שירות המילואים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מילואים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מילואים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מילואים (פירושונים).
חיילי מילואים של צה"ל
חיילי מילואים של צה"ל משחקים שש בש בזמן מלחמת לבנון הראשונה, אוקטובר 1982
חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל חצי האי סיני ממצרים לאחר מלחמת יום כיפור, אפריל 1974

תושבי ישראל שסיימו את השירות הסדיר בצה"ל, משובצים בכוחות המילואים שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום (מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע) ובשגרה (אימונים, ביטחון שוטף ופעילויות נוספות). חלק מחיילי המילואים מגויסים ליחידות שבהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים.

עד לאמצע שנות התשעים שירות נשים במילואים היה נדיר. עם פתיחת מקצועות צבאיים רבים בפני נשים, נדרשו חיילות רבות להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. נכון לשנת 2012, היוו הנשים כ-7% ממערך המילואים בצה"ל (לעומת 1% בשנת 2002).[1]

במסגרת אגף כוח אדם, הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים בצה"ל הוא קצין מילואים ראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), קצין בדרגת תת אלוף.

שירות המילואים הוסדר במשך שנים רבות בחוק שירות ביטחון, והחל מ-1 באוגוסט 2008 הוא מוסדר בעיקר בחוק שירות המילואים.

החל משנת 2004 החלה מדינת ישראל בציון "יום המילואים" בל"ג בעומר, כדי לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים במערך המילואים.

חובת שירות המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות המילואים הוא חובה במדינת ישראל, ונחשב חלק מהאתוס הלאומי. בפועל אחוז המשרתים במערך המילואים הלך ופחת במשך השנים, והוא מורכב בעיקר מבוגרי חילות השדה של צה"ל. מצב זה גורם לעיתים לתחושות קיפוח בקרב משרתי המילואים.

מכסת ימי המילואים קבועה בחוק שירות ביטחון, והיא עומדת על 36 ימים בשנה, אותם רשאי שר הביטחון להאריך בצו בשבעה ימים נוספים (ובמקרים מיוחדים המוגדרים שם - אף להאריך עוד עבור תפקידים ומקצועות מסוימים שיקבעו על ידיו). לפי חוק שירות המילואים, מ-2010, עבר הצבא למודל תלת-שנתי, לפיו יעמוד משך השירות בכל שלוש שנים על 54 ימים לחייל, 70 ימים למש"ק ו-84 ימים לקצין. עם זאת, שר הביטחון יוכל, באישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את משך השירות ל-108 ימים, אם סבר כי יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, או לגבי תפקידים ומקצועות מסוימים. התעסוקות המבצעיות יוגבלו אף הן, ויעמדו על 25 ימים, אחת לשלוש שנים. גם כאן, יוכל שר הביטחון להגדיל את תדירותן.

קריאתו של חייל לשירות מילואים נעשית באמצעות צו קריאה - מכתב הנשלח אל החייל ובו פרטי תקופת המילואים ומקום ההתייצבות לשירות המילואים. חייל מילואים שצו זה פוגע מאוד בעבודתו או בלימודיו, רשאי לפנות לוועדה לתיאום מילואים (ולת"ם) לשם קביעת מועד אחר, נוח יותר.

בנוסף לקריאת לחיילי מילואים לשם הכשרה, אימונים ותעסוקה מבצעית, ניתן לקרוא לשירות מילואים בנסיבות חירום, בהתרעה מיידית, בצו המכונה "צו 8" (מקורו של שם הצו בכך שהסמכות להוצאתו הייתה בסעיף 8 לחוק שירות ביטחון משנת 1949. ב-1959 נחקק חוק שירות ביטחון חדש, וההוראה נדדה לסעיף 26, וב-1986 לסעיף 34, ואולם שמו של הצו נשאר. בחוק שירות המילואים שנחקק ב-2008 שבוּ ההוראות לעניין צו 8 לסעיף 8.)

מאז 2001 הוחל שירות מילואים גם במשמר הגבול. תחילה נקבע עיקרון זה כהוראת שעה, אך בחוק שירות המילואים עוגן שירות המילואים במשמר הגבול כהוראה קבועה, המותנית בהסכמתו של חייל המילואים או בכך ששירת במשמר הגבול גם בשירות הסדיר. שירות מילואים מתבצע גם ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, כגון שירות הביטחון הכללי ו"המוסד".

