מג'דל שמס
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | مجدل شمس | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | דולאן אבו סלאח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 1,230 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1595 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2023 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 11,519 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 163 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 750 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 177 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 15,360 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 92 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת אצבע הגליל רגילה)   מג'דל שמס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 199 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4265 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 78 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.majdal.co.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מַגְ'דַל שַׁמְס (בערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל ויישוב דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן במורדות הר החרמון. זהו היישוב הגבוה בישראל, והוא בגובה ממוצע של 1,229 מטר מעל גובה פני הים. זהו גם היישוב השני הכי צפוני בישראל, אחרי מטולה. היישוב שוכן כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי. בשנת 1982 הוכרז היישוב, המוכר עד היום בכינוי כפר, כמועצה מקומית. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה אופיינית.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שמו של הכפר מג'דל שמס הוא בארמית (ההגייה השתנתה בהשפעת הערבית), ומשמעותו "מגדל השמש"[4], זאת מאחר שבשל גובהו של היישוב (בין 1120 - 1230 מטרים מעל פני הים) מאירות אותו קרני השמש, עם הזריחה, לפני שאר היישובים בסביבה. מג׳דל שמס הוא היישוב הגבוה ביותר במדינת ישראל.
יש הסוברים[5], כי שם זה משמר את שמה של "בית שמש" המקראית, הנזכרת בספר שופטים כאחת הערים בנחלת שבט נפתלי[6]. על פי וילנאי בספרו 'גולן וחרמון', ישנה מערת קברים עתיקים בשם 'מקברת אל יהוד' בחלקה הצפוני של העיירה באתר מהתקופה הרומית שם נמצאו יסודות מבנים ומערות קבורה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נוסד בשנת 1595 על ידי שליט האזור, האציל הדרוזי פחר א-דין אל-מעני השני, על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, (על אדמותיו הוקם נווה אטי"ב), מתוך מטרה לעבות את היישוב הדרוזי באזור.
חלק מהכפר נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי קדום, והתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה, בהם גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים "מקברת אל יהוד" – קברי היהודים.
מהקמת סוריה ב־1946 ועד 1967 היה היישוב חלק מסוריה. בשנת 1951 נעצרו כ־20 מתושבי הכפר באשמת ריגול לטובת ישראל על ידי שליט סוריה, אדיב שישכלי, שרדף את הדרוזים. במשפט שנערך להם נגזר עליהם גזר דין מוות, אך זה הומתק למאסר עולם בעקבות הדחתו של שישכלי מאוחר יותר. לאחר מלחמת יום כיפור הומתק עונשם, הקבוצה שוחררה והותר לה לגור בכפר דרוזי בסביבות דמשק, וכעבור זמן נוסף הורשו גם לחזור למג'דל שמס[7].
היישוב נכבש במלחמת ששת הימים, חלק מתושביו עזבו לסוריה ונהיו לפליטים, ומאז היישוב תחת שליטה ישראלית. מ־1967 ועד 1981 נשלט הכפר על ידי משטר צבאי, ומאז החלת החוק הישראלי על הגולן עם חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981 הכפר נשלט על ידי שלטון אזרחי. בראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן כמושל הכפר. בדומה לשאר היישובים הדרוזים ברמת הגולן, רבים מהתושבים רואים עצמם כאזרחים סוריים ואינם מחזיקים מבחירה באזרחות ישראלית.
במהלך מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הופצץ היישוב פעמים רבות ו-10 מתושביו נהרגו.
לאורך השנים נספרו מספר פרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות בהם היו מעורבים תושבי הכפר. הפרשייה המרכזית נחשפה ב־1973, אז נעצרו מעל 50 מתושבי הכפר שהשתייכו למספר תאים ברשת ריגול שהפעיל שכיב אבו ג'בל, קצין מודיעין סורי תושב הכפר[8]. ב־2010 הובילה פשיטה משטרתית על בית הוריו של חשוד בריגול תושב הכפר להתפרעות המונית, לנזק לרכבי משטרה ולכיתור כח משטרתי קטן שחולץ בהתערבות מנהיגים מקומיים מהכפר[9][10]. תושב נוסף הואשם ב-2012 בריגול למען סוריה[11].
מ-1981 ועד 2018 מונו ראשי המועצה וחברי המועצה במג'דל שמס וב-3 המועצות הדרוזיות האחרות בגולן על ידי שר הפנים ולא נבחרו בבחירות דמוקרטיות. בבחירות המקומיות של 2018 נערכו לראשונה בחירות במועצות אלו[12]. רוב התושבים במג'דל שמס החרימו את הבחירות, בהן נבחר דולאן אבו סאלח, ואחוז ההצבעה בבחירות אלו עמד על 3.39% בלבד.
בינואר 2020 אושרה שכונה חדשה למקום בה יבנו 800 יחידות דיור, בית מלון ושטחי מסחר[13]. במרץ 2023 הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית מתאר ליישוב שכוללת בנייה של 2,700 יחידות דיור.[14]
מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2023 (אומדן), מתגוררים במג'דל שמס 11,519 תושבים (מקום 163 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.6%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,969 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[15] כיום רובם המוחלט של התושבים הם דרוזים, המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן[16]. קודם למלחמת ששת הימים התגוררו במג'דל שמס גם תושבים נוצרים ועלווים.
פרנסתם העיקרית של התושבים היא מחקלאות, בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים, במטעים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר בבקעת יעפורי. בחורף מהווה השכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך, כמקור פרנסה נוסף למקומיים.
