שלום מרדכי שבדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון
מהרש"ם
תאריך לידה כ"ז בניסן תקצ"ה
מקום לידה בכפר סמוך לזלוטשוב
תאריך פטירה ט"ז בשבט תרע"א (בגיל 75)
תאריך לידה לועזי 26 באפריל 1835
תאריך פטירה לועזי 14 בפברואר 1911
מקום פעילות גליציה
השתייכות חסידות
נושאים בהם עסק רב ופוסק
תלמידיו רבי שלום מוסקוביץ' אדמו"ר משאץ לונדון מחבר הסדרה דעת שלום על הרמב"ם ועל פרק שירה
חיבוריו שו"ת מהרש"ם, דעת תורה גילוי דעת, שו"ת דרכי שלום, תכלת מרדכי, משפט שלום ועוד

רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכ"ז בניסן תקצ"ה (1835) לר' משה הכהן בכפר ביעניוב סמוך לזלוטשוב, ומילדותו התפרסם בהתמדתו המופלגת. מסופר כי נהג ללמוד שש עשרה שעות ביממה ולא לישון יותר משלוש וחצי שעות. בצעירותו היה מחסידיו של רבי שלום רוקח מבעלזא, והיה גם אצל רבי מאיר מפרמישלאן. לאחר מכן החל לנסוע לרבי מצ'ורטקוב והיה לחסידו. קיבל סמיכה להוראה (הורמנא דרבנן) בגיל צעיר מאוד מרבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, והתחתן בגיל 16 עם בתו של ר' יקיר מבילקמין.

לאחר נישואיו התגורר תחילה בבילקמין אצל חותנו ואחר כך בזלוטשוב. סירב לקבל על עצמו רבנות ועסק במסחר יין, בקר, ועצים, אך לאחר שפשט את הרגל נאלץ לקבל על עצמו רבנות.

כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ"ז-תרל"א), אחר כך ביאזלוביץ (שם כתב את ספרו "משפט השלום") וכעבור שבע שנים מונה לאב"ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ"א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של רבי יצחק יהודה שמלקיש. בברז'אן כיהן ברבנות עד יום מותו בט"ז בשבט תרע"א. בשנותיו האחרונות נישא נישואים שניים לגיטל, בתו של הרב שמשון מרגליות מזלוזיץ ואלמנת הרב שמואל יצחק שור.

בנו היה הרב יצחק שבדרון. אחת מבנותיו נישאה לרב שלום רובינשטיין אב"ד לאנשי.

תקופת חייו של הרב שלום מרדכי שבדרון על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

פעלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"ם ייסד בברז'אן ישיבה בשם "תושייה" וקיווה כי היא תהיה הראשונה מתוך רשת ישיבות.

היה נחשב לאחת הסמכויות התורניות הגבוהות ביותר בגליציה, ומכל רחבי אירופה נשלחו אליו שאלות הלכתיות, ואפילו גדולי הפוסקים כמו החפץ חיים התייעצו עמו בשאלותיהם. מסופר כי כאשר היו מתפעלים מידיעותיו המופלגות היה מצטנע באומרו שכל מי שחוזר כמה מאות פעמים על דבר זוכר אותו לפרטי פרטים. על פי סיפור של מהר"ם שפירא מלובלין, סיים המהרש"ם את ספר ארבעה טורים לפחות מאה ואחת פעמים.[1] בתו סיפרה כי נהג לשנן את הלכות נטילת ידיים לפני כל סעודה, את הלכות ברכת המוציא במהלכה ואת הלכות ברכת המזון לפני הברכה. בכל סעודת מלווה מלכה היה עורך סיום על מסכתות שבת ועירובין, שאותן שינן מדי שבת.[2]

פסיקתו הייתה מקורית מאוד, ואירע שקומם עליו רבנים קנאים. אחד מברי הפלוגתא החריפים שלו היה רבי צבי הירש שפירא ממונקץ', שבמהלך העימות ביניהם פרסם המהרש"ם חיבור בשם "גילוי דעת" בו ענה למקטרגיו.

היה בקי במספר שפות ובספרות המחקר, ונהג להתייעץ עם רופאים ומומחים בשאלות מקצועיות הנוגעות לתחומם. כתב תשובות בנושאים אקטואליים רבים, דוגמת שימוש בחשמל ושאלות רפואיות.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר כמה עשרות חיבורים שחלק מהם אבדו.

מחיבוריו שנדפסו:

  • שו"ת מהרש"ם בשישה כרכים עם למעלה מאלפיים ושלוש מאות תשובות.[3]
  • דעת תורה חיבור גדול בכמה כרכים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. נדפס בחלקים במשך שנים רבות.[4]
  • "גילוי דעת" על הסימנים ס"א - ס"ט שב"יורה דעה" ועל הלכות טרפות.
  • שו"ת דרכי שלום על כללי הש"ס והפוסקים.
  • תכלת מרדכי על התורה ודרשות (נדפס בעיר בז'ז'ני שבגליציה).[5]
  • משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קצה-רטז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמה פעמים חזר המהרש"ם על הטור? באתר פורטל הדף היומי.
  2. ^ רבי שלום מרדכי שבדרון - המהרש"ם, www.zomet.org.il
  3. ^ נדפס על ידי בנו הרב יצחק שבדרון ונכדו הרב שלום שבדרון.
  4. ^ על ידי נכדו הרב שלום שבדרון.
  5. ^ על ידי בנו הרב יצחק שבדרון.