נאפולי (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה המתאימה למוסף ספורט.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נאפולי
S.S.C. Napoli logo.svg
מידע כללי
כינוי פרטנופיי
אזורי (הכחולים)
החמורים הקטנים
תאריך ייסוד 1926
אצטדיון אצטדיון סאן פאולו בנאפולי
(תכולה: 78,210)
נשיא אאורליו דה לאורנטיס
יו"ר אורליו דה לורנטיס
מאמן מאוריציו סארי
ליגה סרייה A
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגודת הכדורגל נאפוליאיטלקית: Società Sportiva Calcio Napoli) היא קבוצת כדורגל באיטליה. הקבוצה משחקת את משחקיה באצטדיון סאן פאולו. הקבוצה לא זכתה בתארים רבים. נאפולי סיימה ראשונה בממוצע הקהל שלה מ-1966 עד 1988 (למעט שנתיים בהן מילאן הציגה ממוצע גבוה יותר) ובשנת 1985 הציגה ממוצע של 77,600 צופים למשחק. עם דייגו מראדונה, לדעת רבים אחד מן הכדורגלנים הטובים בהיסטוריית המשחק, בשורותיה, זכתה הקבוצה בדאבל (אליפות וגביע) ב-1987, באליפות נוספת ב-1990 ובגביע אופ"א ב-1989.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה נוסדה ב-1904 על ידי ויליאם פות'ס ושותפו לעסקים הקטור באיון. תחילה נקראה הקבוצה "מועדון הכדורגל והקריקט של נאפולי" ושנתיים מאוחר יותר שונה השם ל"מועדון הכדורגל של נאפולי". בשנים הראשונות שיחקה הקבוצה בעיקר מול קבוצות מדרום איטליה או קבוצות שהורכבו מימאים, זאת מכיוון שהליגה האיטלקית הורכבה בשנותיה הראשונות רק מקבוצות מצפון איטליה. ב-1912 השתתפה הקבוצה לראשונה באליפות איטליה תחת השם "אינטרנציונאלה נאפולי".

ב-23 באוגוסט 1926 החליט נשיא המועדון דאז, ג'יורג'יו אסקרלי, איש עסקים יהודי,[1] לשנות את שם המועדון ל-"Associazione Calcio Napoli". תאריך זה נחשב בעיני ההנהלה הנוכחית של המועדון ובעיני אוהדי הקבוצה לתאריך הרשמי להקמת המועדון. בשנותיה הראשונות בליגה בכירה, נאפולי לא הרשימה והיוותה קבוצת תחתית, אך עם מינויו של האנגלי ויליאם גרבוט למאמן, הפכה הקבוצה לקבוצת צמרת וסיימה פעמיים במקום השלישי. באותן שנים שיחקו בקבוצה המתאזרח הפרגוואי אטילה סאלוסטרו שהפך לכובש המצטיין של הקבוצה בכל הזמנים עם 118 שערים והמתאזרח הקרואטי אנטוניו וויאק שהפך לכובש השני המצטיין של הקבוצה עם 102 שערים.

התקופה לפני מראדונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 ובאמצע שנות ה-70 הקבוצה הציגה סגל שחקנים מרשים אך לא הצליחה לזכות באף תואר מלבד שתי זכיות בגביע אחד. הקבוצה זכתה בתואר הראשון בתולדותיה ב-1962 אז זכתה בגביע איטליה. ב-25 ביוני 1964 שונה שם הקבוצה לשם הנוכחי "Società Sportiva Calcio Napoli".

עם מינויו של ברונו פסאולה כמאמן, חזרה הקבוצה למאבקי הצמרת וסיימה בין חמשת המקומות הראשונים באופן קבוע. היא אף סיימה במקום השני בעונת 1967/1968 אחרי מילאן. בקבוצה שיחקו באותן שנים שחקנים כדוגמת השוער דינו זוף, אומר סיבורי, ז'וזה אלטאפיני ואנטוניו יוליאנו שהפך עם השנים לשחקן עם מספר ההופעות הרב ביותר במדי הקבוצה.