לאחרונה החלה מגמה של פיתוח תיירות והשכרת צימרים, ובמקום אף נבנה מלון הבוטיק "נרקיס", ובעין אל תינא - עמק התאנים - הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר, ממוקמת מסעדה המגישה אוכל דרוזי מסורתי אותנטי, מלבד מסעדות ואטרקציות נוספות המיועדות לתיירים.
אספקת החשמל לכפר מתבצעת באמצעות צובר, כאשר חברת החשמל מוכרת את החשמל למועצה המקומית בתעריף נמוך מהמקובל, והמועצה אחראית על תחזוקת מערכת החשמל הפנימית בתוך העיירה. מאפיין זה מוביל לקשיים באספקת חשמל בתוך העיירה, עקב קשיים בתחזוקת המערכת.
בשל גובהו של היישוב, מתרחשים בו מדי חורף בממוצע מספר אירועי שלג.
גבעת הצעקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת ששת הימים נכבש היישוב על ידי ישראל, וקו הגבול נקבע כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. הכיבוש הישראלי הוביל לניתוק תושבי הכפר מסוריה (בין היתר מהכפר הסמוך חדר), עמה קיימו קשרי משפחה ענפים, קשרי מסחר ותרבות ומאידך חיבור עם הדרוזים בישראל.
בני משפחות מהכפר המתגוררים משני עברי הגבול, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין אל תינא" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול[17], לעיתים בסיוע מגאפונים, מה שהיקנה למקום את הכינוי "גבעת הצעקות"[18] (تلة الصّيحات). לעיתים גם מכונה "ואדי הדמעות" (وادي الدّموع). תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאוד לקו הגבול, אך משפחותיהם תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול. לאחרונה התמעטו פגישות כאלה לאור המצב הבלתי יציב בגבול ולאור התפתחות אמצעי התקשורת האינטרנטיים כגון סקייפ וזום.
הגבעה התפרסמה באמצעי התקשורת בישראל ובעולם, בעיקר בעקבות ההפגנות בסוריה (2011) ואירועי יום הנכבה ויום הנכסה של אותה שנה. ביום הנכבה, פרצו כ-130 פליטים פלסטיניים המתגוררים במחנות פליטים בסוריה מאז 1948, את גדר הגבול ונכנסו אל תוך היישוב. במהלך העימותים האלימים בינם לבין כוחות צה"ל, יידו המפגינים אבנים ופצעו 7 חיילים ישראלים. בתגובה השיבו החיילים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ממנה נהרגו 4 פלסטינים ונפצעו 6. לבסוף פוזרו המפגינים והוחזרו לסוריה. חודש לאחר מכן, במהלך אירועי "יום הנכסה" הפגינו מאות פלסטינים סורים מול "גבעת הצעקות" וניסו שוב לפרוץ את גדר הגבול, מנגד תושבי מג'דל שמס החלו בידויי אבנים לעבר חיילים ושוטרים[19]. גם במקרה זה הגיבו כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ועל פי גורמים סוריים נהרגו כ-13 מפגינים כתוצאה מהירי ומעלייה על שדות מוקשים[20].
כלקח מאירוע זה ולאור ההתפתחויות בסוריה נבנתה גדר גבול גבוהה וחזקה לאורך כל רמת הגולן.
עלילת הסרט "הכלה הסורית" משנת 2004, העוסק במציאות הדרוזית ברמת הגולן, מתרחשת ביישוב ומספרת את סיפורה של גבעת הצעקות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מג'דל שמס
- פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- "לעולם בעקבות השמש" - פנאי, פורטל התיירות של הגליל המערבי
- עופר מתן, מג'דל שמס, בירת ההיפסטרים של המזרח התיכון, באתר nrg, 3 במרץ 2012
נעה שפיגל, במג'דל שמס יודעים כמה עולה שלג, באתר הארץ, 24 בפברואר 2015
מג'דל שמס (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ "هوية الجولان من خلال أسماء قراه وبلداته" (בערבית). The Directorate-General of Antiquities and Museums. 24 בנובמבר 2008. נבדק ב-18 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 160.
- ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ג
- ^ מנחם רהט, "מי את?" שאל הדרוזי ששבת אחרי 23 שנה בכלא הסורי, "אני בתך", ענתה האשה, מעריב, 4 באוגוסט 1974
מנחם רהט, חלק שני, מעריב, 4 באוגוסט 1974 - ^ שי פוגלמן, היינו העיניים של סוריה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- ^ חשיפת פרשת ריגול עבור המודיעין הסורי ,אתר שירות הביטחון הכללי
- ^ אלי סניור, המהומות במג'דל שמס: בשל פרשת ריגול, באתר Ynet, 12.7.2010
- ^ תושב הגולן מואשם בריגול לסוריה, מערכת Israel Defense, 30/07/2012
- ^ גיא ורון כתב בצפון, בחירות מקומיות גם אצל הדרוזים בגולן, באתר מאקו, 7 בינואר 2018
- ^ דותן לוי, הכי צפונית שיש: אושרה להפקדה שכונה חדשה במג'דל שמס, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2020
- ^ עופר פטרסבורג, רמת הגולן: הופקדה תוכנית מתאר חדשה ליישוב הדרוזי מג'דל שמס, באתר וואלה!, 30 במרץ 2023
- ^ פרופיל מג'דל שמס באתר הלמ"ס
- ^ אורי שטדלר, הדרוזים, ספריית מט"ח
- ^ "Golan Druze celebrate across barbed wire". BBC News. 18 באפריל 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ירכתי ארץ ישראל - אתר "מסע אחר".
- ^ nrg מעריב - "ידויי אבנים במג'דל שמס לעבר החיילים", 5/6/2011 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/247/759.html
- ^ חגי עינב וחנן גרינברג, סוריה טוענת כי 14 נהרגו, מוקשים התפוצצו בגבול, באתר ynet, 5 ביוני 2011
