הפגזת דמשק על ידי תותחי צה"ל במלחמת יום הכיפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפגזת דמשק על ידי תותחי צה"ל במלחמת יום הכיפורים היא מבצע צבאי שנערך בליל 12 באוקטובר 1973 ובמהלכו הופגז שדה התעופה אל מאזה (קישור למפה) השוכן בפאתי דמשק על ידי חיל התותחנים הישראלי[1][2][3].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותחנים מסוללה א' שהשתתפו בפשיטה, על קנה התותח נרשם בפיח "לדמשק באהבה".

ערב מלחמת יום הכיפורים היה הגדוד שביצע את הפעולה, גדוד מילואים 412, במצב של שגרה: אנשי הגדוד היו בבתיהם ותותחיו וציודו היו במחסני החירום. עם פרוץ המלחמה גויס הגדוד וביום א' 7 באוקטובר 1973 הועבר הגדוד לפיקוד הצפון. הגדוד היה מצויד בתותחי M-107 בקוטר 175 מ"מ ולוחמיו היו לוחמים שהוסבו מתותחי 155 מ"מ. בין התאריכים 8 ו-12 באוקטובר הוצב הגדוד ברמת הגולן וסייע לחטיבה 7 ולאוגדת רפאל איתן. ניסיון ראשון לירי על דמשק נעשה ביום פריצת צה"ל לתוך המובלעת הסורית, סוללה א' בפיקודו של סגן אהרן אברמוביץ' התקדמה עד קו המגע הקדמי של כוחותינו עם הכוחות הסורים, וירתה מספר פגזים לכיוון דמשק, אך הירי היה מעבר לטווח התותחים.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות מסוללה א', בעמדה ליד צומת ווסט (קישור למפה), בוקר יום ה', 11 באוקטובר 1973.

המשימה לירות על שדה התעופה של דמשק הוטלה על סוללה א'. בתחילה תוכנן כי הירי יבוצע גם על ידי סוללה ב', אך תוכנית זו בוטלה עקב משימה בלתי צפויה שהוטלה על הסוללה, לחפות לחילוץ לכוח בפיקודו של יוסי בן-חנן שניסה לכבוש את תל א-שמס (החילוץ בוצע על ידי כוח מסיירת מטכ"ל בפיקודו של יונתן נתניהו שאף הוענק לו צל"ש על פעולה זו[4]). המבצע להפגזת שדה התעופה של דמשק על ידי סוללה א' הובל על ידי רב-סרן ישראל בר לב, אז סגן מפקד גדוד 412, ועל ידי סגן אהרן אברמוביץ', קצין עמדת תותחים של סוללה א'.

בשל מרחקו של שדה התעופה של דמשק מקו המגע הקדמי של הכוחות הסורים, שטח הירי שנבחר היה בשליטה סורית ולכן הוחלט כי 2 צוותים בפיקודם של סגן מפקד הגדוד ושל קע"ת סוללה א', בתגבור של כוחות חי"ר, יבצעו את המשימה.

בעיה מהותית נוספת שניצבה בפני הכוח הייתה כי בעוד שטווחו התקני של התותח הוא 32.8 קילומטרים, הטווח למטרה משטח הירי שנבחר היה 35 קילומטרים. על בעיה זו התגברו בעזרת ניצול תוואי הקרקע וגובה העמדה (נתונים המשפיעים על הלחץ הברומטרי הפועל על הפגז) ותנאי רוח נוחים, דהיינו רוח מערבית ערה.

על מנת שלא לחשוף את הכוח, בוצעה במקביל לירי הרעשה מאסיבית בכל רמת הגולן. הירי בוצע ב-10 פגזים מכל קנה, והשיירה חזרה לשטח הישראלי ללא אירועים מיוחדים.[5]

חשיבות המבצע ותוצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבות המבצע טמונה בעיקר הצלחתו האסטרטגית, ולא רק בתוצאותיו הטקטיות. מבחינה טקטית, שתי המטרות שנבחרו, מגדל הפיקוח ומפגש מסלולים, ניזוקו. מבחינה אסטרטגית, צה"ל הוכיח כי הוא נמצא בטווח תותחים מדמשק. הוכחה זו גרמה להרמת המורל בישראל, לחיזוק תחושת ההכרעה והכישלון במלחמה בצד הסורי. בנוסף, לנתון זה היו משמעויות רבות בעת סיכום הישגי המלחמה ותרגומם להישגים מדיניים.

המבצע נחשב לאחד השיאים המקצועיים של חיל התותחנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני אשר (עורך ראשי), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, תל אביב: מערכות, 2008.
  • איתן הבר, זאב שיף, לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, תל אביב: זמורה ביתן, דביר, 2003.
  • יגאל לב, צה"ל בחילו – אנציקלופדיה לצבא ולביטחון: חיל התותחנים, תל אביב: רביבים, 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור עיקרי לערך ולטענה זו ראו http://totchan.libraries.co.il/BuildaGate5library/general2/product_card_edit.php
  2. ^ www.ironi-d.tlv.k12.il/files/1/138/מלחמת%20יום%20הכיפורים.doc
  3. ^ http://www.beithatothan.org.il/Info/hi_show.aspx?id=49327&design=&levelId=45451&
  4. ^ http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28926 באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח אדם
  5. ^ הפגזנו את דמשק, רנן שור, "במחנה" 2.7.75