ליגת העל הספרדית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לה ליגה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לה ליגה
Soccerball current event.svg עונת 2017/2018 בלה ליגה
LaLiga Santander.svg
שם מלא Liga de Fútbol Profesional
Primera División
כינוי לה ליגה
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הספרדית
מנהלת הליגות
מדינות ספרדספרד  ספרד
קבוצות 20
שנת הקמה 1929
אלופה נוכחית ריאל מדריד
מירב הזכיות ריאל מדריד (33)
מפעל מקביל גביע המלך הספרדי
מפעל נמוך סגונדה דיוויסן
האתר הרשמי
ברצלונה נגד שאלקה 04 בליגת האלופות בשנת 2008

ליגת העל הספרדית או לה ליגהספרדית: Primera División, החטיבה הראשונה, או La Liga) היא ליגת הכדורגל הבכירה בספרד, הנחשבת לאחת הליגות הטובות בעולם. נכון ל-2017 (הדירוג של שנת 2017), הליגה מדורגת במקום הראשון בדירוג אופ"א[1]. מטעמי חסות, שמה הרשמי הוא La Liga Santander.

לה ליגה מדורגת במקום הראשון בדירוג אופ"א בחמש השנים האחרונות (נכון ל-2016). בסך הכל לה ליגה הייתה במקום הראשון 18 פעמים, יותר מכל ליגה אחרת. מועדוני הלה ליגה זכו ברוב הזכיות של ליגת האלופות (16) ושל הליגה האירופית (10), והשחקנים שלה זכו במספר הגבוה ביותר של פרס כדור הזהב (19).[דרוש מקור]

הלה ליגה היא אחת מליגות הספורט המקצועיות הפופולריות ביותר בעולם, עם נוכחות ממוצעת של 26,741 צופים במשחקי ליגה בעונת 2014/15. זהו הנתון השישי בגודלו מבין כל ליגות הספורט המקומיות והמקצועיות בעולם, וזהו הנתון הרביעי בגודלו מבין כל ליגות הכדורגל בעולם, אחרי ליגת העל ההודית, הפרמייר ליג והבונדסליגה[2].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה משתתפות 20 קבוצות המקיימות ביניהן שני מפגשים, אחד בכל סיבוב, האחד בבית והשני בחוץ, ובסך הכל משחקות 38 משחקים בעונה סדירה. בסוף העונה שלוש הקבוצות שסיימו במקומות האחרונים (18-20) יורדות לליגת המשנה. שתי הקבוצות שסיימו ראשונות בליגת המשנה מעפילות ללה ליגה, הליגה הראשונה, יחד עם מנצחת הפלייאוף המפגיש בין הקבוצות במקומות 3-6 בליגת המשנה.

ארבע הקבוצות המאיישות את המקומות הראשונים בסוף העונה משתתפות בליגת האלופות; שלוש הראשונות מעפילות אוטומטית לשלב הבתים בליגת האלופות, והרביעית מעפילה לסיבוב המוקדמות הרביעי (פלייאוף) - בה היא יכולה לשחק רק מול קבוצה שאיננה אלופה. הקבוצה שסיימה במקום החמישי וכן זוכת גביע המלך הספרדי משתתפות בליגה האירופית החל מסיבוב המוקדמות הרביעי (פלייאוף), ואילו הקבוצה שסיימה במקום השישי משתתפת בליגה האירופית כבר מסיבוב המוקדמות השלישי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1927 הציע ז'וזה מריה אחא, אחד מהבעלים של מועדון הכדורגל "אראנס קלוב דה חטקסו", את הרעיון להקים ליגה לאומית בכדורגל. לאחר דיונים רבים על גודל הליגה ומי יקח בה חלק, התאחדות הכדורגל הספרדית הסכימה בסופו של דבר על עשר קבוצות שישתתפו בליגה הראשונה בשנת 1929. ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיק בילבאו, ריאל סוסיאדד, ארנאס קלוב דה חטקסו וריאל אוניון נבחרו כולם כזוכים קודמים של גביע המלך. אתלטיקו מדריד, אספניול ואירופה השתתפו כסגניות בגביע המלך, וראסינג סנטנדר העפילה דרך תחרות נוקאאוט. רק שלושה מהמועדונים המייסדים, ריאל מדריד, ברצלונה ואתלטיק בילבאו, מעולם לא ירדו מהליגה הראשונה.

שנות השלושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שברצלונה זכתה בליגה הראשונה ב-1929 וריאל מדריד זכתה באליפויות הראשונות שלה ב-1932 וב-1933, הייתה זאת אתלטיק בילבאו שהייתה הקבוצה הדומיננטית בליגה, והיא זכתה באליפות בשנים 1930, 1931, 1934 ו-1936. בילבאו גם הייתה סגנית ב-1932 ו-1933. בשנת 1935, ריאל בטיס, שהייתה ידועה אז בשם "בטיס בלומפיה", זכתה היחידה שלה עד היום. הלה ליגה לא פעלה במהלך מלחמת האזרחים בספרד.

