יד האלוהים (סרט)

יד האלוהים
È stata la mano di Dio
בימוי	פאולו סורנטינו
תסריט	פאולו סורנטינו
עריכה	Cristiano Travaglioli
שחקנים ראשיים	טוני סרווילו; Luisa Ranieri; Lino Musella
מוזיקה	Lele Marchitelli
צילום	Daria D'Antonio
מדינה	איטליה
חברה מפיצה	נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	2021
משך הקרנה	130 דק'
שפת הסרט	איטלקית
סוגה	סרט דרמה
פרסים	פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה
	דף הסרט ב־IMDb

יד האלוהים (באיטלקית: È stata la mano di Dio) הוא סרט דרמה איטלקי משנת 2021 שכתב, ביים והפיק פאולו סורנטינו. מככבים בו פיליפו סקוטי, טוני סרבילו, תרזה ספואנג'לו, מרלון ז'וברט, לואיסה ראניירי, רנאטו קרפנטירי, מסימיליאנו גאלו, בטי פדרצי, ביאג'ו מאנה וצ'ירו קאפאנו.

הסרט התחרה על פרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-78 של ונציה, שם זכה בפרס הגדול של חבר השופטים ושם קיבל פיליפו סקוטי את פרס מרצ'לו מסטרויאני. הסרט הופץ במהדורה מוגבלת ב-24 בנובמבר 2021, ולאחר מכן עלה לצפייה דיגיטלית בנטפליקס ב-15 בדצמבר 2021. הוא נבחר כנציג איטליה לפרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס האוסקר ה-94.^[1]^[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאפולי, שנות ה-80. פבייטו סקיזה הוא נער בגיל ההתבגרות חסר דאגות החי עם הוריו סבריו ומריה והאחים מרקינו ודניאלה בדירת שני חדרים. המשפחה, מוקפת בשפע של קרובים וחברים, קרובים מאוד זה לזה ומטפחים חיבה הדדית גדולה, אבל שלוותם נפגעת עם פרוץ כמה אירועים: פטריציה היפה וחסרת המצפון, אחותה של מריה, מוכית על ידי בעלה פרנקו לאחר שסיפרה לו על מפגש מופלא עם סן ג'נארו והנזיר הקטן (דמות אגדתית), שמאחוריו מסתתרת נטייתה לזנות; אחיו מרקינו, שחקן שאפתן, נדחה באודישן עם הבמאי פדריקו פליני ומאבד אמון ביכולותיו; לבסוף מריה מגלה שסבריו בגד בה עם עמיתה לעבודה, וזורקת אותו מהבית בעקבות ריב זועם. במקביל מתרחש אירוע היסטורי: הכדורגלן דייגו ארמנדו מראדונה נרכש על ידי נאפולי; השמחה והציפייה לחדשות האלה מערבות אותם, את חבריהם ואת נאפולי כולה. עבור פבייטו, מחונן ברגישות קיצונית, אירוע זה הופך למעוז הרגשי להיאחז בו כדי להתגבר על כל עצב.

סבריו ומריה מתפייסים וקונים בקתה ברוקארזו שבה הם יכולים לבלות את החגים עם המשפחה. יום אחד הם מציעים לפבייטו להצטרף לשם לסוף שבוע בהרים, אך הנער מסרב כי באותו יום ראשון ייערך המשחק בין נאפולי לאמפולי, בו ישתתף האליל שלו מראדונה משחק. באותו יום, סבריו ומריה מתים מדליפת פחמן חד-חמצני. האירוע מכניס את האחים ליאוש ולכאב; פבייטו במיוחד יעמוד בסימן העובדה שהרופאים מונעים ממנו לראות את גופות הוריו. במקביל, הנער מתוודע לכך שאם לא היה נשאר למשחק, כנראה גם הוא היה מת: לכן היה זה מראדונה שהציל אותו.

