לה ליגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לה ליגה
Primera División
La Liga
עונת 2023/2024 בלה ליגה
שם מלא Campeonato Nacional de Liga de Primera División
כינוי לה ליגה
תחום כדורגל
ארגון מנהלת הליגות
מדינות ספרדספרד ספרד
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 20
נשיא חבייר טאבס
תקופת הפעילות 1929–הווה (כ־95 שנים)
אלופה נוכחית ברצלונה (זכייה 27)
מירב הזכיות ריאל מדריד (35 זכיות)
מפעל מקביל גביע המלך הספרדי
מפעל נמוך סגונדה דיוויסיון
האתר הרשמי

לה ליגהספרדית: Primera División (החטיבה הראשונה), או בשמה הרשמי La Liga EA Sports. נודעת מחוץ לספרד בשם La Liga) היא ליגת הכדורגל הבכירה בספרד, הנחשבת לאחת מליגות הכדורגל הטובות בעולם. נכון ל-2022 הליגה מדורגת במקום השני בדירוג אופ"א לאחר הפרמייר ליג האנגלית[1].

לה ליגה היא הליגה הבכירה בכדורגל גברים בספרד, והיא מנוהלת בידי ליגת הכדורגל המקצועית הספרדית (LFP) ומתחרות בה 20 קבוצות מדי עונה. הליגה הוקמה בשנת 1929, ומאז מתנהלת מדי שנה ברציפות, למעט 1937–1939, בשל מלחמת האזרחים. בסך הכל התחרו בלה ליגה מאז הקמתה 62 קבוצות ו-9 מתוכן אף זכו באליפות. ריאל מדריד היא שיאנית האליפויות (35) וברצלונה סגניתה (27) והאלופה הראשונה (1929).

לה ליגה הייתה מדורגת במקום הראשון בדירוג אופ"א שמונה שנים ברציפות (2013–2020). בסך הכל לה ליגה הייתה במקום הראשון 23 פעמים, יותר מכל ליגה אחרת. בנוסף, המועדון המדורג ביותר בדירוג אופ"א למועדונים הגיע 22 פעמים מהלה ליגה, יותר מכל ליגה אחרת, כולל עשר מתוך 11 העונות בין 2009 ל-2019. מועדוני הלה ליגה הם שיאני הזכיות בליגת האלופות (19), הליגה האירופית (13), הסופר קאפ האירופי (15) וגביע העולם למועדונים (7), ושחקניה זכו במספר הגבוה ביותר של פרסי כדור הזהב (23), כדורגלן השנה בעולם (19) ושחקן השנה של אופ"א (11).

לה ליגה היא אחת מליגות הספורט המקצועיות הפופולריות ביותר בעולם, עם ממוצע של 26,933 צופים במשחקי ליגה בעונת 2018/19. זהו הממוצע השמיני בגובהו מבין כל ליגות הספורט המקומיות והמקצועיות בעולם, והשלישי בגובהו מבין כל ליגות הכדורגל בעולם, אחרי הפרמייר ליג והבונדסליגה[2]. לה ליגה היא גם ליגת הספורט השישית הכי מכניסה בעולם, לאחר ה-NFL, ה-MLB, ליגת ה-NBA, הפרמייר ליג וה-NHL.

מבנה וחוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה משתתפות 20 קבוצות המקיימות ביניהן שני מפגשים, אחד בכל סיבוב; האחד בבית והשני בחוץ, ובסך הכל משחקות 38 משחקים בעונה סדירה. בסוף העונה שלוש הקבוצות שסיימו במקומות האחרונים (18–20) נושרות לליגת המשנה. שתי הקבוצות שסיימו ראשונות בליגת המשנה מעפילות ללה ליגה, הליגה הראשונה, יחד עם מנצחת הפלייאוף המפגיש בין הקבוצות במקומות 3–6 בליגת המשנה.

ארבע הקבוצות המאיישות את המקומות הראשונים בסוף העונה משתתפות בליגת האלופות; ארבע הראשונות מעפילות אוטומטית לשלב הבתים בליגת האלופות, הקבוצה שסיימה במקום החמישי וגם זוכת גביע המלך הספרדי מעפילות אוטומטית לשלב הבתים של הליגה האירופית ואילו הקבוצה שסיימה במקום השישי משתתפת בקונפרנס ליג משלב הפלייאוף.

במקרה שיש 2 קבוצות או יותר עם אותו ניקוד: אם הקבוצות המעורבות שיחקו את כל המשחקים ביניהן, הקבוצה שהשיגה הכי הרבה נקודות באותם משחקים תדורג ראשונה וכן הלאה. אם עדיין יש קבוצות השוות גם בזה, הדירוג ביניהן יקבע לפי הפרש השערים במשחקים ביניהן, הקבוצה בעלת ההפרש הגבוה ביותר תהיה ראשונה וכן הלאה.

אם גם בזה הן משתוות או אם עדיין לא שוחקו כל המשחקים ביניהן: הפרש השערים הכללי מכל העונה קובע, ואם גם זה שווה, מספר שערי הזכות יקבע.

אם עדיין הקבוצות שוות: הולכים לפי חוקי הפייר פליי המתבצע באמצעות נקודות חובה. אם גם אחרי חוקים אלו הן עדיין שוות יקבע משחק בין הקבוצות במגרש נייטרלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1928 הציע חוסה מריה אצ'ה, אחד מהבעלים של מועדון הכדורגל "ארנה קלאב דה גטקסו", את הרעיון להקים ליגה לאומית בכדורגל. לאחר דיונים רבים על גודל הליגה והרכבה, התאחדות הכדורגל הספרדית הסכימה בסופו של דבר על עשר קבוצות שישתתפו בליגה הראשונה בשנת 1929. ברצלונה, ריאל מדריד, אתלטיק בילבאו, ריאל סוסיאדד, גטקסו וריאל אוניון נבחרו כולן כזוכות קודמות של גביע המלך. אתלטיקו מדריד, אספניול ואירופה השתתפו כסגניות בגביע המלך, וראסינג סנטנדר העפילה דרך תחרות נוקאאוט. רק שלושה מהמועדונים המייסדים, ריאל מדריד, ברצלונה ואתלטיק בילבאו, מעולם לא נשרו מהליגה הראשונה.

