הפשיטות הארטילריות בחזית הצפון (1973) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; ל -> ב; עיראק;
שורה 10: שורה 10:


==הפשיטות==
==הפשיטות==
משימת ההפגזה ארוכת הטווח הוטלה על [[סוללה (צבא)|סוללה]] ג' של [[גדוד]] ה[[מילואים]] 412. גדוד זה היה מצויד בתותחים מתנייעים מדגם [[תותח מתנייע M-107|M-107]], בקוטר של 175 [[מילימטר]]. טווח הירי המרבי שלהם הגיע ל-32 קילומטרים – הטווח הארוך ביותר בין תותחי צה"ל. תוכנית הפעולה שנקבעה הייתה לקדם את התותחים מזרחה ככל האפשר אל תוך שטח האויב, כדי לקצר את המרחק אל מבואות דמשק, ולירות משם עד לקצה הטווח האפשרי של התותחים.
משימת ההפגזה ארוכת הטווח הוטלה על [[סוללה (צבא)|סוללה]] ג' של [[גדוד]] ה[[מילואים]] 412 של אגד ארטילרי 282 (כיום [[עוצבת גולן]]). גדוד זה היה מצויד בתותחים מתנייעים מדגם [[תותח מתנייע M-107|M-107]], בקוטר של 175 [[מילימטר]]. טווח הירי המרבי שלהם הגיע ל-32 קילומטרים – הטווח הארוך ביותר בין תותחי צה"ל. תוכנית הפעולה שנקבעה הייתה לקדם את התותחים מזרחה ככל האפשר אל תוך שטח האויב, כדי לקצר את המרחק אל מבואות דמשק, ולירות משם עד לקצה הטווח האפשרי של התותחים.


בלילה שבין 12 ו-13 באוקטובר התקדמו מזרחה שתי פלגות תותחים של הסוללה, שבכל אחת מהן היו שני תותחים מתנייעים. אל התותחים נלוו כלי רכב נושאי [[תחמושת]] וכוח [[חיל רגלים|רגלים]] לאבטחה. את הניווט הוביל [[יוני נתניהו]], ששימש אז כמפקד ב[[סיירת מטכ"ל]]. הפלגות התקדמו לעומק השטח הסורי באזור [[הלג'ה הקטנה]] (שטח [[בזלת]]י קשה למעבר) בקרבת הכפר חרפא, כ-15 קילומטרים ממזרח לכפר [[מג'דל שמס]].
בלילה שבין 12 ו-13 באוקטובר התקדמו מזרחה שתי פלגות תותחים של הסוללה, שבכל אחת מהן היו שני תותחים מתנייעים. אל התותחים נלוו כלי רכב נושאי [[תחמושת]] וכוח [[חיל רגלים|רגלים]] לאבטחה. את הניווט הוביל [[יוני נתניהו]], ששימש אז כמפקד ב[[סיירת מטכ"ל]]. הפלגות התקדמו לעומק השטח הסורי באזור [[הלג'ה הקטנה]] (שטח [[בזלת]]י קשה למעבר) בקרבת הכפר חרפא, כ-15 קילומטרים ממזרח לכפר [[מג'דל שמס]].

גרסה מ־20:42, 22 בפברואר 2011

תותח מתנייע M-107, מן הדגם שהשתתף בפשיטות

במלחמת יום הכיפורים ערך צה"ל שתי פשיטות ארטילריות בחזית הצפון, ובהן התקדמו תותחים מתנייעים ארוכי טווח מעבר לקו החזית עם הצבא הסורי וירו אש ארטילרית לעבר מטרה במבואות העיר דמשק בירת סוריה. הייתה זו הפעם הראשונה בה נשלחה יחידה ארטילרית לנוע לפני הכוחות הקדמיים של צה"ל לתוך שטח האויב.

רקע

ב-11 באוקטובר 1973, לאחר סיום קרבות הבלימה והתקפת הנגד ברמת הגולן, פרצו כוחות צה"ל לתוך שטח סוריה מדרום להר החרמון. מטרת המתקפה הייתה לקיים לחץ רצוף על הצבא הסורי וליצור איום על דמשק, על מנת לגרום לסוריה לשאוף להפסקת המלחמה מול ישראל.

