לדלג לתוכן

מדבר גיבסון

מדבר גיבסון
Gibson Desert
רכב שטח במדבר גיבסון
רכב שטח במדבר גיבסון
רכב שטח במדבר גיבסון
מידע כללי
סוג מדבר, אזור אקולוגי, IBRA bioregion עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם אלפרד גיבסון עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 155,000 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום אוסטרליה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 23°43′48″S 127°59′48″E / 23.73°S 127.99666666667°E / -23.73; 127.99666666667
מיקום מדבר גיבסון על פני יבשת אוסטרליה
מיקום מדבר גיבסון על פני יבשת אוסטרליה
מיקום מדבר גיבסון על פני יבשת אוסטרליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדבר גיבסוןאנגלית: Gibson Desert) הוא מדבר המשתרע על פני שטח יבש גדול באוסטרליה המערבית, והוא במידה רבה עדיין שטח "בתולי" יחסית ולא מפותח. גודלו של המדבר הוא בערך 60,200 קמ"ר, מה שהופך אותו למדבר החמישי בגודלו ביבשת אוסטרליה לאחר מדבר ויקטוריה הגדול, מדבר החול הגדול, מדבר טאנאמי ומדבר סימפסון. כ-5 משלחות מחקר חקרו אזורים רבים ברחבי המדבר בעיקר במרכזו, בדרומו ובמערבו. החוקר ארנסט ג'יילס קרא למדבר "גיבסון", על שם חברו למשלחת המחקר - אלפרד גיבסון, שנאבד ומת כנראה במדבר זה במהלך המסע של משלחת המחקר בשנת 1874. מדבר גיבסון הוא אחד מ-89 המערכות האקולוגיות של יבשת אוסטרליה.

מיקום ופני השטח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבר גיבסון ממוקם בין אגם דיספוינטמנט לבין אגם מקדונלד, כשמצפון לו מדבר החול הגדול, ממזרח לו מדבר החול הקטן ומדרום לו מדבר ויקטוריה הגדול. גובה פני השטח ברוב המדבר נופל בסביבות ה-500 מטר. כפי שצוין על ידי חוקרים אוסטרלים מוקדמים כמו ארנסט ג'יילס, חלק גדול ממדבר זה מאופיין בלטריט מכוסה חצץ, עשבים מדבריים יבשים (בעיקר מהסוג טריאודיה), ושטחים נרחבים שלו בעל מישורים גליים של חול אדום, דיונות, ורכסים סלעיים מחוספסים ונמוכים. יש גם נוכחות משמעותית של שיחים נמוכים ועצים. הקרקע החולית והמישורית של המדבר בעלת רמות גבוהות של תחמוצת ברזל. מספר אגמי מלח מבודדים מתרחשים במרכז המדבר, ובדרום מערב ישנה מערכת של אגמי ניקוז קטנים. מקורות מי התהום נמצאים בעיקר באגן קצין ואגם קנינג. במדבר מתרחשים לעיתים שריפות טבעיות וסופות אבק.

משקעים וטמפרטורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות המשקעים הממוצעת במדבר גיבסון נעה בין 200 ל-250 מילימטר בשנה, ושיעור האידוי הממוצע הוא באזור ה-3,600 מילימטר לשנה. האקלים של המדבר הוא חם בדרך כלל; הטמפרטורות המקסימליות בקיץ מגיעות ללמעלה מ-40 מעלות, בעוד שבחורף הטמפרטורות צונחות באופן ניכר - לעיתים עד 6 מעלות חום בלבד, והטמפרטורה המקסימלית בתקופה זאת תהיה כ-18 מעלות.

קנגורו אדום.

המדבר מהווה בית גידול לכ-362 מיני בעלי חיים, ועל כן לדברי הקרן לחיות הבר הוא בית הגידול עם עדיפות השימור הגבוהה ביותר. כ-18,900 קמ"ר משטחו של המדבר הוא שמורת טבע מבודדת המנוהלת על ידי המחלקה לאיכות הסביבה והשימור של אוסטרליה. במדבר שוכנים חמישה בעלי חיים ברמות שונות של קטגוריות שימור מאוימות: בילבי ענק, וולבי סלע שחור-צד, תוכי המלכה אלכסנדה, חוברה אוסטרלית ופיתון החול; בעבר היו מצויים בתחומי המדבר גם בילבי זוטר ובנדיקוט רגלי-חזיר שנכחדו מן העולם. מלבד אלו, פאונת היונקים כוללת בין השאר קנגורו אדום, וולארו מצוי, קיפודן נמלים אוסטרלי, חפרפרת כיס וכיסאים אוסטרלים נוספים, אך מינים שאנדמיים לאזור מועטים מאוד. בין העופות המצויים במדבר ניתן למנות את האמו, בז אפור, עיט מחודד-זנב ודורסים אחרים. מהזוחלים ניתן למנות כוח אוסטרלי, רב-חומט, מולך קוצני, ועוד רבים אחרים.

במדבר מצויים מינים פולשניים רבים, וחלקם מהווים איום חמור לבעלי החיים המקומיים. ביניהן ניתן למנות שועל אדום, כלב הבית, חתול הבית, ארנבון, גמל וחזיר בר.

התיישבות אנושית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקים נרחבים מהמדבר - במיוחד בחלקו המערבי, מרבית התושבים המתגוררים באזור הם הילידים האבורג'ינים. בשנת 1984, עקב בצורת קשה אשר ייבשה כל המעיינות וגרמה לדלדול במקורות מזון צמחיים, קבוצת ילידי השבט פינטופי שוכני המדבר שחיו אורח חיים נוודי למחצה, יצאו מהשממה הנידחת במרכז המדבר לחלקו המזרחי (צפונית מזרחית לעיר וורברטון) ויצרו לראשונה קשר עם התושבים האירופאים. מאמינים כי ילידי הפנטופי היו השבט האחרון שלא בא במגע עם הציליוויזיה האירופאית. ריכוזים מודרניים של אוכלוסייה אנושית ממוצא אירופאי ואבורג'יני במדבר כוללים את הערים וורברטון, וואראקורנה ומאנטאמרו. באזור המדבר מתקיימת תוכנית "ווילורארה" למבוגרים וצעירים ממוצא אבורג'יני המשמרת ומטפחת את תרבותם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדבר גיבסון בוויקישיתוף
נוף אופייני למדבר גיבסון.
נוף אופייני למדבר גיבסון.