שנות השלושים: אתלטיק בילבאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שברצלונה זכתה בליגה הראשונה ב-1929 וריאל מדריד זכתה באליפויות הראשונות שלה ב-1932 וב-1933, הייתה אתלטיק בילבאו הקבוצה הדומיננטית בליגה, והיא זכתה באליפות בשנים 1930, 1931, 1934 ו-1936. בילבאו גם הייתה סגנית ב-1932 ו-1933. בשנת 1935, ריאל בטיס, שהייתה ידועה אז בשם "בטיס בלומפיה", זכתה באליפות היחידה שלה עד היום. הלה ליגה לא פעלה במהלך מלחמת האזרחים בספרד (1937-1939).

בשנת 1937, בזמן מלחמת האזרחים, קבוצות מהאזור הרפובליקני של ספרד, פרט לריאל ואתלטיקו מדריד, אף שגם הן נכללו באזור הרפובליקני, התחרו בליגה שנקראה "ליגה מדיטרנאה", בה זכתה ברצלונה. שבעים שנה מאוחר יותר, ב-28 בספטמבר 2007, ברצלונה ביקשה מההתאחדות הספרדית להכיר בזכייה ב"ליגה מדיטרנאה" כאליפות לאומית. בקשה זו באה בעקבות דרישה מההתאחדות להכיר בזכייתה של לבאנטה ב"קופה דה לה אספניה ליברה" (גביע ספרד החופשית), טורניר גביע שהתקיים בשנת 1937 באזור הרפובליקני בזמן מלחמת האזרחים, כזכייה בגביע המלך. עם זאת, ההתאחדות עדיין לא קיבלה החלטה בעניין[3].

שנות הארבעים: אתלטיקו מדריד, ולנסיה וברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרת הליגה לפעילות לאחר מלחמת האזרחים בספרד, אתלטיקו אוויאסיון (כיום אתלטיקו מדריד), ולנסיה וברצלונה נחשבו למועדונים החזקים ביותר. אתלטיקו השתתפה בליגה הראשונה בעונת 1939/40 כתחליף לריאל אוביידו, שהאצטדיון שלה ניזוק בזמן המלחמה. אתלטיקו זכתה באליפות הראשונה שלה באותה עונה, וגם שמרה על התואר בשנת 1941. בעוד מועדונים אחרים איבדו שחקנים עקב פציעות מהמלחמה, אתלטיקו התחזקה בעקבות מיזוג עם המועדון "אוויאסיון נסיונל". הסגל הצעיר שהיה לוולנסיה לפני המלחמה נותר בשלמותו, ובשנים שלאחר המלחמה הוביל את ולנסיה לשלוש אליפויות בשנים 1942, 1944 ו-1947. ולנסיה הייתה גם סגנית בשנים 1948 ו-1949. סביליה נהנתה גם היא מתור זהב קצר, וסיימה כסגנית ב-1940 וב-1942, לפני שזכתה באליפות היחידה שלה עד היום ב-1946. בחלקו השני של העשור, החלה ברצלונה להיות הכוח השולט כאשר זכתה באליפות בשנים 1945, 1948 ו-1949.

שנות החמישים: ריאל מדריד וברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגנטינאי אלפרדו די סטפנו היה חלק מהדומיננטויות של ריאל מדריד בשנות החמישים

אף על פי שאתלטיקו מדריד, שנודעה בשם "אתלטיקו אוויאסיון", הייתה אלופה בשנים 1950 וב-1951, תחת שיטת הקטנאצ'ו של המאמן הלניו הררה, שנות החמישים הראו את תחילת הדומיננטיות של ברצלונה וריאל מדריד. בשנות השלושים, הארבעים והחמישים היו מגבלות קפדניות על שיתוף שחקנים זרים. ברוב המקרים, יכלו להיכלל רק שלושה שחקנים זרים בהרכב, כלומר לפחות שמונה שחקנים מקומיים היו חייבים לשחק בכל משחק. במהלך שנות החמישים, כללים אלה נעקפו על ידי ריאל מדריד וברצלונה, על ידי התאזרחותם של אלפרדו די סטפנו, פרנץ פושקש, ולאסלו קובאלה. ברצלונה, בהובלת קובאלה, זכתה באליפות ב-1952 וב-1953 תחת המאמן פרדיננד דאוצ'יק. די סטפנו, פושקש ופרנסיסקו חנטו היו הגרעין של ריאל מדריד ששלטה במחצית השנייה של שנות החמישים. מדריד זכתה באליפות בפעם הראשונה כ"ריאל מדריד" בשנת 1954 (לראשונה מאז 1933) ושמרה על התואר שלה בשנת 1955. ריאל זכתה שוב בשנים 1957 ו-1958, כשרק אתלטיק בילבאו הפריעה לרצף שלה ב-1956. במהלך תקופה זו, ריאל מדריד זכתה גם ברצף של חמישה גביעי אירופה רצופים. ברצלונה, עם המאמן הלניו הררה והשחקן לואיס סוארס מירמונטס, זכתה באליפות ב-1959 וב-1960.

