ישראל יוסף לאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:22, 8 באפריל 2013

ישראל יוסף לאו (1887‏-1941, לבוב תרמ"ח – בלז'ץ, תש"ב) – רבה האחרון של העיר קולומיאה בגליציה.

נולד בלבוב נולד בלבוב כבנו הבכור של הרב צבי יהודה לאו (לויא) וללאה הינדה. בן דודו היה הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין^[1]. אחיו היה הרב משה חיים לאו, לימים רבה של פיוטרקוב. למד אצל סבו בעל ה"מנחת שי" שקירבו לחסידות צ'ורטקוב, וכן למד בבית המדרש הגדול מחוץ לעיר. נסמך לרבנות על ידי על ידי סבו החורג הרב שלום מרדכי שבדרון^[2], הרב יצחק שמלקיש ועוד.

נשא את בתו של הבנקאי ר' יעקב בידוף, מחסידי ויז'ניץ בקולומיה. מאז היה מקורב מאוד לחסידות זו. לא רצה לסמוך על שלחן חותנו ולא רצה לקבל עליו את עול הרבנות. היה עוזר לחותנו בניהול עסקיו ובמקביל עסק בצרכי ציבור. היה פעיל בתנועת אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל ופעל להקמת בתי ספר של רשת בית יעקב בגליציה.

מאז עזיבת רב העיר הרב גדליה שמלקיס בשנת תרס"ד, לא התמנה רב לעיר, בעיקר נוכח יריבות בין המפלגות, והתנצחות לגבי זהות המועמד. בשנת תרצ"א הציעו אנשי המזרחי את הרב ישראל יוסף לאו לרב העיר, בתנאי שיפסיק את פעילותו המפלגתית. מאז כיהן הרב לאו כרב העיר. הוא התבלט בנאומיו הבהירים וכשרונו הריטורי. יצג את הקהילה גם בפני מועצת העיר.

עם פרוץ שואת יהודי פולין בלטו פעולותיו למען קהילתו. הוא סירב לבקשות לברוח לצ'כוסלובקיה והונגריה הסמוכות. יצא עם בני קהילתו למחנה המוות בלז'ץ באלול תש"ב, שם נספה עם אשתו ושלושת בנותיו. בן יחידי ששרד עלה לישראל.

קישורים חיצונים

ספר זיכרון לקהילת קולומיה והסביבה בעריכת דב נוי ומרדכי שוצמן, הוצאת ארגון יוצאי קולומיה והסביבה בארץ ובתפוצות, 1972. עמ' 187-189
הרב יוסף ישראל לאו משביע חיילים יהודיים לצבא פולין, על מגרש הספורט הלאומי בקולומיאה, מאתר יד ושם

לקריאה נוספת

מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג' בערכו

הערות שוליים

^ אמותיהם של הרב מ' ח' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה
^ נישא לאלמנתו של הרב שמואל יצחק שור.

[1] אמותיהם של הרב מ' ח' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה

[2] נישא לאלמנתו של הרב שמואל יצחק שור.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ישראל יוסף לאו ([[1887]]{{כ}}-[[1941]], [[לבוב]] [[תרמ"ח]] – [[בלז'ץ]], [[תש"ב]]) – רבה האחרון של העיר [[קולומיאה]] ב[[גליציה]].
 [[קובץ:Israel y lowe.JPG|ממוזער|הרב ישראל יוסף לאו]]
-נולד בלבוב נולד ב[[לבוב]] כבנו הבכור של הרב צבי יהודה לאו (לויא) וללאה הינדה. בן דודו היה הרב [[יהודה מאיר שפירא]] מ[[לובלין]]{{הערה|אמותיהם של הרב מ' ח' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב [[שמואל יצחק שור]], בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה}}. אחיו היה הרב [[משה חיים לאו]], לימים רבה של [[פיוטרקוב]]. למד אצל סבו בעל ה"מנחת שי" שקירבו ל[[חסידות צ'ורטקוב]], וכן למד בבית המדרש הגדול מחוץ לעיר. נסמך לרבנות על ידי על ידי הרב [[שלום מרדכי שבדרון]], הרב [[יצחק שמלקיס]] ועוד.
+נולד בלבוב נולד ב[[לבוב]] כבנו הבכור של הרב צבי יהודה לאו (לויא) וללאה הינדה. בן דודו היה הרב [[יהודה מאיר שפירא]] מ[[לובלין]]{{הערה|אמותיהם של הרב מ' ח' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב [[שמואל יצחק שור]], בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה}}. אחיו היה הרב [[משה חיים לאו]], לימים רבה של [[פיוטרקוב]]. למד אצל סבו בעל ה"מנחת שי" שקירבו ל[[חסידות צ'ורטקוב]], וכן למד בבית המדרש הגדול מחוץ לעיר. נסמך לרבנות על ידי על ידי סבו החורג הרב [[שלום מרדכי שבדרון]]{{הערה|נישא לאלמנתו של הרב שמואל יצחק שור.}}, הרב [[יצחק שמלקיש]] ועוד.
 נשא את בתו של הבנקאי ר' יעקב בידוף, מ[[חסידות ויז'ניץ|חסידי ויז'ניץ]] בקולומיה. מאז היה מקורב מאוד לחסידות זו. לא רצה לסמוך על שלחן חותנו ולא רצה לקבל עליו את עול הרבנות. היה עוזר לחותנו בניהול עסקיו ובמקביל עסק בצרכי ציבור. היה פעיל בתנועת [[אגודת ישראל]] ו[[צעירי אגודת ישראל]] ופעל להקמת בתי ספר של רשת [[בית יעקב]] בגליציה.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
  [[קטגוריה:רבנים פולנים]]
 [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
+[[קטגוריה:חסידי צ'ורטקוב]]
  [[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
  [[קטגוריה:משפחת לאו|ישראל יוסף]]
 [[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]
+[[קטגוריה:אגודת ישראל: אישים]]