קרב נאהוונד – הבדלי גרסאות
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q603549 |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
על-פי ה[[היסטוריה]] המוסלמית המוסלמית, המהלך המכריע בקרב אירע כאשר [[חיל פרשים|חיל הפרשים]] הפרסי פותה לרדוף אחר פרשים [[בדואים]] קלים אל תוך מארב מתוכנן מראש. לכודים בעמק הררי צר ומוקפים מכל עבר, הושמדו היחידות הפרסיות ומעטים הצליחו להמלט משדה הקטל. |
על-פי ה[[היסטוריה]] המוסלמית המוסלמית, המהלך המכריע בקרב אירע כאשר [[חיל פרשים|חיל הפרשים]] הפרסי פותה לרדוף אחר פרשים [[בדואים]] קלים אל תוך מארב מתוכנן מראש. לכודים בעמק הררי צר ומוקפים מכל עבר, הושמדו היחידות הפרסיות ומעטים הצליחו להמלט משדה הקטל. |
||
השליט האחרון לשושלת הסאסאנית, [[יזדגרד השלישי]] איבד את מעט השליטה שהייתה נתונה בידיו ואת יכולתו לגייס צבא לקרב בלימה נוסף. הוא נאלץ לברוח עם [[אציל]]י החצר המעטים שנותרו לצידו ועם צבא קטן לכוון מזרח, אזור שבעבר היה חלק מ[[האימפריה הפרתית]] ועוין את השלטון הסאסאני המרכזי. הוא נרצח על ידי אלמוני בשנת [[651]] בעיר [[מרב העתיקה|גאיור קלה]] (מרב העתיקה) ב[[טורקמניסטן]] |
השליט האחרון לשושלת הסאסאנית, [[יזדגרד השלישי]] איבד את מעט השליטה שהייתה נתונה בידיו ואת יכולתו לגייס צבא לקרב בלימה נוסף. הוא נאלץ לברוח עם [[אציל]]י החצר המעטים שנותרו לצידו ועם צבא קטן לכוון מזרח, אזור שבעבר היה חלק מ[[האימפריה הפרתית]] ועוין את השלטון הסאסאני המרכזי. הוא נרצח על ידי אלמוני בשנת [[651]] בעיר [[מרב העתיקה|גאיור קלה]] (מרב העתיקה) ב[[טורקמניסטן]]{{הערה|1=[http://p2.www.britannica.com/oscar/print?articleId=106324&fullArticle=true&tocId=9106324 Iran] - Encyclopædia Britannica Online}}. מותו סימן את סופה של האימפריה הסאסנית ואת שלטונה ב[[עיראק]] ו[[איראן]]. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־16:35, 18 ביוני 2014
קרב נָאהָוונד (ערבית: معركة نهاوند) היה קרב במסגרת כיבוש האימפריה הסאסאנית על ידי הצבא של האימפריה המוסלמית שנערך בשנת 642, בסמוך לעיר נאהוונד שבמחוז המדאן באיראן של ימינו. למרות יתרון מספרי של הצבא הפרסי הסתיים הקרב בניצחון מוחלט של המוסלמים וחורבן האימפריה הסאסאנית. בהיסטוריוגרפיה המוסלמית ידוע הקרב בשם "הניצחון של כל הניצחונות".
למרות חשיבות הקרב, מעט מאד ידוע על מהלכו והמקורות המוסלמים הנותנים את עיקר התיאורים נוטים להגזמה ולתיאור חד צדדי של האירוע. על פי ההיסטוריון המוסלמי מוחמד בן ג'ריר אל- טבארי (أبو جعفر محمد بن جرير الطبري) שעבודתו ההיסטוריה של נביאים ומלכים (تاريخ الرسل والملوك) מתארת את ההיסטוריה מתחילת ימי העולם על פי הקוראן ועד לשנת 915, מנה הצבא הפרסי כ-50,000, לוחמים תחת פיקודו של אציל בשם פיירוז, והצבא המוסלמי מנה כ-20,000 לוחמים בפיקודו של נועיימן בן מוקרין (النعمان بن مقرن) מקבוצת האלצחאבה.
על-פי ההיסטוריה המוסלמית המוסלמית, המהלך המכריע בקרב אירע כאשר חיל הפרשים הפרסי פותה לרדוף אחר פרשים בדואים קלים אל תוך מארב מתוכנן מראש. לכודים בעמק הררי צר ומוקפים מכל עבר, הושמדו היחידות הפרסיות ומעטים הצליחו להמלט משדה הקטל.
השליט האחרון לשושלת הסאסאנית, יזדגרד השלישי איבד את מעט השליטה שהייתה נתונה בידיו ואת יכולתו לגייס צבא לקרב בלימה נוסף. הוא נאלץ לברוח עם אצילי החצר המעטים שנותרו לצידו ועם צבא קטן לכוון מזרח, אזור שבעבר היה חלק מהאימפריה הפרתית ועוין את השלטון הסאסאני המרכזי. הוא נרצח על ידי אלמוני בשנת 651 בעיר גאיור קלה (מרב העתיקה) בטורקמניסטן[1]. מותו סימן את סופה של האימפריה הסאסנית ואת שלטונה בעיראק ואיראן.