היסטוריה של הטכנולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגלגל הומצא בסביבות 4,000 לפנה"ס, והפך לאחד מהטכנולוגיות הנודעות והשימושיות ביותר. גלגל קדום זה נמצא בתצוגה במוזיאון הלאומי של איראן בטהראן

ההיסטוריה של הטכנולוגיה הוא חקר התפתחות הטכנולוגיים של האנושות, וההשפעתם על החברה. האדם אינו היצור היחידי בטבע שמשתמש בכלים. אולם, התאמתו הטובה לשימוש בכלים (יכולתו להשתמש בכלים כדי לבנות כלים, יכולתו לשכלל את כליו וללמוד על אודותם) היא יחידאית. על כן ההיסטוריה של הטכנולוגיה היא נדבך חשוב מכלל ההיסטוריה של האדם.

מדידת ההתקדמות הטכנולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים סוציולוגים ואנתרופולוגים רבים גיבשו תאוריות חברתיות אשר עוסקות באבולוציה החברתית והתרבותית. חלק מהם, כמו לואיס הנרי מורגן, לזלי וייט, וגרהרד לנסקי טענו שההתקדמות הטכנולוגית היא הגורם העיקרי להתפתחות התרבות האנושית. לפי התאוריה של מורגן ישנם שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית - פראיות, ברבריות ותרבות (ציוויליזציה). לפי תאוריה זו, ההתקדמות האנושית נחלקת לציוני דרך טכנולוגיים - לדוגמה: בשלב הפראי היכולת להבעיר אש, היכולת להשתמש בקשתות והיכולת ליצור כלי חרס - בשלב הברברי ביות בעלי חיים, חקלאות וייצור כלי מתכת - ובשלב התרבותי היכולת לקרוא ולכתוב.

במקום להתמקד בהמצאות ספציפיות, וייט קבע שהגורם העיקרי שקבע את רמת ההתקדמות האנושית היא יכולתה של האנושות לשלוט באנרגיה ולרתום אותה לצורכי האדם. מסקנתו של וייט הייתה שהאמצעי שבעזרתו יש לבחון את התפתחותה היחסית של כל תרבות הוא לפי סוג וכמות האנרגיה שיש באפשרותה לרתום. וייט הבחין בין חמישה שלבים בהתפתחות האדם: בשלב הראשון, בני האדם השתמשו באנרגיית השרירים שלהם בלבד. בשלב השני, בני האדם השתמשו גם באנרגיית השרירים אותה סיפקו חיות מבויתות. בשלב השלישי, בני האדם השתמשו באנרגיה אותה סיפקו הצמחים (וייט מכנה שלב זה כמהפכה החקלאית). בשלב הרביעי, בני האדם למדו להשתמש באנרגיות המצויות במשאב טבעיים כגון: פחם, נפט וגז. ובשלב החמישי בני האדם למדו להשתמש באנרגיה גרעינית.

לנסקי הגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש במידע. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע וידע (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא תהיה יותר מפותחת ומתקדמת. לנסקי הבחין בין ארבעה שלבים בהתפתחות האדם אשר מבוססים על הפיתוחים בהיסטוריה של התקשורת: בשלב הראשון, המידע עובר דרך הגנים. בשלב השני, כאשר בני האדם צוברים כושר חישה, הם יכולים ללמוד ולהקנות מידע על ידי התנסות. בשלב השלישי, בני האדם מתחילים להשתמש בסימנים ולפתח את לוגיקה. בשלב הרביעי, בני האדם מסוגלים ליצור סמלים, לפתח את השפה ואת הכתיבה. פיתוחים בתחום טכנולוגיית התקשורת משפיעים ישירות על התקדמות המערכת הכלכלית והפוליטית, חלוקת העושר, השוויון חברתי ואף בתחומים אחרים של חיי החברה.

תיארוך טכנולוגיות קדומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חקר ההיסטוריה של הטכנולוגיה פיתוח החקלאות קדם להמצאת הכתב.

