לדלג לתוכן

מארק ליידלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק ליידלו
Marc Laidlaw
ליידלו ב-2011
ליידלו ב-2011
לידה 3 באוגוסט 1960 (בן 64)
לגונה ביץ', קליפורניה, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אורגון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
סוגה מדע בדיוני, סייברפאנק, אימה
יצירות בולטות Epistle 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.marclaidlaw.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארק ליידלו (באנגלית: Marc Laidlaw, נולד ב-3 באוגוסט 1960) הוא סופר מדע בדיוני אמריקני הכותב בעיקר בסוגת הסייברפאנק והאימה, וידוע בעיקר בעבודתו כתסריטאי וכמעצב של סדרת משחקי הווידאו Half-Life. זוכה פרס גילדת ספרות האימה הבינלאומי (אנ') עבור ספרו מ-1996, The 37th Mandala.

ליידלו נולד בלגונה ביץ' שבקליפורניה.[1] למד תכנות מחשבים באוניברסיטת אורגון, אך פרש מלימודיו לאחר זמן מה, והחליט להתמקד בכתיבה. ספרו הראשון, Dad's Nuke, יצא לאור ב-1985, ולאחר מכן המשיך לכתוב ולפרסם מספר ספרים נוספים, כשאחד מהם, Neon Lotus, היה מועמד לפרס פיליפ ק. דיק לשנת 1988. באותה עת, עבד לפרנסתו כמזכיר משפטי בסן פרנסיסקו.

ליידלו היה חובב משחקי וידאו וארקייד מצעירותו, אך המשחק שהעמיק את אהבתו לתחום היה המשחק מיסט מ-1993, והוא אף קנה מחשב מקינטוש חדש על מנת לשחק בו. ב-1996, בטרם הצטרף ל-Valve, הוציא ליידלו לאור את הספר The Third Force, המתרחש בעולם הבדיוני של משחק המחשב Gadget.

עבודתו ב-Valve

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1997 הצטרף ליידלו לחברת פיתוח משחקי הווידאו Valve, שעבדה באותה עת על פיתוח המשחק Half-Life. במקור, היה אמור להצטרף ליידלו לצוות הפיתוח של משחק אחר בשם Prospero, אך המשחק בוטל על חשבון הפיתוח של Half-Life.[2] ליידלו סייע לצוות הפיתוח בכתיבת סיפור המשחק ובעיצוב השלבים. בראיונות שהתקיימו עימו לאחר מכן, טען ליידלו כי תרומתו העיקרית הייתה בעיקר "הכנסת תכסיסי עלילה ישנים" אל תוך רעיונות העיצוב השאפתניים של Valve, והתמקד בעיקר בשאיפתו "לתפור" את סיפור המשחק אל הארכיטקטורה של השלב ואל "הפינות האפלות" שלו.[3][2] על פי אתר האינטרנט של חברת Valve, שימש ליידלו כתסריטאי היחיד של Half-Life (וחבילות ההרחבה שלו) ו-Half-Life 2, וכתסריטאי הראשי של שני פרקי ההמשך ל-Half-Life 2.[4] ליידלו התכוון לכתוב גם את העלילה לפרק השלישי של Half-Life 2 כפרק המסיים של סדרת משחקי Half-Life 2, אך החליט לנטוש זאת ו"להותיר את המלאכה לדור הבא".[3] העבודה על הפרק השלישי ננטשה בסופו של דבר במהלך 2011, כשמייסד Valve, גייב ניואל, טען כי Valve "הפסיקה את הניסוי" שערכה בפיתוח משחקי וידאו אפיזודיים (מבוססי פרקים).[5]

פרישתו מ-Valve ולאחריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016, לאחר 18 שנה של עבודה ב-Valve, הכריז ליידלו על פרישתו מהחברה. ליידלו הצהיר כי הסיבות העיקריות לפרישתו הן גילו המתקדם ורצונו לחזור לתחום הספרות.[6] בראיון מאוחר יותר, ציין ליידלו כי סיבה נוספת לעזיבתו את החברה הייתה "עייפות" מז'אנר משחקי היריות בגוף ראשון ומניסיונות לפתור בעיות באופן הסיפור של העלילה באותו סגנון שאפיין את Half-Life. הוא טען כי הוא תמיד קיווה ש"היינו נתקלים באוצר מילים או דקדוק נרחב יותר עבור סיפור העלילה בז'אנר משחקי היריות, כזה שיאפשר לך לעשות יותר מאשר לירות, או ללחוץ על כפתורים, או לדחוף ארגזים".[2]

