גרין מייל

גרין מייל (הַמַּייל הירוק - The Green Mile) הוא סיפור דרמה ופנטזיה שנכתב על ידי הסופר האמריקני סטיבן קינג בשנת 1996.

העלילה מתרחשת בשנת 1932, באגף ה' של בית הסוהר "קולד מאונטיין". זהו אגף הנידונים למוות באמצעות כיסא חשמלי, המכונה "המחשמל" או "המנצנץ הזקן" ("Old Sparky"), ואשר ההוצאה להורג בעזרתו מכונה "רכיבה על הברק". "המייל הירוק" הוא הדרך מהאגף אל אזור ההוצאה להורג שאורכו מייל אחד והיה בצבע ירוק. הסיפור מוצג מבעד לעיניו של הסוהר הראשי - פול אדג'קומב. דרכו אנו מתוודעים לסיפורי האסירים המחכים למותם, לבעיות העבודה בבית הסוהר וכן לבעיות בחייו האישיים. כל זאת, עד לתפנית הגדולה בספר: בואו של ג'ון קופי. קופי - ענק שחור ובור - מואשם באונס ורצח של שתי ילדות תאומות, ומגיע ישירות לאגף הנידונים למוות. עד מהרה מגלה אדג'קומב כי המצב אינו פשוט כפי שהוצג בתחילה, וכי קופי הינו דמות מורכבת בהרבה מכפי שנראה.

עלילת הספר

הספר יצא לראשונה כסדרה בהמשכים. לאחר מכן חוברו כל הפרקים לספר אחד.

שתי הילדות המתות

פול אדג'קומב, הסוהר הראשי, מתאר את אגף ה', אגף הנידונים למוות בבית הסוהר "קולד מאונטיין"; את האסירים שנכחו שם; חבריו הסוהרים והסוהר שלדבריו היה שנוא על כולם וסדיסט עד מאוד. תפנית הסיפור מתרחשת כאשר מגיע לבית הסוהר אסיר שחור, בוּר ועצום ממדים ושמו ג'ון קופי, שנידון למוות בגין אונס ורצח של שתי ילדות לבנות.

העכבר על המייל

לפני שג'ון קופי הגיע לאגף ה', מספר אדג'קומג על עכבר מופלא אשר הופיע שם יום אחד והתנהג בצורה אנושית להפליא. אחד הסוהרים, ברוטוס האוול, נתן לעכבר את השם "וילי ספינת-קיטור", אחד מסרטי מיקי מאוס. כל האנשים אשר ראו את העכבר חיבבו אותו, מלבד הסוהר פרסי. כשהגיע דלקרואה, צרפתי אשר הואשם באונס נערה, ברציחתה וברציחת אנשים נוספים, התיידד עם העכבר וכינה אותו "מר ג'ינגלס".

ידיו של קופי

כאן חוזר סיפורו של ג'ון קופי. הוא מתגלה כבעל נפש של ילד וכוחות על טבעיים, בעזרתם הוא יכול לרפא כל מחלה, אך גם לראות את הרשע ואת הסבל שבאנשים. באמצעות מגע ידו, מרפא קופי את פול, מדלקת בדרכי השתן, ממנה הוא סובל, ובכך אף משפר את חיי המין שלו. אסיר חדש, ויליאם וורטון, מגיע לאגף ה', בשם רצח המוני שביצע ברחוב. הוא מכנה את עצמו "בילי הנער" ושם לעצמו מטרה: הפיכת חייהם של הסוהרים באגף ה' לגיהנום עלי-אדמות. אדג'קומב מתאר את מאמצעיו להגשמת מטרה זו כ"מקוריים".

מותו הרע של דלקרואה

באותו יום בו דלקרואה צריך להיות מובל אל גורלו הממתין לו בכיסא החשמלי, מחליט פרסי וטמור לעשות מעשה ורומס את מר ג'ינגלס העכבר, מה שרצה לעשות מזה זמן רב. ג'ון קופי ריחם על העכבר, והחזירו לחיים, למרבה אושרו של דלקרואה. ברם, פרסי לא הסתפק רק בכך, ובהוצאתו של דלקרואה להורג הוא היה האחראי להניח את הספוגית הרטובה במי-מלח על ראשו של דלקרואה (כך שהחשמל ירוכז לראשו וימות מהר), ובמקום זאת הוא הניח אותה יבשה. כך מת דלקרואה בייסורים רבים. אדג'קומב טוען שמוות כזה לא מגיע לאיש.

מסע לילי

ג'ון קופי מוברח מבית הסוהר על מנת לרפא את מלינדה מורס, אשתו של מנהל בית הכלא, הלוקה בגידול סרטני במוחה; אדג'קומב וחבריו מסכנים בכך את מישרתם. התוכנית עולה יפה ומלינדה נרפאת, אך בניגוד לפעמים אחרות, קופי אינו נפטר מה"רוע" אותו ריפא באמצעות "הקאתו" לאוויר בדמות ענן-זבובים, אלא שומר אותו בקרבו. הוא מוחזר לתאו, ואז תופס את פרסי וטמור ו"מקיא" את ענן הזבובים אל פיו. פרסי, שדעתו נטרפה עליו, שולף את אקדחו, יורה בוויליאם וורטון למוות, ולאחר מכן נשלח לאשפוז בבית-חולים לחולי נפש עד יום מותו.

קופי על המייל

בחלק האחרון של הספר, עולה מחדש ונסקר סיפורו של קופי, ויחד עימו גם תאריך הוצאתו להורג הקרב ובא.