שנות השישים והשבעים: ריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1961 ל-1980, ריאל מדריד שלטה בליגה המקומית, וזכתה באליפות 14 פעמים, למרות זאת, זכתה ריאל מדריד רק פעם אחת בכל התקופה הזאת בגביע אירופה לאלופות ב-1966, בניגוד גמור לזכייתה חמש פעמים רצופות בגביע אירופה החל מהגמר הראשון ב-1956.

14 האליפויות בתקופה זו כללו רצף של חמש אליפויות בין 1961 ל-1965 ושני רצפים של שלוש אליפויות רצופות (1967-1969 ו-1978-1980). במהלך תקופה זו, רק אתלטיקו מדריד התבלטה מלבד ריאל מדריד, והיא זכתה בארבע אליפויות בשנים 1966, 1970, 1973, ו-1977 וסיימה במקום השני בשנים 1961, 1963 ו-1965. מהמועדונים האחרים, רק ולנסיה תחת אלפרדו די סטפנו בשנת 1971 וברצלונה בהובלת יוהאן קרויף בשנת 1974, הצליחו להתגבר על הדומיננטיות של ריאל מדריד.

שנות השמונים: המועדונים הבאסקים וריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצף של ריאל מדריד הסתיים בשנת 1981 כאשר ריאל סוסיאדד זכתה באליפות הראשונה שלה אי פעם, וגם שמרה על התואר בשנה לאחר מכן, 1982. אחריה זכתה גם אתלטיק בילבאו בשתי אליפויות רצופות בשנים 1983 ו-1984. המאמן טרי ונבלס הוביל את ברצלונה לאליפות אחת בשנת 1985, לפני שריאל מדריד זכתה שוב עוד חמש פעמים רצופות (1986-1990) עם קבוצה בהדרכת לאו ביינהאקר שכללה את הוגו סאנצ'ס ואת חמישיית העיט האגדית - אמיליו בוטרגניו, מנולו סאנצ'יס, רפאל מרטין ואסקס, מיצ'ל ומיגל פרדסה.

שנות התשעים: ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן קרויף חזר לברצלונה כמאמן בשנת 1988 והרכיב רבוצה שזכתה לכינוי "דרים טים" (נבחרת החלומות) ואשר כללה שחקנים כפפ גווארדיולה, חוסה מריה באקרו, צ'יקי בגיריסטיין, יון אנדוני גויקוצ'אה, רונאלד קומאן, מיכאל לאודרופ, רומאריו וחריסטו סטויצ'קוב. קרויף אימן את הקבוצה בשיטת הטוטאל פוטבול ההולנדי, ואמנם הקבוצה זכתה בארבע אליפויות רצופות בין 1991 ל-1994 וזכתה גם בגביע אירופה ב-1992. ב-1994 לאודרופ עבר ליריבה ריאל מדריד, ועזר לה לסיים את הרצף של ברצלונה ולזכות באליפות ב-1995. אתלטיקו מדריד זכתה באליפות התשיעית שלה ב-1996, לפני שריאל מדריד זכתה בעוד אליפות בשנת 1997. לאחר ההצלחה של קרויף, הולנדי אחר - מאמן אייאקס לואי ואן חאל - הגיע לקאמפ נואו, ועם הכישרונות לואיש פיגו, לואיס אנריקה וריבאלדו, ברצלונה זכתה שוב באליפות בשנים 1998 ו-1999.

2000-2020: ברצלונה ועלייתו של הכדורגל הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 המשיכה ברצלונה בהצלחתה בלה ליגה, ויצרה הגמוניה שלא נראתה מאז ריאל מדריד של שנות השישים והשבעים. בסך הכל זכתה ברצלונה בעשר אליפויות בין השנים 2005 ל-2019, כולל שני טרבלים וארבעה דאבלים מקומיים.

בתחילת המאה, זכו גם קבוצות חדשות באליפות. בשנת 2000, תחת אימונו של חאבייר אירורטה, הפכה דפורטיבו לה קורוניה לקבוצה התשיעית שזוכה באליפות ספרד. בין השנים 2000 ו-2004 סיימה דפורטיבו בשלושת המקומות הראשונים חמש פעמים ברציפות, נתון טוב יותר מאשר ריאל מדריד או ברצלונה. ולנסיה גם היא הייתה קבוצה חזקה בתחילת שנות האלפיים, ותחת אימונו של הקטור קופר היא סיימה פעמיים רצופות כסגנית בליגת האלופות בשנים 2000 ו-2001. יורשו, רפא בניטז, הוביל את המועדון לזכייה באליפות בשנת 2002 וזכייה בדאבל, אליפות וגביע אופ"א בשנת 2004. בעונת 2004/2005 ברצלונה המתחדשת, בהובלת רונאלדיניו, זכתה בתואר הראשון שלה במאה החדשה, ובנוסף דאבל של ליגה וליגת האלופות בעונת 2005/2006. ריאל מדריד זכתה בשתי אליפויות נוספות ב-2001 וב-2003 וגם זכתה בליגת האלופות בשנת 2000 ו-2002. עם שחקנים ברמה עולמית כמו ראול גונזלס, רוד ואן ניסטלרוי וגונסאלו היגוואין, ריאל מדריד זכתה באליפות פעמיים רצופות בעונות 2006/2007 ו-2007/2008. ברצלונה זכתה בתואר הראשון שלה במאה ה-21 ב-2005 תחת המאמן פרנק רייקארד ובהובלתם של שחקנים כרונאלדיניו וסמואל אטו. ברצלונה שמרה על התואר גם בשנת 2006 וגם זכתה באותה עונה בליגת האלופות. תחת פפ גווארדיולה, ובהובלתם של שחקני בית כליונל מסי, צ'אבי, אנדרס אינייסטה, קרלס פויול, ג'רארד פיקה וסרחיו בוסקטס ושחקני רכש כתיירי הנרי ואטו, זכתה ברצלונה באליפות בעונת 2008/2009 והוסיפה לכך זכיות בליגת האלופות ובגביע המלך ובכך השלימה טרבל ראשון מסוגו בכדורגל הספרדי. ברצלונה זכתה באליפות גם בעונות 2009/2010 ו-2010/2011 ובכך השלימה שלוש אליפויות רצופות.

