קרנבל החיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
'''קרנבל החיות''' (צרפתית: ''Le carnaval des animaux'') היא יצירה מוזיקלית בת 14 [[פרק]]ים מאת ה[[מלחין]] ה[[צרפת]]י [[קאמי סן-סנס]], חבר התנועה ה[[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|רומנטית]].
'''קרנבל החיות''' (צרפתית: ''Le carnaval des animaux'') היא יצירה מוזיקלית בת 14 [[פרק]]ים מאת ה[[מלחין]] ה[[צרפת]]י [[קאמי סן-סנס]], חבר התנועה ה[[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|רומנטית]].


סן-סנס הלחין את ה''קרנבל'' ב-[[1886]], בזמן חופשה בכפר ב[[אוסטריה]]. במקור, היצירה הייתה אמורה להיות מבוצעת על ידי [[תזמורת]] המורכבת מ[[חליל]], [[קלרנית]], שני [[פסנתר]]ים, [[הרמוניקת זכוכית|מפוח-זכוכית]], [[קסילופון]], שני [[כינור]]ות, [[ויולה]], [[צ'לו]] ו[[קונטרבס]]. כיום, היצירה מבוצעת על ידי תזמורת מלאה, עם [[פעמוניה]] המחליפה את מפוח הזכוכית, שהוא כלי נגינה נדיר בימינו. סן-סנס חשש לתדמיתו כמלחין רציני, ולכן מנע ביצוע היצירה בהופעה חיה. בנוסף, הוא מעבד במהלך היצירה יצירות של עמיתים למקצוע, והוא חשש שחלק מן העיבודים יראו כזלזול. רק פרק אחד מתוך ה-14, "הברבור" (''Le Cygne'') פורסם במהלך חייו. היחידים שנהנו ממלוא היצירה היו חברים קרובים, כמו המלחין [[פרנץ ליסט]]. סן-סנס התיר בצוואתו לפרסם את היצירה לאחר מותו (ובוצעה לראשונה ב-[[1922]]), והיא הפכה לאחת מהיצירות הפופולריות ביותר שלו. "קרנבל החיות" אהובה במיוחד על מורים למוזיקה ועל ילדים צעירים, לצד "[[פטר והזאב]]" של [[סרגיי פרוקופייב]] ו"[[מדריך לתזמורת לבני נוער]]" של [[בנג'מין בריטן|בריטן]].
סן-סנס הלחין את ה''קרנבל'' ב-[[1886]], בזמן חופשה בכפר ב[[אוסטריה]]. במקור, היצירה הייתה אמורה להיות מבוצעת על ידי [[תזמורת]] המורכבת מ[[חליל]], [[קלרנית]], שני [[פסנתר]]ים, [[הרמוניקת זכוכית|מפוח-זכוכית]], [[קסילופון]], שני [[כינור]]ות, [[ויולה]], [[צ'לו]] ו[[קונטרבס]]. כיום, היצירה מבוצעת על ידי תזמורת מלאה, עם [[פעמוניה]] המחליפה את מפוח הזכוכית, שהוא כלי נגינה נדיר בימינו. סן-סנס חשש לתדמיתו כמלחין רציני, ולכן מנע ביצוע היצירה בהופעה חיה. בנוסף, הוא מעבד במהלך היצירה יצירות של עמיתים למקצוע, והוא חשש שחלק מן העיבודים יראו כזלזול. רק פרק אחד מתוך ה-14, "הברבור" (''Le Cygne'') פורסם במהלך חייו. היחידים שנהנו ממלוא היצירה היו חברים קרובים, כמו המלחין [[פרנץ ליסט]]. סן-סנס התיר בצוואתו לפרסם את היצירה לאחר מותו (ובוצעה לראשונה ב-[[1922]]), והיא הפכה לאחת מהיצירות הפופולריות ביותר שלו. "קרנבל החיות" אהובה במיוחד על מורים למוזיקה ועל ילדים צעירים, לצד "[[פטר והזאב]]" של [[סרגיי פרוקופייב|פרוקופייב]] ו"[[מדריך לתזמורת לבני נוער]]" של [[בנג'מין בריטן|בריטן]].