בשנת 1937, בזמן מלחמת האזרחים, קבוצות מהאזור הרפובליקני של ספרד, מלבד ריאל ואתלטיקו, למרות שמדריד הייתה באזור הרפובליקני, התחרו בליגה שנקראה "ליגה מדיטרנאה", וברצלונה זכתה בה. שבעים שנה מאוחר יותר, ב-28 בספטמבר 2007, ברצלונה ביקשה מההתאחדות הספרדית להכיר בזכייה ב"ליגה מדיטרנאה" כאליפות לאומית. בקשה זו באה בעקבות דרישה מההתאחדות להכיר בזכייתה של לבאנטה ב"קופה דה לה אספניה ליברה" (גביע ספרד החופשית), טורניר גביע שהתקיים בשנת 1937 באזור הרפובליקני בזמן מלחמת האזרחים, כזכייה בגביע המלך. עם זאת, ההתאחדות עדיין לא קיבלה החלטה בעניין[3].

שנות הארבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהלה ליגה חזרה לפעילות לאחר מלחמת האזרחים בספרד, היו אלה אתלטיקו אוויאסיון (כיום אתלטיקו מדריד), ולנסיה וסביליה שהיו בתחילה המועדונים החזקים ביותר. אתלטיקו השתתפה בליגה הראשונה בעונת 1939/40 כתחליף לריאל אוביידו, שהאצטדיון שלה ניזוק בזמן המלחמה. אתלטיקו זכתה באליפות הראשונה שלה באותה עונה, וגם שמרה על התואר בשנת 1941. בעוד מועדונים אחרים איבדו שחקנים עקב פציעות מהמלחמה, אתלטיקו התחזקה על ידי מיזוג עם המועדון "אוויאסיון נסיונל". הסגל הצעיר שהיה לולנסיה לפני המלחמה, נותר שלם, ובשנים שלאחר המלחמה הוביל את ולנסיה לשלוש אליפויות בשנים 1942, 1944 ו-1947. ולנסיה הייתה גם סגנית בשנים 1948 ו-1949. סביליה גם נהנתה מתור זהב קצר, וסיימה כסגנית ב-1940 וב-1942, לפני שזכתה באליפות היחידה שלה עד היום ב-1946. בחלקו השני של העשור, החלה ברצלונה להיות הכוח השולט כאשר זכתה באליפות בשנים 1945, 1948 ו-1949.

אלפרדו די סטפנו, פושקש, קובאלה וסוארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגנטינאי אלפרדו די סטפנו היה חלק מהדומיננטויות של ריאל מדריד בשנות החמישים

אף על פי שאתלטיקו מדריד, שנודעה בעבר בשם "אתלטיקו אוויאסיון", הייתה אלופה בשנים 1950 וב-1951, תחת שיטת הקטנאצ'ו של המאמן הלניו הררה, שנות החמישים הראו את תחילת הדומיננטיות של ברצלונה וריאל מדריד. בשנות השלושים, הארבעים והחמישים היו מגבלות קפדניות על שחקנים זרים, ברוב המקרים, יכלו להיות רק שלושה שחקנים זרים בסגל, כלומר לפחות שמונה שחקנים מקומיים היו חייבים לשחק בכל משחק. במהלך שנות החמישים, כללים אלה נעקפו על ידי ריאל מדריד וברצלונה, על ידי התאזרחותם של אלפרדו די סטפנו, פרנץ פושקש, ולאסלו קובאלה. בארסה, בהובלת קובאלה, זכתה באליפות ב-1952 וב-1953. די סטפנו, פושקש ופרנסיסקו חנטו היו הגרעין של ריאל מדריד ששלטה במחצית השנייה של שנות החמישים. מדריד זכתה באליפות בפעם הראשונה כ"ריאל מדריד" בשנת 1954 ושמרה על התואר שלה בשנת 1955. ריאל זכתה שוב בשנים 1957 ו-1958, כשרק אתלטיק בילבאו הפריע לרצף שלה ב-1956. במהלך תקופה זו, ריאל מדריד זכתה גם ברצף מדהים של חמישה גביעי אירופה רצופים. ברצלונה, עם המאמן הלניו הררה והשחקן לואיס סוארס מירמונטס, זכתה באליפות ב-1959 וב-1960.

