מְתוּשֶׁלַח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית (פרק ה'), בסדר הדורות שבין אדם לנח על פי המקרא, הוא חי 969 שנים, משנת תרפ"ז לבריאת העולם, עד שנת א'תרנ"ו, משך זמן החיים הארוך ביותר במקרא.[1]
על-פי נוסח המסורה מתושלח מת באותה שנה בה התרחש המבול, ולכן יש שטוענים כי הוא מת במבול עצמו. רש"י, על-פי שיטתו של רב בתלמוד (מסכת סנהדרין, ק"ח), מפרש כי מתושלח מת שבוע לפני המבול, ולכן נכתב בפסוק: ”כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ”(ספר בראשית, פרק ז', פסוק ד'), כלומר, אלוהים המתין שבוע למותו של מתושלח, ורק אז החל את המבול, וזאת כדי "ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא". על פי נוסח שומרון ירד, מתושלח ולמך מתו שלושתם בשנת המבול. על פי נוסח השבעים מת מתושלח 14 שנים לאחר המבול, אולם בנוסח האלכסנדרוני מופיע תיקון לתאריכים, כך שמתושלח מת שש שנים לפני המבול.[2]
בתלמוד מוזכר מתושלח כאחד משבעת הרועים שיבואו יחד עם המשיח.[4]רש"י מסביר שם[5] שהוא (יחד עם אדם ושת) היה מהצדיקים שהיו לפני דור המבול, כמו שכתוב במסכת סנהדרין[6] שהמבול התעכב עד סיום ימי האבל למתושלח.
בילקוט ראובני מובא שלמתושלח הייתה חרב ששם המפורש כתוב עליה, שאיתה הרג מזיקים. יעקב ירש את החרב הזו ומכרה לעשו[דרוש מקור][מפני ש...].
בשנת 2007 הונבט במכון הערבה גלעין דקל מזן "דקל יהודה" שנמצא בחפירות מצדה, בן כ-1,250 שנה, על ידי איילין סולווי. לעץ ניתן השם "מתושלח". ב-2013 הוא ניטע בגן שמור בקיבוץ קטורה שבערבה.[7]
↑מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
↑הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