כאמור, היצירה מורכבת מ-14 פרקים:
כאמור, היצירה מורכבת מ-14 פרקים:
שורה 31: שורה 31:
אחד מן הטקסטים הנודעים שנלוו לקטעי קישור הוא פרי עטו של המשורר האמריקאי [[אוגדן נאש]], שכמו הרבה ביצירותיו של האחרון הוכנס בו הומור פרי עטו.
אחד מן הטקסטים הנודעים שנלוו לקטעי קישור הוא פרי עטו של המשורר האמריקאי [[אוגדן נאש]], שכמו הרבה ביצירותיו של האחרון הוכנס בו הומור פרי עטו.
ב[[עברית]] קיימים מספר ביצועים ל"קרנבל החיות": בין היתר הגישו אותו הקריינים והמגישים [[אסתר סופר]], [[יצחק שמעוני]], [[דן כנר]], [[קובי מידן]] (דיבוב לקריינות של סרט תיאטרון תוצרת צרפת) והזמר והיוצר [[רמי קליינשטיין]], ועיבוד ל[[בלט]] בביצוע [[להקת המחול הקיבוצית]].
ב[[עברית]] קיימים מספר ביצועים ל"קרנבל החיות": בין היתר הגישו אותו הקריינים והמגישים [[אסתר סופר]], [[יצחק שמעוני]], [[דן כנר]], [[קובי מידן]] (דיבוב לקריינות של סרט תיאטרון תוצרת צרפת) והזמר והיוצר [[רמי קליינשטיין]], ועיבוד ל[[בלט]] בביצוע [[להקת המחול הקיבוצית]].
לדוגמה: בהשראה מהטקסט הנזכר לעיל של נאש כתב הפזמונאי הישראלי [[אהוד מנור]] טקסט "עלילתי" יותר, שלימים יקבל את הכותרת "העכבר שלא רצה להיות עכבר". הטקסט התפרסם בהמשך כספר וכמחזה בפני עצמו. לכנר, לעומת זאת, היה טקסט המנסה לתאר את דימויי החיות שמביאים הכלים ביצירה.
לדוגמה: בהשראה מהטקסט הנזכר לעיל של נאש כתב הפזמונאי הישראלי [[אהוד מנור]] טקסט "עלילתי" יותר, שלימים יקבל את הכותרת "העכבר שלא רצה להיות עכבר". הטקסט התפרסם בהמשך כספר וכמחזה בפני עצמו. הטקסט שאותו הקריא דן כנר, לעומת זאת, מנסה לתאר את דימויי החיות שמביאים הכלים ביצירה.


[[קטגוריה:יצירות במוזיקה קלאסית]]
[[קטגוריה:יצירות במוזיקה קלאסית]]

גרסה מ־14:21, 6 בפברואר 2014

קרנבל החיות, נושא ראשון

(מולטימדיה)

קרנבל החיות
פרק "הברבור"
בביצוע ג'ון מישל
לעזרה בהפעלת הקבצים

קרנבל החיות (צרפתית: Le carnaval des animaux) היא יצירה מוזיקלית בת 14 פרקים מאת המלחין הצרפתי קאמי סן-סנס, חבר התנועה הרומנטית.

סן-סנס הלחין את הקרנבל ב-1886, בזמן חופשה בכפר באוסטריה. במקור, היצירה הייתה אמורה להיות מבוצעת על ידי תזמורת המורכבת מחליל, קלרנית, שני פסנתרים, מפוח-זכוכית, קסילופון, שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס. כיום, היצירה מבוצעת על ידי תזמורת מלאה, עם פעמוניה המחליפה את מפוח הזכוכית, שהוא כלי נגינה נדיר בימינו. סן-סנס חשש לתדמיתו כמלחין רציני, ולכן מנע ביצוע היצירה בהופעה חיה. בנוסף, הוא מעבד במהלך היצירה יצירות של עמיתים למקצוע, והוא חשש שחלק מן העיבודים יראו כזלזול. רק פרק אחד מתוך ה-14, "הברבור" (Le Cygne) פורסם במהלך חייו. היחידים שנהנו ממלוא היצירה היו חברים קרובים, כמו המלחין פרנץ ליסט. סן-סנס התיר בצוואתו לפרסם את היצירה לאחר מותו (ובוצעה לראשונה ב-1922), והיא הפכה לאחת מהיצירות הפופולריות ביותר שלו. "קרנבל החיות" אהובה במיוחד על מורים למוזיקה ועל ילדים צעירים, לצד "פטר והזאב" של פרוקופייב ו"מדריך לתזמורת לבני נוער" של בריטן.

