מג'דל שמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מג'דל שמס
היישוב מג'דל שמס מכוסה שלג בחורף 2006
שם בערבית مجدل شمس
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דולאן אבו סלאח
גובה ממוצע ‎1,230‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 10,804 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎155
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.5%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 681 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎178
תחום שיפוט 15,870 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎92
33°15′55″N 35°46′13″E / 33.2651678813235°N 35.7701565611255°E / 33.2651678813235; 35.7701565611255
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3974
    - דירוג מדד ג'יני
‎140
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 100% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.4%
גילאי 5 - 9 9.3%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 9.1%
גילאי 20 - 29 14.4%
גילאי 30 - 44 23.9%
גילאי 45 - 59 15.6%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 6.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 2,253
 –  יסודי 1,210
 –  על-יסודי 1,043
מספר כיתות 80
ממוצע תלמידים לכיתה 28
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.majdal.co.il/

קואורדינטות: 33°15′55″N 35°46′13″E / 33.2651678813235°N 35.7701565611255°E / 33.2651678813235; 35.7701565611255

תמונה הסטורית של הכפר
הכפר בשנת 2009
גבעת הצעקות ליד מג'דל שמס. החבית הצבועה באדום מסמנת את המקום שממנו אסור לסורים להתקרב לגדר החדשה
פסל סולטאן אל-אטרש במג'דל שמס

מַגְ'דַל שָׂמְס (ערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. יישוב דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן, במורדות הר חרמון, כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי. בשנת 1982 הוכרז היישוב, המוכר עד היום בכינוי כפר, כמועצה מקומית. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה אופיינית.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו של הכפר מג'דל שמס הוא בארמית (ההגייה השתנתה בהשפעת הערבית), ומשמעותו "מגדל השמש"[2], זאת מאחר שבשל גובהו של היישוב (בין 1120 - 1230 מטרים מעל פני הים) מאירות אותו קרני השמש, עם הזריחה, קודם לשאר היישובים בסביבה. היישוב הוא היישוב הגבוה ביותר במדינת ישראל.

יש הסוברים[3], כי שם זה בא לשמר את שמה של "בית שמש" המקראית, הנזכרת בספר שופטים כאחת הערים בנחלת שבט נפתלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נוסד בשנת 1595 על ידי שליט האזור, האציל הדרוזי פחר א-דין אל-מעני השני, על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, (כיום בנוי על חורבותיו היישוב נווה אטי"ב), מתוך מטרה לעבות את היישוב הדרוזי באזור.

חלק מהכפר נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי קדום, ונתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה, ביניהם גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים; "מקברת אל יהוד" – קברי היהודים.

עד 1967 היה היישוב חלק מסוריה. הוא נכבש במלחמת ששת הימים, ועבר לשליטה ישראלית. מ־1967 ועד 1981 נשלט הכפר על ידי משטר צבאי, ומאז על ידי שלטון אזרחי. בראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן כמושל הכפר.

במהלך מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הופצץ היישוב פעמים רבות ו-10 מתושביו נהרגו.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במג'דל שמס 10,804 תושבים (מקום 155 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, למג'דל שמס דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 72.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 4,547 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[4] כיום רובם המוחלט של התושבים הם דרוזים, המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן[5]. קודם למלחמת ששת הימים התגוררו במג'דל שמס גם תושבים נוצרים ועלווים.

פרנסתם העיקרית של התושבים היא מחקלאות, בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים, במטעים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר בבקעת יעפורי. בחורף מהווה השכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך, כמקור פרנסה נוסף למקומיים.

לאחרונה החלה מגמה של פיתוח תיירות והשכרת צימרים, ובמקום אף נבנה מלון הבוטיק "נרקיס", ובעין אל תינא - עמק התאנים - הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר, ממוקמת מסעדה המגישה אוכל דרוזי מסורתי אותנטי, מלבד מסעדות ואטרקציות נוספות המיועדות לתיירים.

עלילת הסרט "הכלה הסורית" משנת 2004, העוסק במציאות הדרוזית ברמת הגולן, מתרחשת ביישוב זה.

אספקת החשמל לכפר מתבצעת באמצעות צובר, כאשר חברת החשמל מוכרת את החשמל למועצה המקומית בתעריף נמוך מהמקובל, והמועצה אחראית על תחזוקת מערכת החשמל הפנימית בתוך העיירה. מאפיין זה מוביל לקשיים באספקת חשמל בתוך העיירה, עקב קשיים בתחזוקת המערכת.