שתי אוגדות של צה"ל התקדמו מזרחה תוך לחימה כבדה, אך המתקפה נבלמה למחרת עקב הצטרפות כוחות שריון עיראקיים להגנה הסורית בגזרה הדרומית של אזור הפריצה. בגזרה הצפונית של אזור ההבקעה, הקרובה ביותר לעיר דמשק, הצליח צה"ל להתקדם מזרחה כ-15 קילומטרים, עד למרחק של כ-50 קילומטר מדמשק עצמה.

ב-12 באוקטובר הורה המטה הכללי של צה"ל לפיקוד הצפון לירות אש ארטילרית לעבר מטרות אסטרטגיות במבואות דמשק, על מנת להמחיש לסוריה שבירתה נמצאת בסכנה מצד כוחות הקרקע של צה"ל.

הפשיטות

משימת ההפגזה ארוכת הטווח הוטלה על סוללה ג' של גדוד המילואים 412 של אגד ארטילרי 282 (כיום עוצבת גולן). גדוד זה היה מצויד בתותחים מתנייעים מדגם M-107, בקוטר של 175 מילימטר. טווח הירי המרבי שלהם הגיע ל-32 קילומטרים – הטווח הארוך ביותר בין תותחי צה"ל. תוכנית הפעולה שנקבעה הייתה לקדם את התותחים מזרחה ככל האפשר אל תוך שטח האויב, כדי לקצר את המרחק אל מבואות דמשק, ולירות משם עד לקצה הטווח האפשרי של התותחים.

בלילה שבין 12 ו-13 באוקטובר התקדמו מזרחה שתי פלגות תותחים של הסוללה, שבכל אחת מהן היו שני תותחים מתנייעים. אל התותחים נלוו כלי רכב נושאי תחמושת וכוח רגלים לאבטחה. את הניווט הוביל יוני נתניהו, ששימש אז כמפקד בסיירת מטכ"ל. הפלגות התקדמו לעומק השטח הסורי באזור הלג'ה הקטנה (שטח בזלתי קשה למעבר) בקרבת הכפר חרפא, כ-15 קילומטרים ממזרח לכפר מג'דל שמס.

התותחים התמקמו בעמדות כ-3 קילומטרים מזרחה מהעמדות הקדמיות של צה"ל. הם ירו בסך הכל 40 פגזים, שכוונו לעבר שדה התעופה הצבאי אל-מאזה שבמבואות דמשק. לאחר מכן נסוגו שתי הפלגות מערבה אל קווי צה"ל. על מנת להקשות על הסורים לאכן את שתי הפלגות במהלך ההפגזה שערכו, פתחו באש במקביל להן כל קני הארטילריה של צה"ל ברמת הגולן.[1]

בלילה הבא בוצעה פעולה דומה על ידי פלגה של שני תותחים מגדוד 412. הפעם התקדמו התותחים המתנייעים מזרחה בקרבת הכפר מזרעת בית-ג'אן, מעט צפונית מגזרת הפעולה הראשונה.[2]

ככל הנראה השיגו התותחים היורים בשתי הפעולות פגיעות טובות בשדה התעופה.[3]

מקורות

  • דני אשר (עורך ראשי), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, תל אביב: מערכות, 2008.
  • איתן הבר, זאב שיף, לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, תל אביב: זמורה ביתן, דביר, 2003.
  • יגאל לב, צה"ל בחילו – אנציקלופדיה לצבא ולביטחון: חיל התותחנים, תל אביב: רביבים, 1981.

הערות שוליים

  1. ^ אשר, עמ' 240-241 ; הבר ושיף, עמ' 347 ; לב, עמ' 125.
  2. ^ אשר, עמ' 241 ; לב, עמ' 126-127.
  3. ^ הבר ושיף, עמ' 347 ; לב, עמ' 127.

תבנית:אין בינוויקי