אפרים תלמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפרים תלמי

אפרים (יוסף) תַלמִי (1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער; אביו של מנחם תלמי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים תלמי נולד בשנת 1905 בעיירה שרפץ שליד פלוצק בפולין למשפחת סוחרים זעירים, וקיבל חינוך דתי לאומי ב'חדר מתוקן'. להשלמת לימודיו יצא לסמינר למורים לוורשה הבירה. בעת לימודיו כבר היה פעיל בתנועת נוער ציונית. פרסומיו הראשונים נדפסו בתקופת לימודיו, בעברית, בדו-שבועון "הד הנוער", שיצא בוורשה.

בשנת 1925, בהיותו כבן עשרים, עלה אפרים תלמי לארץ ישראל, ובשנותיו הראשונות בארץ היה פועל חקלאי ושומר שדות. הוא עבד בפרדסים של פתח תקוה ורמת גן, ושמר בכרמים. חוויות המפגש עם הארץ כשומר שימשו אותו לימים בכל יצירותיו. לאחר מכן עבד בעריכה בעיתונאות ובפקידות.

בין השנים 19341947 ערך את "במחנה", בטאון ארגון המחתרת של "ההגנה", וכבר בשנת 1944 הצטרף ככתב וכעורך למערכת העיתון "דבר". כמה שנים שימש ככתב הצבאי של העיתון, ערך מדורים שונים, ובשנים 1956-1971 היה עורך שבועון הילדים של העיתון "דבר לילדים". הוא שימש בתפקידו עד שנת 1970, ופרסם בשבועון מאות רשימות, שירים וסיפורים לילדים, וכתבות בנושאי ידיעת ארץ ישראל.

בשנת 1956 זכה תלמי בפרס סוקולוב לעיתונאות, ובשנת 1978 זכה בפרס יציב על תרומתו בתחום הספרות והעיתונאות לילדים. בעשרים השנים האחרונות לחייו פרסם תלמי אנתולוגיות רבות, לכסיקונים וספרי הדרכה, בשיתוף עם בנו מנחם תלמי.

אפרים תלמי תרגם מיידיש ומאנגלית, ובין תרגומיו יצירותיהם של ד"ו פייק, הינדה לוי-ליסנר, מאשה שטוקר-פיוק, שלום עליכם, בוורלי קלירי ואחרים.

נפטר בתל אביב ונקבר בבית עלמין קריית שאול בתל אביב.

תלמי היה סופר ועיתונאי פורה למדי; בבית הספרים הלאומי מצויים כתשעים כרכים מיצירתו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברושים בליל (1941)
  • אפרים איש חולדה (1943)
  • אלף-בית (1944)
  • בעמדה הקדמית (1948)
  • שדות ירוקים (1953)
  • מדן ועד אילת (1955)
  • גלויות מן המולדת (1959)
  • ישראל: דרכים ויישובם (1960)
  • נופי מולדת (1961)
  • טיול של חופש (1962)
  • מי ומה במלחמת העצמאות (1965)
  • כל הארץ: לכסיקון גאוגרפי של ישראל (1966)(במשותף עם מנחם תלמי)
  • ירושלים והגדה המערבית (1967)
  • פינות במולדת (1967)
  • שירים לילדים טובים (1969)
  • מי ומה בעשרים השנים (1969)
  • תעלולים בפרדס (1970. פרס למדן) — פרקים נוסטלגיים-חייכניים בעלי רקע אוטוביוגרפי, המביאים את הקורא אל ימי החלוציות והעבודה בפרדסי רמת-גן.
  • אותיות ומספרים (1970)
  • ציפור האש (1970) — עיבודי אגדות.
  • כל ארץ-ישראל (1971)
  • אני אוהב לטייל (1974)
  • חן הארץ (1974)
  • מי ומה בהגנה ובמאבק (1975)
  • הבה נטייל בארץ-ישראל (1976)
  • לקסיקון ציוני (1976)
  • מי ומה בשמירה ובהתגוננות (1978)
  • גן ירוק (1980)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]