יוסף אבן זבארה

יוסף אבן זבארה

לידה	1140 ברצלונה, ספרד
פטירה	1200 (בגיל 60 בערך) ברצלונה, ספרד
מדינה	כתר אראגון
השקפה דתית	יהדות

יוסף בן מאיר אבן זבארה (1140–1200 לערך) היה פיזיקאי, משורר וסאטיריקן ספרדי-יהודי. חלק ניכר מיצירותיו אבדו, מחברו של ספר שעשועים.

ביוגרפיה

יוסף אבן זבארה נולד בשנת 1140 בברצלונה שבספרד, בן דורו של הרמב"ם, נצר למשפחה מכובדת ומוכרת ששמה מופיע בתעודות נוצריות של התקופה בשמות Sabarez, Zabarra או Avinzabarre. אביו היה רופא, ויוסף השתלם אף הוא במקצוע זה, וגם רכש השכלה כללית נרחבת. הוא התמצא בפילוסופיה ובמדעים ובשפות שונות, בהן ערבית ויוונית. על מוריו נמנה יוסף קמחי.

בנוסף לספרו "ספר שעשועים", כתב אבן זבארה גם פיוטים, משלים, תרגומים מערבית ושני ספרי רפואה - "בתי הנפש" העוסק בפיזיולוגיה של אברי גוף שונים ו-"מראות השתן" העוסק במערכת השתן.

ספר שעשועים

ערך מורחב – ספר שעשועים

הספר "ספר שעשועים" נחשב לאחד משיאיה הראשונים של ספרות המקאמה העברית שהחלה פורחת במאה ה-12. כנהוג בספרות זו, הוא כתב את ספרו בטורים דמויי שירה, יחסית מחורזת. מאידך, בשונה ממחברים עבריים רבים אחרים, אין ספר זה דן בנושאי דת, אמונה או תאולוגיה אך הוא משופע בחומר בתחומי מדע רבים ופילוסופיה.

העלילה של "ספר שעשועים", המשמשת כשלד לספר כולו, היא עלילה מקורית של יוסף בן זבארה, שגם מופיע בשמו בתור הגיבור הראשי. הספר בנוי בצורת עלילה בתוך עלילה, כלומר, סיפורים שונים הארוגים אחד בתוך השני ומתרחשים במקביל. רובו הגדול של סיפורים מקבילים אלו אינו מקורי אלא הובא על ידי אבן זבארה ממקורות רבים אחרים, בייחוד מהספרות הערבית.

אבן זבארה הקדיש את ספרו זה לשר ("נשיא") היהודי ששת בן בנבנשת שהיה יועצו ורופאו הראשי של מלך אראגון אלפונסו השני. מדובר באדם בעל השפעה גדולה בחצר המלך, איש עשיר ומשכיל. לא ברורה סיבת ההקדשה לאיש זה אך יש הסבורים שאבן זבארה ציפה לעזרה או תמורה מנדבן זה.

החוקרים סבורים שמדובר בספר דמיוני לחלוטין ולמרות שהמחבר מופיע בו כגיבור ראשי ובשמו, הספר אינו יכול לשמש כמקור נאמן ביוגרפי.

האם יוסף אבן זבארה שונא נשים

נושא הנשים הוא אחד הנושאים המרכזיים בספרו - ספר שעשועים, בחלקו השני של הספר נמצאים חמישה סיפורים ושש אנקדוטות העוסקים בנשים, בחלק השלישי ישנו עוד סיפור אחד, ובחלק הרביעי נמצאים עוד שני סיפורים בנושא זה.

פרופסור יהודית דישון טוענת שלנושא הנשים ישנן מספר מטרות:

• מטרה ראשונה: הבידור, שהוא אחד מתפקידיה של המקאמה, הסוגה הספרותית שאליה שייך ספר שעשועים, לשעשע את הקוראים, ונושא הנשים היה נושא אהוב בימי הביניים.
• מטרה שנייה: הרצון של יוסף אבן זבארה לנגח את עינן ולשלם לו על מה שעולל לו.
• מטרה שלישית: ניסיון להראות כי התמונה אינה חד-צדדית, ואין לדבר רק בגנות הנשים ומן הראוי לדבר אף בשבחן.

הבעת הדעה החיובית על הנשים בספר נעשית בשלבים:

• השלב הראשון: אותם סיפורים בגנות האישה שניתן להבינם בשני מובנים היות שנכתבו בשני מישורים, במישור הסמוי ובמישור הגלוי, במישור הגלוי נראה כי רעת האישה עולה מסיפור לסיפור, אולם במישור הסמוי מסתבר כי הגבר איננו טוב ממנה.
• השלב השני: הבעת הנמר את צערו כי לא שמע בקול אשתו, דבר המוציא את הרוח מטענותיו של השועל, וגם מעורר גיחוך מה.
• השלב השלישי: סיפור "בת הפריזי החכמה והמלך", הסיפור מסתיים בנישואין, והמסקנה היא כי למרות שיש נשים בוגדניות אין לבטל את מוסד הנישואין במחי-יד.

המסקנה היא אפוא כי ר' יוסף אבן זבארה לא היה כלל שונא נשים, ההפך הוא נכון. כל ההתבטאויות בשבח הנשים בספר שעשועים באות מפיו של זבארה עצמו בעוד שכל הגינויים מושמים בפיו של עינן. נושא גנות ושבח הנשים משמש להמעטת דמותו של עינן והצגתו כאנטי-פמיניסטי, כאדם בלתי אמין, מול זבארה בעל חוכמת החיים המכיר את האישה על החיוב והשלילה שבה, והיודע גם כן שהגבר אשם לא פעם כמוה בחטאיה.

מוסר השכל בספר שעשועים בנושא הנשים הוא שחייב האדם לשאת אישה, אך עליו לדעת במי לבחור, כפי שאומר הפתגם שמביא זבארה בייעצו לעינן: "אל תיקח אישה להון וליופי, כי הלך ההון והיופי ונשאר הדופי".

לקריאה נוספת

• ישראל דוידזון, ספר שעשועים לר' יוסף בן מאיר בן זבארה, בהוצאת "אשכול", ברלין, 1925
• חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1997
• יהודית דישון, האם היה יוסף אבן זבארה שונא נשים?, בצרון, 1985

קישורים חיצוניים

• יוסף בן מאיר אבן זבארה, דף שער בספרייה הלאומית