לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
Louise Marie Thérèse d’Artois
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
לידה 21 בספטמבר 1819
ארמון האליזה, פריז, ממלכת צרפת הרסטורציההרסטורציה
פטירה 1 בפברואר 1864 (בגיל 44)
ונציה, ממלכת לומברדיה-ונציה
שם מלא לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
מדינה צרפת
מקום קבורה Annunciation Parish Church (Nova Gorica) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג קרלו השלישי, דוכס פארמה
שושלת בית בורבון
תואר נסיכת ארטואה
אב שארל פרדינן, דוכס ברי
אם מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואהצרפתית: Louise Marie Thérèse d’Artois;‏ 21 בספטמבר 18191 בפברואר 1864), הייתה בתו של שארל פרדינן, דוכס ברי, ואשתו של קרלו השלישי, דוכס פארמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי לואיז תרז נולדה בארמון האליזה שבפריז ב-21 בספטמבר 1819, לשארל פרדינן, דוכס ברי, בנו של שארל העשירי, מלך צרפת, ולמריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי, בתם של פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה קלמנטינה, ארכידוכסית אוסטריה.

בחודש יולי 1830 הדיח ההמון הפריזאי את סבה של לואיז מארי תרז - שארל העשירי, מלך צרפת. בתחילה ניסה שארל להמליך את אחיה - אנרי, רוזן שאמבור, אך הניסיון לא צלח, ולואי פיליפ השלישי, דוכס אורליאן, שהיה ידוע כאדם מתון ובעל נטייה רפובליקנית לעומת בני בורבון אשר "לא שכחו דבר, ולא למדו דבר"[1], הוכרז על ידי הממשלה החדשה, נציגת המעמד הבינוני, כמלך. אירוע זה ידוע בדברי הימים כמהפכת יולי 1830. ב-16 באוגוסט 1830 עזבה לואיז מארי תרז יחד עם משפחתה את צרפת, ועברה להתגורר בבריטניה.

ב-10 בנובמבר 1845 התחתנה לואיז מארי תרז בשלוס פרוחסדורף על יד וינה, עם קרובה קרלו, נסיך לוקה, שמלכתחילה לא רצה להתחתן עמה, ועשה זאת על פי החלטת אביו. בני הזוג חגגו את ירח הדבש בגרמניה ולאחר מכן באנגליה, ובשנים לאחר מכן נולדו להם 4 ילדים.

ב-17 בדצמבר 1847 מתה מארי לואיז, דוכסית פארמה, ואביו של קרלו ירש את הדוכסות כקרלו השני, דוכס פארמה. דוכסות לוקה צורפה לדוכסות הגדולה של טוסקנה, וקרלו השני הפך לנסיך הכתר של פארמה.

קרלו השני שלט בפארמה, עד במרץ 1848 שאז פרצה בדוכסת מהפכה שנתמכה על ידי קרלו אלברטו, מלך סרדיניה. הוא נמלט מפארמה, אך נעצר בקרמונה ונלקח כאסיר למילאנו, שם שהה במשך מספר חודשים עד שהממשלה הבריטית דאגה לשחרורו. לאחר שהות קצרה באי מלטה, נסע קרלו השלישי לנאפולי ולליבורנו ושם הצטרפה אליו לואיז מארי, שזה עתה ילדה את בנם הראשון בגלות בפירנצה. לאחר מכן ביקשה המשפחה מקלט בבריטניה, והם התיישבו בקוטג' בסורביטון, דרומית מערבית ללונדון.

ב-5 באפריל 1849 נכנס הצבא האוסטרי לפארמה, והחזיר את קרלו השני, שהיה בגלות בסקסוניה, לשלטון. אולם מארי תרז נותרו באנגליה, שכן הלחימה עדיין נמשכה בין הצבא האוסטרי לצבא סרדיניה.

ב-24 במרץ 1849 התפטר קרלו השני, דוכס פארמה מתפקידו, ובעלה, שעדיין חי עמה באנגליה, ירש את התואר "דוכס פארמה ופיאצ'נצה". ב-18 במאי אותה שנה נכנס קרלו לפארמה, אך כעבור יומיים יצא לאולמוץ, על מנת להשיג תמיכה אוסטרית, ורק ב-25 באוגוסט הוא שב לפארמה.

חייהם הפרטיים של קרלו ולואיז מארי היו סוערים, וקרלו חי בנפרד ממנה. הקרע בין בני הזוג התרחב, כאשר קרלו השלישי פתח בגלוי ברומן עם אמה גואדני, גיסתו של מושל טרנטו האוסטרי, שאותה פגש בפירנצה בפברואר 1852. בדצמבר 1853 לקח קרלו השלישי את מאהבתו לביקור רשמי אצל איזבלה השנייה, מלכת ספרד, ובכך גרם להתמוטטות הסופית של הנישואים.

בשנת 1854 נרצח קרלו השלישי, דוכס פארמה, ובנה רוברטו הראשון, דוכס פארמה עלה לשלטון במקומו, תוך שהיא משמשת לו כעוצרת . בשנת 1859 הודח רוברטו מתפקידו, והדוכסות צורפה לממלכת סרדיניה, כחלק מאיחוד איטליה.

ב-1 בפברואר 1864 מתה לואיז מארי תרז בוונציה, והיא בת 44 בלבד.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בנובמבר 1845 התחתנה לואיז מארי תרז עם קרלו השלישי, דוכס פארמה, ממנו נולדו לה 4 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי פרדיננד, דופן צרפת
 
מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה
 
ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה
 
מריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
מריה קרולינה מאוסטריה
 
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל העשירי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
מריה תרזה, נסיכת סבויה
 
 
 
 
 
פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
 
 
 
 
מריה קלמנטינה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל פרדינן, דוכס ברי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כפי שכתב ויקטור הוגו בספר "עלובי החיים" על המלך שארל העשירי, וקודמו לואי השמונה עשר