קריסת מודל צבא העם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת המצב החקיקתי בישראל[2] והנורמות החברתיות המקובלות בה, שירות סדיר ושירות מילואים הם בגדר חובה החלה על רוב אזרחי ותושבי ישראל על בסיס מודל צבא העם. מודל זה ממשיך לפעול הלכה למעשה במידה מסוימת בגיוס חיילים לשירות סדיר, אך במערך המילואים הוא חדל לחלוטין מלהתקיים.[3][4] ניתן לבחון נתוני גיוס של שנים מסוימות כדי להווכח בכך: ממידע שפרסם צה"ל בתחילת שנת 2017[5] עולה כי שיעור הגיוס המשוקלל של גברים ונשים עומד על כ-65% מפוטנציאל הגיוס, כך שניתן לומר כי חלק ניכר מהחברה הישראלית אכן נושא בנטל השירות הצבאי הסדיר. לעומת זאת, שיעור המשרתים באופן פעיל במילואים הוא קטן ביותר: בשנת 2014 היו כ-180,000 משרתי מילואים "פעילים",[6] אשר שירתו 20 ימי מילואים ומעלה בתקופה בת שלוש שנים. לשם השוואה, באותה שנה חיו בישראל 1,694,000 יהודים (גברים ונשים) בגילאים 20-40[7] שאמורים להוות ברובם את "פוטנציאל הגיוס" למערך המילואים, ובפועל רק 10.6% מהם היו משרתים "פעילים". גם צה"ל, שנוהג לבחור בקפידה את הנתונים שהוא מציג על אודות היקפי כוח האדם שלו, פרסם בשנת 2016[8] כי מתוך 2.1 מיליון האזרחים בגיל 21 עד 45 ששירתו בצבא, פחות מרבע היו רשומים אז למילואים, ורק שישה אחוזים שירתו במילואים במשך 20 יום לפחות בשלוש השנים הקודמות. מכאן שמודל צבא העם הוותיק עוד פועל במידה כלשהי בגיוס חיילי הסדיר, שכן מבין כל עשרה מתגייסים פוטנציאליים למעלה משישה אכן מתגייסים לשירות, אך הוא כלל אינו מתקיים במערך המילואים, שם תשעה מכל עשרה יהודים בגיל השירות לא נושאים חלק משמעותי בנטל הצבאי[9] (כלומר, רק אחד מכל עשרה בקבוצת האוכלוסייה הרלוונטית משרת לפחות כשבוע אחד בשנה).

פטור משירות מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר סיבות המקנות פטור משירות המילואים:

  • פטור מחמת גיל - בעבר, עמד גיל הפטוֹר ממילואים לפי חוק שירות ביטחון על 54 לגבר ו-38 לאשה, ואולם לא ניתן היה לזמן חייל מילואים מעל גיל 41 שעדיין משרת ביחידה קרבית לפחות עשר שנים, וחייל מילואים מעל גיל 48 שבעבר שירת ביחידה קרבית לפחות עשרים שנה, אלא אם נתן הסכמתו לכך. לאורך השנים הקדים צה"ל מיוזמתו את הגיל המרבי שבו נקראים גברים חיילי מילואים לשירות, כך שגיל הפטוֹר (המוקדם) לגברים הועמד על 40 לחיילים, 42 לקצינים קרביים, 45 לקצינים עורפיים, 48 למשרתים במערכי הגמ"ר (הגנה מרחבית) וביחידות מחוץ לצבא, ו-51 לרופאים. בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק שירות המילואים, שנכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2008. לפי חוק זה, הופחת גיל הפטוֹר החוקי לגברים משירות מילואים, והוא עומד כיום על 40 לחיילים, 45 לקצינים, ו-49 לתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון (בעיקר תפקידים במערך הרפואהנהגי רכבים כבדים, מכונאים וטכנאים). לצד זאת, אלפי מקבלי פטור ממילואים בשל גילם בוחרים להמשיך ולהתנדב למילואים מדי שנה.

נשים רווקות משרתות במילואים עד לגיל 24 (או 34 במקצועות מיוחדים), אף שעל פי חוק ניתן לזמנן עד גיל 38.