תחת הדרכתו של המאמן לואיס ויניסיו סיימה הקבוצה פעמיים במקום השלישי בעונות 1970/1971 ו-1973/1974 והשתתפה בפעם הראשונה בגביע אופ"א. בעונת 1974/1975 סיימה הקבוצה במקום השני והצליחה גם להעפיל לסיבוב השלישי של גביע אופ"א. הקבוצה זכתה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע איטליה בעונת 1975/1976 אחרי ניצחון בגמר על מילאן.

לאחר הניצחון על סאות'המפטון בגמר הגביע האנגלו-איטלקי, העפילה הקבוצה לגביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1976/1977 והגיעה עד שלב חצי הגמר לאחר ניצחונות על הקבוצות בודה/גלימט, אפואל ניקוסיה ושלסק ורוצלב. הקבוצה שבה וסיימה במקום השלישי בעונת 1980/1981 אך לאחר מכן, הפכה לקבוצת תחתית.

תקופת הזוהר: ימי מראדונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערצה לדייגו מראדונה

ב-1984 נאפולי הדהימה את עולם הכדורגל כשרכשה את דייגו ארמנדו מראדונה תמורת כ-7.5 מיליון דולר, ושברה את סכום שיא ההעברות עבור שחקן, אותו החזיק מראדונה עצמו כשנרכש על ידי ברצלונה מבוקה ג'וניורס.

כבר בעונתו הראשונה של מראדונה נאפולי סיימה את השנה עם ממוצע של 77,600 צופים למשחק, ההתחלה אמנם הייתה צולעת אך נאפולי סיימה את העונה במקום ה-8 כשמראדונה כובש 14 שערי ליגה. בעונתו השנייה של מראדונה נאפולי המשיכה להתקדם וסיימה במקום השלישי כשמראדונה תורם 11 שערי ליגה כשהחשוב מביניהם היה שער הניצחון על יובנטוס, האלופה שבדרך, מבעיטת עונשין שקטעה 13 שנים ללא ניצחון נאפוליטני על היריבה השנואה מהצפון.

עונת 1986/1987 (שהגיעה לאחר מונדיאל 86' הגדול של מראדונה) הייתה העונה הגדולה ביותר בתולדות המועדון ונאפולי זכתה באליפות הראשונה שלה ומאוחר יותר השלימה זכייה בדאבל.

בקיץ שלאחר הזכייה צירפה נאפולי את קארקה הברזילאי וביחד עם מראדונה היוו השניים צמד קטלני, השניים שנהפכו להיות חברים טובים כבשו ביחד 28 שערים (מראדונה עם 15, קארקה עם 13) אך נאפולי לא הצליחה לשמור על תארה וסיימה שנייה אחרי מילאן. את עונת 1988/1989 נאפולי סיימה עם הרגשה חמוצה-מתוקה, הקבוצה סיימה בפעם השנייה ברציפות במקום השני כשהפעם מקדימה אותה אינטר אך התנחמה בזכייה בגביע אופ"א, הגביע האירופאי הראשון והיחיד בתולדות המועדון, אחרי ניצחון בגמר על שטוטגרט הגרמנית כשבדרך היא גוברת על יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו.

שנתיים רצופות במקום השני דרבנו את מראדונה, שהוליך את נאפולי לזכייה שנייה באליפות כשבדרך הוא כובש 16 שערים, אך עונה זו לא בישרה את מה שיבוא מאוחר יותר. המונדיאל שנערך באיטליה הפגיש בחצי הגמר את איטליה המארחת ואת ארגנטינה בנאפולי, מראדונה קרא לתושבי נאפולי לתמוך בארגנטינה במקום באיטליה ונאפולי נקרעה בין האהבה למראדונה לבין הנאמנות למולדת. שנתו האחרונה של מראדונה הייתה בינונית, דייגו כבש רק 6 שערים, כולם מפנדל ונתפס משתמש בסמים.

