מערך (כדורגל)

בכדורגל, המושג מערך המתאר את התפרסות השחקנים על מגרש המשחק. מערך נהוג לציין בעזרת מספרים, באמצעותם מציינים כמה שחקנים נמצאים בהגנה, כמה בקישור וכמה בהתקפה. לדוגמה, כאשר המערך כולל 4 שחקני הגנה, 4 שחקני קישור ו-2 שחקני התקפה נרשום 4-4-2 (שוער לא מצוין כי הוא תמיד בעמדה קבועה).

דוגמאות למערכים

4-4-2

מערך 4-4-2 ("יהלום")

מערך ה-4-4-2 היה המערך הנפוץ ביותר בקרב קבוצות כדורגל (בעיקר באירופה) בשנות התשעים ובתחילת שנות ה-2000. הוא כולל 4 שחקני הגנה (בדרך כלל 2 בלמים קדמיים ושני מגנים), 4 קשרים (מסודרים בצורות רבות) ו-2 חלוצים (בדרך כלל מסודרים זה לצד זה או זה מאחורי זה).

4-1-2-1-2

מערך זה, הידוע גם כ"גת" או "עוספאי", הוא מקרה פרטי של 4-4-2. כאשר בחוליית ההגנה המגנים משמשים גם כשחקני אגף תוקפים, ואילו שני הבלמים אחראים על מרכז ההגנה. בקישור בא לידי ביטוי ה"יהלום": ישנה הפרדה בין השחקנים, כאשר תפקיד הקשר האחורי הוא לבלום התפתחות התקפות יריב, ואף לבנות התקפות חדשות. הקשר ההתקפי (הקדמי) הוא המסייע העיקרי להתקפה במרכז השדה, ושחקני האגף מסייעים להתקפה מהאגפים. באופן זה חוליית הקישור פעילה הן בהגנה והן בהתקפה יותר ממערכים אחרים. החלוצים בדרך כלל מסודרים בשורה, אך לעתים אחד החלוצים הוא חלוץ מטרה, והוא מוצב בעמדה קדמית יותר מאשר החלוץ השני, שתפקידו מבוסס במקרים אלה על סיוע לחלוץ המטרה בהבקעת השערים.

במערך עשו שימוש מילאן, זוכת ליגת האלופות לשנת 2003 ו-2007, וריאל מדריד, אלופת אירופה בעונת 2000/01.

4-3-3

4-3-3 "חלוץ מטרה וקישור רחב"

מערך זה החל לתפוס תאוצה מאז שנות השישים. נבחרת ברזיל זכתה בגביע העולם בשנת 1962 בעזרת מערך זה. המערך נחשב להתקפי בכדורגל המודרני כיוון שברוב המקרים נעשה שימוש בשחקן אחד או שניים בקו ההתקפי, בניגוד לשלושה במערך 4-3-3. במערך זה נהוג להשתמש כאשר לקבוצה יש חלוצים מהירים המסוגלים לשמש גם כקשרי כנף. למערך מספר וריאציות עם מיקומים שונים של שלושת החלוצים והקשרים. להלן שתי דוגמאות:

• קו התקפה רחב ומשולש קישור עם קשר אחורי - בצורה זו של המערך, החלוצים שבצדדים משמשים יותר כמסייעים לחלוץ המרכזי, ומשחקים בדומה לקשרים קיצוניים. חוליית הקישור מורכבת משני קשרים בקו האמצע וקשר אחורי.
• חלוץ מטרה וקישור רחב (בתמונה משמאל) - במערך זה, שעשוי להיות יעיל יותר למרבית הקבוצות שישתמשו בו, קו ההתקפה מורכב מחלוץ חוד ומשני חלוצים הנמצאים מאחוריו בקו אופקי. חוליית הקישור מסודרת בקו אופקי מעט קדימה מקו האמצע. בניגוד לווריאציה הראשונה, משחק האגפים תלוי יותר בקישור מאשר בשחקני הקו הקדמי.