תקופת האבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקופת האבן

במהלך תקופת האבן, בני האדם החלו ליצור ולהשתמש בכלים שונים כגון עץ, עצמות בנוסף לחומרים אחרים אשר היו בשימוש. במהלך תקופה זו בני האדם יצרו והשתמשו בעיקר בכלי אבן (בעיקר אבן צור) אשר עוצבו לשימוש ככלי חיתוך וכלי נשק. במהלך תקופה זו קבוצות מעטות החלו לעבור ליישובי קבע.

הטכנולוגיות העיקריות הראשונות שפותחו היו קשורות להישרדות, לציד, ולהכנת מזון. אש, כלי אבן, אמצעי לחימה וביגוד היו אבני דרך בהתפתחות הטכנולוגית במהלך תקופה זו. התרבויות שחיו במהלך תקופת האבן פיתחו את המוזיקה והשתתפו בלוחמה מאורגנת. תת-קבוצות שונות בתקופת האבן פיתחו סירות בעלות קורה צדדית בהם השתמשו כדי להגר מזרחה לכיוון הארכיפלג המלאי, ברחבי האוקיינוס ההודי למדגסקר וגם ברחבי האוקיינוס השקט - לצורך כך נדרש מהם ידע בזרמי האוקיינוס, דפוסי מזג אוויר, ספנות, ניווט שמימי ושימוש במפות כוכבים.

תקופת האבן התיכונה החלה עם סוף עידן הקרח הפליסטוקני לפני כ-10,000 שנים, והסתיימה עם כניסת החקלאות, כניסה שהתרחשה בזמנים שונים באזורים גאוגרפיים שונים. האנשים בתקופת האבן התיכונה היו עדיין לקטים-ציידים. חלק מהאנשים התאפיינו בכלים מתקדמים העשויים מחלמיש ומצור, ויצרו להבים הידועים בשם מיקרולית (microliths). מיקרוליתים אלה היו מונחים בתוך עץ. התרבות הומינידים בתקופה זו התאפיינה בעיקר בחיי נוודות.

חלקה האחרון של תקופת האבן, מכונה תקופת האבן החדשה או התקופה הנאוליתית. את תחילת התקופה מציינת המצאת החקלאות, ואת סיומה ניתן לראות בהופעת כלי מתכת בתקופת הברונזה או תקופת הברזל (בהתאם לאזור הגאוגרפי). בהגדרת תקופה זו אין הכוונה בהכרח לרצף בזמן, אלא, למגוון מאפיינים תרבותיים כגון שימוש ביבולי פרא, גידול יבולי בעל ושימוש בבעלי-חיים מבויתים.

למרות שלא קיימים שום עדויות כתובות מתרבויות תקופת האבן הקדומה, מן המחקרים הארכאולוגים הרבים שנעשו לאורך השנים ניתן ללמוד על ההתפתחות הרבה של התרבויות שחיו בתקופה זו ועל המעבר מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה. ראיות לכך, כוללות כלים פרהיסטוריים שונים, ציורי מערות, ואמנות פרהיסטורית נוספת, כגון ונוס מווילנדורף. למרות שכמות העדויות הקיימות מצומצמת יחסית, החוקרים וההיסטוריונים הצליחו לגבש מסקנות רבות לגבי אורח החיים והתרבות של העמים השונים אשר חיו בתקופה הפרהיסטורית והטכנולוגיה בה השתמשו בחייהם.

