לדלג לתוכן

ידידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "ידיד" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ידיד (פירושונים).
ידידות יכולה לבוא לידי ביטוי במגע פיזי.
ידידות היא קשר בין אישי בין שני אנשים לפחות המחבבים זה את זה

ידידות היא סוג של קשר בין-אישי המתקיים בין שני אנשים או יותר, אשר מחבבים זה את זה ונהנים מחברתו של האחר. יחסי ידידות אינם כוללים רומנטיקה, או גילויי אהבה רומנטיים.

הבחנה בין ידידות לקשרים זוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב ההמון, ידידות נחשבת כפחותה יחסית למונח "חברות" מבחינת עוצמת הקשר שהיא מבטאת. עם זאת, לעיתים משתמשים במילה כדי לתאר יחסי חברות שאינם רומנטיים. זאת משום שהמילה "חברות" בעברית משמשת גם כתיאור לקשר זוגי בין שני אנשים. קשרי זוגיות ללא מימוש של מיניות מכונים אפלטוניים.

ידידות במשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידידות משפחתית היא לרוב ידידות הדוקה יותר, מפאת קשר הדם ומזגם הדומה של בני המשפחה, במיוחד בין הורים לילדיהם. האהבה החוזרת של ילדים להוריהם היא פחותה מאשר האהבה של ההורים לילדיהם. יש המביאים דוגמה מהפסוק המובא בתנ"ך: "כרחם אב על בנים", פסוק המשקף את האהבה של אב לבן הגוברת על זו של בן לאביו.

ידידות בעולם החי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מן היונקים והעופות עשויים לקיים קשרי ידידות זה עם זה. כמו כן, מתקיימים קשרי ידידות בין חיות מחמד לבעליהן. לעיתים, מתקיימים קשרי ידידות בין-מיניים, כגון בין חתול לכלב שגודלו בצוותא.

התלמוד הבבלי קובע כי מגדלי דבורים שנוטלים את הדבורים הנולדים, עליהם להשאיר שלושה דורות של דבורים, כדי שידידותם המשפחתית של הדבורים זה לזה תגרום להם להישאר בכוורת ולא לעזוב אותה[1].

חבר ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות מוצאת בחברות ערך חיובי. חבר טוב מוצג במסכת אבות כדרך ישרה (פרקי אבות ב, ט). הוראה נוספת במסכת אבות, וקנה לך חבר, (מסכת אבות א ו,) מורה על חשיבות חברות. הרמב"ם בפירושו למשנה במסכת אבות מפרט על שלושה סוגים של חברים: חבר תועלת, חבר נחת וחבר מעלה. "חבר התועלת", הוא חבר לתועלת, כמו שותפים, או חברות של מלך וחיילים. כל הצדדים מפיקים תועלת מן החברות. חבר הנחת, הוא חבר שחברות עמו מביאה נוחות ונחת. חבר נוסף הוא אוהב המעלה, חבר כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא פרק המוכר פירות.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.