מתושלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלון ויטראז' בקתדרלת קנטרברי עם דמותו של מתושלח

מְתוּשֶׁלַח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית (פרק ה'), בסדר הדורות שבין אדם לנח על פי המקרא, הוא חי 969 שנים, משנת תרפ"ז לבריאת העולם , עד שנת א'תרנ"ו, משך הזמן הארוך ביותר במקרא, ותוחלת החיים הארוכה ביותר במקרא.[1]

על-פי נוסח המסורה מתושלח מת באותה שנה בה התרחש המבול, ולכן יש שטוענים כי הוא מת במבול עצמו. רש"י, על-פי שיטתו של רב בתלמוד (מסכת סנהדרין, ק"ח), מפרש כי מתושלח מת שבוע לפני המבול, ולכן נכתב בפסוק: "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ" (ספר בראשית, פרק ז', פסוק ד'), כלומר, אלוהים המתין שבוע למותו של מתושלח, ורק אז החל את המבול, וזאת כדי "ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא". עם זאת בנוסחים האחרים למקרא, שנות חייו, תאריך לידתו ותאריך פטירתו שונים מנוסח המסורה. על פי הנוסח השומרוני מתושלח מת למעלה משלוש מאות שנה לאחר המבול, אם כי לא ברור כיצד שרד את המבול. על פי נוסח השבעים מת מתושלח 6 שנים לאחר המבול, אולם בנוסח האלכסנדרוני מופיע תיקון לתאריכים, כך שמתושלח מת 14 שנים לפני המבול.[2]

בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מוזכר מתושלח כאחד משבעת הרועים שיבואו יחד עם המשיח.[3] רש"י מסביר שם[4] שהוא (יחד עם אדם ושת) היה מהצדיקים שהיו לפני דור המבול, כמו שכתוב במסכת סנהדרין[5] שהמבול התעכב עד סיום ימי האבל למתושלח.

מתושלח בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של מתושלח הפך לסמל של אריכות ימים.

העץ "מתושלח", שהוא מן העצים העתיקים ביותר בעולם כיום הנמצא בקליפורניה, נקרא על שמו וכנראה נבט קרוב לתקופת לידתו של מתושלח על פי המקרא.

סופר המדע הבדיוני רוברט היינלין השתמש במונח "בני מתושלח" בספריו, לתיאור קבוצת אנשים בעלי פוטנציאל גנטי לאריכות ימים.

בתרגום לעברית של חלק מספרי אסטריקס, זקן הכפר נקרא מתושלחיקס.

קרן מתושלח היא קרן לעידוד מחקר מדעי בנושאי הארכת תוחלת החיים והצערה (חידוש נעורים).

כוכב HD 140283, המרוחק כ190 שנות אור מכדור הארץ נקרא "כוכב מתושלח" בשל גילו המוערך בקצת פחות מגילו של היקום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לפי נוסח המקרא ונוסח השבעים, יצוין שעל פי הנוסח השומרוני שנות חייו הן 727 שנים בלבד.
  2. ^ מנחם בן ישר, דורו של נֹח (דף שבועי מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות, מס' 832, פרשת נח, תש"ע, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'.
  4. ^ בדיבור המתחיל "אדם שת ומתושלח".
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ח, עמוד ב'.