תקופת הנחושת ותקופת הברונזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – המהפכה הנאוליתית, התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה
כלי נשק מתקופת הברונזה

במהלך המהפכה הנאוליתית חלו שינויים קיצוניים בטכנולוגיות החקלאיות הקיימות אשר שכללו את החקלאות, ביות בעלי חיים, והמעבר למגורי קבע. שילוב גורמים אלו הוביל לפיתוח טכנולוגיות שאפשרו התכה של נחושת (תקופת הנחושת) ובהמשך של ברונזה (סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה), ובעקבות כך, החל שימוש מוקדם בכלי מתכת לצד כלי האבן, אף על פי שכלי האבן המלוטשים המשיכו לשמש במשך זמן רב ככלים הנפוצים ביותר משום שהם היו קיימים בשפע רב לעומת המתכות אשר היו פחות נפוצות (בעיקר בדיל).

תחילת תקופת הברונזה מצוינת בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים שאפשרו ייצור של כלים עשויים מברונזה. מגמה טכנולוגית זו החלה ככל הנראה באזור הסהר הפורה והופצה ברחבי העולם לאורך הזמן. התפתחות טכנולוגית זו לא הייתה כלל-עולמית ובשל כך בחלקים מסוימים של העולם - כמו אפריקה - לא התקיימה תקופה זו והציוויליזציה התפתחה מהתקופה הנאוליתית ישירות לתקופת הברזל.

תקופת הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקופת הברזל
גרזן מתקופת הברזל שנמצא בשבדיה

במהלך תקופת הברזל ההתפתחויות היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה יצור כלים העשויים מברזל. עמידותו של הברזל, טפרטורת ההתכה הגבוהה שלו ושכיחותן של עפרות הברזל הפכה אותו לנפוץ וזול יותר מאשר הברונזה.

תחילתה של תקופת הברזל, על פי רוב דעות, היא בגילוי טכניקות לעיבוד ברזל באנטוליה ובקווקז בסוף האלף השני לפנה"ס.

באמצעות גרזני הברזל, היכולת לכרות אזורים מיוערים הפך אפקטיבי יותר, ובשל כך כמות גדולה יותר של אזורים מיוערים נכרתו על מנת לפנות אדמות חקלאיות נוספות אשר סיפקו את הצרכים של האוכלוסייה הגדלה.

בתחילת האלף הראשון לפנה"ס, כבר החליפו כלי הנשק העשויים ברזל את אלה העשויים ברונזה ברחבי המזרח התיכון.

בתרבויות רבות באזור אירואסיה, תקופת הברזל הייתה התקופה האחרונה לפני פיתוח השפה הכתובה, אף על פי שפיתוח טכנולוגי זה לא היה בעל השפעה כלל-עולמית.

ציוויליזציות קדומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול באוכלוסייה של הציוויליזציות הקדומות הובילו להתפתחויות מואצות בטכנולוגיה ובהנדסה, התפתחויות אשר גרמו לציוויליזציות נוספות לאמץ טכנולוגיות חדשות.

המצרים המציאו והשתמשו במכונות רבות פשוטות, כגון "מישור משופע" כדי לפשט תהליכי בנייה. תרבות עמק האינדוס אשר הייתה ממוקמת באזור עשיר במשאבים, ידועה בשל היישום המוקדם שלה של תכנון עיר ושימוש בטכנולוגיות תברואה. כמו כן, התרבות ההודית העתיקה הייתה בחזית הטכנולוגיה הימית - לוח אשר התגלה במואנג'ודארו מתאר את מלאכת הספנות באותה העת.

הסינים היו אחראים להמצאות ופיתוחים טכנולוגיים רבים. פיתוחים טכנולוגיים מסין כוללים מכשירי סייסמולוגיה, גפרורים, נייר, מד-קוטר, מחרשת ברזל, מכונת זריעה, המריצה, גשר תלוי, המצנח, השימוש בגז טבעי כדלק, המצפן המגנטי, את המדחף, את הקשת המוצלבת, את אבק השריפה.

