שמעון הקוסם – הבדלי גרסאות
מ קישורים פנימיים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] בפרק על פעולות השליחים, מוזכר ששמעון מגוס, עושה הקסמים, עבר [[טבילה (נצרות)|טבילה]] והצטרף לעדה ה[[נצרות|נוצרית]]. [[פטרוס]] ו[[יוחנן בן זבדי|יוחנן]] יצאו לקראתו ונפגשו איתו. שמעון ראה אותם מורידים את [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] על קהל המאמינים, והציע לשליחים לשלם להם עבור יכולת זו. על כך נקבע בכנסייה הנוצרית המושג '''סימוניה''', קניית תפקיד כנסייתי בכסף. |
ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] בפרק על פעולות השליחים, מוזכר ששמעון מגוס, עושה הקסמים, עבר [[טבילה (נצרות)|טבילה]] והצטרף לעדה ה[[נצרות|נוצרית]]. [[פטרוס]] ו[[יוחנן בן זבדי|יוחנן]] יצאו לקראתו ונפגשו איתו. שמעון ראה אותם מורידים את [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] על קהל המאמינים, והציע לשליחים לשלם להם עבור יכולת זו. על כך נקבע בכנסייה הנוצרית המושג '''סימוניה''', קניית תפקיד כנסייתי בכסף. |
||
{{ציטוט|תוכן= 9 וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הָיָה מִלְּפָנִים בָּעִיר מְכַשֵּׁף וּמַבְהִיל אֶת־עַם שֹׁמְרוֹן בְּאָמְרוֹ עַל־נַפְשׁוֹ כִּי גָדוֹל הוּא׃ 10 וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם לֵאמֹר זֶה הוּא גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה׃ 11 וַיַּקְשִׁיבוּ אֵלָיו עַל־הֱיוֹתוֹ מַבְהִיל אוֹתָם בִּכְשָׁפָיו יָמִים רַבִּים׃ 12 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ לְפִילִפּוֹס בְּבַשְׂרוֹ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּטָּבְלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים׃ 13 וַיַּאֲמֵן שִׁמְעוֹן גַּם־הוּא וַיִּטָּבֵל וַיִּדְבַּק בְּפִילִפּוֹס וַיַּרְא אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוֹּ וַיִּתְמָהּ׃ 14 וַיִּשְׁמְעוּ הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם כִּי־קִבְּלָה שֹׁמְרוֹן אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן׃ 15 וַיֵּרְדוּ שָׁמָּה וַיִּתְפַּלֲלוּ בַעֲדָם אֲשֶׁר יְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 16 כִּי הָרוּחַ לֹא־צָלְחָה עַד־עַתָּה עַל־אֶחָד מֵהֶם וְהֵם רַק־נִטְבָּלִים לְשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ׃ 17 וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 18 וַיְהִי בִּרְאוֹת שִׁמְעוֹן כִּי נִתַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּסְמִיכַת יְדֵי הַשְּׁלִיחִים וַיָּבֵא לִפְנֵיהֶם כָּסֶף׃ 19 וַיֹּאמַר תְּנוּ־נָא גַם־לִי שָׁלְטָן כַּשָּׁלְטָן הַזֶּה אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר־אָשִׂים עָלָיו אֶת־יָדָי׃ 20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס כַּסְפְּךָ יְהִי אִתְּךָ לַאֲבַדּוֹן יַעַן אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִקְנוֹת בִּמְחִיר אֶת־מַתַּת הָאֱלֹהִים׃ 21 אֵין־לְךָ חֵלֶק וְגוֹרָל בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי לְבָבְךָ אֵינֶנּוּ יָשָׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 22 וְעַתָּה שׁוּב מֵרָעָתְךָ זֹאת וְהִתְחַנֵּן אֶל־הָאֱלֹהִים אוּלַי תִּסָּלַח לְךָ מְזִמַּת לְבָבֶךָ׃ 23 כִּי־רֹאֶה אָנֹכִי כִּי־בָאתָ בִּידֵי מְרוֹרַת רוֹשׁ וְחַרְצֻבּוֹת רָשַׁע׃ 24 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמַר הַעְתִּירוּ אַתֶּם בַּעֲדִי |
{{ציטוט|תוכן= 9 וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הָיָה מִלְּפָנִים בָּעִיר מְכַשֵּׁף וּמַבְהִיל אֶת־עַם שֹׁמְרוֹן בְּאָמְרוֹ עַל־נַפְשׁוֹ כִּי גָדוֹל הוּא׃ 10 וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם לֵאמֹר זֶה הוּא גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה׃ 11 וַיַּקְשִׁיבוּ אֵלָיו עַל־הֱיוֹתוֹ מַבְהִיל אוֹתָם בִּכְשָׁפָיו יָמִים רַבִּים׃ 12 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ לְפִילִפּוֹס בְּבַשְׂרוֹ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּטָּבְלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים׃ 13 וַיַּאֲמֵן שִׁמְעוֹן גַּם־הוּא וַיִּטָּבֵל וַיִּדְבַּק בְּפִילִפּוֹס וַיַּרְא אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוֹּ וַיִּתְמָהּ׃ 14 וַיִּשְׁמְעוּ הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם כִּי־קִבְּלָה שֹׁמְרוֹן אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן׃ 15 וַיֵּרְדוּ שָׁמָּה וַיִּתְפַּלֲלוּ בַעֲדָם אֲשֶׁר יְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 