בשל גובהו של היישוב, מתרחשים בו מדי חורף בממוצע מספר אירועי שלג.

גבעת הצעקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים עבר היישוב לשליטה ישראלית, וקו הגבול נקבע כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. מעבר היישוב לשליטה ישראלית הוביל לניתוק תושבי הכפר מהעדה הדרוזית בסוריה (בין היתר מהכפר הסמוך חדר), עמה קיימו קשרי משפחה ענפים.

בני משפחות דרוזים המתגוררים משני עברי הגבול, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין אל תינא" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול[6], לעתים בסיוע מגאפונים, מה שהיקנה למקום את הכינוי "גבעת הצעקות"[7]. תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאוד לקו הגבול, אך דרוזים תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול. לאחרונה התמעטו פגישות כאלה לאור המצב הבלתי יציב בגבול ולאור התפתחות אמצעי התקשורת החזותיים כמו סקייפ.

הגבעה התפרסמה באמצעי התקשורת בישראל ובעולם, בעיקר בעקבות ההפגנות בסוריה (2011) ואירועי "יום הנכבה" ו"יום הנכסה" של אותה שנה. ביום הנכבה, פרצו כ-130 מפגינים סוריים את גדר הגבול ונכנסו אל תוך היישוב. במהלך העימותים האלימים בינם לבין כוחות צה"ל, יידו המפגינים אבנים ופצעו 7 חיילים ישראלים. בתגובה השיבו החיילים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ממנה נהרגו 4 מהמסתננים ונפצעו 6. לבסוף פוזרו המפגינים והוחזרו לסוריה. חודש לאחר מכן, במהלך אירועי "יום הנכסה" הפגינו מאות פלסטינים סורים מול "גבעת הצעקות" וניסו שוב לפרוץ את גדר הגבול, מנגד תושבי מג'דל שמס החלו בידויי אבנים לעבר חיילים ושוטרים[8]. גם במקרה זה הגיבו כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ועל פי גורמים סוריים נהרגו כ-13 מפגינים כתוצאה מהירי ומעלייה על שדות מוקשים[9].

כלקח מאירוע זה ולאור ההתפתחויות בסוריה נבנתה גדר גבול גבוהה וחזקה לאורך כל רמת הגולן.

מעורבות תושבי הכפר בריגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מתושבי היישוב, בדומה לשאר תושבי היישובים הדרוזים ברמת הגולן, רואים עצמם כאזרחים סוריים. לצד המחאה האזרחית, נאמנות זו הובילה גם למספר פרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות בהם היו מעורבים כמה עשרות מתושבי הכפר. הפרשייה המרכזית נחשפה ב־1973, אז נעצרו מעל 50 מתושבי הכפר שהשתייכו למספר תאים ברשת ריגול שהפעיל שכיב אבו ג'אבל, קצין מודיעין סורי תושב הכפר[10].

ב־2010 הובילה פשיטה משטרתית על בית הוריו של חשוד בריגול תושב הכפר להתפרעות המונית, לנזק לרכבי משטרה ולכיתור כח משטרתי קטן שחולץ בהתערבות מנהיגים מקומיים מהכפר[11][12].

במספר מקרים נוספים במהלך השנים הואשמו כמה מתושבי היישוב בריגול למען סוריה[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מג'דל שמס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ "هوية الجولان من خلال أسماء قراه وبلداته" (בערבית). The Directorate-General of Antiquities and Museums. 24 בנובמבר 2008. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2011. 
  3. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ג; יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 160.
  4. ^ פרופיל מג'דל שמס באתר הלמ"ס
  5. ^ אורי שטדלר, הדרוזים, ספריית מט"ח
  6. ^ "Golan Druze celebrate across barbed wire". BBC News. 18 באפריל 2008. 
  7. ^ ירכתי ארץ ישראל - אתר "מסע אחר".
  8. ^ nrg מעריב - "ידויי אבנים במג'דל שמס לעבר החיילים", 5/6/2011 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/247/759.html
  9. ^ הטלוויזיה הסורית: 13 מתו ומאות נפצעו בהפגנות לציון יום הנכסה בגבול ישראל סוריה, אתר ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4078547,00.html
  10. ^ שי פוגלמן, היינו העיניים של סוריה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
  11. ^ חשיפת פרשת ריגול עבור המודיעין הסורי ,אתר שירות הביטחון הכללי
  12. ^ אלי סניור, המהומות במג'דל שמס: בשל פרשת ריגול, באתר ynet, 12 ביולי 2010
  13. ^ תושב הגולן מואשם בריגול לסוריה, מערכת Israel Defense, 30/07/2012