פאולו סורנטינו

פאולו סורנטינו
Paolo Sorrentino
לידה	31 במאי 1970 (בן 52); נאפולי, איטליה
מדינה	איטליה
תקופת הפעילות	1994–הווה (כ־29 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני
בן או בת זוג	Daniela D'Antonio
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר (2013); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (2015); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (2013); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (2013); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (2015) ;
	פרופיל ב-IMDb

פאולו סורנטינו (באיטלקית: Paolo Sorrentino; נולד ב-31 במאי 1970) הוא במאי, מפיק וסופר איטלקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנאפולי ברובע ארנלה. בגיל 16 התייתם משני הוריו אשר נפטרו מהרעלת פחמן חד-חמצני שנפלט מתנור. בהתייחסות לכך הוא סיפר: "לי מראדונה הציל את החיים. במשך שנתיים שאלתי את אבי אם מותר לי ללכת למשחק חוץ של נאפולי, מאחר שבילינו את סוף השבוע בבקתת המשפחה ב[עיירת הנופש] רוקאראזו (אנ'), בכל פעם שביקשתי ללכת, הוא ציין שאני עדיין קטן מדי. בפעם הזו סוף סוף הרשה לי ללכת:אמפולי-נאפולי. צלצל השוער. חשבתי שהוא מודיע לי שהגיע חברי לאסוף אותי. במקום זה הוא הודיע לי שקרתה תאונה."^[1]

סורנטינו החל כבמאי מקומי, אשר עוסק בנושאים הפנימיים הבוערים של איטליה, ושל עירו נאפולי בפרט - פוליטיקאים מושחתים, עולם המאפיה, פערי הדורות ועוד. את הפריצה שלו עשה סורנטינו בעקבות סרטו מ-2004 "ההשלכות של האהבה", שמתאר איש עסקים בודד שעובד בעל כורחו עם הקאמורה - המאפיה הקמפאנית. ב"חבר המשפחה" תיאר את עולם ההלוואות של השוק האפור וב"דיוו"- בפוליטקאי מעורר המחלוקת ג'וליו אנדראוטי. לאחר מכן, הוא עבד על "זה בוודאי המקום", סרט באנגלית שבו מגלם שון פן את דמותו של המוזיקאי רוברט סמית'. ב"יפה לנצח" מתוארים חיי הלילה של רומא מעיניו של ג'פ גמברלה, עיתונאי ופנסיונר, וב"נעורים" המלחין בדימוס פרד בלינגר (מייקל קיין) והמוזקיאי מייק בויל (הארווי קייטל) יוצאים לחופשה בהרי האלפים, שם יתעמתו עם משקעי העבר. סרטו האחרון "הם" היא ביוגרפיה על שערוריותיו של סילביו ברלוסקוני.

בנוסף על סרטיו, ביים וכתב סורנטינו מספר סדרות טלוויזיה: "הקבוצה" על יחידת משטרה בפישינולה נאפולי, הסדרות הקומיות "שבת ראשון שני" ו"הקולות שבפנים" על בסיס מחזותיו של אדוארדו דה פיליפו, ושתי הפקות הענק האפיפיור הצעיר והאפיפיור החדש - דרמות מומצאות על חיי האפיפיור האמריקני הראשון, פיוס השלושה-עשר ועל אנשי הותיקן. סורנטינו ציין כי מבחינתו, כל אחת מן הסדרות היא למעשה "סרט בן 10 שעות". זאת ועוד, סורנטינו נוהג לשתף פעולה ברוב יצירותיו עם השחקן טוני סרבילו (אנ') והצלם לוקה ביגאצי (אנ').

פרסים ופסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה מסרטיו הוצגו בפסטיבל קאן, כאשר סרטו "il divo" זכה בפרס חבר השופטים. ב-2014 סרטו "יפה לנצח" (La grande bellezza) זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, בבאפט"א לסרט שאינו דובר אנגלית ובארבעה פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, תשעה פרסי דויד של דונטלו ושש זכיות בסרט הכסף. ב-2015 הוא כתב וביים את סרטו באנגלית "נעורים" (עם מייקל קיין, רייצ'ל וייס והארווי קייטל) שזכה בשלושה פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, כולל לסרט הטוב ביותר. ב-2016 כתב וביים ביחד עם ערוצי Sky וHBO את הסדרה האפיפיור הצעיר (עם ג'וד לאו ודיאן קיטון). ב-2020 עלתה עונת המשך, בשם האפיפיור החדש.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים

מספר	שנה	שם הסרט בעברית	שם הסרט באיטלקית	תפקידיו בסרט
מספר	שנה	שם הסרט בעברית	שם הסרט באיטלקית	במאי	תסריט	שחקן
1	1998	האבק של נאפולי	Polvere di Napoli
2	2001	אדם אחד יותר	L'uomo in più
3	2004	ההשלכות של האהבה	Le conseguenze dell'amore
4	2006	ידיד המשפחה	L'amico di famiglia)
5	2006	הקיימן	Il caimano
6	2008	האלוהי	Il divo
7	2009	שאלה של הלב	Questione di cuore
8	2011	זה בוודאי המקום	This Must Be the Place
9	2013	יפה לנצח	La grande bellezza
10	2014	ריו, אני אוהב אותך	Rio, Eu Te Amo
11	2015	נעורים	Youth - La giovinezza
12	2018	הם	Loro
13	2021	יד האלוהים	È stata la mano di Dio

סדרות טלוויזיה

מספר	שנה	שם הסדרה בעברית	שם הסדרה באיטלקית	תפקידיו בסדרה
מספר	שנה	שם הסדרה בעברית	שם הסדרה באיטלקית	במאי	תסריט	שחקן
1	2000	הקבוצה	La squadra
2	2004	שבת ראשון שני	Sabato, domenica e lunedì
3	2010	בוריס	Boris
4	2014	הקולות שבפנים	Le voci di dentro
5	2016	האפיפיור הצעיר	The Young Pope
6	2020	האפיפיור החדש	The New Pope