סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
הרחבה
יעל י (שיחה | תרומות)
הגהה+הרחבה
שורה 1: שורה 1:
'''סוכות''' היא [[עיר]] [[מקרא]]ית ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] [[עבר הירדן המזרחי]].
'''סוכות''' היא [[עיר]] [[מקרא]]ית ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] ב[[עבר הירדן המזרחי]].


המקום מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[חרן]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}}
המקום מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]], כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[חרן]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}}




{{ציטוטון|וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת}}
{{ציטוטון|וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת}}


על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. כמו כן, העיר נזכרת ב[[ספר שופטים]] בסיפור מלחמתו של [[גדעון]] ב[[מדין]].{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ה}}.}} ב[[ספר דברי הימים]] כי בין סכות ובין צרתן יצק [[שלמה המך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}
על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. כמו כן, העיר נזכרת ב[[ספר שופטים]] בסיפור מלחמתו של [[גדעון]] ב[[מדין]].{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ה}}.}} ב[[ספר דברי הימים]] כי בין סכות ובין צרתן יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}


ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של [[נחל יבוק]] ל[[נהר הירדן|ירדן]]. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה מתבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]]: "סוכות - דרעלה".
ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה במספר אתרים. האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של [[נחל יבוק]] ל[[נהר הירדן|ירדן]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה מתבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]]: "סוכות - דרעלה". השני, בתל-אחצאן - תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאן ממצאים ארכאולוגיים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] ועד סוף [[תקופת הברזל הקדומה]], בקרבת נהר א-זרקא - היבוק -


יש להבחין בינה ובין עיר מקראית נוספת הנושאת את השם [[סוכות (מצרים)|סוכות]], הסמוכה ל[[מצרים]].<br />
יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם [[סוכות (מצרים)|סוכות]], הסמוכה ל[[מצרים]].<br />


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־11:22, 29 בדצמבר 2011

סוכות היא עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן המזרחי.

המקום מוזכר לראשונה בספר בראשית, כתחנה בחזרתו של יעקב מחרן לארץ כנען:[1]


”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת”

על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. כמו כן, העיר נזכרת בספר שופטים בסיפור מלחמתו של גדעון במדין.[2] בספר דברי הימים כי בין סכות ובין צרתן יצק שלמה המלך את כלי המקדש.[3]

במאה ה-20 זוהתה במספר אתרים. האחד, בתל דיר עלא בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק לירדן. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס, זיהוי זה מתבסס על דברי התלמוד הירושלמי במסכת שביעית: "סוכות - דרעלה". השני, בתל-אחצאן - תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאן ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה ועד סוף תקופת הברזל הקדומה, בקרבת נהר א-זרקא - היבוק -

יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם סוכות, הסמוכה למצרים.

לקריאה נוספת

  • הערך: סכות, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
  • The Eerdmans Bible Dictionary - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993

הערות שוליים