שנות ה-90 - ימי השפל - השקיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השעייתו של מראדונה נאפולי החלה להדרדר, האלופה הגאה של איטליה סיימה עונה נוראית ואף לא הצליחה להעפיל לגביע אופ"א, הקבוצה חזרה להיות קבוצת מרכז טבלה עם יומרות שהסתכמו בניסיון להעפיל לגביע אופ"א, למרות כשרונות בסגל כדוגמת צ'ירו פרארה, פאביו קנבארו, רוברטו אז'אלה, אנדרה קרוז, לורן בלאן, פאביו פקיה, דניאל פונסקה וג'אנפרנקו זולה. ב-1998, אחרי 33 שנים רצופות בסרייה A, נאפולי ירדה ליגה, הקבוצה נאלצה לבלות שנתיים בטרם חזרה לסרייה A אך לא הצליחה לשרוד וירדה שוב לסרייה B.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי נאפולי נחשבים מהטובים באיטליה

עוד בטרם הספיקו הנאפוליטנים להסתגל לסרייה B נחתה על הקבוצה מכה נוספת, החובות הכבדים של המועדון גרמו לקבוצה לפשוט את הרגל והקבוצה הורדה לסרייה C, כחלק מסילוק החובות, הקבוצה פורקה ובמקומה נוסדה Napoli Soccer, הקבוצה נרכשה על ידי הקולנוען אאורליו דה לאורנטיס שהחל לתכנן מיד את החזרה של הקבוצה למקומה הראוי - הסרייה A.

2004/2005 - נאפולי החלה עם יומרות גדולות אך פיספסה את העלייה כשהפסידה בפלייאוף לאבלינו. דה לאורנטיס לא התייאש והמשיך לחזק את הקבוצה ושנה מאוחר יותר חגגה נאפולי את החזרה שלה לסרייה B. במהלך השנתיים בסרייה C המשיכו האוהדים של הקבוצה לגדוש את יציעי סאן פאולו, למרות הליגה הנמוכה, נאפולי הציגה ממוצע קהל מהגבוהים באיטליה וקבעה שיא סרייה C - קרוב ל-65,000 צופים במשחק העלייה מול פרוג'יה.

2006/2007 - מיד אחרי שהבטיחה את העלייה הצהירו ראשי המועדון שהמטרה היא העפלה לסרייה A, הקבוצה החליטה להשאיר את אדוארדו רייה בתפקיד המאמן, שינתה את שמה בחזרה לSSC Napoli והחלה לבצע רכש מסיבי, התקוות והביטחון של הקבוצה רק התגברו לאחר משחקי האימון של הקבוצה וההצלחה במסגרת גביע מורטי שנערך בסאן פאולו במסגרתו התמודדה הקבוצה עם האלופה אינטר ומול יובנטוס. הקבוצה גם הצליחה במסגרת הגביע האיטלקי והדיחה את יובנטוס בסיבוב השלישי לאחר משחק מרתק בסאן פאולו שהסתיים ב-3:3 ודו-קרב בפנדלים שהתסיים לזכות הקבוצה.

הקבוצה, שנחשבה מתחילת העונה כאחת המועמדות לעלייה לסרייה א', הצליחה לעמוד בציפיות וב- 10 ביוני 2007, העפילה הקבוצה לסרייה א' מהמקום השני לאחר שסיימה בתיקו 0:0 בחוץ מול גנואה שהבטיחה באותו משחק את עלייתה גם היא אחרי שסיימה בפער של 10 נקודות מפיאצ'נזה שבמקום הרביעי. בתום 42 מחזורי הליגה, סיימה נאפולי במקום השני עם 79 נקודות (6 נקודות פחות מיובנטוס), ניצחה ב-21 משחקים, סיימה ב-16 משחקים בתיקו והפסידה בחמישה. היא הבקיעה 52 שערים וספגה 29 שערים (ההגנה הטובה בליגה).

2007/2008 - עלייתה של הקבוצה התקבלה בהתלהבות רבה בעיר, לקבוצה נקשרו מיד שחקנים ילידי העיר שהבולטים ביניהם היו מאורו אספוזיטו ואנטוניו נוצ'רינו, אף שהשניים לא הגיעו לבסוף, הקבוצה ערכה רכש מרשים שכלל בין היתר את אסקיאל לאבסי, מרסלו זלאייטה, מנואלה בלאסי, מארק האמסיק, וולטר גרגאנו ומתאו קונטיני.

