מו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Μ μ מו
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא סטיגמא
הטא סאן
קופא סאמפי
שו

מוּ (אות גדולה: Μ אות קטנה: μ) היא האות השנים עשר באלפבית היווני. בספרות יווניות האות מייצגת את המספר 40. ביוונית מודרנית נקראת האות מִי. לעיתים משתמשים גם בהגייה האנגלית של שם האות, מיו. הגייתה כהגיית האות העברית מ'. דומה לאות מם ולאות אם (M), אם כי האות הקטנה מזכירה בצורתה U לטינית קטנה (u).

התפתחות האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור האות הוא באות הפיניקית מם, אשר עצמה התפתחה מתוך ההירוגליף המצרי המסמל את המילה מים - ().

משמעויות האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות, יחד עם האותיות אלפא ואומגה סימלה בעבר את ההתחלה (=אלפא - האות הראשונה), האמצע (מו - קיצור של המילה היוונית "מזון" - אמצע), וסוף (=אומגה - האות האחרונה).

כיום האות משמשת לייצג:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מו בוויקישיתוף