מהנדסים מיוון העתיקה ומהתרבות ההלניסטית פיתחו טכנולוגיות רבות ושיפרו טכנולוגיות אשר היו כבר קיימות, בייחוד במהלך התקופה ההלניסטית. הרומאים פיתחו חקלאות מרוכזת ומתוחכמת, אשר השתמשה בטכנולוגיית הברזל הקיימת, יצרו חוקים אשר סיפקו בעלות לאינדיבידואלים, פיתחו טכנולוגיית בנייה באבן, פיתחו את בניית הדרכים, ההנדסה הצבאית וההנדסה האזרחית. המהנדסים הרומים היו הראשונים שבנו קשתות מונומנטלים, אמפיתיאטרון, אמות מים, מרחצאות ציבוריים, גשרים קשתיים, נמלים, מאגרים סכרים וכמו כן, כמות גדולה של כיפות וקשתות נבנו בכל רחבי האימפריה הרומית. המצאות רומיות ראויות לציון כלולות את הספר (קודקס), ניפוח הזכוכית והבטון. חלק מהמבנים אותם בנו הרומאים שרדו אלפי שנים עד היום.

בני האינקה והמאיה היו בעלי ידע הנדסי רב, אפילו בסטנדרטים של היום. הכפרים שלהם השתמשו במערכות השקיה ותעלות ניקוז, ובעזרתם הצליחו ליעל את הפיתוח החקלאי. בעוד שיש אשר טוענים כי בני האינקה היו הממציאים הראשונים של ההידרופוניקה, הטכנולוגיה החקלאית בה השתמשו עדיין הייתה מבוססת על עיבודי קרקע. בדומה לבני האינקה, גם לבני המאיה הייתה טכנולוגיה חקלאית וטכנולוגיית בנייה מתקדמת למדי. במשך תקופת זמן זו, מרבית הבנייה, נעשתה על ידי נשים, משום שהגברים של ציוויליזציית המאיה האמינו כי הנשים היו אחראיות ליצירת דברים חדשים. עיקר תרומתם של האצטקים כלל מערכת תקשורת בין הערים אותם כבשו. באזור אמריקה המרכזית ללא בעלי חיים אשר שימושו לצורך הובלה (וכתוצאה מכך, ללא כלי רכב בעלי גלגלים), הדרכים אשר היו קיימות נועדו למסעות רגליים, בדומה לציוויליזציות המאיה והאינקה.

טכנולוגיות של ימי הביניים וטכנולוגיות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה החקלאית המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן המאה ה-8, העולם המוסלמי של תקופת ימי הביניים עבר שינויים משמעותיים בחקלאות - שינויים אשר ידועים בשם "המהפכה החקלאית המוסלמית" או "המהפכה הירוקה". קשרי המסחר אשר התקיימו על ידי הסוחרים המוסלמים ברחבי העולם אפשרו הפצה של יבולים, צמחים וטכניקות חקלאות רבות בין אזורים שונים במדינות אשר היו תחת שליטה מוסלמית, וכמו כן הם גם "אימצו" יבולים, צמחים וטכניקות חקלאות רבות מאזורים אשר לא היו תחת שליטה מוסלמית והפיצו אותם ברחבי המדינות המוסלמיות אשר לרוב לא היו מסוגלים לגדל את היבולים הללו בשל תנאי מזג האוויר.

המהנדסים המוסלמים היו אחראים לחידושים תעשייתיים רבים - שימוש באנרגיה הידרואלקטרית, שימוש תעשייתי מוקדם של אנרגיית הרוח, נפט ובניית בית חרושת גדולים. השימוש התעשייתי בטחנות מים הפך נפוץ מן המאה ה-8. מגוון של בתי חרושת תעשייתיים פותחו במדינות המוסלמיות, אשר כללו בתי חרושת לניקוי צמר, טחנות קמח, בתי-חרושת לנייר, מנסרות, בתי-חרושת ליצור ספינות, מכתשות, בתי-חרושת לפלדה, בית-זיקוק לסוכר וטחנות רוח. עד המאה ה-11, בכל המדינות המוסלמיות פעלו בתי החרושת התעשייתיים הללו - מאל-אנדלוס וצפון אפריקה ועד למזרח התיכון ולמרכז אסיה. המהנדסים המוסלמים פיתחו גם את גל הארכובה וטורבינות המים.

