ז'אן לואיז קלמן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קישורים פנימיים |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ז'אן לואיז קלמַן''' ('''Jeanne Louise Calment''';{{כ}} [[21 בפברואר]] [[1875]] - [[4 באוגוסט]] [[1997]]) הייתה [[אישה]] שהאריכה ימים באופן יוצא דופן ובתור שכזו עדותה הייתה כלי מעניין ל[[מחקר]] [[היסטוריה|היסטורי]] והיא התראיינה לשני [[סרט תיעודי|סרטי תעודה]]. קלמן נפטרה כשהייתה בת 122 שנים ו-164 ימים. |
'''ז'אן לואיז קלמַן''' ('''Jeanne Louise Calment''';{{כ}} [[21 בפברואר]] [[1875]] - [[4 באוגוסט]] [[1997]]) הייתה [[אישה]] שהאריכה ימים באופן יוצא דופן ובתור שכזו עדותה הייתה כלי מעניין ל[[מחקר]] [[היסטוריה|היסטורי]] והיא התראיינה לשני [[סרט תיעודי|סרטי תעודה]]. קלמן נפטרה כשהייתה בת 122 שנים ו-164 ימים. |
||
על פי [[ספר השיאים של גינס]], בשנת 1995, היא הייתה ה[[אדם]] המבוגר ביותר ש[[גיל]]ו ידוע בוודאות. לפי הספר "'''Investigating Me'''" החזיק לפניה בשיא האיש הזקן ביותר בעולם, מר שיגצ'יו איזומי (Shigechio Izumi) מ[[יפן]], אשר נולד ב-[[29 במאי]] [[1865]] (תאריך לידתו אינו ודאי) ונפטר ב-[[21 בפברואר]] [[1986]]. קלמן היא גם האדם המבוגר ביותר שהופיע ב[[סרט קולנוע]] בתפקיד מדבר. |
על פי [[ספר השיאים של גינס]], בשנת [[1995]], היא הייתה ה[[אדם]] המבוגר ביותר ש[[גיל]]ו ידוע בוודאות. לפי הספר "'''Investigating Me'''" החזיק לפניה בשיא האיש הזקן ביותר בעולם, מר שיגצ'יו איזומי (Shigechio Izumi) מ[[יפן]], אשר נולד ב-[[29 במאי]] [[1865]] (תאריך לידתו אינו ודאי) ונפטר ב-[[21 בפברואר]] [[1986]]. קלמן היא גם האדם המבוגר ביותר שהופיע ב[[סרט קולנוע]] בתפקיד מדבר. |
||
בהיותה בת 114 שנים הופיעה בסרט Vincent et moi ("'''וינסנט ואני'''"), בו סיפרה על פגישתה עם [[וינסנט ואן גוך]], שהתקיימה ב[[חנות]] של [[אב]]יה בהיותה בת 13, מאחר שהייתה האדם החי היחיד, בעת בה צולם הסרט, שפגש את וינסנט ואן גוך. בשנת [[1995]], לאחר שמלאו לה 120 שנה, הופיעה ב[[סרט דוקומנטרי|סרט הדוקומנטרי]] Au-delà de 120 ans avec Jeanne Calment ("'''לאחר 120 עם ז'אן קלמן'''"). בשל גילה המבוגר היא זכתה לחוות שינויים טכנולוגיים רבים במהלך חייה ובתחילת דרכם, בין היתר היא השתתפה בהקרנה הקולנועית הראשונה שהוקרנה ב"גרנד דה קפה" (בית קפה) ב[[פריז]] על ידי [[האחים לומייר]] בשנת [[1895]] בהיותה בת עשרים. |
בהיותה בת 114 שנים הופיעה בסרט Vincent et moi ("'''וינסנט ואני'''"), בו סיפרה על פגישתה עם [[וינסנט ואן גוך]], שהתקיימה ב[[חנות]] של [[אב]]יה בהיותה בת 13, מאחר שהייתה האדם החי היחיד, בעת בה צולם הסרט, שפגש את וינסנט ואן גוך. בשנת [[1995]], לאחר שמלאו לה 120 שנה, הופיעה ב[[סרט דוקומנטרי|סרט הדוקומנטרי]] Au-delà de 120 ans avec Jeanne Calment ("'''לאחר 120 עם ז'אן קלמן'''"). בשל גילה המבוגר היא זכתה לחוות [[היסטוריה של הטכנולוגיה#המאה ה-19|שינויים טכנולוגיים]] רבים במהלך חייה ובתחילת דרכם, בין היתר היא השתתפה בהקרנה הקולנועית הראשונה שהוקרנה ב"גרנד דה קפה" ([[בית קפה]]) ב[[פריז]] על ידי [[האחים לומייר]] בשנת [[1895]] בהיותה בת עשרים. |
