דוד ליבוביץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
+
שורה 2: שורה 2:
{{ממציא
{{ממציא
|שם=דוד ליבוביץ
|שם=דוד ליבוביץ
|שם בשפת המקור=
|שנת לידה=[[1904]]
|שנת לידה=[[1904]]
|שנת פטירה=[[1969]]
|שנת פטירה=[[1969]]
|תמונה=[[תמונה:David_l.jpg|150px|מרכז]]
|תמונה=[[תמונה:David_l.jpg|150px|מרכז]]
|כיתוב=
|כיתוב=דוד ליבוביץ, 1947
|המצאות עיקריות=פיתוח כלי נשק ל[[ההגנה|הגנה]]
|המצאות עיקריות=פיתוח כלי נשק ל[[ההגנה|הגנה]]
|ארצות מגורים=[[רוסיה]],[[ישראל]]
|ארצות מגורים=[[רוסיה]],[[ישראל]]
שורה 13: שורה 12:
|הערות=
|הערות=
}}
}}
'''דוד ליבוביץ''' ([[28 בינואר]] [[1904]] - [[4 במרץ]] [[1969]]) היה [[נשק (מקצוע)|נשק]] של ארגון "[[ההגנה]]", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את הפרעוש, הפיאט, ואת ה[[דוידקה|דָוִידְקָה]], ה[[אפונים|קרויה של שמו]]. ליבוביץ פיתח וייצר את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]].
'''דוד לֶיבּוביץ''' ([[28 בינואר]] [[1904]] [[4 במרץ]] [[1969]]) היה [[ממציא]] [[ישראלי]], [[נשק (מקצוע)|נשק]] של ארגון "[[ההגנה]]", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את הפרעוש, הפיאט, ואת ה[[דוידקה|דָוִידְקָה]], ה[[אפונים|קרויה של שמו]]. את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
ליבוביץ נולד ב[[טומסק]] שב[[סיביר]], והיה פעיל בתנועת "[[החלוץ]]". [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1927]]. כבעל הכשרה ב[[טכנולוגיה]] התקבל לבית הספר החקלאי [[מקווה ישראל]] כ[[מורה]] וכמנהל הטכני של בית הספר.
ליבוביץ נולד ב-[[1904]] ב[[טומסק]] שב[[סיביר]]. היה פעיל בתנועת "[[החלוץ]]". בשנת [[1927]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]]. כבעל הכשרה ב[[טכנולוגיה]] התקבל לבית הספר החקלאי [[מקווה ישראל]] כ[[מורה]] וכמנהל הטכני של בית הספר. מרבית המצאותיו היו כלים חקלאיים: שכלולים בכלים חקלאיים, מקלפת תירס, "תותח חפרפרות" (כלי ירייה להשמדת [[חפרפרת|חפרפרות]]) ועוד.


ליבוביץ הצטרף לארגון "ההגנה", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני ה[[תע"ש]], תכנן ובנה את מרגמת ה[[דוידקה]], שהופעלה בהצלחה בחזית [[ירושלים]] ובחזיתות נוספות.
הצטרף לארגון "[[ההגנה]]", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני ה[[תע"ש]], תכנן ובנה את מרגמת ה[[דוידקה]], שהופעלה בהצלחה בחזית [[ירושלים]] ובחזיתות נוספות.

היה נשוי לשולמית לבית מולדבסקי, בת אחותו של העסקן וה[[מו"ל]] [[נחום טברסקי]],{{הערה|{{תדהר|19|5706|שמואל מולדבסקי}}.}} והיה אב לשניים: צבי וחנה.


דוד ליבוביץ נפטר ב-[[1969]], בגיל 65. נטמן ב[[בית העלמין הדרום]].
דוד ליבוביץ נפטר ב-[[1969]], בגיל 65. נטמן ב[[בית העלמין הדרום]].
שורה 24: שורה 25:
בשנת [[1973]], ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו [[פרס ביטחון ישראל]].
בשנת [[1973]], ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו [[פרס ביטחון ישראל]].


[[תמונה:תצלום תעודת פרס ישראל לדוד לייבוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקווה ישראל]]
[[קובץ:תצלום תעודת פרס ישראל לדוד לייבוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקווה ישראל]]

==לקריאה נוספת==
* [[שמואל אביצור]], 'דוד לייבוביץ – מ"תותח" חפרפרות עד ל"תותח" בתש"ח', בספרו: '''ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ'''; ערכו והביאו לדפוס: רחבעם זאבי, גניה דורון, ירושלים: [[יד יצחק בן צבי]], תשמ"ו 1986, עמ' 76–80.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|5|2213}}
* {{תדהר|5|2213}}
* {{דבר||דוד ליבוביץ|1969/03/05|00817}}
* {{דבר||דוד ליבוביץ|1969/03/05|00817}}
* {{מעריב|אבנר.|דוד – ממציא הנשק הסודי שלנו|1948/07/22|00703}}
* {{מעריב|שאול הון|דוד לייבוביץ' – ממציא ה"דויד'קה": הכלי יצא מכלל שימוש וממציאו כמעט נשכח...|1956/04/20|01000}}
* {{מעריב||מת ממציא ה"דווידקה"|1969/03/05|00719}}
* {{דבר|אפרים תלמי|חרש־הברזל המופלא: מת ממציא הדוידקה, "תותח 1947"|1969/03/07|00502}}
* {{דבר|אפרים תלמי|חרש־הברזל המופלא: מת ממציא הדוידקה, "תותח 1947"|1969/03/07|00502}}
* {{דבר||פרסי־הבטחון לשנת הכ"ה הוענקו לחמישה צוותים|1973/07/02|00313}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}





גרסה מ־01:15, 11 בינואר 2013

תבנית:ממציא דוד לֶיבּוביץ (28 בינואר 19044 במרץ 1969) היה ממציא ישראלי, נשק של ארגון "ההגנה", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את הפרעוש, הפיאט, ואת הדָוִידְקָה, הקרויה של שמו. את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.

ביוגרפיה

ליבוביץ נולד ב-1904 בטומסק שבסיביר. היה פעיל בתנועת "החלוץ". בשנת 1927 עלה לארץ ישראל. כבעל הכשרה בטכנולוגיה התקבל לבית הספר החקלאי מקווה ישראל כמורה וכמנהל הטכני של בית הספר. מרבית המצאותיו היו כלים חקלאיים: שכלולים בכלים חקלאיים, מקלפת תירס, "תותח חפרפרות" (כלי ירייה להשמדת חפרפרות) ועוד.

הצטרף לארגון "ההגנה", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני התע"ש, תכנן ובנה את מרגמת הדוידקה, שהופעלה בהצלחה בחזית ירושלים ובחזיתות נוספות.

היה נשוי לשולמית לבית מולדבסקי, בת אחותו של העסקן והמו"ל נחום טברסקי,[1] והיה אב לשניים: צבי וחנה.

דוד ליבוביץ נפטר ב-1969, בגיל 65. נטמן בבית העלמין הדרום.

בשנת 1973, ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו פרס ביטחון ישראל.

תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקווה ישראל

לקריאה נוספת

  • שמואל אביצור, 'דוד לייבוביץ – מ"תותח" חפרפרות עד ל"תותח" בתש"ח', בספרו: ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ; ערכו והביאו לדפוס: רחבעם זאבי, גניה דורון, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשמ"ו 1986, עמ' 76–80.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:נ