מספר משמעותי של המצאות פותחו על ידי מהנדסים ומדענים מוסלמים במהלך תקופה זו, לרבות ממציאים כגון עבאס איבן פירנאס, טאקי אל-דין, ובמיוחד אל-ג'זארי. חלק מן הפיתוחים הטכנולוגיים של תור הזהב האסלאמי כוללים את הקמרה אובסקורה, הקפה, גלשן האוויר, הסבון המוצק, השמפו, חומצה חנקתית, המזקק, השסתום, בוכנות, מנעול צירופים, שמיכות טלאים, קשתות מחודדות, טחנות רוח, העט הנובע, ניתוח תדירויות, זכוכית הקוורץ, השטיח הפרסי, ההמחאה המודרנית, הספירה הארמילרית ורקטות נפיצות.

אירופה בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ימי הביניים
טרבושה, כלי מצור ליידוי קליעים גדולים

למרות התפישה המבוטאת בשמה של התקופה, הטכנולוגיה לא קפאה על שמריה באותה תקופה. ההפך הוא הנכון, התקדמויות טכנולוגיות של ימי הביניים היוו את המסד לתהליכי שינוי כלכליים ותרבותיים אדירים. בין ההתפתחויות הטכנולוגיות המובהקות של ימי הביניים ניתן לכלול את: טחנת המים וטחנת הרוח בתחום אספקת הכוח ורתימת כוחו של הטבע, את מחזור שלושת השדות, פיתוח המחרשה הכבדה והרתמה המודרנית לסוס בחקלאות והמצאת הכפתור.

עם הפיתוחים המשמעותיים בטכנולוגיה הצבאית נמנים: אימוץ אבק השריפה, המצאה שהגיעה מסין לאירופה. ואפשרה גם את פיתוח התותח שהתרחש באותה עת. פיתוח שריון הלוחות, פיתוח הקשת המוצלבת ופיתוח הטרבושה. גם להמצאת פרסת הסוס היה תפקיד היסטורי חשוב שכן היא אפשרה לראשונה שימוש מאסיבי בסוס ללחימה ורכיבה ארוכת טווח ואפשרה לקרל הגדול מנהיג הפרנקים את בניית הצבא המחודש שלו.

פיתוחים טכנולוגיים חשובים נוספים כוללים בין השאר את השעון, האצטרולב, הנייר והמראה.

תקופת הרנסאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רנסאנס
תרשים של לאונדרו דה וינצ'י למכונה מעופפת, 1488 לערך

הפיתוח הטכנולוגי הראוי ביותר לציון במהלך תקופה זו הוא פיתוח מכונת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15. תרומתו של יוהאן גוטנברג הייתה למעשה שכלול השיטה הקיימת, שכלול זה הפך את עולם הדפוס פשוט, זול ויעיל יותר.

הטכנולוגיה הצבאית התקדמה רבות בעקבות השימוש הנרחב בקשתות מוצלבות ופיתוח כלי ארטילריה אשר היו חזקים יותר מאי פעם.

עידן התגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עידן התגליות
עגינת הסנטה מריה, תמונתו של הצייר אנדראס ון הרוולט, 1628, מראה את ספינתו המפורסמת של כריסטופר קולומבוס.

המצאת ספינות הקאראק והקרוולה במאה ה-15 בחצי האי האיברי הוביל לתחילת עידן התגליות, בין תחילת המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-17 ולבסוף לקולוניזציה האירופאית של אמריקה.

