לינה בן מאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינה בן מאני
لينا بن مهنّي
לידה 22 במאי 1983
תוניס, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 2020 (בגיל 36)
תוניס, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ג'לאז עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת טאפטס, אוניברסיטת תוניס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס השלום ע״ש שון מקברייד (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לינה בן מאני (בערבית: لينا بن مهني; 22 במאי 1983 - 27 בינואר 2020) [1] הייתה פעילת אינטרנט תוניסאית, בלוגרית ומרצה לבלשנות באוניברסיטת תוניס.[2] היא זכתה להכרה בינלאומית על עבודתה במהלך המהפכה התוניסאית 2011 ובשנים שלאחר מכן.[3][4][5][6]

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוגרית בעלת שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מאני עם הבלוגר ויסם טלילי והעיתונאי הבריטי גדעון רחמן ב-2018

ב-2007 השיקה בן מאני את הבלוג שלה, "בניה טונסי", שמשך אליו קוראים ערבים וזרים.[7] הבלוג של בן מאני, "בחורה תוניסאית", כתוב בערבית, אנגלית וצרפתית.[8] בתקופת שלטונו של נשיא תוניסיה לשעבר, זין אל עבידין בן עלי, עד 2011, בן מהני הייתה אחת הבלוגריות הבודדות שהשתמשו בבלוג בשמה האמיתי במקום לאמץ שם בדוי כדי להגן על זהותה.[8][9] הבלוג שלה, כמו גם חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלה, צונזרו תחת משטר בן עלי.[10]

בן מאני החלה לפרסם תמונות ווידאו של הפגנות ושל הפצועים ברחבי תוניסיה. מתוך מאמץ לגרום לממשלה להיות אחראית למעשיה ולאנשים שנפגעו בהתקוממויות אלו, היא ביקרה בבתי חולים מקומיים וצילמה תמונות של נפגעי המשטרה.[11]

המהפכה התוניסאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010, בן מאני הייתה בין מארגני הליבה של המחאה בתוניס נגד דיכוי התקשורת והצנזורה של האינטרנט על ידי הממשלה.[12]

בינואר 2011 סיקרה את השבועות הראשונים של המהפכה התוניסאית ממחוז סידי בוזיד בפנים המדינה.[8] בן מאני הייתה הבלוגרית היחידה שנכחה בערים הפנימיות של קאסרין ורגאב כאשר כוחות הממשלה טבחו ודיכאו מפגינים באזור.[8] הדיווחים והפוסטים שלה סיפקו מידע לא מצונזר לפעילים תוניסאים אחרים ולתקשורת הבינלאומית.[8]

המשך אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז החלה המהפכה התוניסאית ועד פטירתה, בן מאני מילאה תפקיד בולט בקרב הבלוגרים והפעילים הדמוקרטיים של תוניסיה. היא השתתפה ברפורמות של הממשלה הזמנית בחוקי התקשורת והמידע, אך התפטרה זמן קצר לאחר מכן. היא המשיכה לעבוד במעקב אחר חופש העיתונות וזכויות האדם במדינה.

היא השמיעה את קולה נגד השחיתות המתמשכת במשטר התוניסאי,[6] מתחה ביקורת על המפלגה האיסלאמיסטית Ennahda על "שיח כפול" שדגל בדעות ריאקציוניות ברשתות החברתיות בזמן שמנהיגיה הציגו תדמית שונה לתקשורת המסורתית,[6] ודרשה את השחרור של עלא עבד אל-פתח עם מעצרו באוקטובר 2011.[13] במאמר מערכת של CNN ב-2014, היא כתבה שפעילותה לאחר הפיכתו של בן עלי הובילה לכך שהיא קיבלה איומי מוות ודרשה הגנה צמודה של המשטרה.[14]

בן מאני קבעה כי למהפכה של תוניסיה "אי אפשר לקרוא מהפכת אינטרנט", והתעקשה שהמהפכה נגד בן עלי התקיימה "בשטח" באמצעות הפגנות והתנגדות.[15] היא גם הצהירה על אמונתה ש"יש לשלב פעולות בעולם הדיגיטלי עם פעולות בעולם האמיתי".[16] היא צוטטה כאומרת: "זה לא מספיק לפרסם סטטוס, או סרטון, או לשתף האשטאג. צריך לעבוד בשטח, לפגוש אנשים ולהיות נוכח בהפגנות”.[12][16]