בעונת 2011/2012, ריאל מדריד זכתה באליפות בפעם ה-32 תחת המאמן ז'וזה מוריניו ושברה מספר שיאי ליגה: כמות הנקודות בעונה (100), כמות שערים בעונה (121), כמות ניצחונות בעונה (32) וכמות ניצחונות חוץ בעונה (16). בסוף עונה זו עזב גוארדיולה את ברצלונה לאחר ארבע עונות ו-14 תארים. בעונת 2012/2013 זכתה ברצלונה שוב באליפות תחת אימונו של טיטו וילאנובה שגם השווה את שיא 100 הנקודות שקבעה ריאל מדריד בעונה הקודמת. אתלטיקו מדריד זכתה באליפות בעונת 2013/2014, שהייתה הראשונה שלה אחרי 18 שנים, והפעם הראשונה לאחר עשר שנים שריאל מדריד או ברצלונה לא זכו באליפות. ברצלונה של לואיס אנריקה זכתה בעונת 2014/2015 (כמו גם בליגת האלופות ובגביע המלך, כשהיא משלימה טרבל שני, לראשונה בהיסטוריה של הכדורגל) ושמרה על התואר בעונת 2015/2016, אליפות שישית בשמונה עונות. בעונת 2016/2017 ריאל מדריד זכתה באליפות לאחר 5 שנים, תחת אימונו של זינדין זידאן, שגם הוביל אותה לשלוש זכיות רצופות בליגת האלופות (2016–2018). בעונת 2017/2018 ברצלונה זכתה בליגה והשיגה הישג מרשים של הפסד אחד בלבד בכל העונה. בעונת 2018/2019 ברצלונה זכתה פעם נוספת בליגה, כשבאותה עונה ליונל מסי השווה את שיא הזכיות בתואר הפיצ'יצ'י שהיה שייך לטלמו זארה עם 6 זכיות. בעונת 2019/2020 זכתה ריאל מדריד באליפות, בעונה שהופרעה קשות ממגפת הקורונה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 2008 בה ברצלונה אינה זוכה פעמיים ברצף. בסך הכל זכתה ברצלונה ב-10 אליפויות במאה ה-20 (ב-15 עונות בלבד) וריאל מדריד זכתה ב-7.

עידן זה היה תור הזהב של הכדורגל הספרדי. כאשר קבוצות הלה ליגה זכו בעשרה גביעי ליגת האלופות (מתוכם חמש זכיות ברציפות) ואחד עשר גביעי הליגה האירופית. הלה ליגה הייתה מדורגת במקום הראשון במשך 16 עונות במאה ה-21 (2000-2007, 2013-2020), ושחקניה זכו 15 פעמים מתוך 20 בכדור הזהב (וברציפות מאז 2009). בתקופה זו שיחקו בליגה יחד למעלה מעשור שניים מהשחקנים הטובים ביותר בעולם, ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו, ושחקנים אחרים כרונאלדיניו, רונאלדו, זינדין זידאן, ריבאלדו, ניימאר, איקר קסיאס, תיירי הנרי, סרחיו ראמוס, צ'אבי, אנדרס אינייסטה, לואיש פיגו, לואיס סוארס ועוד. כמו כן, זכתה נבחרת ספרד, שהורכבה בעיקר משחקניה של ברצלונה וריאל מדריד, ביורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012, והשלימה זכייה בשלושה טורנירים גדולים בתוך ארבע שנים.

2020-הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקו מדריד זכתה באליפות עונת 2020/2021 וריאל מדריד סיימה שנייה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 2008 בה ברצלונה אינה זוכה באליפות פעמיים ברציפות, והפעם הראשונה מאז שהיא אינה מסיימת בשני המקומות הראשונים.

משחק בין דפורטיבו לה קורוניה וברצלונה בעונת 2016/2017

עונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2023/2024 משתתפות בליגה הקבוצות:

