פיפטה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
הוספת: Pipettor - פיפטור, לשמות הרשמיים של המכשיר. |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Manual microliterpipette.jpg|ימין|ממוזער|90px|מיקרופיפטה, עם קצה פלסטיק חד-פעמי ("[[טיפ (כלי מעבדה)|טיפּ]]").]] |
[[תמונה:Manual microliterpipette.jpg|ימין|ממוזער|90px|מיקרופיפטה, עם קצה פלסטיק חד-פעמי ("[[טיפ (כלי מעבדה)|טיפּ]]").]] |
||
[[תמונה:Tel-aviv-042.jpg|שמאל|ממוזער|פיפטור חשמלי]] |
[[תמונה:Tel-aviv-042.jpg|שמאל|ממוזער|פיפטור חשמלי]] |
||
'''פּיפֶּטַה''' ('''Pipette''' או ''' |
'''פּיפֶּטַה''' ([[אנגלית]]: '''Pipette''' ,'''Pipet''' או '''Pipettor - פיפטור'''; ב[[עברית]]: '''פִּיפִית''' או '''טְפִיפִית'''{{הערה|לפי [[רשומות#ילקוט הפרסומים|ילקוט הפרסומים]] 3365, מתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תשמ"ו]], [[29 ביולי]] [[1986]] - [http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3365.pdf הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בעניין מונחי המעבדה הכימית] (עמוד 2824)}}) היא [[כלי מעבדה|מכשיר מעבדתי]] המשמש להעברת כמויות קטנות של [[נוזל|נוזלים]]. הפיפטה משמשת רבות ב[[מעבדה|מעבדות]] [[כימיה]] ו[[ביולוגיה]]. |
||
קיימים דגמים רבים של פיפטות, השונים זה מזה בדרגת ה[[דיוק ונכונות|דיוק]] וביכולת לשנות את [[נפח|כמות הנוזל]] המועברת. |
קיימים דגמים רבים של פיפטות, השונים זה מזה בדרגת ה[[דיוק ונכונות|דיוק]] וביכולת לשנות את [[נפח|כמות הנוזל]] המועברת. |
||
גרסה מ־14:07, 28 במאי 2015
פּיפֶּטַה (אנגלית: Pipette ,Pipet או Pipettor - פיפטור; בעברית: פִּיפִית או טְפִיפִית[1]) היא מכשיר מעבדתי המשמש להעברת כמויות קטנות של נוזלים. הפיפטה משמשת רבות במעבדות כימיה וביולוגיה.
קיימים דגמים רבים של פיפטות, השונים זה מזה בדרגת הדיוק וביכולת לשנות את כמות הנוזל המועברת.
מבנה ואופן הפעולה הבסיסי
הפיפטות הפשוטות ביותר מורכבות מצינורית פלסטיק דקיקה ומחודדת, אשר בקצהו האחד חור (אותו טובלים בנוזל) ובקצהו השני בועית גומי או פלסטיק, אותה לוחצים קלות לפני טבילת הפיפטה בנוזל. הלחיצה על הבועית יוצרת ריק בצינור הפלסטיק; כשהצינור טבול בנוזל, מרפים מלחיצת הבועית והנוזל, ה"שואף" למלא את הריק, זורם במעלה הצינורית.[2] באמצעות לחיצה נוספת על הבועית משתחרר הנוזל. פיפטות מסוג זה ניתן למצוא לעתים קרובות בתכשירים רפואיים נוזליים, אותם ניתן לרכוש בבית המרקחת, כגון טיפות אוזניים, עיניים ואף, וכן תמיסת יוד, המשמשת לחיטוי. פיפטה זו אינה מדויקת כלל, שכן כמות הנוזל הנשאבת תלויה בלחץ שמופעל על הבועית. לא ניתן לחזות בדייקנות את כמות הנוזל שנשאבת בפיפטה זו. במעבדות משתמשים בפיפטה זו במקרים בהם הכמות המדויקת של הנוזל אינה משמעותית.
פיפטות לצרכים אנליטיים
הפיפטות השכיחות ביותר במעבדה הן המיקרופיפטות; במקום ללחוץ על בועית יש ללחוץ על כפתור בראש הפיפטה; על ידי סיבוב הכפתור, ניתן לקבוע בדייקנות את כמות הנוזל שתישאב. לפיפטות הרגישות ביותר הפרדה רשמית של 0.01 מיקרוליטר (10 נאנוליטר), אם כי רמת הדיוק, בדרך-כלל, אינה נשמרת, כשמדובר בכמויות כה מזעריות. הכמות המקסימלית שמסוגלת לשאוב המיקרופיפטה הגדולה ביותר היא 1 מיליליטר. לשם נוחות העבודה, ובעיקר לשם שיפור הדיוק, מיוצרות פיפטות בעלות טווחי ביניים, בדרך-כלל בעלות שאיבה מקסימלית של 2 מק"ל (מיקרוליטר), 10 מק"ל, 20 מק"ל, 100 מק"ל, 200 מק"ל ו-1,000 מק"ל. על איש המעבדה להפעיל שיקול דעת ולבחור את הפיפטה המתאימה ביותר לפעולה מסוימת; פיפטה, אשר מצד אחד, תציע דיוק מרבי (כאן ניתנת עדיפות לפיפטות הקטנות יותר) ואשר מצד שני, תוכל לשאוב את כל כמות הנוזל הרצויה.
את המיקרופיפטה עצמה לא טובלים באופן ישיר בנוזל, אלא מלבישים עליה קצה חד-פעמי (לרוב, סטרילי) מפלסטיק (מכונה: "טיפּ").
פיפטות מתוחכמות יותר מצוידות במנוע חשמלי זעיר, אשר יוצר ריק, כשהוא מופעל באמצעות לחיצה על כפתור. פיפטות אחרות (ידניות וחשמליות) מכילות קצוות מרובים (8 או 10, בדרך-כלל), דבר המאפשר שאיבה בו-זמנית של מספר נוזלים ממספר מכלים נפרדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לפי ילקוט הפרסומים 3365, מתאריך כ"ב בתמוז ה'תשמ"ו, 29 ביולי 1986 - הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בעניין מונחי המעבדה הכימית (עמוד 2824)
- ^ אין לבלבל עם "עיקרון הנימיות".