משום שדרכי המסחר היבשתיים הפכו לארוכים וקשים מדי בשביל מסחר יעיל ורווחי, משום כך, עם המצאת ספינות הקאראק והקרוולה החלו האירופים לחשוב שוב על מסעות למזרח. במהלך עידן התגליות, חוקרים ומגלי ארצות אירופאים חיפשו בכיוונים שונים ברחבי העולם דרכי מסחר ושותפי מסחר חדשים. במהלך תהליך זה האירופאים גילו ארצות ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן ותוך כדי מסעות המחקר שלהם הם גילו גם את יבשת אמריקה. בין מגלי הארצות המפורסמים ביותר של התקופה ניתן למצוא את כריסטופר קולומבוס, וסקו דה גמה ופרדיננד מגלן.

מגלי הארצות יצרו מפות ותרשימים חדשים אשר אפשרו לימאים אשר הגיעו בעקבותיהם להמשיך ולחקור את העולם בביטחון רב יותר.

המהפכה התעשייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה התעשייתית

פיתוח והפצת מנוע הקיטור על ידי ג'יימס ואט בשנת 1774 היה הכוח המניע של המהפכה התעשייתית אשר הוביל לשינויים חברתיים וכלכליים שהתחוללו באנגליה ואחר–כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון רב בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם.

יש הטוענים כי מנוע הקיטור היה קרש הקפיצה של התעשייה אל העידן המודרני. עד אותה תקופה היו הפועלים מפעילים מכונות בכוח פיזי, בעזרת בעלי חיים או בעזרת אנרגיית הרוח והמים.

מעל לכל, המהפכה הושפעה מהשימוש באנרגיה זולה בצורת פחם, אשר יוצר בכמויות גדולות מאי פעם מהמשאבים האדירים אשר היו ברשות בריטניה. המשמעות של פחם זול הייתה שהתעשייה כבר לא אולצה להשתמש במשאבי מים כדי להפעיל בתי חרושת, אף על פי שמשאבי המים המשיכו להוות מקור חשוב לאנרגיה.

מנוע הקיטור שימש לצורך הנעת מכונות כרייה ומשאבות מים במכרות הפחם ואיפשר לכרות כמות גדולה יותר של פחם ובעקבות כך תפוקת הפחם עלתה.

פיתוח של מנועי קיטור להנעה הוביל לפיתוח של קטרים ולמהפכת התחבורה אשר הגיעה בעקבות כך.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטר "רוקט"

במהלך המאה ה-19 חלו התפתחויות שונות בתחבורה, בבנייה, ובטכנולוגיות תקשורת אשר מקורן היה באירופה (בעיקר בבריטניה). טכנלוגיית מנוע קיטור אשר הייתה קיימת מתחילת המאה ה-18 יושמה למעשה בהמשך גם על ספינות הקיטור וגם על רכבות המשא. קו רכבת המשא הראשון נבנה בשנת 1830 בין ליברפול לבין מנצ'סטר. הקטר "רוקט" של רוברט סטפנסון היה בין הקטרים הראשונים אשר הופעלו בקו.

בשנת 1879 הומצאה נורת הליבון החשמלית על ידי תומאס אלווה אדיסון.

עם הפיתוחים המשמעותיים בתחום הנדסת מערכות התקשורת (טלקומוניקציה) נמנים: מכשירי הטלגרפיה אשר בעזרתם ניתן היה לשלוח הודעות כתובות ללא העברה פיזית של אותיות והם סייעו בתפעול רכבות המשא בבטחה ושפופרות האוויר אשר שימשו לצורך העברת הודעות טלגרף או מברקים לבניינים בקרבות מקום מתחנות טלגרפיה.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצב הפיתוח הטכנולוגי התקדם בקצב מהיר במהלך המאה ה-20 בתחומים רבים: הפיתוחים המשמעותיים בתחום התחבורה כוללים את המצאת המטוס (הן בעלי כנף קבועה והן מסוקים), התחלת שימוש המוני במכונית ובכבישים, רכבות המונעות במנוע בעירה פנימית ובמנוע חשמלי ורכבות מהירות.