כאמור, היצירה מורכבת מ-14 פרקים:

1. פתיחה והמצעד המלכותי של האריה (marche royale du Lion) - החיות נכנסות לזירה, והאריה בראשן, שואג.
2. תרנגולות ותרנגולים (Poules et Coqs) - שימוש בכלי מיתר ליצירת תחושה של ריב תרנגולות
3. חיות הפרא (Hémiones (animaux véloces)) - הכוונה לחמורי פרא, או ערודים, אשר הפסנתר מחקה את דהירתן הפראית.
4. הצבים (Tortues) - ה"צבים" מציג גרסה מואטת בכוונה של הקאן-קאן המפורסם מן האופרטה "אורפאוס בשאול" של אופנבך, עם כלי מיתר "עייפים"
5. הפיל (L'Éléphant) - שבו הפיל מנסה, באופן מגושם, לרקוד כמו הפיות והשדונים. סן-סנס עשה שימוש ביצירה של ברליוז, באופן איטי ומגושם - תוך שימוש בקונטרבס
6. קנגורו (Kangourous) - להצגת הקנגורו נעשה שימוש בשני פסנתרים, אשר מחקים את תנועותיהם המהירות.
7. אקווריום - שימוש בצ'לסטה לתיאור הזרימה של המים, השלווה ועליית הבועות.
8. ארוכי האזניים (Personnages à longues oreilles) - הכוונה לחמורים. הכינורות מחקים את קולות החמור ("אי-אה").
9. הקוקיה במעבה היער (Le coucou au fond des bois) - במקרה זה שומעים את הקוקיה באמצעות קלרנית, בתוך אווירה של יער מבודד.
10. בעלי הכנף (Volière) - על מנת לחקות את ציוצי הציפורים, נעשה שימוש בחליל.
11. הפסנתרנים - "הפסנתרנים" מציג תלמידים לפסנתר הלומדים סולמות באופן מגושם.
12. המאובנים - הקסילופון משמש להצגת נקישת ה"עצמות" של המאובנים. ה"מאובנים" מצטט יצירה של סן-סנס עצמו ("הריקוד המקברי") כמו כן אפשר לשמוע במהלך היצירה בבירור מוטיב חוזר הלקוח מאחת האופרות של רוסיני ונעימות צרפתיות קלאסיות.
13. הברבור (Le Cygne) - תיאור הברבור השוחה באגם
14. סיום (Finale) - הסיום מכיל אלמנטים מן החלקים הקודמים, כאשר החיות צועדות שוב בסך.

ב-1999 שילבו אולפני דיסני את הסיום בסרט "פנטסיה 2000". בסרט, להקת ציפורי פלמינגו מוטרדת על ידי פלמינגו אחר עם יו-יו. גרסת אנימציה פחות ידועה, נעשתה בשנת 1990 על ידי אמנית האוריגמי זולאל אייטורה-שלה (Zülal Aytüre-Scheele) עם חיות עשויות אוריגמי ושילבה את היצירה כולה.

חברת דיסני גם שילבה פרק אחר מן היצירה, את "האקווריום", בנסיעה ברכבת ההרים "הר החלל" בפארקי השעשועים שלה.

אחד מן הטקסטים הנודעים שנלוו לקטעי קישור הוא פרי עטו של המשורר האמריקאי אוגדן נאש, שכמו הרבה ביצירותיו של האחרון הוכנס בו הומור פרי עטו. בעברית קיימים מספר ביצועים ל"קרנבל החיות": בין היתר הגישו אותו הקריינים והמגישים אסתר סופר, יצחק שמעוני, דן כנר, קובי מידן (דיבוב לקריינות של סרט תיאטרון תוצרת צרפת) והזמר והיוצר רמי קליינשטיין, ועיבוד לבלט בביצוע להקת המחול הקיבוצית. לדוגמה: בהשראה מהטקסט הנזכר לעיל של נאש כתב הפזמונאי הישראלי אהוד מנור טקסט "עלילתי" יותר, שלימים יקבל את הכותרת "העכבר שלא רצה להיות עכבר". הטקסט התפרסם בהמשך כספר וכמחזה בפני עצמו. הטקסט שאותו הקריא דן כנר, לעומת זאת, מנסה לתאר את דימויי החיות שמביאים הכלים ביצירה.