  • פטור מחמת נישואים או הריון לנשים - נשים נשואות משרתות במקרים מיוחדים, ונשים במהלך הריון או אחריו אינן משרתות כלל. למרות זאת, נשים רבות מתנדבות להמשיך בשירות מילואים גם לאחר לידת הילד הראשון (במיוחד בתפקידים כמו רופאה או קצינת נפגעים).
  • פטור מחמת אי כשירות רפואית - בדומה לתהליך המקובל בשירות הסדיר, אם חייל נמצא בלתי כשיר רפואית לשירות צבאי במהלך שירות המילואים שלו ומקבל פרופיל 21, יחדל מלשרת במערך המילואים הצבאי. כמו כן, בעלי פרופיל 45 עם סעיף נפשי, פטורים גם הם אוטומטית משירות המילואים (אם כי סיבת הפטור שלהם תהיה "צמצום כוחות המילואים" ולא אי כשירות רפואית).
  • פטור מחמת צמצום כוחות המילואים - חיילים עורפיים בתפקיד כללי, בעיקר בבסיסים פתוחים, מיועדים אוטומטית לפטור משירות מילואים בגין סיבה של צמצום כוחות המילואים. חיילים אלה ייקראו לשירות בנסיבות ייחודיות בלבד ולרוב על פי דרישה מפורשת של מפקדם הישיר.
  • פטור מחמת התנהגות רעה וחמורה - כאשר חיילים התגלו במהלך שירותם הסדיר כבעייתיים מבחינה משמעתית, ישבו הרבה בכלא וכדומה, יוזם הצבא לעיתים פטור לחיילים אלה ממערך המילואים בגין התנהגותם.

בעלי פטור משירות המילואים רשאים להגיש בקשת התנדבות לשירות וזו תיבחן על ידי עתכ"א מילואים באגף כוח האדם. כל בקשה נבחנת לגופה ולוקחת בחשבון את הנסיבות הייחודיות של הפונה ואת צורכי הצבא. כך לדוגמה, ניתן לציין את התנדבותו של ברק בכר, מאמנה של הפועל באר שבע בכדורגל, שאושרה התנדבותו למערך המילואים, לאחר שבשירותו הסדיר קיבל פטור משירות צבאי בגין התנהגות רעה וחמורה.

תגמולי מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגמולים הניתנים לחיילי מילואים נחלקים לשני סוגים: תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, שנועדו לפצותם על אובדן הכנסות, ותגמולים נוספים, המוענקים למי ששירתו מספר רב של ימי מילואים, כאות הוקרה על תרומתם.

על פי חוק הביטוח הלאומי, משלם המוסד לביטוח לאומי תגמולי מילואים לחיילי המילואים, כתחליף למשכורת שאינה משולמת להם בתקופה זו. לשכיר משולמים תגמולי המילואים באמצעות מעבידו, במועד השגרתי לתשלום המשכורת, ולעצמאי - ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי תביעה שהוא מגיש עם שובו משירות המילואים. התגמול מועבר על פי החלק היחסי של ימי המילואים בשכרו החודשי של חייל המילואים, לפי ממוצע משכורותיו בשלושת החודשים הקודמים לשירות המילואים. עם זאת, אין בהם כדי להוות פיצוי כספי מלא, בעיקר מהסיבות הבאות:

  • בתקופת המילואים חייב המעביד לשמור על מלוא זכויותיו של העובד, כגון הפרשה לביטוח פנסיוני, זכות לחופשה שנתית, זכות לפיצויי פיטורים ועוד. המעביד אינו מקבל כל פיצוי על עלות זו.
  • התעריף ליום מילואים שווה לשכר החודשי חלקי 30, בעוד התעריף המקובל ליום עבודה שווה לשכר החודשי חלקי 25 או 22. הסיבה לכך היא שבחישוב תגמולי המילואים מובאים בחשבון גם ימי המנוחה השבועית, שהם חלק מתקופת המילואים. בשירות מילואים קצר, שנמשך פחות משבוע, תגמולי המילואים נמוכים מהשכר שהיה משולם בתקופה זו, ובמקרה של תגמולי מילואים המחושבים לפי שכר המינימום, הם נמוכים משכר המינימום. בחוק שירות המילואים תוקן פער זה, והחל מה-1 באוגוסט 2008 השתנתה שיטת התשלומים: מספר ימי המילואים ששירת חייל המילואים יחולק ב-7. אם אין שארית, יועבר התשלום כרגיל; אם השארית היא 6, ישולם התגמול גם עבור יום נוסף; אם השארית היא בין 1 ל-5, תוכפל השארית ב-1.4 (כך, לדוגמה, חייל ששירת 4 ימים, יקבל תגמול עבור 4*1.4 ימים, שהם 5.6 ימים).

חייל מילואים שלא עבד קודם צאתו למילואים (סטודנט, למשל), או ששכרו נמוך, מקבל תגמולי מילואים על-פי התגמול המזערי, שהוא 68% מ"הסכום הבסיסי" - סכום המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, ומתעדכן מדי שנה על פי עליית מדד המחירים לצרכן. נכון לשנת 2008, עומד הסכום הבסיסי על 7,352 ש"ח, ולפיכך, מאז 1 באוגוסט 2008, עומד התגמול המזערי על 4,999 ש"ח. כלומר, מי ששכרו נמוך מסכום זה או שאינו עובד כלל, יקבל תגמול כאילו זו הייתה משכורתו החודשית.