ראיון 2014 עם בן מאני

היא המשיכה לפעול לפי האג'נדה שלה עד יום מותה. יחד עם אביה היא פתחה ביוזמה ליצירת ספריות בבתי הכלא לקידום תרבות ומלחמה בטרור.[17] בחודשי החיים האחרונים שלה היא גינתה את מצב בתי החולים בבירת תוניסיה.[18]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה של בן מאני היו שניהם פעילים; אביה, סדיק, מורה בתיכון בערבית, שהיה אסיר פוליטי, היה ידוע בהתנגדותו לשלטון הנשיאים לשעבר זין אל עבידין בן עלי וחביב בורגיבה.[7] הוא היה גם מייסד שותף של סניף תוניסיה של אמנסטי אינטרנשיונל.[19] אמה אמנה הייתה חלק מתנועת התאחדות הסטודנטים.[20] בן מאני סבלה מזאבת. ב-2007 היא עברה השתלת כליה שקיבלה מאמה[15] והשמיעה את קולה בנוגע לחשיבותן של תרומות איברים. בשנים 2007 ו-2009, היא השתתפה במשחקי ההשתלות העולמיים, וזכתה במספר מדליות.[19]

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורגה 93 מבין "100 הנשים הערביות החזקות ביותר 2013", על ידי המגזין "ערביין ביזנס"[7]
  • פרס שון מקברייד, לשכת השלום הבינלאומית (IPB), 2012 (בשיתוף עם Nawal El Saadawi)[21]
  • דורגה 23 בין 100 הנשים הערביות החזקות ביותר 2012, על ידי המגזין "ערביין ביזנס"[7]
  • פרס מינרווה, 2012
  • הבלוג הטוב ביותר בתחרות "פופים" לשנת 2011 מאת Deutsche Welle ב-20 ביוני 2011[22]
  • ברשימת "הבלוגרים האמיצים בעולם" מאת The Daily Beast, הכוללת 17 בלוגרים, 14 בפברואר 2011[22]
  • באוקטובר 2011 היא זכתה בפרס העיתונות הבינלאומי של אל מונדו על "המאבק לחופש".[6]
  • ציון כבוד, פרסי הזיכרון של ג'ונאס וייס[22]
  • באפריל 2011 הוענק לה פרס הבלוג הבינלאומי של דויטשה וול עבור "נערה תוניסאית"[5] הפרסים הוענקו במסגרת פורום המדיה הגלובלי של Deutsche Welle ב-20 ביוני 2011 בבון, גרמניה.[23] "אני אמשיך בעבודתי ואנסה להגן על פירות המהפכה", אמרה במהלך הטקס.
  • בשנת 2011 דווח כי בן מאני הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום[20] על תרומתה ופעילותה במהלך המהפכה התוניסאית,[8] יחד עם מגיני זכויות האדם המצריים ישראא עבד אל-פתאח וואל גונים.[3][4]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע הלוויה של בן מאני

בן מאני נפטרה ב-27 בינואר 2020, בגיל 36, בבית חולים צ'ארלס ניקול בעיר תוניס.[7] מותה נגרם משבץ מוחי כתוצאה מסיבוכים של מחלת הזאבת. כלי תקשורת ממדינות שונות הדגישו את הרלוונטיות של עבודתה ותרומתה למאבק זכויות האדם במדינה ובאזור.[18][24][25][26][27][28]

מרגע ההודעה על מותה, פעילים מקוונים, חברי פרלמנט, דיפלומטים ונציגי החברה האזרחית הביעו את צערם. ראש הממשלה המיועד, אלייס אלפחח, שיבח את לינה בן מאני ז"ל, שאותה ראה כ"אייקון התנועה האזרחית".

ראש הממשלה לשעבר, מהדי ג'ומעה, אמר: "היום, תוניסיה איבדה אישה חופשית (...) אישה חופשית שחיה חזק עד סוף ימיה".[22]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותמות עם דיוקנה של בן מאני

ב-3 במרץ 2020 פרסם הדואר התוניסאי בול עם דיוקן שלה. הבול הוא חלק מסדרת בולים שמטרתם להוקיר את אלה שנלחמו למען חופש הביטוי, למען גישה חופשית לאינטרנט ולמען זכויות אדם.[29]

במאי 2020, משלחת האיחוד האירופי לתוניסיה השיקה את "פרס לינה בן מאני לחופש הביטוי". הפרס יכבד את מיטב המאמרים המגינים על עקרונות וערכי הדמוקרטיה, החירויות והזכויות המשותפות לתוניסיה והאיחוד האירופי.[30]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נערה תוניסאית: בלוגרית לאביב ערבי (צרפתית), טוניס: Indigene, 2011, ISBN 2911939875
  • אתה מחובר! (גרמנית), פטרישה קלובוסיצקי, ברלין: אולשטיין ורלג, 2011. מסת"ב 978-3-550-08893-3