שנות הדומיננטיות של ריאל מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1961 ל-1980, ריאל מדריד שלטה בליגה המקומית, וזכתה באליפות 14 פעמים, למרות זאת, ריאל מדריד זכתה רק פעם אחת בכל התקופה הזאת בגביע אירופה לאלופות ב-1966, בניגוד גמור לזכייתה חמש פעמים רצופות בגביע אירופה החל מהגמר הראשון ב-1956.

14 האליפיות בתקופה זו כללו רצף של חמש אליפויות בין 1961 ל-1965 ושני רצפים של שלוש אליפויות רצופות (1967-1969 ו-1978-1980). במהלך תקופה זו, רק אתלטיקו מדריד היוותה קצת אתגר לריאל מדריד, והיא זכתה בארבע אליפויות בשנים 1966, 1970, 1973, ו-1977. מהמועדונים האחרים, רק ולנסיה בשנת 1971, וברצלונה בהובלת יוהאן קרויף בשנת 1974 הצליחו להתגבר על הדומיננטיות של ריאל מדריד.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצף של ריאל מדריד הסתיים בצורה משמעותית יותר בשנת 1981 כאשר ריאל סוסיאדד זכתה באליפות הראשונה שלה אי פעם. והיא שמרה על התואר גם בשנה לאחר מכן בשנת 1982, ואחרי שתי האליפיות הרצופות שלה היו עוד שתי אליפויות רצופות של אתלטיק בילבאו, שזכתה באליפות שנתיים רצופות בשנים 1983 ו-1984. המאמן טרי ונבלס הוביל את ברצלונה לאליפות אחת בשנת 1985, לפני שריאל מדריד זכתה שוב עוד חמש פעמים רצופות (1986-1990) עם קבוצה בהדרכת לאו בינהאקר שכללה את הוגו סאנצ'ס ואת חמישיית העיט האגדית - אמיליו בוטרגניו, מנולו סאנצ'יס, רפאל מרטין ואסקס, מיצ'ל ומיגל פרדסה.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן קרויף חזר לברצלונה כמאמן בשנת 1988, והרכיב את ה"דרים טים" האגדית. קרויף הציג שחקנים כמו פפ גווארדיולה, חוסה מריה באקרו, צ'יקי בגיריסטיין, יון אנדוני גויקוצ'אה, רונאלד קומאן, מיכאל לאודרופ, רומאריו וחריסטו סטויצ'קוב. קבוצה זו זכתה באליפות ארבע פעמים בין 1991 ל-1994 וזכתה גם בגביע אירופה ב-1992. לאודרופ עבר ליריבה ריאל מדריד, ועזר לה לסיים את הרצף של ברצלונה ולזכות באליפות ב-1995. אתלטיקו מדריד זכתה באליפות התשיעית שלה ב-1996, לפני שריאל מדריד זכתה בעוד אליפות בשנת 1997. לאחר ההצלחה של קרויף, הולנדי אחר - מאמן אייאקס לואי ואן חאל - הגיע לקאמפ נואו, ועם הכשרונות לואיס פיגו, לואיס אנריקה וריבאלדו, ברצלונה זכתה שוב באליפות בשנים 1998 ו-1999.

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהלה ליגה נכנסה למאה החדשה, ריאל מדריד וברצלונה מצאו את עצמן מתמודדות מול אתגרים חדשים. בין השנים 1993 ו-2004 סיימה דפורטיבו לה קורוניה בשלושת המקומות הראשונים תשע פעמים, נתון טוב יותר מאשר ריאל מדריד או ברצלונה, ובשנת 2000, תחת אימונו של חבייר אירורה, היא הפכה לקבוצה התשיעית שזוכה באליפות ספרד. ריאל מדריד זכתה בשתי אליפויות נוספות ב-2001 וב-2003 וגם זכתה בליגת האלופות בשנת 2000 ו-2002, את האליפות ה-30 שלה, זכתה ב-2007 אחרי שלוש שנות בצורת. תחת אימונו של הקטור קופר, ולנסיה סיימה פעמיים רצופות כסגנית בליגת האלופות בשנים 2000 ו-2001. יורשו, רפא בניטז, בנוי על זה והוביל את המועדון לזכייה באליפות בשנת 2002 וזכייה בדאבל, אליפות וגביע אופ"א בשנת 2004. בעונת 2004/05 ברצלונה המתחדשת, בהובלת רונאלדיניו, זכתה בתואר הראשון שלה במאה החדשה, ובנוסף דאבל של ליגה וליגת האלופות בעונת 2005/06. עם שחקנים ברמה עולמית כמו ראול גונזלס, רוד ואן ניסטלרוי וגונסאלו היגוואין, ריאל מדריד זכתה באליפות פעמיים רצופות בעונות 2006/07 ו-2007/08. תחת פפ גווארדיולה "דרים טים", בהובלת כישרונות "לה מאסיה" כמו ליונל מסי, צ'אבי ואנדרס אינייסטה, זכתה ברצלונה בשלוש אליפויות רצופות (2008/09, 2009/10 ו-2010/11).

