פרשת הסיליקון בחלב

מודעה מטעם תנובה

פרשת הסיליקון בחלב הייתה פרשה שבמרכזה עמד הגילוי שחברת "תנובה" מוסיפה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקסאן (Polydimethylsiloxane) לחלב עמיד 1% שומן שלה, ללא ידיעת הציבור.

הגילוי

בספטמבר 1995 נחשף בתחקיר של רונאל פישר במוסף "סופשבוע" בעיתון מעריב, כי חברת "תנובה" מוסיפה לחלב העמיד דל-השומן שלה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקסאן (שנחרת בתודעה הקולקטיבית כ"סיליקון"). התחקיר התבסס על מידע פנימי שהגיע לידי רונאל פישר, ועל בדיקות כימיות שבוצעו לחלב במעבדת 'ספקטרולאב' ברחובות. הכימיקל שימש כחומר מונע קיצוף, ואיפשר לאטום ביתר קלות את אריזות החלב לאחר מזיגת החלב לתוכן. בעקבות בעיה בתהליך הייצור במפעל תנובה נאלצו להשמיד כמויות גדולות של חלב ובכך נגרמו הפסדי הכנסות ניכרים. השימוש בסיליקון מנע את התופעה. החומר נחשד כחומר מסרטן, ולכן נאסר לשימוש במזון ברוב ארצות העולם ובהן ישראל, מתוקף סעיף בתקנות לרישוי עסקים, אלא באישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות.

תגובת תנובה

במהלך שבדיעבד גרר פגיעה חמורה בתדמיתה, דחתה הנהלת תנובה את החשדות בכל תוקף. אמנם תחילה נשמעו תגובות סותרות מצד ההנהלה, כאשר יצחק בן-דוד, סמנכ"ל בחברה, הודיע לתקשורת כי הסיליקון שימש כבולם קצף ואושר על ידי משרד הבריאות.

מודעה מטעם תנובה

אולם חברת "תנובה" יצאה חיש מהר בקמפיין אגרסיבי בכלי התקשורת במטרה להפריך את החשדות. יוסף יודוביץ', מנהל אגף החלב בתנובה מסר כי "פעלנו ונמשיך לפעול רק לפני ההוראות. 'תנובה' נשארה עקבית בעמדתה, שלא היו דברים מעולם, והחברה עובדת באופן תקין".

במהרה הצטברו העדויות כנגד "תנובה" והלחץ כלפי החברה מצד הציבור גבר בעקבות שידורו בערוץ 2, של קטע וידאו שצולם במצלמה נסתרת, בו רואים את מיכלי הסיליקון ליד פס יצור החלב, שעליהם תוויות "לשימוש חיצוני בלבד". תנובה החלה בהורדת החלב מהמדפים, וגרסת החברה לאירועים שונתה. כעת הצהירו בחברה כי אמנם נעשה שימוש בסיליקון, אך כחומר ניקוי בלבד למערכת הצינורות, וזאת הסיבה שבגללה נמצאו שאריות סיליקון בחלב. ההצהרה עוררה תמיהות רבות מכוון שהחומר כלל אינו משמש כחומר ניקוי. בקשת תנובה, שכעת מצאה את עצמה עם כמויות אדירות של חלב עמיד, להשתמש בחלב שהורד כמזון לבהמות נדחתה, ומשרד הבריאות הורה לחברה להשמיד את החלב לאלתר.

יחד עם זאת, עדיין לא הודו בפה מלא בתנובה בהכנסת הסיליקון במזיד. צבי ורשביאק, מנהל מפעל תנובה ברחובות שבו יוצר החלב, יצא בהצהרה "אנחנו ממשיכים בייצור החלב העמיד. יש לנו נתונים על ערכים גבוהים של סיליקון במים ובחלב באופן טבעי וללא שהוספנו שום חומר פנימה".

הלחץ על החברה גבר, ונציגי החברה זומנו להופיע בפני ישיבת פגרה מיוחדת של ועדת הכלכלה של הכנסת, בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, משרד החקלאות וארגוני הצרכנים. בסופו של דבר, בעקבות חקירה פנימית, הודתה הנהלת תנובה במחדל, כאשר מנכ"ל החברה, יצחק לנדסמן, התנצל בהודעה אישית על הפרשה, על הטיוח, והורה על השעייתו של מנהל המפעל.

ביקורת רבה נמתחה על לנדסמן, מכיוון שלא לקח אחריות אישית על המאורע, בטענה כי היה בידו מידע לא מדויק. לנדסמן, שעורר זעם רב, הואשם כי הודעתו לקתה בתסמונת הש"ג בכך שהפיל את האשמה על מנהל המפעל. כמו כן, הועלו חשדות כי לנדסמן ידע על המתרחש כבר שמונה חודשים לפני האירוע, כאשר מומחה ממשטרת ישראל, דוד בר-דרור, ביקש להביא לידיעתו את הנושא, אך בחר להתעלם. לנדסמן הוחלף כעבור זמן קצר במנכ"ל חדש, אריק רייכמן.

בעקבות הפרשה

כעבור שנה יצאה תנובה בקמפיין לשיקום תדמיתם ההרוסה של מוצרי החלב העמיד שלה. גולת הכותרת בקמפיין זה הייתה משלוח חלב עמיד תנובה לקוסמונאוטים הרוסים בתחנת החלל מיר, שצולמו לוגמים ממנו כשהם מרחפים באוויר בפוזות שונות.

בעקבות הפרשה נאלצה תנובה לשלם קנס של 28 אלף שקל כשנמצאה אשמה בבית משפט שלום ברחובות בהטעיה פלילית. בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברה פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-2008 כי על תנובה לשלם 55 מיליון ש"ח לקבוצת התובעים‏‏.

ראו גם

• יחסי ציבור
• ספין תקשורתי

קישורים חיצוניים

• תקציר הפרשה וסיכומה
• האם שיווקה תנובה חלב שהכיל אנטיביוטיקה? מתוך האתר nrg
• רונית שווה, האמת היא הנשק האסטרטגי הטוב ביותר, ירחון סטטוס