ב-25 באוגוסט 2017, פרסם ליידלו בבלוג האישי שלו סיפור קצר בשם "Epistle 3", שנתפס על ידי עיתונאי גיימינג רבים כסיכום של מה שיכלה להיות עלילת המשחק Half-Life 2: Episode Three. ליידלו הכחיש את הטענה הזו בתוקף.[7] ב-2023 ליידלו טען כי הוא מתחרט על כתיבת הסיפור, בטענה כי באותה עת הוא "לקה בשיגעון והתנתק מהעולם" ושהסיפור יצר סכסוכים בינו לבין עמיתיו לעבודה לשעבר ב-Valve.[2] לבסוף, הוציאה Valve לאור משחק וידאו נוסף בסדרת Half-Life, משחק מציאות מדומה בשם Half-Life: Alyx, וזהו המשחק הראשון בסדרה שליידלו לא היה מעורב כלל בפיתוחו. לאחר יציאת המשחק, טען ליידלו כי הוא "לא מעוניין לראות אפילו חייל 'קומביין'[8] אחד לעולם, אפילו לא במשקפי VR".[2]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליידלו מתגורר מאז פרישתו בקוואי שבהוואי.

בראיון שהתקיים עימו ב-2003 ציין כי משחקי הווידאו האהובים עליו הם האגדה של זלדה, Animal Crossing, Castlevania: Symphony of the Night, Ico, Fatal Frame ו-Thief: The Dark Project, אותו ציין כמשחק האהוב עליו ביותר.[9]

בנוסף לכך, הוא מחזיק ברישיון להפעלת רדיו חובבני.[10]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Dad's Nuke (1985)
  • Neon Lotus (1988) (מועמד לפרס פיליפ ק. דיק)
  • Kalifornia (1993)
  • The Orchid Eater (1994)
  • The Third Force (1996)
  • The 37th Mandala (1996), מועמד לפרס הפנטזיה העולמי ב-1997 וזוכה פרס גילדת ספרות האימה הבינלאומי ב-1996.
  • White Spawn (2015)
  • Underneath the Oversea (2018)

סיפורים קצרים (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נערי 400 (1983). פורסם באנתולוגיה "משקפי שמש כסופים: אנתולוגיה פאנקיברנטית" מאת ברוס סטרלינג. תרגום לעברית: עמנואל לוטם, 1994
  • Dankden (1995)
  • The Perfect Wave (2008)
  • Songwood (2010)
  • Watergirl (2015)
  • סדרת גורלן ויזנפירת' הפייטן (Bard Gorlen Vizenfirthe):
    • Catamounts (ספטמבר 1996, הוצאה מחודשת ב־2013)
    • Childrun (אוגוסט 2008)
    • Quickstone (מרץ 2009)
    • Bemused (ספטמבר-אוקטובר 2013)
    • Rooksnight (מאי-יוני 2014)
    • Belweather (ספטמבר 2013)
    • Stillborne (נובמבר-דצמבר 2017)
    • Weeper (ספטמבר-אוקטובר 2020)
    • Underneath the Oversea (נובמבר 2020)

עבודה על משחקי וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Summary Bibliography: Marc Laidlaw, isfdb.org
  2. ^ 1 2 3 4 5 "The narrative had to be baked into the corridors": Marc Laidlaw on writing Half-Life | Rock Paper Shotgun, web.archive.org, ‏2023-03-02
  3. ^ 1 2 arcadeattack, What could Half-Life 3 look like? Marc Laidlaw (Valve) - Interview, Arcade Attack, ‏2023-03-17 (באנגלית בריטית)
  4. ^ Valve, web.archive.org, ‏2015-11-06
  5. ^ MCV Editors (2019-05-15). "Newell: We've moved beyond the episodic model". MCV (באנגלית). ISSN 1469-4832. נבדק ב-2024-01-27. {{cite news}}: |last= has generic name (עזרה)
  6. ^ Gamasutra - Half-Life writer Marc Laidlaw leaves Valve after 18 years, web.archive.org, ‏2021-05-20
  7. ^ Sam Machkovech, Valve secrets spill over—including Half-Life 3—in new Steam documentary app, Ars Technica, ‏2020-07-09 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ ה"קומביין" הוא שמה של אימפריית החייזרים הבין-גלקטית שמשמשת כאויב הראשי של משחקי Half-Life 2.
  9. ^ Valve Software Interview : Marc Laidlaw, Gaming Nexus (באנגלית)
  10. ^ Amateur License - WH6FXC - Laidlaw, Marc, FCC.gov