במהלך הסיפור הקוראים מתוודעים לכך שאדג'קומב העלה על הכתב את קורותיו במהלך שהותו בבית אבות. את זכרונותיו הוא חולק עם ידידתו, איילין. לאחר שסיימה לקרוא את כתביו, הראה לה אדג'קומב את מר ג'ינגלס העכבר. לפי טענתו, ג'ון קופי האט את תהליכי ההזדקנות של מר ג'ינגלס ושלו, ואף נתן לו את היכולת לראות את הסבל והרוע שבאנשים. קופי התעייף מחייו, ועל כן רצה להיות מוצא להורג. אדג'קומב גם הוא מודה שלא היה מתנגד להגיע אל המנוחה.

"אבל לפעמים, הו אלוהים, המייל הירוק כל כך ארוך..", הוא מסיים את סיפורו.

דמויות

עובדים בבית הכלא

• פול אדג'קומב- המספר. עובד כסוהר ראשי באגף ה' שבבית הכלא. סבל מדלקת בדרכי השתן ורופא על ידי ג'ון קופי.
• ברוטוס האוול- אחד הסוהרים הקבועים באגף ה'. בחור גדול (גובהו מטר תשעים) אשר מכונה "ברוטאלי" בצחוק (באנגלית- brute- "בריון"), אך אינו מזיק לזבוב.
• דין סטנטון- סוהר קבוע באגף ה'. לפי דבריו של אדג'קומב, דין אינו יכול לצחוק מבדיחה גם כאשר הוא מבין אותה.
• האל מורס- מנהל בית הכלא. שברירי למראה, אך מוכיח את כוחו כשהוא שובר את זרועו של אסיר שניסה לתקוף אותו.
• הארי טריוולגר- סוהר קבוע באגף ה'.
• ביל דודג'- סוהר זמני באגף ה'. מהראשונים לדעת על מר ג'ינגלס.
• פרסי ויטמור- סוהר קבוע בבית הכלא. סדיסט רציני ושנוא על מרבית העובדים. הגיע לעבוד בבית הכלא בעזרת פרוטקציות מאשתו של מושל המחוז, שהיא הדודה שלו. מאיים שידאג לפיטורי כל מי שיעמוד בדרכו, יתלונן עליו או יתקוף אותו.
• קרטיס אנדרסון- סגן מנהל בית הכלא.

אסירים

• ג'ון קופי- הדמות המרכזית בספר. שחור ענק בור שדינו נגזר למוות בשל הרשעתו באונס ורצח של שתי ילדות תאומות. מתגלה כבחור עדין בעל כוחות על טבעיים.
• אדוארד דלקרואה- צרפתי שנגזר למוות. אנס ורצח נערה צעירה, השליך את גופתה מחלון בניין והציתה. האש התפשטה לבניין והרגה אנשים נוספים, כולל ילדים. לפי דברי אדג'קומב, לאחר שהגיע לבית הכלא הפך למנומס ובלתי מזיק. התיידד עם העכבר שברוטוס האוול קרא לו "וילי ספינת קיטור" ונתן לו את שמו הסופי- "מר ג'ינגלס".
• ויליאם וורטון / "בילי הנער"- אסיר שהגיע לאגף ה' זמן מה לאחר קופי ונידון למוות בשם רצח המוני ברחוב. מתגלה כבחור פראי אשר מוכן לעשות הכול על מנת לחולל צרות ולהרע לסוהרים כמה שיותר. בהמשך העלילה מתגלה כבעל עבר פלילי להחריד.

אחרים

• מר ג'ינגלס- עכבר שהופיע יום אחד באגף ה' והתנהג בצורה אנושית משעשעת ביותר. נקרא בהתחלה "וילי ספינת קיטור" (על שם אחד מסרטיו של מיקי מאוס) בידי ברוטוס האוול, אך שמו הסופי ניתן לו על ידי דלקרואה, שהתיידד עימו וטען שאילפו. האוול, מצידו, טען שהעכבר היה כבר חצי מאולף כשפגשוהו לראשונה, ולכן יותר סביר שאילף את דלקרואה.
• ג'אניס אדג'קומב- אשתו של פול אדג'קומב. עוזרת לו במהלך הסיפור לנסות ולגלות עוד על ג'ון קופי.
• איליין קונלי- אישה שאדג'קומב פגש בבית האבות שעבר אליו. עוזרת לאדג'קומב ברגעיו הקשים ותומכת בו.
• בראד דולאן- עובד בבית האבות בו מתגורר אדג'קומב, אשר טוען כי בראד הוא גלגול נשמתו של פרסי, שחזרה לרדוף אותו לעת זקנה. רע לב, אכזרי וסדיסט.

סרט

כרזת הסרט

בשנת 1999 יצא לאקרנים סרט קולנוע המבוסס על סיפור זה, בבימויו של פרנק דרבונט ובכיכובם של טום הנקס בתור פול אדג'קומב, ומייקל קלארק דאנקן כג'ון קופי. הסרט זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם, ואף היה מועמד ל-4 פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, אם כי לא זכה באף אחד מהם. אולם הסרט זכה בשני פרסי סאטורן האחד בקטגוריית סרט המתח הטוב ביותר, והשני פרס שחקן המשנה הטוב ביותר, אותו קיבל דאנקן עבור תפקידו כג'ון קופי. הסרט נחשב כנאמן למדי למקור, וקינג עצמו טען שבקוראו את התסריט שהוגש לו לפני הבימוי, חשב כי מדובר בתסריט הטוב ביותר שנכתב על פי אחד מספריו.