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2011/12, ריאל מדריד זכתה באליפות בפעם ה-32 תחת אימונו של ז'וזה מוריניו ושברה שיאים של כמות הנקודות בעונה, עם 100 נקודות, הכי הרבה שערים בעונה עם 121 שערים שהקבוצה כבשה, הכי הרבה ניצחונות בעונה (32) והכי הרבה ניצחונות חוץ בעונה (16) בהיסטוריה של הלה ליגה. מאמן ברצלונה טיטו וילאנובה השווה את שיא 100 הנקודות שנה לאחר מכן בעונת 2012/13 תוך כדי שהוא נלחם בסרטן סופני. אתלטיקו מדריד זכתה באליפות בעונת 2013/14, שהייתה הראשונה שלהם אחרי 18 שנים, והפעם הראשונה לאחר עשר שנים שריאל מדריד או ברצלונה לא זכו באליפות. ברצלונה זכתה בעונת 2014/15 כמו גם בעונת 2015/16, וכתוצאה מכך ברצלונה זכתה ב-6 אליפויות ב-8 שנים. בעונת 2016/17 ריאל מדריד זכתה באליפות לאחר 5 שנים, תחת אימונו של זינדין זידאן.

עונת 2017/2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2017/18 משתתפות בליגה הקבוצות:

מועדון עיר חבל אצטדיון מושבים עונה ראשונה
בליגה הבכירה
ראשית התקופה הנוכחית
בליגה הבכירה
אייבר אייבר חבל הבסקיםחבל הבסקים חבל הבסקים איפורואה 7,083 2014/2015 2014/2015
אספניול ברצלונה קטלוניהקטלוניה קטלוניה קורנליה-לה פראט 40,500 1929 1994/1995
אתלטיק בילבאו בילבאו חבל הבסקיםחבל הבסקים חבל הבסקים סן ממס 53,289 1929 1929
אתלטיקו מדריד מדריד קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד וונדה מטרופוליטנו 67,703 1929 2002/2003
ברצלונה ברצלונה קטלוניהקטלוניה קטלוניה קאמפ נואו 99,354 1929 1929
דפורטיבו אלאבס ויטוריה חבל הבסקיםחבל הבסקים חבל הבסקים מנדיסורוטסה 19,840 1930/1931 2016/2017
דפורטיבו לה קורוניה לה קורוניה גליסיהגליסיה גליסיה ריאסור 32,912 1941/1942 2014/2015
ויאריאל ויאריאל קהילת ולנסיהקהילת ולנסיה ולנסיה לה קרמיקה 24,890 1998/1999 2013/2014
ולנסיה ולנסיה קהילת ולנסיהקהילת ולנסיה ולנסיה מסטאייה 49,500 1931/1932 1987/1988
ז'ירונה ז'ירונה קטלוניהקטלוניה קטלוניה מונטיליווי 13,500 2017/2018 2017/2018
חטאפה חטאפה קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד קולוסיאום אלפונסו פרס 17,393 2004/2005 2017/2018
לאס פאלמס לאס פאלמס האיים הקנרייםהאיים הקנריים האיים הקנריים גראן קנריה 33,111 1951/1952 2015/2016
לבאנטה ולנסיה קהילת ולנסיהקהילת ולנסיה ולנסיה סיאוטט דה ולנסיה 26,354 1963/1964 2017/2018
לגאנס לגאנס קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד בוטארקה 10,954 2016/2017 2016/2017
מלאגה מלאגה אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה לה רוסלדה 30,044 1949/1950 2008/2009
סביליה סביליה אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה רמון סאנצ'ס פיחואן 42,714 1934/1935 2001/2002
סלטה ויגו ויגו גליסיהגליסיה גליסיה באלאידוס 29,000 1939/1940 2012/2013
ריאל בטיס סביליה אנדלוסיהאנדלוסיה אנדלוסיה בניטו ויימרין 60,720 1932/1933 2015/2016
ריאל מדריד מדריד קהילת מדרידקהילת מדריד מדריד סנטיאגו ברנבאו 81,044 1929 1929
ריאל סוסיאדד סן סבסטיאן חבל הבסקיםחבל הבסקים חבל הבסקים אנואטה 32,000 1929 2010/2011

* אתלטיק בילבאו, ברצלונה וריאל מדריד שיחקו בליגה הראשונה מאז הקמתה ב-1929 ולא ירדו מעולם לליגה השנייה.
** העונה הראשונה שוחקה בשנת 1929 בלבד, החל מה-10 בפברואר ועד ל-23 ביוני.