החל משנת 1997, מוענק לחיילי מילואים תגמול נוסף, המכונה "תגמול מיוחד". תגמול זה מוענק לחיילי מילואים ששירתו למעלה מ-26 ימים בשנה. החל משנת 2008, ניתן גם תגמול שלישי, המכונה "תגמול נוסף". תגמול זה יוענק באמצעות רשות המסים, בסכומים שווי ערך לנקודות זיכוי במס הכנסה. תגמול זה מחולק אף הוא על פי משך שירות המילואים. מאחר שהמענק תוקצב על ידי האוצר בסכום קבוע, הרי שסכום המענק לחייל עשוי להשתנות משנה לשנה, בהתאם למספר החיילים ששירתו תקופות ממושכות. הסכום המרבי למענק זה הוא שווה ערך ל-2 נקודות זיכוי, שהן כ-5,200 ש"ח.

בשנת 2009 הוחלט בצה"ל לשנות את תנאי הענקת "התגמול המיוחד", שיינתן מעתה על שרות מעל 32 ימים בשנה. בנוסף, הוחלט לקצץ את סכומי התגמול בצורה משמעותית, כך שחייל מילואים ששירת 32 ימים בשנה יקבל 850 ש"ח פחות, וחייל ששירת 60 ימים יקבל 2250 ש"ח פחות בהשוואה לעבר. ההחלטה של צה"ל גררה תגובות קשות מצד ארגוני המילואים, וב-23.4.2009 הוגשה על ידי עמותת בלת"ם עתירה לבג"ץ נגד צמצום התגמול.

קצבאות לחייל מילואים שנפגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 אישרה הכנסת את חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002,[10] המשפר את הקצבאות לחייל מילואים שנהרג או הפך לנכה עקב שירותו במילואים.[11]

הגנה וסיוע לאיש המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות במילואים משבש את סדרי עבודתו וחייו של חייל המילואים, ולכן נדרשת הגנה עליו באמצעות החוק, כמו גם סיוע וולונטרי לצמצום הפגיעה בו.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אוסר פיטוריו של חייל מילואים בעת שירות המילואים ושלושים יום לאחר מכן, אלא אם ניתן היתר לכך על ידי ועדת התעסוקה הממונה על ידי שר הביטחון. הוועדה תיתן היתר כזה רק אם יוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים. החוק קובע כי פיטורים שנעשו מחמת שירות במילואים - בטלים.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפלייתו של המשרת במילואים בכל הנוגע לקבלתו לעבודה ולתנאי עבודתו.

סטודנטים המשרתים במילואים זכאים להקלות מיוחדות הן מצה"ל והן מהמוסד האקדמי בו הם לומדים. ההקלות כוללות קיצור שירות, התחשבות בתקופת בחינות, מתן מועדים מיוחדים לבחינות ("מועד ג'"), והנחה בשירותי צילום מסמכים. בפועל, רבות מההקלות אינן מיושמות.

בנוסף, ישנם ארגונים כגון פורום החפ"שים ופורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים העוסקים בקידום זכויות חיילי המילואים.

בשנת 2010 החל צה"ל להפעיל את "בהצדעה", מועדון צרכנים של משרתי מילואים בעלי תעודת משרת מילואים פעיל. תעודה זו מקנה גם הנחות באגרות ממשלתיות. לכל חייל מילואים אשר שירת מעל 10 ימי מילואים בשנה, מופק כרטיס מיוחד המקנה הנחות בבתי עסק שונים ברחבי המדינה.

ביולי 2017 אישרה הכנסת לבת זוג של חייל מילואים, העובדת במשרה מלאה ולה ילד שטרם מלאו לו 13 שנה, לקצר את יום עבודתה בשעה בתקופה שהוא בשירות מילואים פעיל הנמשך חמישה ימים לפחות.[12]

יום הוקרה לחיילי המילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-2004 ל"ג בעומר הוא יום הוקרה לחיילי המילואים.[13]

המילואים באתוס הישראלי ובתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארבעת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל חלק גדול מתושביה שירת שירות מילואים, ועומס המילואים היה רב יחסית (לרוב חודש בשנה ולעיתים פרקי זמן כפולים). סביב שירות המילואים הישראלי התרקם פולקלור עשיר. איש המילואים, ה'מילואימניק', תואר כחייל טוב לב, עצלן מעט אך בעל הומור, כושר אלתור ותושיה, שנחלץ לשירות המדינה ממניעים אידאולוגים. הופעתו מרושלת, הכוללת מדי "חצי ב'", זיפים והעדר גומיות בנעליים. נטען שדמות המילואימניק היא התגלגלות דמותו של הצבר (שמסמל חספוס חיצוני ורכות פנימית) או של לוחם הפלמ"ח (שמסמל איכר מוסרי, היודע לאחוז בנשק להגנתו).