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינה בן מאני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Lina Ben Mhenni n'est plus - Réalités Online". 27 בינואר 2020. נבדק ב-27 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ York, Jillian C. (2020-01-27). "In Memory of Lina Ben Mhenni, Tunisian Free Expression Activist and Revolutionary". Electronic Frontier Foundation (באיטלקית). נבדק ב-2020-10-09.
  3. ^ 1 2 "'Tunisian Girl' blogs for freedom and democracy | DW | 12.12.2011". DW.COM (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-01-27.
  4. ^ 1 2 Ryan, Yasmine. "Tunisian blogger becomes Nobel Prize nominee". www.aljazeera.com. נבדק ב-2020-01-27.
  5. ^ 1 2 "The BOBs: 'A Tunisian Girl' wins Deutsche Welle Blog Awards | DW | 12.04.2011". DW.COM (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-01-27.
  6. ^ 1 2 3 4 אדם לימן, הפורום מגנה מקרי מוות שחורים במעצר, באתר greenleft, ‏11 באפריל, 2010
  7. ^ 1 2 3 4 5 לינה בן מאני: מותה של "יסמינה", המהפכה התוניסאית, בגיל 36, לאחר מאבק מר במחלה, באתר BBC, ‏27 בינואר 2020 (בערבית)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 יסמין ריאן, בלוגרית תוניסאית הופכת למועמדת לפרס נובל, באתר אל ג'זירה, ‏21 באוקטובר 2011 (באנגלית)
  9. ^ "Global Voices · Lina Ben Mhenni – Contributor profile". Global Voices (באנגלית). נבדק ב-2020-01-29.
  10. ^ Blaise, Lilia (2020-01-30). "Lina Ben Mhenni, 36, 'a Tunisian Girl' Who Confronted Regime, Dies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-09.
  11. ^ Oslo Freedom Forum. "LINA BEN MHENNI". Online Article. Oslo Freedom Forum. אורכב מ-המקור ב-2012-01-02. נבדק ב-2012-01-05.
  12. ^ 1 2 AfricaMe-Team, הפעילה לינה בן מאני ממשיכה להילחם למען הדמוקרטיה התוניסאית, באתר africa-me, ‏21 בפברואר 2018 (באנגלית)
  13. ^ "Free Alaa Abdel-Fatah". Tunisian Girl. 2011-11-01. נבדק ב-2011-11-05.
  14. ^ "Opinion: Tunisia's leaders have failed the Dignity Revolution". CNN. 2014-01-22. נבדק ב-2014-02-24.
  15. ^ 1 2 "Voice behind a revolution". Sydney Morning Herald. 2012-01-21. נבדק ב-2014-01-21.
  16. ^ 1 2 Tewolde-Berhan, Zara. "Technology and the Tunisian Revolution with Lina Ben Mhenni". Pocit: People of Color in Tech. נבדק ב-27 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Tunisia: 45,000 Books Collected for Tunisian Prisoners in Campaign Launched By Blogger Lina Ben Mhenni". allAfrica.com (באנגלית). 2019-11-28. נבדק ב-2020-01-27.
  18. ^ 1 2 "Lina Ben Mhenni, activist who chronicled Tunisia uprising, dies at 36". France 24 (באנגלית). 2020-01-27. נבדק ב-2020-01-27.
  19. ^ 1 2 "Speaker - Lina Ben Mhenni". Geneva Summit for Human Rights & Democracy. אורכב מ-המקור ב-18 בפברואר 2014. נבדק ב-21 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 רות פולארד, קול מאחורי מהפכה, באתר סידני מורנינג הראלד, ‏21 בינואר 2012 (באנגלית)
  21. ^ "Seán MacBride Peace Prize". International Peace Bureau.
  22. ^ 1 2 3 4 מותה של הבלוגרית והפעילה התוניסאית לינה בן מחני, ודורש הלוויה לאומית, באתר אל ג'זירה, ‏27 לינואר 2020 (בערבית)
  23. ^ "Award-winning blogger says she'll try to protect the 'fruits of the revolution' | DW | 20.06.2011". DW.COM (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-01-27.
  24. ^ "Muere la bloguera Lina Ben Mhenni, una de las voces de la Primavera Árabe". ELMUNDO (בספרדית). 2020-01-27. נבדק ב-2020-01-27.
  25. ^ PC, Equipo (2020-01-27). "Fallece a los 36 años Lina Ben Mehnni, Figura clave de la Primavera Árabe". Periodismo Ciudadano (בספרדית). נבדק ב-2020-01-27.
  26. ^ "Farewell to Lina Ben Mhenni, Tunisian blogger and human rights defender · Global Voices". Global Voices (באנגלית). 2020-01-27. נבדק ב-2020-01-29.
  27. ^ York, Jillian C. (2020-01-27). "In Memory of Lina Ben Mhenni, Tunisian Free Expression Activist and Revolutionary". Electronic Frontier Foundation (באנגלית). נבדק ב-2020-01-29.
  28. ^ "Burying the voice of Tunisia's revolution". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-02-01. נבדק ב-2020-02-01.
  29. ^ "Timbres hommage à l'effigie de Lina Ben Mhenni". lapresse.tn. נבדק ב-14 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Lancement du Prix Lina Ben Mhenni pour la liberté d'expression". נבדק ב-14 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לינה בן מאני".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לינה_בן_מאני&oldid=36538422"