ראשי המועדון הציבו בפני הקבוצה את המטרה לסיים במקומות 10 עד 12, הקבוצה, נתמכת על ידי אלפי אוהדיה, הציגה יכולת טובה במהלך העונה. בעוד שבמשחקי הבית הצליחה הקבוצה בצורה מרשימה (ניצחה את כל קבוצות הצמרת למעט רומא), יכולתה במשחקי החוץ הייתה לא מרשימה ונאפולי סיימה את העונה עם 3 ניצחונות חוץ בלבד. הקבוצה סיימה את העונה הרגילה במקום השמיני עם 50 נקודות וזכתה בשל כך בהשתתפות בטורניר גביע האינטרטוטו. בשלב הראשון היא פגשה את פניוניוס היוונית אבל לא הצליחה להעפיל לשלב הבא לאחר הפסד 3:2 בסיכום שני המשחקים.

2008/2009 - כחלק מתוכנית ארוכת טווח כשהמטרה העיקרית היא העפלה לגביעי אירופה השונים, נאפולי המשיכה להתחזק והצליחה גם לשמור על שחקניה המובילים למרות התעניינות גוברת מצידן של קבוצות צמרת הן מאיטליה והן מרחבי אירופה. מאז חזרתה של הקבוצה לסרייה א', השקיע נשיא הקבוצה דה לאורנטיס כ-73 מיליון אירו לחיזוק הקבוצה והביא 16 שחקנים.

במשחק הפתיחה התמודדה נאפולי מול רומא במשחק חוץ שבסיומו התפרעו אוהדי הקבוצה בתחנת רכבת. הנזקים שגרמו האוהדים נאמדו בחצי מיליון אירו. כתוצאה מכך, הטילה ההתאחדות האיטלקית קנס כספי בסך 10,000 אירו וסגרה את שני יציעי ה"אולטראס" (האוהדים הקנאים של הקבוצה) לשלושה משחקי בית (מול פיורנטינה, פאלרמו ויובנטוס). בשל כך, במועדון מעריכים את ההפסדים הכלכליים בשל סגירת היציעים ב-3 מיליון אירו.

בעונת 2011/2012 הקבוצה סיימה במקום החמישי בליגה, וזכתה בגמר גביע המדינה נגד יובנטוס לאחר 25 שנה. בעונת 2012/2013 הקבוצה סיימה מקום שני וזו הייתה העונה הטובה ביותר במועדון מאז עונת הזכייה האחרונה בעונת 1989/90, שחקן הקבוצה אדינסון קבאני סיים כמלך שערים בליגה עם 29 שערים.

בעונת 2013/2014 זכתה נאפולי בגביע האיטלקי החמישי בתולדותיה לאחר כשגברה על פיורנטינה בתוצאה 1-3. בעונת 2014/2015 זכתה נאפולי בסופר קופה האיטלקי לאחר כשגברה על יובנטוס בתוצאה 6-5 בפנדלים.

אצטדיון הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה משחק באצטדיון סאן פאולו, אחד האצטדיונים הגדולים באיטליה. תכולת האצטדיון מוגבלת ל-70,240 צופים בשל תקנות בטיחות. האצטדיון עצמו מכיל 78,210 מושבים ומשמש כאצטדיונה הביתי של הקבוצה משנת 1959. לפני שעברה לשחק בסאן פאולו, שיחקה נאפולי באצטדיון ארטורו קולאנה ואצטדיון ג'יורג'יו אקסרלי.

אוהדי הקבוצה הקנאים, המכונים "אולטראס", יושבים ביציעים מאחורי השערים הנקראים "קורבה A" ו"קורבה B" (מכילים 28,200 מקומות ישיבה ביחד). האצטדיון נחשב לאחד הקשים באיטליה ובעונת 2007/2008 ניצחה נאפולי את כל קבוצות הצמרת למעט רומא.

