מארק קוקורייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק קוקורייה
Marc Cucurella
מידע אישי
לידה 22 ביולי 1998 (בן 25)
אלליה שבספרד
שם מלא מארק קוקורייה אי ססטה
גובה 1.75 מ'
עמדה מגן שמאלי, שחקן כנף שמאל
מועדוני נוער
2006–2012
2012–2017
אספניול
ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2016–2018
2017–2020
2018–2019
2019–2020
2020–2021
2021–2022
2022–
ברצלונה אתלטיק
ברצלונה
אייבר
חטאפה
חטאפה
ברייטון אנד הוב אלביון
צ'לסי
48 (1)
0 (0)
31 (1)
37 (1)
39 (3)
35 (1)
24 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2021– ספרד 1 (0)
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
המשחקים האולימפיים
כסףטוקיו 2020כדורגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-7 ביוני 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-9 ביוני 2021
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארק קוקורייה אי ססטהקטלאנית: Marc Cucurella i Saseta; נולד ב-22 ביולי 1998 באלליה שבספרד) הוא כדורגלן ספרדי-קטלאני, המשחק בעמדת המגן השמאלי והקשר במדי צ'לסי ובנבחרת ספרד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקורייה נולד וגדל באלליה, כפר בקטלוניה. כילד קטן שיחק כדורגל אולמות, לפני שעבר בגיל שמונה למחלקת הנוער של אספניול שמהעיר ברצלונה, בירת קטלוניה. ב-2012, לאחר שש שנים באספניול, הצטרף לקבוצת הנערים במחלקת הנוער של ברצלונה.[1] בנובמבר 2016 החל לשחק בקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה אתלטיק, שהייתה אז בליגה השלישית. קוקורייה השתלב בהדרגה בברצלונה ב', ובסיום העונה סייע לה להעפיל לליגה השנייה לאחר ששותף בכל ששת משחקיה בפלייאוף ההעפלה. בנוסף לכך הוא שיחק גם בקבוצת הנוער, עמה זכה באליפות הבית וכן הגיע עמה לרבע גמר ליגת האלופות לנוער באותה עונה.[2]

ב-7 ביולי 2017 חתם על הארכת חוזהו בברצלונה עד 2021, ונקבע לו סעיף שחרור בסכום 12 מיליון אירו.[3] בעונת 2017/2018 הוא שיחק באופן קבוע כמגן השמאלי בברצלונה ב' והשתתף ברוב משחקי הקבוצה במהלך העונה. במקביל, זכה להזדמנות ראשונה בקבוצה הבוגרת של המועדון, כשנכנס כמחליף במשחק גביע המלך נגד מורסיה ב-24 באוקטובר במקום לוקא דין. ב-17 במרץ 2018 הבקיע שער ראשון במדי ברצלונה ב', בתיקו 1-1 מול לורקה. במהלך העונה הופיע ב-37 משחקי ליגה במדי ברצלונה ב', אך לא הצליח למנוע את ירידתה של הקבוצה חזרה לליגה השלישית. בסיום העונה זכתה הקבוצה הבוגרת בגביע המלך, ובזכות הופעתו בסיבוב המוקדם, נזקף תואר זה לזכות קוקורייה.

ב-31 באוגוסט 2018 הושאל קוקורייה למשך עונה אחת לאייבר שמהליגה הראשונה.[4] ב-4 בנובמבר נכנס קוקורייה כמחליף במשחק נגד דפורטיבו אלאבס כאשר קבוצתו בפיגור 1–0. שלוש דקות לאחר כניסתו בישל לז'ואן ז'ורדן את שער השוויון, ובתוספת הזמן השלימה קבוצתו את המהפך וניצחה את המשחק.[5] ב-24 בנובמבר בישל שער במשחק בו ניצחה אייבר את ריאל מדריד בתוצאה 3–0. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של אייבר שהיא מנצחת את ריאל מדריד.[6] ב-6 בדצמבר הבקיע קוקורייה את שער הבכורה במדי אייבר, בגומלין הסיבוב המוקדם של גביע המלך מול ספורטינג חיחון שהסתיים בתיקו 2–2, אך קבוצתו הודחה מכיוון שהפסידה במשחק הראשון.

בעונת 2019/2020 הושאל קוקורייה לקבוצת חטאפה. בסוף העונה הוא נרכש על ידי הקבוצה והקשר שלו עם ברצלונה נותק.

ב-31 באוגוסט 2021 חתם בברייטון אנד הוב אלביון מהפרמייר ליג לחמש שנים.[7] את משחקו הראשון בברייטון ערך קוקוריה ב-11 בספטמבר, כאשר פתח בהרכב ושיחק 82 דקות לפני שהוחלף בניצחון החוץ 0–1 על ברנטפורד.[8] ב-7 במאי 2022 כבש את שערו הראשון בקבוצה, בניצחון 0–4 על מנצ'סטר יונייטד.[9]

ב-5 באוגוסט 2022 חתם קוקורייה לשש שנים בצ'לסי.[10] כבר למחרת ערך הופעת בכורה בניצחון צ'לסי 0–1 על אברטון.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק קוקורייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ספרדאולימפיאדת טוקיו 2020

1 סימון • 2 מינגסה • 3 קוקורייה • 4 טורס • 5 ואייחו • 6 סובימנדי • 7 אסנסיו • 8 מרינו • 9 מיר • 10 סבאיוס • 11 אויארסבאל • 12 גרסיה • 13 פרננדס • 14 סולר • 15 מונקאיולה • 16 פדרי • 17 פואדו • 18 א. חיל • 19 אולמו • 20 מירנדה • 21 ב. חיל • 22 וייאר • מאמן: דה לה פואנטה

ספרדספרד