מועדון עיר חבל אצטדיון מושבים עונה ראשונה
בליגה הבכירה
ראשית התקופה הנוכחית
בליגה הבכירה
אוססונה פמפלונה נווארהנווארה נווארה אל סדאר 23,576 1935/1936 2019/2020
אלאבס ויטוריה חבל הבסקיםחבל הבסקים חבל הבסקים אצטדיון מנדיסורוצה 19,840 1930/1931 2023/2024
אלמריה אלמריה אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה אצטדיון משחקי הים התיכון 15,274 2007/2008 2021/2022
אתלטיק בילבאו בילבאו חבל הבסקיםחבל הבסקים חבל הבסקים סן ממס 53,289 1929 1929
אתלטיקו מדריד מדריד קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד ונדה מטרופוליטנו 68,456 1929 2002/2003
ברצלונה ברצלונה קטלוניהקטלוניה קטלוניה האצטדיון האולימפי ליואיס קומפאניס[א] 55,926 1929 1929
גרנדה גרנדה אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה אצטדיון לוס קרמנס 19,336 1941/9142 2023/2024
ויאריאל ויאריאל קהילת ולנסיהקהילת ולנסיה ולנסיה לה סרמיקה 23,500 1998/1999 2013/2014
ולנסיה ולנסיה קהילת ולנסיהקהילת ולנסיה ולנסיה מסטאייה 48,600 1931/1932 1987/1988
ז'ירונה ז'ירונה קטלוניהקטלוניה קטלוניה אצטדיון מונטיליבי 11,200 2017/2018 2022/2023
חטאפה חטאפה קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד קולוסיאום אלפונסו פרס 17,000 2004/2005 2017/2018
לאס פאלמס לאס פאלמאס האיים הקנרייםהאיים הקנריים האיים הקנריים אצטדיון גראן קנריה 31,250 1951/1952 2023/2024
מיורקה פלמה דה מיורקה האיים הבלארייםהאיים הבלאריים האיים הבלאריים סון מוש, מיורקה 23,142 1960/1961 2021/2022
סביליה סביליה אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה רמון סאנצ'ס פיחואן 43,883 1934/1935 2001/2002
סלטה ויגו ויגו גליסיהגליסיה גליסיה באלאידוס 29,000 1939/1940 2012/2013
קדיס קדיס אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה רמון דה קראנסה 20,724 1981/1982 2020/2021
ריאל בטיס סביליה אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה בניטו ויימרין 60,721 1932/1933 2015/2016
ראיו ואיקאנו מדריד קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד מגרש הכדורגל ואיקאס 14,708 1924 2021/2022
ריאל מדריד מדריד קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד סנטיאגו ברנבאו 81,044 1929 1929
ריאל סוסיאדד סן סבסטיאן חבל הבסקיםחבל הבסקים חבל הבסקים אנואטה 39,500 1929 2010/2011
  1. ^ ברצלונה תארח את משחיקה בעונה זו באצטדיון האולימפי עקב שיפוצים באצטדיונה הביתי קאמפ נואו

* אתלטיק בילבאו, ברצלונה וריאל מדריד שיחקו בליגה הראשונה מאז הקמתה ב-1929 ולא ירדו מעולם לליגה השנייה.
** העונה הראשונה שוחקה בשנת 1929 בלבד, החל מה-10 בפברואר ועד ל-23 ביוני.


מועדונים מהלה ליגה באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל מדריד נגד בורוסיה דורטמונד בליגת האלופות בשנת 2013

בשנת 2022 דורגה הלה ליגה במקום השני בדירוג הליגות של אופ"א, מתחת הפרמייר ליג האנגלית ומעל הסרייה א' שבמקום השלישי[1][4]. הדירוג מבוסס על הופעתן של קבוצות מאותה ליגה בתחרויות באירופה על פני תקופה של חמש שנים.

ריאל מדריד, ברצלונה וולנסיה הן חלק מעשר קבוצות הכדורגל המצליחות ביותר בכדורגל האירופאי מבחינת גביעים אירופיים. שלוש הקבוצות הללו, יחד עם סביליה ואתלטיקו מדריד, הן חמש קבוצות מהמצליחות ביותר בתולדות התחרויות האירופאיות; חמש הקבוצות הללו הן הקבוצות הספרדיות היחידות שזכו בחמישה או יותר גביעים בינלאומיים. דפורטיבו לה קורוניה היא הקבוצה הספרדית החמישית עם הכי הרבה הופעות בליגת האלופות - אחרי ריאל מדריד, ברצלונה, ולנסיה ואתלטיקו מדריד - עם חמש הופעות בליגת האלופות ברצף, כולל הגעה עד חצי הגמר בעונת 2003/04[5].

בעונת 2005/06, זכתה ברצלונה בליגת האלופות וסביליה זכתה בגביע אופ"א, בכך לה ליגה הפכה לליגה הראשונה שרשמה דאבל אירופי מאז 1997. ב-25 באוגוסט 2015, לה ליגה הפכה לליגה הראשונה (והיחידה עד שהפרמייר ליג עשתה זאת גם בשנת 2017), ששלחה חמש נציגות לשלב הבתים של ליגת האלופות (ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד, סביליה וולנסיה)[6].