תלבושת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה משחק עם חולצות תכלת ומכנסיים לבנים. מדי הקבוצה לא השתנו מאז הקמת המועדון. עם זאת, חולצת החוץ עברה במהלך השנים מספר שינויים, במשך שנים רבות, השתמשה הקבוצה בחולצות לבנות ומכנסיים תכולים כמדי החוץ. בנוסף השתמשה הקבוצה במדים צהובים וכיום משתמשת הקבוצה גם במדים בצבע כחול במשחקי החוץ של הקבוצה ובמדים לבנים כחולצה שלישית.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-5 באוגוסט 2016
מס' עמדה שם
1 ברזילFlag of Brazil.svg שוער רפאל קבראל
2 אלבניהFlag of Albania.svg הגנה אלסייד היסאי
3 קרואטיהFlag of Croatia.svg הגנה איבן סטריניץ'
4 איטליהFlag of Italy.svg קשר עמנואלה ג'אקריני
5 ברזילFlag of Brazil.svg קשר אלאן
6 איטליהFlag of Italy.svg קשר מירקו ואלדיפיורי
7 ספרדFlag of Spain.svg חלוץ חוסה קאייחון
8 איטליהFlag of Italy.svg קשר ז'ורז'יניו
11 איטליהFlag of Italy.svg הגנה כריסטיאן מאג'ו
14 בלגיהFlag of Belgium (civil).svg חלוץ דריס מרטנס
15 הולנדFlag of the Netherlands.svg קשר ג'ונתן דה גוזמן
17 סלובקיהFlag of Slovakia.svg קשר מארק האמשיק (קפטן)
19 ספרדFlag of Spain.svg קשר דויד לופס
20 פוליןFlag of Poland.svg קשר פיוטר ז'לינסקי
21 רומניהFlag of Romania.svg מגן ולאד קיריקש
מס' עמדה שם
22 איטליהFlag of Italy.svg שוער לואיג'י ספה
23 איטליהFlag of Italy.svg חלוץ מנולו גאביאדיני
24 איטליהFlag of Italy.svg חלוץ לורנצו אינסינייה
25 ספרדFlag of Spain.svg שוער פפה ריינה
26 סנגלFlag of Senegal.svg הגנה קאלידו קוליבאלי
31 אלג'יריהFlag of Algeria.svg הגנה פאוזי גולאם
33 ספרדFlag of Spain.svg הגנה ראול אלביול
35 איטליהFlag of Italy.svg הגנה ניקולאו דומיטרו
62 איטליהFlag of Italy.svg הגנה לורנצו טונלי
77 מרוקוFlag of Morocco.svg קשר עומאר אל קדורי
88 איטליהFlag of Italy.svg קשר אלברטו גראסי
94 איטליהFlag of Italy.svg חלוץ רוברטו אינסינייה
96 איטליהFlag of Italy.svg הגנה סבסטיאנו לופרטו
99 פוליןFlag of Poland.svg חלוץ ארקדיוש מיליק
- קרואטיהFlag of Croatia.svg קשר יוסיפ ראדושביץ'

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם השחקן לאום הופעות
1 אנטוניו יוליאנו איטליהFlag of Italy.svg 394
2 ג'יוזפה ברוסקולוטי איטליהFlag of Italy.svg 387
3 מורנו פראריו איטליהFlag of Italy.svg 310
4 מארק המסיק סלובקיהFlag of Slovakia.svg 302
5 אטילה סאלוסטרו פרגוואיFlag of Paraguay.svg איטליהFlag of Italy.svg 273
- ברונו גרמליה איטליהFlag of Italy.svg 273
7 קרלו בוסקליה איטליהFlag of Italy.svg 259
8 אוטביו בוגאטי איטליהFlag of Italy.svg 256
9 צ'ירו פרארה איטליהFlag of Italy.svg 247
10 ברונו פסאולה ארגנטינהFlag of Argentina.svg 240