מועדונים מהלה ליגה באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל מדריד נגד בורוסיה דורטמונד בליגת האלופות בשנת 2013

לה ליגה מדורגת כיום (2017) במקום הראשון בדירוג אופ"א של הליגות אירופיות. הדירוג מבוסס על הופעתן של קבוצות מאותה ליגה בתחרויות באירופה על פני תקופה של חמש שנים, מעל הבונדסליגה הגרמנית שבמקום השני והפרמייר ליג שבמקום השלישי[1].

ריאל מדריד, ברצלונה וולנסיה נמצאות בעשירייה של קבוצות הכדורגל המצליחות ביותר בכדורגל האירופאי מבחינת גביעים אירופיים. שלוש הקבוצות הללו, יחד עם סביליה ואתלטיקו מדריד, הן חמש קבוצות מהמצליחות ביותר בתולדות התחרויות האירופאיות; חמש הקבוצות הללו הן הקבוצות הספרדיות היחידות שזכו בחמישה או יותר גביעים בינלאומיים. דפורטיבו לה קורוניה היא הקבוצה הספרדית החמישית עם הכי הרבה הופעות בליגת האלופות - אחרי ריאל מדריד, ברצלונה, ולנסיה ואתלטיקו מדריד - עם חמש הופעות בליגת האלופות ברצף, כולל הגעה עד חצי הגמר בעונת 2003/04[4].

בעונת 2005/06, ברצלונה זכתה בליגת האלופות וסביליה זכתה בגביע אופ"א, בכך לה ליגה הפכה לליגה הראשונה שעשתה דאבל אירופי מאז 1997. ב-25 באוגוסט 2015, לה ליגה הפכה לליגה בראשונה והיחידה עד כה, ששלחה חמש נציגות לשלב הבתים של ליגת האלופות (ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד, סביליה וולנסיה)[5].

אלופות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה
1929 ברצלונה
1929/1930 אתלטיק בילבאו
1930/1931 אתלטיק בילבאו
1931/1932 ריאל מדריד
1932/1933 ריאל מדריד
1933/1934 אתלטיק בילבאו
1934/1935 ריאל בטיס
1935/1936 אתלטיק בילבאו
1937 - 1939 אין1
1939/1940 אתלטיקו מדריד
1940/1941 אתלטיקו מדריד
1941/1942 ולנסיה
1942/1943 אתלטיק בילבאו
1943/1944 ולנסיה
1944/1945 ברצלונה
1945/1946 סביליה
1946/1947 ולנסיה
1947/1948 ברצלונה
1948/1949 ברצלונה
1949/1950 אתלטיקו מדריד
1950/1951 אתלטיקו מדריד
1951/1952 ברצלונה
1952/1953 ברצלונה
1953/1954 ריאל מדריד
1954/1955 ריאל מדריד
1955/1956 אתלטיק בילבאו
1956/1957 ריאל מדריד
1957/1958 ריאל מדריד
1958/1959 ברצלונה
1959/1960 ברצלונה
1960/1961 ריאל מדריד
1961/1962 ריאל מדריד
1962/1963 ריאל מדריד
1963/1964 ריאל מדריד
1964/1965 ריאל מדריד
1965/1966 אתלטיקו מדריד
 
עונה אלופה
1966/1967 ריאל מדריד
1967/1968 ריאל מדריד
1968/1969 ריאל מדריד
1969/1970 אתלטיקו מדריד
1970/1971 ולנסיה
1971/1972 ריאל מדריד
1972/1973 אתלטיקו מדריד
1973/1974 ברצלונה
1974/1975 ריאל מדריד
1975/1976 ריאל מדריד
1976/1977 אתלטיקו מדריד
1977/1978 ריאל מדריד
1978/1979 ריאל מדריד
1979/1980 ריאל מדריד
1980/1981 ריאל סוסיאדד
1981/1982 ריאל סוסיאדד
1982/1983 אתלטיק בילבאו
1983/1984 אתלטיק בילבאו
1984/1985 ברצלונה
1985/1986 ריאל מדריד
1986/1987 ריאל מדריד
1987/1988 ריאל מדריד
1988/1989 ריאל מדריד
1989/1990 ריאל מדריד
1990/1991 ברצלונה
1991/1992 ברצלונה
1992/1993 ברצלונה
1993/1994 ברצלונה
1994/1995 ריאל מדריד
1995/1996 אתלטיקו מדריד
1996/1997 ריאל מדריד
1997/1998 ברצלונה
1998/1999 ברצלונה
1999/2000 דפורטיבו לה קורוניה
2000/2001 ריאל מדריד
2001/2002 ולנסיה
 