אלופות הליגה לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע המלך באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
עונה אלופה סגנית
1929 ברצלונה ריאל מדריד
1929/1930 אתלטיק בילבאו ברצלונה
1930/1931 אתלטיק בילבאו ראסינג סנטנדר
1931/1932 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו
1932/1933 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו
1933/1934 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד
1934/1935 ריאל בטיס ריאל מדריד
1935/1936 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד
1937 - 1939 אין1
1939/1940 אתלטיקו אביאסיון סביליה
1940/1941 אתלטיקו אביאסיון אתלטיק בילבאו
1941/1942 ולנסיה ריאל מדריד
1942/1943 אתלטיק בילבאו סביליה
1943/1944 ולנסיה אתלטיקו אביאסיון
1944/1945 ברצלונה ריאל מדריד
1945/1946 סביליה ברצלונה
1946/1947 ולנסיה אתלטיק בילבאו
1947/1948 ברצלונה ולנסיה
1948/1949 ברצלונה ולנסיה
1949/1950 אתלטיקו מדריד דפורטיבו לה קורוניה
1950/1951 אתלטיקו מדריד סביליה
1951/1952 ברצלונה אתלטיק בילבאו
1952/1953 ברצלונה ולנסיה
1953/1954 ריאל מדריד ברצלונה
1954/1955 ריאל מדריד ברצלונה
1955/1956 אתלטיק בילבאו ברצלונה
1956/1957 ריאל מדריד סביליה
1957/1958 ריאל מדריד אתלטיקו מדריד
1958/1959 ברצלונה ריאל מדריד
1959/1960 ברצלונה ריאל מדריד
1960/1961 ריאל מדריד אתלטיקו מדריד
עונה אלופה סגנית
1961/1962 ריאל מדריד ברצלונה
1962/1963 ריאל מדריד אתלטיקו מדריד
1963/1964 ריאל מדריד ברצלונה
1964/1965 ריאל מדריד אתלטיקו מדריד
1965/1966 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד
1966/1967 ריאל מדריד ברצלונה
1967/1968 ריאל מדריד ברצלונה
1968/1969 ריאל מדריד לאס פאלמאס
1969/1970 אתלטיקו מדריד אתלטיק בילבאו
1970/1971 ולנסיה ברצלונה
1971/1972 ריאל מדריד ולנסיה
1972/1973 אתלטיקו מדריד ברצלונה
1973/1974 ברצלונה אתלטיקו מדריד
1974/1975 ריאל מדריד ריאל סרגוסה
1975/1976 ריאל מדריד ברצלונה
1976/1977 אתלטיקו מדריד ברצלונה
1977/1978 ריאל מדריד ברצלונה
1978/1979 ריאל מדריד ספורטינג חיחון
1979/1980 ריאל מדריד ריאל סוסיאדד
1980/1981 ריאל סוסיאדד ריאל מדריד
1981/1982 ריאל סוסיאדד ברצלונה
1982/1983 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד
1983/1984 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד
1984/1985 ברצלונה אתלטיקו מדריד
1985/1986 ריאל מדריד ברצלונה
1986/1987 ריאל מדריד ברצלונה
1987/1988 ריאל מדריד ריאל סוסיאדד
1988/1989 ריאל מדריד ברצלונה
1989/1990 ריאל מדריד ולנסיה
1990/1991 ברצלונה אתלטיקו מדריד
1991/1992 ברצלונה ריאל מדריד
עונה אלופה סגנית
1992/1993 ברצלונה ריאל מדריד
1993/1994 ברצלונה דפורטיבו לה קורוניה
1994/1995 ריאל מדריד דפורטיבו לה קורוניה
1995/1996 אתלטיקו מדריד ולנסיה
1996/1997 ריאל מדריד ברצלונה
1997/1998 ברצלונה אתלטיק בילבאו
1998/1999 ברצלונה ריאל מדריד
1999/2000 דפורטיבו לה קורוניה ברצלונה
2000/2001 ריאל מדריד דפורטיבו לה קורוניה
2001/2002 ולנסיה דפורטיבו לה קורוניה
2002/2003 ריאל מדריד ריאל סוסיאדד
2003/2004 ולנסיה ברצלונה
2004/2005 ברצלונה ריאל מדריד
2005/2006 ברצלונה ריאל מדריד
2006/2007 ריאל מדריד ברצלונה
2007/2008 ריאל מדריד ויאריאל
2008/2009 ברצלונה ריאל מדריד
2009/2010 ברצלונה ריאל מדריד
2010/2011 ברצלונה ריאל מדריד
2011/2012 ריאל מדריד ברצלונה
2012/2013 ברצלונה ריאל מדריד
2013/2014 אתלטיקו מדריד ברצלונה
2014/2015 ברצלונה ריאל מדריד
2015/2016 ברצלונה ריאל מדריד
2016/2017 ריאל מדריד ברצלונה
2017/2018 ברצלונה אתלטיקו מדריד
2018/2019 ברצלונה אתלטיקו מדריד
2019/2020 ריאל מדריד ברצלונה
2020/2021 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד
2021/2022 ריאל מדריד ברצלונה
2022/2023 ברצלונה ריאל מדריד

דירוג אלופות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון זכיות סגנויות עונות זכייה
ריאל מדריד
35
24
1931/32, 1932/33, 1953/54, 1954/55, 1956/57, 1957/58, 1960/61, 1961/62, 1962/63, 1963/64, 1964/65, 1966/67, 1967/68, 1968/69, 1971/72, 1974/75, 1975/76, 1977/78, 1978/79, 1979/80, 1985/86, 1986/87, 1987/88, 1988/89, 1989/90, 1994/95, 1996/97, 2000/01, 2002/03, 2006/07, 2007/08, 2011/12, 2016/17, 2019/20, 2021/2022
ברצלונה
27
26
1929, 1944/45, 1947/48, 1948/49, 1951/52, 1952/53, 1958/59, 1959/60, 1973/74, 1984/85, 1990/91, 1991/92, 1992/93, 1993/94, 1997/98, 1998/99, 2004/05, 2005/06, 2008/09, 2009/10, 2010/11, 2012/13, 2014/15, 2015/16, 2017/2018, 2018/19, 2022/23
אתלטיקו מדריד (אביאסיון)
11
10
1939/40, 1940/41, 1949/50, 1950/51, 1965/66, 1969/70, 1972/73, 1976/77, 1995/96, 2013/14, 2020/21
אתלטיק בילבאו
8
7
1929/30, 1930/31, 1933/34, 1935/36, 1942/43, 1955/56, 1982/83, 1983/84
ולנסיה
6
6
1941/42, 1943/44, 1946/47, 1970/71, 2001/02, 2003/04
ריאל סוסיאדד
2
3
1980/81, 1981/82
דפורטיבו לה קורוניה
1
5
1999/2000
סביליה
1
4
1945/46
ריאל בטיס
1
0
1934/35

זכיות לפי ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר אליפויות מועדונים
מדריד
‏46
ריאל מדריד (35), אתלטיקו מדריד (11)
ברצלונה
27
ברצלונה (27)
בילבאו
8
אתלטיק בילבאו (8)
ולנסיה
6
ולנסיה (6)
סן סבסטיאן
2
ריאל סוסיאדד (2)
סביליה
2
ריאל בטיס (1), סביליה (1)
לה קורוניה
1
דפורטיבו לה קורוניה (1)

זכיות לפי קהילות אוטונומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה אוטונומית אליפויות מועדונים
מדריד
‏46
ריאל מדריד (35), אתלטיקו מדריד (11)
קטלוניה
27
ברצלונה (27)
חבל הבסקים
10
אתלטיק בילבאו (8), ריאל סוסיאדד (2)
ולנסיה
6
ולנסיה (6)
אנדלוסיה
2
ריאל בטיס (1), סביליה (1)
גליסיה
1
דפורטיבו לה קורוניה (1)

זוכי פרס כדור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של כדורגלנים אשר זכו בפרס כדור הזהב, על שני גלגוליו, בעודם משחקים בקבוצה מן הלה ליגה. בסך הכול זכו 12 שחקנים ב-23 שנים שונות ומשתי קבוצות בלבד.