4-5-1

מערך ה-4-5-1 באחת מצורותיו המוכרות

המערך הזה, שעיקרו בקישור, נפוץ בעיקר במערכים הגנתיים יותר, או בהתמקדות בקישור. במקרה שההגנה לא נועדה רק לשם הגנה, והקישור בא כדי להיות חלק ממערך ההתקפה, המערך יסודר כמו בתמונה שבצד.

המערך שבצד נוטה יותר להתקפה, כאשר הבלמים אחראים על מרכז ההגנה והמגנים משמשים בעיקר כשחקני הגנה, אך גם מסייעים לקישור. מטרתם של שני הקשרים האחוריים היא מניעת התקפות יריבות ובניית התקפות, הם לא חלק מההתקפה עצמה. הקיצוניים הם המסייעים העיקריים להתקפה, כאשר לעתים אחד מהם אף משמש כ"חלוץ צד". הקשר ההתקפי הוא אחד משחקני ההתקפה החשובים במערך זה, ומטרתו לסייע לחלוץ או להבקיע בעצמו. החלוץ הוא חלוץ בודד, ולכן הוא חלוץ מטרה.

4-2-4

מערך זה הוצג לראשונה בגמר מונדיאל 1958. לגמר זה הביא איתו מאמן נבחרת ברזיל, ויסנטה פאולה, שיטת 4-2-4 שהייתה אמורה להתמודד עם המערך הוותיק 3-2-2-3 (W-M). המערך כולל קו הגנה חזק בן ארבעה שחקנים, שני שחקני מרכז שדה השולטים במהלך הכדור ומכוונים אותו לשני חלוצים קיצוניים ושניים מרכזיים. מערך זה דורש קשרים בעלי כישורי קישור טובים עקב הנחיתות המספרית במרכז השדה.

5-4-1

מערך זה מתמקד יותר בצד ההגנתי. הוא נועד לעבות את מרכז ההגנה וזאת במצב כשידוע שהקבוצה היריבה היא קבוצה התקפית מובהקת וכזו שיש לה את היכולת להבקיע הרבה שערים. במערך זה מוצבים במרכז ההגנה 3 בלמים, אחד אחורי ושניים קדמיים כשאחד מהם שומר אישית על החלוץ של הקבוצה היריבה. השחקנים בצידי ההגנה הם מגינים לכל דבר ויש להם את האפשרות לתמוך גם ההתקפה. בקישור מוצבים ארבעה שחקנים כששניים מוצבים בצדדים ושניים במרכז, כאשר אחד הגנתי ואחד התקפי. בהתקפה מוצב שחקן אחד שהוא החלוץ.

3-5-2

מערך זה הוא מערך קלאסי שנועד מצד אחד לנטרל צמד חלוצים איכותי בהגנה ומצד שני יציאה מהירה למתפרצות במערך בדרך כלל יהיה בלם אחורי אחד ושניים קדמיים שישמרו אישית על צמד החלוצים של היריב, כמו כן שני הקשרים בצדדים יהיו יותר מגנים אבל בגלל ריבוי הבלמים יהיו חופשיים לתת תמיכה לשחקני הקישור וההתקפה,מערך זה הוא מהמערכים האהובים על שלמה שרף ממאמן נבחרת ישראל לשעבר והוא היה נוהג להשתמש רבות במערך זה כשנבחרת ישראלת הייתה משחקת מול נבחרת עדיפה בהרבה,כולל הניצחון על צרפת 3-2

3-4-3

מערך זה הוא מערך התקפי, קבוצות משתמשות בו בעיקר אם הן בפיגור. במערך זה 3 בלמים שנמצאים במרכז החלק האחורי, שני קשרים מרכזיים שאחראים על הנעת הכדור ומניעת הנעת הכדור מהיריב (בהגנה), שני קשרי כנף שאראים על האגפים ו-3 חלוצים שמטרתם היא להבקיע שערים (הם בדרך כלל לא יורדים להגנה).