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הבולט ביותר המתאר את הווי שירות המילואים מזווית הומוריסטית הוא סרטו של אסי דיין בכיכובם של שלישיית הגשש החיוור וטוביה צפיר "גבעת חלפון אינה עונה". הסרט מתאר את הסיטואציות הקומיות הנוצרות במפגש בין העולם האזרחי ממנו באו משרתי המילואים, לעולם הצבאי הנוקשה, המקובע והנלעג לעיתים.

קומדיה נוספת העוסקת באופן הומוריסטי במפגש שבין עולם המילואים הנוקשה של שנות ה-70 לעולם האזרחי בישראל של אותם ימים היא סרט הטלוויזיה "הללויה (סרט)" שזכה בפרס האקדמיה הישראלית לדרמות טלוויזיה בשנת 2004.

סרט נוסף, המתאר את חוויית אנשי המילואים, הוא הסרט "מילואים" שצולם בתחילת שנות התשעים.

בשנת 2005 הופקה סדרת הטלוויזיה "מילואים", של בני ואורי ברבש, המתארת הווי של פלוגת מילואים הנקראת לשירות בשטחים.

המילואים בהומור הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין בולט בשירים ישראלים העוסקים בהווי המילואים - הוא הנימה ההומוריסטית השזורה בתיאור הווי זה. מִבּין שירי המילואים הבולטים - שהפכו לקלאסיקה במוזיקה הישראלית עוד בשנות השישים - התפרסם במיוחד השיר ההומוריסטי של להקת החלונות הגבוהים: "פגישה במילואים", הידוע יותר בכינויו הפופולרי: "באנו למילואים".

שלישיית הגשש החיוור הציגה מערכונים רבים שעוסקים בהווית המילואים. המפורסם מביניהם הוא המערכון "המכונית המגוייסת", בו מתואר הווי השירות של אנשי מילואים לאחר מלחמת ששת הימים, המשרתים ביחידה צבאית שאפסנה מכוניות שגויסו למלחמה. המערכון אף הוצג בחוץ לארץ ביידיש ונחל הצלחה רבה. מערכונים ידועים נוספים הם "שיח טבחים", בו מתואר מפגש של שני טבחים מילואימניקים ותיקים המעלים זכרונות מימי קום המדינה עם חייל סדיר ו"פגז קומפוט" בו מבקש איש מילואים להשתחרר מהשירות על מנת להתחתן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק גרינברג, עם לוחם - הנחת היסודות למערך המילואים 1949 - 1950 (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2001).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", במחנה, 2 במאי 2013
  2. ^ כך על פי חוק שירות ביטחון, תשמ"ו-1986 וחוק שירות המילואים, תשס"ח–2008.
  3. ^ יגיל לוי, צבא המילואים שוקע, צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2011
  4. ^ חגי עמית, הפצצה המתקתקת של המילואימניקים: לא מתגייסים בשביל כסף, אבל בלי כסף לא נתגייס, TheMarker, מאי 2013
  5. ^ הודעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שיעור הגיוס המשוקלל לצה"ל: 65%, 25 בינואר 2017
  6. ^ לפי דברי ההסבר שנלוו להצעת חוק שירות המילואים (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ה–2015 שהונחה על שולחן הכנסת ה-20.
  7. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66 פרק 2, לוח 3
  8. ^ יוסי יהושוע, לא כולל שירות מילואים, ידיעות אחרונות, מאי 2016.
  9. ^ החישוב אמנם משמיט אזרחים דרוזים, קצינים המשרתים בגילאים 40-45, אנשי קבע וכדומה, אך אלה לא צפויים להשפיע באופן משמעותי על התוצאה המתקבלת.
  10. ^ חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, באתר כל-זכות
  11. ^ סמדר שמואלי, קצבאות חיילי המילואים הושוו עם משרתי הקבע, באתר ynet, 7.5.2002
  12. ^ חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז - 2017, ספר החוקים 2647.
  13. ^ איתי אשרל"ג בעומר יהפוך ל"חג המילואימניקים", באתר nrg‏, 22 בינואר 2004
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסייבר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי