יחסי הממלכה המאוחדת – מרוקו
| יחסי הממלכה המאוחדת – מרוקו | |
|---|---|
|
|
| |
| הממלכה המאוחדת | מרוקו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 243,610 | 446,550 |
| אוכלוסייה | |
| 69,277,140 | 38,198,626 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,340,032 | 141,109 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,213 | 3,694 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה חוקתית |
יחסי הממלכה המאוחדת–מרוקו הם יחסי החוץ בין הממלכה המאוחדת למרוקו, אשר משתרעים על תקופה מהמאה ה-13 ועד ימינו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשרים ראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי כמה דיווחים, בראשית המאה ה-13 ג'ון, מלך אנגליה שלח משלחת לסולטן אל-מוואחידון מוחמד אל-נסיר, וביקש תמיכה צבאית וברית נגד צרפת.[1] בארצו התמודד המלך ג'ון עם מצב קשה, בו התמרדו הברונים שלו, הוא הוחרם על ידי האפיפיור, וצרפת איימה לפלוש לאנגליה. את המשלחת הוביל הבישוף רוג'ר, והמלך ג'ון כביכול הציע להתאסלם ולחלוק כבוד לאל-נסיר בתמורה לעזרתו. אל-נסיר ככל הנראה דחה את ההצעה.[2]
ברית אנגלו-מרוקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים התפתחו בעקבות שיט "האריה" למרוקו בשנת 1551. על פי ריצ'רד האקלוט, שציטט את אדמונד הוגאן, השליט "עבדמלך" (אבו מרוואן עבד אל-מליק הראשון סעדי) נשא "חיבה גדולה יותר לאומתנו מאשר לדתות אחרות בגלל דתנו האוסרת על עבודת אלילים".[3]
בשנת 1585, בעקבות הקמתה של חברת ברברי האנגלית, התפתח סחר בין אנגליה למדינות הברבריות ובעיקר מרוקו.[4][5] יחסים דיפלומטיים וברית נוצרו בין אליזבת למדינות הברבריות.[6] המלכה אליזבת שלחה את השר רוברטס לשליט המרוקאי אחמד אל-מנסור לבקר במרוקו ולקבל יתרונות לסוחרים אנגלים.[7]
אנגליה נקשרה במערכת יחסים מסחרית עם מרוקו הפוגעת בספרד, מכרה שריון, תחמושת, עץ, מתכת בתמורה לסוכר מרוקאי, למרות איסור האפיפיור.[8]
המשלחת ב-1600
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1600 ביקר עבד אל-אוחאד בן מסעוד, המזכיר הראשי של השליט המרוקאי אחמד אל-מנסור, באנגליה כשגריר בחצר המלכה אליזבת הראשונה.[4] עבד אל-אוחאד בן מסעוד שהה שישה חודשים בבית המלוכה של אליזבת, על מנת לנהל משא ומתן על ברית נגד ספרד.[9] השליט המרוקאי רצה את עזרתו של צי אנגלי לפלוש לספרד, אליזבת סירבה, אך בירכה על המשלחת, ובמקום זאת קיבלה כינון הסכמים מסחריים.[6][9] המלכה אליזבת והמלך אחמד המשיכו לדון בתוכניות שונות למבצעים צבאיים משולבים, כאשר אליזבת ביקשה תשלום של 100,000 לירות שטרלינג מראש למלך אחמד לאספקת צי, ואחמד ביקש לשלוח ספינה שתשיג את הכסף. עם זאת, הדיונים נותרו דו משמעיים ושני השליטים מתו תוך שנתיים משיגור המשלחת.[10]
יחסים מאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנה שנחתמה בשנת 1728 הרחיבה את הפריבילגיות הללו, במיוחד אלה הנוגעים להתנהלות בטוחה של אזרחים אנגלים.[11]
במאה ה-19, אדוארד דרומונד-היי ובנו ג'ון דרומונד-היי שימשו כקונסולים כלליים מטעם בריטניה בטנג'יר במשך עשרות שנים, ועיצבו את מדיניות המדינה והישרדותה במהלך המרוץ לאפריקה. ההסכמים האנגלו-מרוקאים, הידועים גם בשם "אמנות הידידות האנגלו-מרוקאיות", נחתמו ב-9 בדצמבר 1856. זה עזר להאריך את עצמאות מרוקו, אך צמצם את יכולתה לשמור על מונופול סחר במדינה וצמצם את יכולתה לגבות מכסים על סחר חוץ.
גיברלטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגיברלטר קשרים חזקים עם מרוקו בגלל קרבתה למדינה, עם טיסות סדירות ושירותי מעבורת. קיימת קהילה מרוקאית בגיברלטר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Britain and Morocco during the embassy of John Drummond Hay, 1845–1886 by Khalid Ben Srhir, Malcolm Williams, Gavin Waterson p.13
- ^ History of Islam (Vol 3) by Akbar Shah Najeebabadi, p.188-189
- ^ Shakespeare: The critical complex by Stephen Orgel p.293
- ^ 1 2 Vaughan, p.57
- ^ Nicoll, p.90
- ^ 1 2 Nicoll, p.90
- ^ Cawston, p.226
- ^ Speaking of the Moor, Emily C. Bartels p.24
- ^ 1 2 Vaughan, p.57
- ^ Nicoll, p.96
- ^ Cawston, p.226