הפיתוחים המשמעותיים בתחום מדעי החלל כוללים את המירוץ לחלל, ובמסגרתו תוכנית אפולו (כולל נחיתה על הירח) ובניית לוויינים.

הפיתוחים המשמעותיים בתחום המידע כוללים את המצאת מצלמת הקולנוע, הטלוויזיה, האינטרנט והתקשורת הסלולרית.

הפיתוחים המשמעותיים בתחום האנרגיה כוללים שימוש נרחב במנוע בעירה פנימית פיתוח הכור הגרעיני ושימוש באנרגיה סולרית.

הפיתוחים המשמעותיים בטכנולוגיה הצבאית כוללים פיתוח טילים, טנקים, מטוסי קרב, מסוקי קרב נושאות מטוסים, נשק לא קונבנציונלי וצוללות. בשל הרווחים המדעיים הקשורים ישירות למחקר ופיתוח צבאי, טכנולוגיות שונות התפתחו בקצב מואץ בין השאר בשל המלחמות שהתקיימו - כגון המחשוב, הרדיו, המכ"ם, והקלטת שמע - טכנולוגיות פורצות דרך אשר הובילו בהמשך לפיתוח הטלפון, מכונת הפקס ואמצעי אחסון מגנטיים לאחסון נתונים.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובוטים אשר נשלחו למאדים במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 סיפקו מידע רב על התנאים הקיימים על פני הכוכב.

למרות שהמאה ה-21 רק החלה, ההתפתחות הטכנולוגית מואצת אף יותר. קיימת התקדמות כמעט בכל תחומי המדע והטכנולוגיה, אשר הובילה לשיפורים אדירים בטכנולוגיה בה משתמשים כיום. קצב ההתפתחות בתחום המחשוב הוא רק דוגמה אחת להתקדמות הטכנולוגית המואצת - התקדמות אשר הובילה לספקולציה על סינגולריות טכנולוגית: נקודת זמן עתידית שבה ישיגו המחשבים יכולות אינטלקטואליות הגבוהות במידה משמעותית מאלו של בני האדם, אשר תתרחש כבר במהלך המאה הנוכחית.[דרוש מקור]

ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשור זה כוללות בעיקר את חקר הננוטכנולוגיה, הנדסת ביוטכנולוגיה, היתוך גרעיני (ראו פרויקט איטר), טכנולוגיות דלק אלטרנטיביות (לדוגמה, תאי דלק, מכוניות היברידיות נטענות), מנוע Scramjet, מוליכות-על וה-Memristor.

בתחום האלקטרוניקה מנסים החוקרים לשפר את היעילויות של נורות ה-Led ושל התאים הסולריים.

ההבנה של פיזיקת החלקיקים צפויה להתרחב בעקבות פרויקטים של מאיצי חלקיקים כגון מאיץ ה-LHC - הפרויקט המדעי הגדול בעולם[1]. מחקרים רבים אשר מתבצעים כיום בתחום ההפיזיקה התאורטית חוקרים תאוריות בתחום תורת הכבידה הקוונטית כגון תורת M, תורת העל-מיתר וכבידה קוונטית לולאתית.

כמו כן, מתוכננים חלליות חדשות. תחת פרויקט חקר החלל "תוכנית קונסטליישן" (ראו אוריון ו-Ares V). טלסקופ החלל ג'יימס וב ינסה לזהות את הכוכבים והגלקסיות הראשונות אשר עיצבו את היקום לאחר המפץ הגדול ולאתר את המיקום המדויק של מערכת השמש בתוך הגלקסיה שלנו דרך צפייה בספקטרום אינפרה אדום. כאשר תסתיים בניית תחנת החלל הבינלאומית היא תספק פלטפורמת ביניים למשימות חקר החלל ולניסויים של כוח הכבידה. על אף האתגרים וביקורות, סוכנות נאס"א וסוכנות החלל האירופית מתכוננים למשימה מאוישת למאדים במהלך העשור השלישי של המאה ה-21.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]