חסר התמצאות וללא נקודות התייחסות, פבייטו מנסה להתגבר על האבל ולמצוא את דרכו. הוא מקיים יחסים מיניים בפעם הראשונה שלו עם שכנתם הברונית המזדקנת פוקאלה שמשכה אותו בעורמה למיטתה, מתיידד עם המבריח ארמנדו שיוביל אותו לגלות את הסבך של הפשע הנפוליטני; בינתיים הוא חולם ללמוד קולנוע, מוקסם מסרט סוריאליסטי של אנטוניו קפואנו ושל השחקנית הדרום אמריקאית יוליה. בינתיים, הדודה פטריציה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי: כשהוא הולך לראות אותה, האישה מגלה לו שלאחר הפגישה עם סן ג'נארו והנזיר הקטן היא נכנסה בנס להריון, אך בעקבות מכותיו של בעלה היא הפילה, וביקשה להכלא כדי להימלט מהחיים שדיכאו אותה; כתוצאה מכך, הרעיון לעבור לרומא מתחיל להתפתח גם אצל הילד. בינתיים פבייטו גם רואה את ההידרדרות ביחסיו עם מרקיינו, המגיב לכאב בהימנעות מדאגה לעתיד, ועם דניאלה, שחושפת בפניו את קיומו של אח למחצה לא חוקי שהיה לו מאביו עם אהובתו.

במהלך הצגה של שחקנית מזרח־אירופאית יוליה, פבייטו רואה את אנטוניו קפואנו עצמו מתערב ומרסק את השחקנית, ומדגיש את כל הפגמים שלה. הוא מנהל שיחה ארוכה עם הבמאי, שבה הוא מביע את רצונו לנסוע לרומא ללמוד קולנוע; קפואנו, לעומת זאת, מבין שזה יהיה רק ניסיון שלו להימלט מכאב, ומגלה לו שלקולנוע לעולם לא יהיה הכוח לרפא אותו מהאבל; לכן הוא מזמין אותו "לא להתפרק", כלומר לא לברוח מנאפולי ומעברה, ומציע לו לעשות איתו סרטים כדי לספר את הסיפורים הרבים שהעיר מציעה.

בעקבות הפגישה עם הבמאי פבייטו מבין שהוא כבר לא יכול לעמוד בכאב, ולכן מחליט לשמור אמונים מתוך כוונה לנסוע לרומא. לאורך הדרך ברכבת, בתחנה שוממה, פבייטו רואה את הנזיר הקטן מופיע, מסיר את כובע הגלימה ומחייך אליו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפו סקוטי - פביאטו סקיזה
טוני סרווילו - סאבריו סקיזה
תרזה ספונאנג'לו - מריה סקיזה
לואיסה ראניירי - פטריציה
מסימיליאנו גאלו - פרנקו
רנאטו קרפנטירי - אלפרדו
מרלון ז'וברט - מרקינו סקיזה
בטי פדרצי - הברונית פוקאלה
ביאג'ו מאנה - ארמנדו
צ'ירו קאפנו - קפואנו
אנצו דקארו - סן ג'נארו
סופיה גרשביץ' - יוליה
רוברטו אוליברי - מאוריציו
לינו מוסלה - מרייטילו
כריסטיאנה דל'אנה - אחותו של ארמנדו
מוניקה נאפו - סילבנה
כרמן פומלה - אנארלה
אדריאנו סלרי - עוזרו של פליני

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2020, הוכרז שפאולו סורנטינו יכתוב, יביים ויפיק את הסרט, עם נטפליקס שתמשמש כמפיצה רשמית.^[3] בספטמבר 2020, טוני סרווילו הצטרף לצוות השחקנים של הסרט, כאשר הצילומים החלו באותו חודש, בנאפולי, איטליה.^[4]

איום בתביעה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2020, עורך דינו של דייגו מראדונה הצהיר שהוא בוחן הליכים משפטיים נגד הסרט על שמו, שכן מדובר בהתייחסות לשער של מראדונה במונדיאל 1986 נגד אנגליה והשימוש בתמונה של מראדונה נעשה ללא רשות. מנטפליקס נמסר בתגובה כי הסרט אינו סרט ספורט או על מראדונה ובמקום זאת סיפור אישי בהשראת נעוריו של סורנטינו.^[5]