הכובשים המצטיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם השחקן לאום שערים
1 אטילה סלוסטרו פרגוואיFlag of Paraguay.svg איטליהFlag of Italy.svg 118
2 אנטוניו וויאק קרואטיהFlag of Croatia.svg איטליהFlag of Italy.svg 102
3 דייגו מראדונה ארגנטינהFlag of Argentina.svg 81
4 מארק המסיק סלובקיהFlag of Slovakia.svg 80
5 קארקה ברזילFlag of Brazil.svg 73
6 חוסה אלטאפיני ברזילFlag of Brazil.svg איטליהFlag of Italy.svg 71
7 לואיס ויניסיו ברזילFlag of Brazil.svg 69
8 אדינסון קבאני אורוגוואיFlag of Uruguay.svg 67
9 גונזאלו היגוואין ארגנטינהFlag of Argentina.svg 59
10 קאנה ברזילFlag of Brazil.svg 56

נשיאי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים
ג'ורג'ו אסקרלי 1926 - 1927
גוסטבו זינזארו 1927 - 1928
ג'ובאני מארסקה 1928 - 1929
ג'יורג'יו אסקרלי 1929-1930
ג'ובאני מארסקה
אאוגניו קופולה
1930 - 1932
וינצ'נזו סבארזה 1932-1936
אקילה לאורו 1936 - 1940
גאטאנו דל פצו 1940
תומאזו לאונטי 1940 - 1941
לואיג'י פישיטלי 1941 - 1943
אניבאלה פיינגה 1943 - 1945
שם שנים
וינצ'נזו סבארזה 1945 - 1946
פסקואלה רוסו 1946-1948
אגידיו מוסולינו 1948 - 1951
אלפונסו קומו 1951-1952
אקילה לאורו 1952 - 1954
אלפונסו קומו 1954-1963
לואיג'י סקוטו 1963- 1964
רוברטו פיורה 1964-1967
ג'ואקינו לאורו 1967 - 1968
אנטוניו קורצ'יונה 1968-1969
קוראדו פרליינו 1969 - 1971
שם שנים
אטורו סאקי 1971 - 1972
קוראדו פרליינו 1972-1983
מארינו ברנקאצ'ו 1983
קוראדו פרליינו 1983-1993
אלניו גאלו 1993 - 1995
וינצ'נזו שיאנו די קוללה 1995-1996
ג'אן מרקו אינוצ'נטי 1996 - 1998
פדריקו סקאלינגי 1999-2000
ג'ורג'ו קורבלי 2000
סלבטורה נאלדי 2001-2004
אאורליו דה לאורנטיס 2004 -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ליגת האלופות 2016/17
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתFlag of France.svg פריז סן-ז'רמן פורטוגלFlag of Portugal.svg בנפיקה ליסבון ספרדFlag of Spain.svg ברצלונה גרמניהFlag of Germany.svg באיירן מינכן רוסיהFlag of Russia.svg צסק"א מוסקבה ספרדFlag of Spain.svg ריאל מדריד אנגליהFlag of England.svg לסטר סיטי איטליהFlag of Italy.svg יובנטוס
אנגליהFlag of England.svg ארסנל איטליהFlag of Italy.svg נאפולי אנגליהFlag of England.svg מנצ'סטר סיטי ספרדFlag of Spain.svg אתלטיקו מדריד גרמניהFlag of Germany.svg באייר לברקוזן גרמניהFlag of Germany.svg בורוסיה דורטמונד פורטוגלFlag of Portugal.svg פורטו ספרדFlag of Spain.svg סביליה
שוויץFlag of Switzerland.svg פ.צ. בזל אוקראינהFlag of Ukraine.svg דינמו קייב גרמניהFlag of Germany.svg בורוסיה מנשנגלדבך הולנדFlag of the Netherlands.svg פ.ס.וו. איינדהובן אנגליהFlag of England.svg טוטנהאם הוטספר פורטוגלFlag of Portugal.svg ספורטינג ליסבון צרפתFlag of France.svg ליון בלגיהFlag of Belgium (civil).svg קלאב ברוז'
בולגריהFlag of Bulgaria.svg לודוגורץ ראזגרד טורקיהFlag of Turkey.svg בשיקטש סקוטלנדFlag of Scotland.svg סלטיק רוסיהFlag of Russia.svg רוסטוב צרפתFlag of France.svg מונאקו פוליןFlag of Poland.svg לגיה ורשה דנמרקFlag of Denmark.svg פ.צ. קופנהגן קרואטיהFlag of Croatia.svg דינמו זאגרב