||
קלמן הת[[אלמנה]] בגיל צעיר. בעלה (שהיה בן דודה מדרגה שנייה) נפטר מ[[הרעלת מזון]] שממנה סבלו שניהם. לז'אן הייתה בת יחידה שנפטרה כתוצאה מ[[דלקת ריאות]] ב-1934 בגיל 35 ונכד יחיד שנהרג ב[[תאונת דרכים]] בגיל 36, בשנת [[1960]]. כשנשארה קלמן ערירית וחסרת יורשים, היא חתמה על [[חוזה]] [[שכירות]] יקר עם דייר שדאג למחסורה בתמורה ל[[זכות]]ו לרשת אותה, אחרי מותה. אותו דייר נפטר מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]], כשהיה בן 77 |
קלמן הת[[אלמנה]] בגיל צעיר. בעלה (שהיה בן דודה מדרגה שנייה) נפטר מ[[הרעלת מזון]] שממנה סבלו שניהם. לז'אן הייתה [[בן יחיד|בת יחידה]] שנפטרה כתוצאה מ[[דלקת ריאות]] ב-[[1934]] בגיל 35 ונכד יחיד שנהרג ב[[תאונת דרכים]] בגיל 36, בשנת [[1960]]. כשנשארה קלמן ערירית וחסרת יורשים, היא חתמה על [[חוזה]] [[שכירות]] יקר עם דייר שדאג למחסורה בתמורה ל[[זכות]]ו [[ירושה|לרשת]] אותה, אחרי מותה. אותו דייר נפטר מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]], כשהיה בן 77 ו[[אלמנת]]ו של הדייר המשיכה לשלם את השכירות היקרה גם אחרי מותו. קלמן התפרסמה גם בזכות [[קוריוז]] חוזה השכירות הזה. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־01:13, 14 ביוני 2013
ז'אן לואיז קלמַן (Jeanne Louise Calment; 21 בפברואר 1875 - 4 באוגוסט 1997) הייתה אישה שהאריכה ימים באופן יוצא דופן ובתור שכזו עדותה הייתה כלי מעניין למחקר היסטורי והיא התראיינה לשני סרטי תעודה. קלמן נפטרה כשהייתה בת 122 שנים ו-164 ימים.
על פי ספר השיאים של גינס, בשנת 1995, היא הייתה האדם המבוגר ביותר שגילו ידוע בוודאות. לפי הספר "Investigating Me" החזיק לפניה בשיא האיש הזקן ביותר בעולם, מר שיגצ'יו איזומי (Shigechio Izumi) מיפן, אשר נולד ב-29 במאי 1865 (תאריך לידתו אינו ודאי) ונפטר ב-21 בפברואר 1986. קלמן היא גם האדם המבוגר ביותר שהופיע בסרט קולנוע בתפקיד מדבר.
בהיותה בת 114 שנים הופיעה בסרט Vincent et moi ("וינסנט ואני"), בו סיפרה על פגישתה עם וינסנט ואן גוך, שהתקיימה בחנות של אביה בהיותה בת 13, מאחר שהייתה האדם החי היחיד, בעת בה צולם הסרט, שפגש את וינסנט ואן גוך. בשנת 1995, לאחר שמלאו לה 120 שנה, הופיעה בסרט הדוקומנטרי Au-delà de 120 ans avec Jeanne Calment ("לאחר 120 עם ז'אן קלמן"). בשל גילה המבוגר היא זכתה לחוות שינויים טכנולוגיים רבים במהלך חייה ובתחילת דרכם, בין היתר היא השתתפה בהקרנה הקולנועית הראשונה שהוקרנה ב"גרנד דה קפה" (בית קפה) בפריז על ידי האחים לומייר בשנת 1895 בהיותה בת עשרים.
קלמן התאלמנה בגיל צעיר. בעלה (שהיה בן דודה מדרגה שנייה) נפטר מהרעלת מזון שממנה סבלו שניהם. לז'אן הייתה בת יחידה שנפטרה כתוצאה מדלקת ריאות ב-1934 בגיל 35 ונכד יחיד שנהרג בתאונת דרכים בגיל 36, בשנת 1960. כשנשארה קלמן ערירית וחסרת יורשים, היא חתמה על חוזה שכירות יקר עם דייר שדאג למחסורה בתמורה לזכותו לרשת אותה, אחרי מותה. אותו דייר נפטר מסרטן, כשהיה בן 77 ואלמנתו של הדייר המשיכה לשלם את השכירות היקרה גם אחרי מותו. קלמן התפרסמה גם בזכות קוריוז חוזה השכירות הזה.
