתר מאקו, 1 ביוני 2017
- ^ יוני פרוים, חתונה הוליוודית: קוונטין טרנטינו ודניאלה פיק נישאו, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 29 בנובמבר 2018
- ^ יפעת הללי אברהם, מזל טוב: דניאלה פיק וטרנטינו הפכו להורים, באתר מאקו, 22 בפברואר 2020
- ^ בר זגה, דניאלה פיק וקוונטין טרנטינו הורים לשניים, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 3 ביולי 2022
- ^ ענבל אלמליח, כמו חתן וכלה: דניאלה פיק נראית טוב מתמיד על השטיח האדום, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2021
- ^ קיץ ברבנר, דוקטור טרנטינו: הבמאי קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית, באתר מעריב אונליין, 14 ביוני 2022
קוונטין טרנטינו | ||
---|---|---|
סרטים שכתב וביים | כלבי אשמורת (1992) • ספרות זולה (1994) • ג'קי בראון (1997) • להרוג את ביל (2003) • להרוג את ביל 2 (2004) • חסין מוות (2007) • ממזרים חסרי כבוד (2009) • ג'אנגו ללא מעצורים (2012) • שמונת השנואים (2015) • היו זמנים בהוליווד (2019) | |
סרטים שכתב | רומן על אמת (1993) • רוצחים מלידה (1994) • מצאת החמה עד צאת הנשמה (1996) | |
שונות | יום הולדתו של חברי הטוב ביותר (1987) • ארבעה חדרים (1995) • עיר החטאים (2005) • פלאנט טרור (2007) |
הקודם: 2012: ג'יי. סי. צ'נדור – התמוטטות / ג'ורג' קלוני, גרנט הסלוב ובו ווילימון – משחקי שלטון |
פרסי האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה – התסריט הטוב ביותר 2013: קוונטין טרנטינו – ג'אנגו ללא מעצורים |
הבא: 2014: אריק וורן זינגר ודייוויד או. ראסל – חלום אמריקאי |
הקודם: 2019: אלפונסו קוארון – רומא |
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – הבימוי הטוב ביותר 2020: קוונטין טרנטינו – היו זמנים בהוליווד |
הבא: 2021: קלואי ז'או – ארץ נוודים |
- במאי קולנוע אמריקאים
- תסריטאי קולנוע אמריקאים
- זוכי אוסקר: התסריט המקורי הטוב
- זוכי פרס גלובוס הזהב - התסריט הטוב
- אמריקאים ממוצא איטלקי
- אמריקאים ממוצא אירי
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- זוכי פרס ACTAA: התסריטאי הטוב
- אמריקאים ממוצא אנגלי
- זוכי פרס באפט"א לתסריט המקורי הטוב ביותר
- זוכי פרס אדגר
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אמריקאים שנולדו ב-1963