2-3-5

מערך הפירמידה

מערך 2-3-5, שנודע בתחילה בשם הפירמידה, היה המערך הנפוץ בבריטניה ובקבוצות רבות בעולם בשנות ה-90 של המאה ה-19. עם מספר וריאציות היה זה המערך הנפוץ ביותר ברמות המקצועיות עד שנות ה-40 של המאה ה-20.

היה זה המערך הראשון שהושג איזון בין הגנה והתקפה. בעת הגנה על השער, שני שחקני הגנה, המגנים, שמרו על שחקני הכנף של היריבה (שחקני ה"חיצון"), בעוד הקשרים (שנקראו אז "halfbacks") שמרו על שלושת שחקני ההתקפה האחרים. הקשר האמצעי היה שחקן מפתח במערך בכך שתפקידו היה הן ארגון התקפת הקבוצה והן שמירת החלוץ המרכזי של היריבה, שהיה אז השחקן המסוכן ביותר בכל קבוצה.

נבחרת אורוגוואי השתמשה במערך הפירמידה כשזכתה במונדיאל 1930, המהדורה הראשונה של גביע העולם. במשחק הגמר גברה על נבחרת ארגנטינה, שהשתמשה גם היא במערך.

3-2-2-3 (WM)

מערך WM

מערך ה-WM הומצא על ידי הרברט צ'פמן, מאמנה של ארסנל, בשנות ה-20 כתגובה לשינוי בחוק הנבדל ב-1925 - מספר שחקני ההגנה שצריכים להימצא בין שחקן התקפה המקבל לבין השער כך שלא יהיה נבדל הוקטן משלושה לשניים.

במערך החדש היו שלושה שחקני הגנה, במקום שניים - הבלם הוצג לראשונה, ומטרתו הייתה לעצור את חלוץ המטרה של היריב. בקישור מוקמו שני שחקנים, כך שחיבור קווים דמיוניים בינם לבין שחקני ההגנה ייצור צורה הדומה לאות M, ובהתקפה חמישה שחקנים, מסודרים כך שחיבור קווים דמיוניים בינם לבין עצמם ייצור צורה הדומה לאות W. המערך הציג איזון רב יותר בין ההגנה להתקפה מהטקטיקות שהיו נהוגות קודם לכן.

מערך ה-WM היה מוצלח מאוד, ובסוף שנות ה-30 כמעט כל מועדוני הכדורגל האנגלים השתמשו בו. את המערך ניתן לייצג כ-3-2-5 או 3-2-2-3.

2-3-2-3 (WW)

WW היה פיתוח של WM שנוצר על ידי המאמן ההונגרי מרטון בוקווי מי שהפך את 3-2-5 WM "במהופך".חיסרון של חלוץ מרכזי בקבוצה שלו חייב להעביר את השחקן בחזרה לקישור כדי ליצור playmaker, הקשר עם הוראה להתמקד בהגנה. זה יצר 3-2-1-4 אשר השתנה לתוך 3-2-3-2 כאשר הפסידה החזקה בכדור, ותוארה כסוג של קשר גנטי בין WM לבין 4-2-4. מערך זה שומש בהצלחה על ידי גוסטב סבז בנבחרת הונגריה של שנות ה-50 המוקדמות.

טוטאל פוטבול

ערך מורחב – טוטאל פוטבול

בשנות ה-70 המציא מאמן הכדורגל ההולנדי רינוס מיכלס מערך שנודע בשם טוטאל פוטבול. במערך זה השחקנים מחליפים עמדות במהלך המשחק ובכך משנים את מערך הקבוצה. שיטה זו דורשת תיאום רב בין השחקנים ולכן כמעט ואינה בשימוש.

מערכים לא קבועים

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם

• עמדות כדורגל