עונה אלופה
2002/2003 ריאל מדריד
2003/2004 ולנסיה
2004/2005 ברצלונה
2005/2006 ברצלונה
2006/2007 ריאל מדריד
2007/2008 ריאל מדריד
2008/2009 ברצלונה
2009/2010 ברצלונה
2010/2011 ברצלונה
2011/2012 ריאל מדריד
2012/2013 ברצלונה
2013/2014 אתלטיקו מדריד
2014/2015 ברצלונה
2015/2016 ברצלונה
2016/2017 ריאל מדריד

דירוג אלופות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון זכיות סגנויות עונות זכייה
ריאל מדריד
33
23
1931/32, 1932/33, 1953/54, 1954/55, 1956/57, 1957/58, 1960/61, 1961/62, 1962/63, 1963/64, 1964/65, 1966/67, 1967/68, 1968/69, 1971/72, 1974/75, 1975/76, 1977/78, 1978/79, 1979/80, 1985/86, 1986/87, 1987/88, 1988/89, 1989/90, 1994/95, 1996/97, 2000/01, 2002/03, 2006/07, 2007/08, 2011/12, 2016/17
ברצלונה
24
25
1929, 1944/45, 1947/48, 1948/49, 1951/52, 1952/53, 1958/59, 1959/60, 1973/74, 1984/85, 1990/91, 1991/92, 1992/93, 1993/94, 1997/98, 1998/99, 2004/05, 2005/06, 2008/09, 2009/10, 2010/11, 2012/13, 2014/15, 2015/16
אתלטיקו מדריד
10
8
1939/40, 1940/41, 1949/50, 1950/51, 1965/66, 1969/70, 1972/73, 1976/77, 1995/96, 2013/14
אתלטיק בילבאו
8
7
1929/30, 1930/31, 1933/34, 1935/36, 1942/43, 1955/56, 1982/83, 1983/84
ולנסיה
6
6
1941/42, 1943/44, 1946/47, 1970/71, 2001/02, 2003/04
ריאל סוסיאדד
2
3
1980/81, 1981/82
דפורטיבו לה קורוניה
1
5
1999/2000
סביליה
1
4
1945/46
ריאל בטיס
1
0
1934/35

זכיות לפי ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר אליפויות מועדונים
מדריד
43
ריאל מדריד (33), אתלטיקו מדריד (10),
ברצלונה
24
ברצלונה (24)
בילבאו
8
אתלטיק בילבאו (8)
ולנסיה
6
ולנסיה (6)
סן סבסטיאן
2
ריאל סוסיאדד (2)
סביליה
2
ריאל בטיס (1), סביליה (1)
לה קורוניה
1
דפורטיבו לה קורוניה (1)

זכיות לפי קהילות אוטונומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה אוטונומית אליפויות מועדונים
מדריד
43
ריאל מדריד (33), אתלטיקו מדריד (10)
קטאלוניה
24
ברצלונה (24)
חבל הבאסקים
10
אתלטיק בילבאו (8), ריאל סוסיאדד (2)
ולנסיה
6
ולנסיה (6)
אנדלוסיה
2
ריאל בטיס (1), סביליה (1)
גליסיה
1
דפורטיבו לה קורוניה (1)

זוכי פרס כדור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של כדורגלנים אשר זכו בפרס כדור הזהב, על שני גלגוליו, בעודם משחקים בקבוצה מן ליגת העל הספרדית. בסך הכול זכו 12 שחקנים ב-18 שנים שונות ומשתי קבוצות בלבד.

   

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת העל הספרדית בכדורגל מעניק עיתון "מארקה" את "גביע הפיצ'יצ'י" לשחקן שהבקיע את מירב השערים בעונה בליגה. הפרס קרוי על שם שחקנה של אתלטיק בילבאו בתחילת המאה ה-20, רפאל מורנו ארנסדי.

להלן רשימת הזוכים לפי עונה:

עונה שחקן לאום מועדון שערים
1929 פקו ביינזובס ספרד 1785ספרד 1785 ספרד ריאל סוסיאדד 14
1929/1930 גיירמו גורוסטיסה ספרד 1785ספרד 1785 ספרד אתלטיק בילבאו 19
1930/1931 אגוסטין סאוטו ארנה ספרד (1931)ספרד (1931) ספרד אתלטיק בילבאו 27
1931/1932 גיירמו גורוסטיסה ספרד (1931)ספרד (1931) ספרד אתלטיק בילבאו 12
1932/1933 מנואל אוליברס ספרד (1931)ספרד (1931) ספרד ריאל מדריד 16
1933/1934 איסידורו לנגרה ספרד (1931)ספרד (1931) ספרד ריאל אוביידו 27
1934/1935 איסידורו לנגרה ספרד (1931)ספרד (1931) ספרד ריאל אוביידו 26
1935/1936 איסידורו לנגרה ספרד (1931)ספרד (1931) ספרד ריאל אוביידו 27
1939/1940 ויקטור אונמונו ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) ספרד אתלטיק בילבאו 26
1940/1941 פרודן ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) ספרד אתלטיקו מדריד 30
1941/1942 אדמונו סוארס ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) ספרד ולנסיה 27
1942/1943 מריאנו מרטין ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) ספרד ברצלונה 32
1943/1944 אדמונו סוארס ספרד (1938-1945)ספרד (1938-1945) ספרד ולנסיה 27
1944/1945 תלמו סארה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 19
1945/1946 תלמו סארה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 24
1946/1947 תלמו סארה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 34
1947/1948 פהיניו ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד סלטה ויגו 23
1948/1949 ססאר רודריגס אלברס ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ברצלונה 28
1949/1950 תלמו סארה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 25
1950/1951 תלמו סארה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 38
1951/1952 פהיניו ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ריאל מדריד 28
1952/1953 תלמו סארה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 24
1953/1954 אלפרדו די סטפנו ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ריאל מדריד 27
1954/1955 חואן ארסה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד סביליה 28
1955/1956 אלפרדו די סטפנו ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ריאל מדריד 24
1956/1957 אלפרדו די סטפנו ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ריאל מדריד 31
1957/1958 מנואל בדנס ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ריאל ויאדוליד 19
אלפרדו די סטפנו ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ריאל מדריד 19
ריקרדו דה לה וירחן ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ולנסיה 19
1958/1959 אלפרדו די סטפנו ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ריאל מדריד 23
1959/1960 פרנץ פושקש הונגריההונגריה הונגריה ריאל מדריד 26
1960/1961 פרנץ פושקש הונגריההונגריה הונגריה ריאל מדריד 27
1961/1962 חואן סמינריו פרופרו פרו ריאל סרגוסה 25
1962/1963 פרנץ פושקש הונגריההונגריה הונגריה ריאל מדריד 26
1963/1964 פרנץ פושקש הונגריההונגריה הונגריה ריאל מדריד 20
1964/1965 קאייטנו רה פרגוואי (1954-1988)פרגוואי (1954-1988) פרגוואי ברצלונה 25
1965/1966 ואווה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אלצ'ה 19
1966/1967 ולדו מצ'דו ברזיל (1960-1968)ברזיל (1960-1968) ברזיל ולנסיה 24
1967/1968 פידל אוריארטה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 22
1968/1969 אמנסיו אמארו ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ריאל מדריד 14
חוסה אאולוחיו גארטה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיקו מדריד 14
1969/1970 אמנסיו אמארו ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ריאל מדריד 16
לואיס אראגונס ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיקו מדריד 16
חוסה אאולוחיו גארטה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיקו מדריד 16
1970/1971 חוסה אאולוחיו גארטה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיקו מדריד 17
קרלס רשאק ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ברצלונה 17
1971/1972 אנריקה פורטה ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד גרנדה 20
1972/1973 מריאנין ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ריאל אוביידו 19
1973/1974 קיני ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ספורטינג חיחון 20
1974/1975 קרלוס רואיס הררו ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד אתלטיק בילבאו 19
1975/1976 קיני ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) ספרד ספורטינג חיחון 18
1976/1977 מריו קמפס ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ולנסיה 24
1977/1978 מריו קמפס ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ולנסיה 28
1978/1979 הנס קרנקל אוסטריהאוסטריה אוסטריה ברצלונה 29
עונה שחקן לאום מועדון שערים
1979/1980 קיני ספרד (1977)ספרד (1977) ספרד ספורטינג חיחון 24
1980/1981 קיני ספרד (1977)ספרד (1977) ספרד ברצלונה 20
1981/1982 קיני ספרדספרד ספרד ברצלונה 26
1982/1983 פולי רינקון ספרדספרד ספרד ריאל בטיס 20
1983/1984 חורחה דה סילבה אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי ריאל ויאדוליד 17
חואניטו ספרדספרד ספרד ריאל מדריד 17
1984/1985 הוגו סאנצ'ס מקסיקומקסיקו מקסיקו אתלטיקו מדריד 19
1985/1986 הוגו סאנצ'ס מקסיקומקסיקו מקסיקו ריאל מדריד 22
1986/1987 הוגו סאנצ'ס מקסיקומקסיקו מקסיקו ריאל מדריד 34
1987/1988 הוגו סאנצ'ס מקסיקומקסיקו מקסיקו ריאל מדריד 29
1988/1989 בלטזר ברזיל (1968-1992)ברזיל (1968-1992) ברזיל אתלטיקו מדריד 35
1989/1990 הוגו סאנצ'ס מקסיקומקסיקו מקסיקו ריאל מדריד 38
1990/1991 אמיליו בוטרגניו ספרדספרד ספרד ריאל מדריד 19
1991/1992 מנולו ספרדספרד ספרד אתלטיקו מדריד 27
1992/1993 בבטו ברזילברזיל ברזיל דפורטיבו לה קורוניה 29
1993/1994 רומאריו ברזילברזיל ברזיל ברצלונה 30
1994/1995 איבן זמורנו צ'ילהצ'ילה צ'ילה ריאל מדריד 28
1995/1996 חואן אנטוניו פיצי ספרדספרד ספרד טנריפה 31
1996/1997 רונאלדו ברזילברזיל ברזיל ברצלונה 34
1997/1998 כריסטיאן ויירי איטליהאיטליה איטליה אתלטיקו מדריד 24
1998/1999 ראול ספרדספרד ספרד ריאל מדריד 25
1999/2000 סלבה בייסטה ספרדספרד ספרד ראסינג סנטנדר 27
2000/2001 ראול ספרדספרד ספרד ריאל מדריד 24
2001/2002 דייגו טריסטן ספרדספרד ספרד דפורטיבו לה קורוניה 21
2002/2003 רוי מקאיי הולנדהולנד הולנד דפורטיבו לה קורוניה 29
2003/2004 רונאלדו ברזילברזיל ברזיל ריאל מדריד 24
2004/2005 דייגו פורלאן אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי ויאריאל 25
2005/2006 סמואל אטו קמרוןקמרון קמרון ברצלונה 26
2006/2007 רוד ואן ניסטלרוי הולנדהולנד הולנד ריאל מדריד 25
2007/2008 דניאל גוויסה ספרדספרד ספרד מיורקה 27
2008/2009 דייגו פורלאן אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי אתלטיקו מדריד 32
2009/2010 ליונל מסי ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ברצלונה 34
2010/2011 כריסטיאנו רונאלדו פורטוגלפורטוגל פורטוגל ריאל מדריד 40
2011/2012 ליונל מסי ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ברצלונה 50
2012/2013 ליונל מסי ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ברצלונה 46
2013/2014 כריסטיאנו רונאלדו פורטוגלפורטוגל פורטוגל ריאל מדריד 31
2014/2015 כריסטיאנו רונאלדו פורטוגלפורטוגל פורטוגל ריאל מדריד 48
2015/2016 לואיס אלברטו סוארס אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי ברצלונה 40
2016/2017 ליונל מסי ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ברצלונה 37

