מוריהי אואשיבה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
14 בדצמבר 1883 טנאבה, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 1969 (בגיל 85) איואמה, יפן |
| מידע כללי | |
| מדינה |
יפן |
| גובה | 1.56 מטרים |
| ספורט | |
| ענף ספורט |
אייקידו |
| מאמן | סוקקו טקדה, אוניסבורו דגוצ'י |
| הישגים | |
| דרגה | מייסד, דאן 10 |
| תלמידים | קיסשומארו אואשיבה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מוֹרִיהֶי אוּאֶשִׁיבָּה (ביפנית: 植芝盛平; 14 בדצמבר 1883 - 26 באפריל 1969) היה מפתח אמנות הלחימה היפנית אייקידו.
חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אואשיבה נולד למשפחת חקלאים באזור טנבה שבמחוז וקאיאמה שביפן. בתור ילד, נכח באירוע שבו הותקף אביו והושפל, ללא יכולת להתגונן. באותו רגע, החליט כי יעשה כל שביכולתו כדי למנוע מצבים כאלו בעתיד.[1]
תחילת דרכו באמנויות הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילה, למד את אמנות הלחימה דאיטו ריו אייקי ג'וג'יטסו אצל טקדה סוקקו, שהיה המורה הראשי של השיטה באותה תקופה. בהמשך התעמק בתורות לחימה נוספות ולאחר מכן, על בסיס הידע שרכש, התחיל אואשיבה לפתח אמנות לחימה חדשה בעלת אופי תוקפני, בדומה לשאר אמנויות הלחימה שהיו נפוצות ביפן באותם ימים.
אואשיבה ואומוטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1919 הצטרף אואשיבה לדת היפנית אומוטו, והפך לתלמידו של מנהיג הדת באותם ימים אוניסבורו דגוצ'י. הדת ומנהיגה, שהטיפו לשלום ולאחווה, השפיעו רבות על אואשיבה ועל אמנות הלחימה שפיתח.
בתחילה, הורה לו דגוצ'י להתרחק מטקדה סוקקו, שהיה עד עתה המורה שלו לאומנוית הלחימה. מאוחר יותר, בהשפעת המנהיג, עיצב אואשיבה מחדש את השיטה שפיתח בסגנון שונה, אשר חותר להרמוניה ושלום, ומכונה אייקיקאי. סגנון זה מהווה עד היום את הזרם המרכזי באייקידו, ועיקרו "התמזגות עם אנרגיית היקום" (אי קי דו). הסגנון משלב את הידע שרכש אואשיבה בתורות לחימה שונות, יחד עם התורות הרוחניות של דת האומוטו.
בהדרכת דגוצ'י, החל אואשיבה ללמד את הסגנון החדש בהומבו-דוג'ו (הדוג'ו הגדול) המפורסם ביפן.
אואשיבה ואייקידו[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מהקמת ההומבו דוג'ו בטוקיו ועד יומו האחרון, אואשיבה התאמן ולימד בדוג'ו את האייקידו, השם שקיבלה השיטה בסביבות שנת 1942.
הוא כונה גם או סנסאי (大先生, המורה הגדול), ובשם זה מכונה עד היום בפי מתאמני האייקידו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, אואשיבה היה בין המתנגדים להצטרפות יפן למלחמה, בהשפעת דת האומוטו השואפת לשלום.
מספרים כי למרות תחכום שיטתו וחדשנותה הרבה, שהציעה עקרונות מקוריים שחלקם הפוכים מאלו שהציעו שיטות הלחימה האחרות, כשנשאל על דרך האייקידו שפיתח היה אואשיבה עונה: "הדרך היחידה היא ההליכה ללא דרך, רק להיות בהרמוניה עם היקום, אחד".
אואשיבה טבע אמרות רבות, ונקשרו בשמו סיפורים רבים שביטאו את ראיית עולמו המיוחדת, המבוססת בין השאר על התפתחותו הרוחנית, על הידע הרב שצבר ועל תפיסת המציאות המיוחדת שלו. כך למשל, מסופר כי בשנת 1925 התעורר ויכוח בין אואשיבה לקצין בחיל הים, שהזמין אותו לקרב. אואשיבה התגונן ללא כלי נשק וניצח את הקרב על ידי התשת הקצין, אף שזה היה חמוש בבוקן. אואשיבה הסביר כי מהרגע שצפה את תנועותיו של הקצין לפני שיצאו לפועל, הייתה זו תחילתה של "הארה" - הבסת אויב חמוש מבלי לפגוע בו, מיזוג של הרוח והחומר. כך התמזגו אצלו עקרונות הבודהיזם ודת השינטו, עם נטרול התקפה תוך חמלה מוחלטת - אי קי דו.
כשנשאל אואשיבה מהו סוד האימון שהביא אותו לרמת שליטה כה גבוהה בגופו וברוחו, היה עונה, "הסוד האמיתי של אימון אייקידו, הוא עוד אימון...".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אואשיבה היה נשוי לאצו אואשיבה ונולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת אחת: קוניהרו, טקמורי, מצוקו וקיסשומארו שהפך לממשיכו כראש שיטת האייקידו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי הספר אייקידו שחיבר בנו קיסשומארו אואשיבה