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון "מארקה" מעניק את "פרס הפיצ'יצ'י" לשחקן שהבקיע את מירב השערים בעונה בלה ליגה. הפרס קרוי על שם כינויו של שחקנה של אתלטיק בילבאו בתחילת המאה ה-20, רפאל מורנו ארנסדי.

להלן רשימת הזוכים לפי עונה:

  • מסומן בכתב מודגש - שיאן השערים לעונה
עונה שחקן מועדון שערים
1929 ספרד 1785ספרד 1785 פרנסיסקו ביאנזובס ריאל סוסיאדד 17
1929/1930 ספרד 1785ספרד 1785 גיירמו גורוסטיסה אתלטיק בילבאו 20
1930/1931 ספרד 1785ספרד 1785 אגוסטין סאוטו ארנה אתלטיק בילבאו 27
1931/1932 ספרד (1931)ספרד (1931) גיירמו גורוסטיסה אתלטיק בילבאו 12
1932/1933 ספרד (1931)ספרד (1931) מנואל אוליברס ריאל מדריד 16
1933/1934 ספרד (1931)ספרד (1931) איסידרו לאנגרה ריאל אוביידו 27
1934/1935 ספרד (1931)ספרד (1931) איסידרו לאנגרה ריאל אוביידו 26
1935/1936 ספרד (1931)ספרד (1931) איסידרו לאנגרה ריאל אוביידו 27
1939/1940 ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) ויקטור אונמונו אתלטיק בילבאו 26
1940/1941 ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) פרודן אתלטיקו מדריד 33
1941/1942 ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) אדמונדו סוארס ולנסיה 27
1942/1943 ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) מריאנו מרטין ברצלונה 32
1943/1944 ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) אדמונדו סוארס ולנסיה 27
1944/1945 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) תלמו סארה אתלטיק בילבאו 19
1945/1946 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) תלמו סארה אתלטיק בילבאו 24
1946/1947 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) תלמו סארה אתלטיק בילבאו 34
1947/1948 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) פהיניו סלטה ויגו 23
1948/1949 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ססאר רודריגס אלברס ברצלונה 28
1949/1950 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) תלמו סארה אתלטיק בילבאו 25
1950/1951 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) תלמו סארה אתלטיק בילבאו 38
1951/1952 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) פהיניו ריאל מדריד 28
1952/1953 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) תלמו סארה אתלטיק בילבאו 24
1953/1954 ארגנטינהארגנטינה אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 27
1954/1955 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) חואן ארסה סביליה 28
1955/1956 ארגנטינהארגנטינה אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 24
1956/1957 ארגנטינהארגנטינה אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 31
1957/1958 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מנואל בדנס ריאל ואיאדוליד 19
ארגנטינהארגנטינה אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 19
ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ריקרדו אלוס ולנסיה 19
1958/1959 ארגנטינהארגנטינה אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד 23
1959/1960 הונגריההונגריהפרנץ פושקש ריאל מדריד 26
1960/1961 הונגריההונגריה פרנץ פושקש ריאל מדריד 27
1961/1962 פרופרו חואן סמינריו ריאל סרגוסה 25
1962/1963 הונגריההונגריה פרנץ פושקש ריאל מדריד 26
1963/1964 הונגריההונגריה פרנץ פושקש ריאל מדריד 20
1964/1965 פרגוואי (1954-1988)פרגוואי (1954-1988) קאייטנו רה ברצלונה 25
1965/1966 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ואוה II אלצ'ה 19
1966/1967 ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) ולדו מצ'דו ולנסיה 24
1967/1968 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) פידל אוריארטה אתלטיק בילבאו 22
1968/1969 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) אמנסיו אמארו ריאל מדריד 14
ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) חוסה אאולוחיו גארטה אתלטיקו מדריד 14
1969/1970 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) אמנסיו אמארו ריאל מדריד 16
ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) לואיס אראגונס אתלטיקו מדריד 16
ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) חוסה אאולוחיו גארטה אתלטיקו מדריד 16
1970/1971 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) חוסה אאולוחיו גארטה אתלטיקו מדריד 17
ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) קרלס רשאק ברצלונה 17
1971/1972 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) אנריקה פורטה גרנדה 20
1972/1973 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מריאנין ריאל אוביידו 19
1973/1974 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) קיני ספורטינג חיחון 20
עונה שחקן מועדון שערים
1974/1975 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) קרלוס רואיס הררו אתלטיק בילבאו 19
1975/1976 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) קיני ספורטינג חיחון 18
1976/1977 ארגנטינהארגנטינה מריו קמפס ולנסיה 24
1977/1978 ארגנטינהארגנטינה מריו קמפס ולנסיה 28
1978/1979 אוסטריהאוסטריה הנס קרנקל ברצלונה 29
1979/1980 ספרד (1977)ספרד (1977) קיני ספורטינג חיחון 24
1980/1981 ספרד (1977)ספרד (1977) קיני ברצלונה 20
1981/1982 ספרדספרד קיני ברצלונה 26
1982/1983 ספרדספרד פולי רינקון ריאל בטיס 20
1983/1984 אורוגוואיאורוגוואי חורחה דה סילבה ריאל ואיאדוליד 17
ספרדספרד חואניטו ריאל מדריד 17
1984/1985 מקסיקומקסיקו הוגו סאנצ'ס אתלטיקו מדריד 19
1985/1986 מקסיקומקסיקו הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 22
1986/1987 מקסיקומקסיקו הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 34
1987/1988 מקסיקומקסיקו הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 29
1988/1989 ברזיל (1968–1992)ברזיל (1968–1992) בלטזר אתלטיקו מדריד 35
1989/1990 מקסיקומקסיקו הוגו סאנצ'ס ריאל מדריד 38
1990/1991 ספרדספרד אמיליו בוטרגניו ריאל מדריד 19
1991/1992 ספרדספרד מנולו אתלטיקו מדריד 27
1992/1993 ברזילברזיל בבטו דפורטיבו לה קורוניה 29
1993/1994 ברזילברזיל רומאריו ברצלונה 30
1994/1995 צ'ילהצ'ילה איבן סמוראנו ריאל מדריד 28
1995/1996 ספרדספרד חואן אנטוניו פיצי טנריפה 31
1996/1997 ברזילברזיל רונאלדו ברצלונה 34
1997/1998 איטליהאיטליה כריסטיאן ויירי אתלטיקו מדריד 24
1998/1999 ספרדספרד ראול ריאל מדריד 25
1999/2000 ספרדספרד סלבה בייסטה ראסינג סנטנדר 27
2000/2001 ספרדספרד ראול ריאל מדריד 24
2001/2002 ספרדספרד דייגו טריסטן דפורטיבו לה קורוניה 21
2002/2003 הולנדהולנד רוי מקאיי דפורטיבו לה קורוניה 29
2003/2004 ברזילברזיל רונאלדו ריאל מדריד 24
2004/2005 אורוגוואיאורוגוואי דייגו פורלאן ויאריאל 25
2005/2006 קמרוןקמרון סמואל אטו ברצלונה 26
2006/2007 הולנדהולנד רוד ואן ניסטלרוי ריאל מדריד 25
2007/2008 ספרדספרד דניאל גוויסה מיורקה 27
2008/2009 אורוגוואיאורוגוואי דייגו פורלאן אתלטיקו מדריד 32
2009/2010 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 34
2010/2011 פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 40
2011/2012 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 50
2012/2013 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 46
2013/2014 פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 31
2014/2015 פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 48
2015/2016 אורוגוואיאורוגוואי לואיס אלברטו סוארס ברצלונה 40
2016/2017 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 37
2017/2018 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 34
2018/2019 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 36
2019/2020 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 25
2020/2021 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 30
2021/2022 צרפתצרפת כרים בנזמה ריאל מדריד 27