16 כִּי הָרוּחַ לֹא־צָלְחָה עַד־עַתָּה עַל־אֶחָד מֵהֶם וְהֵם רַק־נִטְבָּלִים לְשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ׃ 17 וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 18 וַיְהִי בִּרְאוֹת שִׁמְעוֹן כִּי נִתַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּסְמִיכַת יְדֵי הַשְּׁלִיחִים וַיָּבֵא לִפְנֵיהֶם כָּסֶף׃ 19 וַיֹּאמַר תְּנוּ־נָא גַם־לִי שָׁלְטָן כַּשָּׁלְטָן הַזֶּה אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר־אָשִׂים עָלָיו אֶת־יָדָי׃ 20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס כַּסְפְּךָ יְהִי אִתְּךָ לַאֲבַדּוֹן יַעַן אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִקְנוֹת בִּמְחִיר אֶת־מַתַּת הָאֱלֹהִים׃ 21 אֵין־לְךָ חֵלֶק וְגוֹרָל בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי לְבָבְךָ אֵינֶנּוּ יָשָׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 22 וְעַתָּה שׁוּב מֵרָעָתְךָ זֹאת וְהִתְחַנֵּן אֶל־הָאֱלֹהִים אוּלַי תִּסָּלַח לְךָ מְזִמַּת לְבָבֶךָ׃ 23 כִּי־רֹאֶה אָנֹכִי כִּי־בָאתָ בִּידֵי מְרוֹרַת רוֹשׁ וְחַרְצֻבּוֹת רָשַׁע׃ 24 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמַר הַעְתִּירוּ אַתֶּם בַּעֲדִי אֶל־ה' לְבִלְתִּי־בוֹא עָלַי דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם׃ |מקור=[[מעשי השליחים]] ח 9-24}} |
||
{{קצרמר|נצרות}} |
{{קצרמר|נצרות}} |
גרסה מ־15:47, 23 באפריל 2014
שמעון הקוסם, הקרוי גם שמעון מגוס או סימון מגוס, היה קוסם שומרוני מהמאה הראשונה, האיש שעל שמו קרויים הזרם סימוניזם והסימוניה.
בברית החדשה בפרק על פעולות השליחים, מוזכר ששמעון מגוס, עושה הקסמים, עבר טבילה והצטרף לעדה הנוצרית. פטרוס ויוחנן יצאו לקראתו ונפגשו איתו. שמעון ראה אותם מורידים את רוח הקודש על קהל המאמינים, והציע לשליחים לשלם להם עבור יכולת זו. על כך נקבע בכנסייה הנוצרית המושג סימוניה, קניית תפקיד כנסייתי בכסף.
9 וְאִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הָיָה מִלְּפָנִים בָּעִיר מְכַשֵּׁף וּמַבְהִיל אֶת־עַם שֹׁמְרוֹן בְּאָמְרוֹ עַל־נַפְשׁוֹ כִּי גָדוֹל הוּא׃ 10 וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ אֵלָיו מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם לֵאמֹר זֶה הוּא גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה׃ 11 וַיַּקְשִׁיבוּ אֵלָיו עַל־הֱיוֹתוֹ מַבְהִיל אוֹתָם בִּכְשָׁפָיו יָמִים רַבִּים׃ 12 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ לְפִילִפּוֹס בְּבַשְׂרוֹ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּטָּבְלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים׃ 13 וַיַּאֲמֵן שִׁמְעוֹן גַּם־הוּא וַיִּטָּבֵל וַיִּדְבַּק בְּפִילִפּוֹס וַיַּרְא אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוֹּ וַיִּתְמָהּ׃ 14 וַיִּשְׁמְעוּ הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם כִּי־קִבְּלָה שֹׁמְרוֹן אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן׃ 15 וַיֵּרְדוּ שָׁמָּה וַיִּתְפַּלֲלוּ בַעֲדָם אֲשֶׁר יְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 16 כִּי הָרוּחַ לֹא־צָלְחָה עַד־עַתָּה עַל־אֶחָד מֵהֶם וְהֵם רַק־נִטְבָּלִים לְשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ׃ 17 וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְקַבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ 18 וַיְהִי בִּרְאוֹת שִׁמְעוֹן כִּי נִתַּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּסְמִיכַת יְדֵי הַשְּׁלִיחִים וַיָּבֵא לִפְנֵיהֶם כָּסֶף׃ 19 וַיֹּאמַר תְּנוּ־נָא גַם־לִי שָׁלְטָן כַּשָּׁלְטָן הַזֶּה אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר־אָשִׂים עָלָיו אֶת־יָדָי׃ 20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס כַּסְפְּךָ יְהִי אִתְּךָ לַאֲבַדּוֹן יַעַן אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִקְנוֹת בִּמְחִיר אֶת־מַתַּת הָאֱלֹהִים׃ 21 אֵין־לְךָ חֵלֶק וְגוֹרָל בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי לְבָבְךָ אֵינֶנּוּ יָשָׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 22 וְעַתָּה שׁוּב מֵרָעָתְךָ זֹאת וְהִתְחַנֵּן אֶל־הָאֱלֹהִים אוּלַי תִּסָּלַח לְךָ מְזִמַּת לְבָבֶךָ׃ 23 כִּי־רֹאֶה אָנֹכִי כִּי־בָאתָ בִּידֵי מְרוֹרַת רוֹשׁ וְחַרְצֻבּוֹת רָשַׁע׃ 24 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמַר הַעְתִּירוּ אַתֶּם בַּעֲדִי אֶל־ה' לְבִלְתִּי־בוֹא עָלַי דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם׃
— מעשי השליחים ח 9-24