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי השערים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-8 ביוני 2017

דירוג מדינה שם מועדון שנים שערים הופעות ממוצע שערים למשחק
1 ארגנטינהארגנטינה ליונל מסי ברצלונה 2004– 349 382 0.9
2 פורטוגלפורטוגל כריסטיאנו רונאלדו ריאל מדריד 2009– 285 265 1.1
3 ספרדספרד תלמו זארה אתלטיק בילבאו 1940–1955 251 278 0.9
4 מקסיקומקסיקו הוגו סאנצ'ס אתלטיקו מדריד, ריאל מדריד וראיו ואיקאנו 1981–1994 234 347 0.7
5 ספרדספרד ראול גונזלס ריאל מדריד 1994–2010 228 550 0.4
6 ארגנטינהארגנטינה ספרדספרד אלפרדו די סטפאנו ריאל מדריד ואספניול 1953–1966 227 329 0.7
7 ספרדספרד ססאר רודריגס אלברס גרנדה, ברצלונה, קולטורל לאונסה ואלצ'ה 1939–1955 223 353 0.6
8 ספרדספרד קיני ספורטינג חיחון וברצלונה 1970–1987 219 448 0.5
9 ספרדספרד פאהיניו סלטה ויגו, ריאל מדריד ודפורטיבו לה קורוניה 1943–1956 210 278 0.8
10 ספרדספרד אדמונדו סוארס ולנסיה ואלקויאנו 1939–1950 195 231 0.8
  • מודגש מציין שחקנים שעדיין פעילים.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-16 במאי 2016.

דירוג מדינה שם שנים הופעות שערים
1 ספרדספרד אנדוני זוביזרטה 1981–1998 622 0
2 ספרדספרד ראול גונזלס 1994–2010 550 228
3 ספרדספרד אוסביו סקריסטן 1983–2002 543 36
4 ספרדספרד פרנסיסקו בויו 1980–1997 542 0
5 ספרדספרד מנולו סאנצ'יס 1983–2001 523 32
6 ספרדספרד איקר קסיאס 1999–2015 510 0
7 ספרדספרד צ'אבי 1998–2015 505 58
8 ספרדספרד מיקל סולר 1983–2003 504 12
9 ספרדספרד פרננדו היירו 1987–2003 497 104
10 ספרדספרד חוסה מריה באקרו 1980–1997 483 139

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]