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי השערים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-23 בספטמבר 2021

דירוג מדינה שם מועדונים שנים שערים הופעות ממוצע שערים למשחק
1 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 2004–2021 474 520 0.91
2 פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 2009–2018 311 292 1.1
3 ספרדספרד תלמו סארה אתלטיק בילבאו 1940–1955 251 278 0.9
4 מקסיקומקסיקו הוגו סאנצ'ס אתלטיקו מדריד, ריאל מדריד וראיו ואיקאנו 1981–1994 234 347 0.7
5 ספרדספרד ראול גונזלס ריאל מדריד 1994–2010 228 550 0.4
5 צרפתצרפת כרים בנזמה ריאל מדריד –2009 228 329 0.7
6 ארגנטינה,

קולומביה, ספרד,

אלפרדו די סטפנו ריאל מדריד, אספניול 1966-1953 227 431 0.5
7 ספרדספרד ססאר רודריגס אלברס גרנדה, ברצלונה, קולטורל לאונסה ואלצ'ה 1939–1955 223 353 0.6
8 ספרדספרד קיני ספורטינג חיחון וברצלונה 1970–1987 219 448 0.5
9 ספרדספרד פהיניו סלטה ויגו, ריאל מדריד ודפורטיבו לה קורוניה 1943–1956 210 278 0.8

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-22 במאי 2021

דירוג מדינה שם מועדונים שנים הופעות שערים
1 ספרדספרד אנדוני זוביזרטה אתלטיק בילבאו, ברצלונה וולנסיה 1981–1998 622 0
2 ספרדספרד חואקין סאנצ'ס ריאל בטיס, ולנסיה ומאלגה 2001–2013
2015–2023
622 76
3 ספרדספרד ראול גונזלס ריאל מדריד 1994–2010 550 228
4 ספרדספרד אוסביו סקריסטן ריאל ואיאדוליד, אתלטיקו מדריד, ברצלונה וסלטה ויגו 1983–2002 543 36
5 ספרדספרד פרנסיסקו בויו סביליה וריאל מדריד 1980–1997 542 0
6 ספרדספרד מנולו סאנצ'יס ריאל מדריד 1983–2001 523 32
7 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 2004–2021 520 474
8 ספרדספרד ראול גרסיה אוססונה, אתלטיקו מדריד, אתלטיק בילבאו 2004– 514 102
9 ספרדספרד איקר קסיאס ריאל מדריד 1999–2015 510 0
10 ספרדספרד סרחיו ראמוס סביליה, ריאל מדריד 2003–2021 508 74

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לה ליגה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דירוג אופ"א
  2. ^ "Europe's top leagues warned over dominance". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-08-23.
  3. ^ La FEF no reconocerá al Barça la Liga del año 37, באתר אס ‏ 3 באפריל 2009
  4. ^ דירוג הליגות באתר אופ"א Country coefficients, באתר UEFA
  5. ^ UEFA club עמוד competitions press kit (23), באתר אופ"א ‏ 25 באוגוסט 2006
  6. ^ Spain become first country to have five teams in Champions League group stage, באתר דיילי מייל ‏ 26 באוגוסט 2015